דעת קדשי האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 25, 2023 4:56 pm
שומו שמים!!!! דו לייקנסט שמש בצהרים!!!!
יום כיפור ביי יזכור האבן 'הונדערטער' אידן געשטאנען אויף די גאס מיט תהילים'ס און מחזורים אין די הענט.
יעדע שבת האבן אידן געטרינקען קאווע אויף די גאס.
חילול שבת בפהרסיא ואין פוצה פה ומצפצף ווי זענען די דיינים-רבנים געווען פאר צענדליגע יארן.
פארדעם האב איך געשריבן די לעצטע שורה, און איך גיי עס נישט מפרש זיין בל"נ
חילול שבת בפרהסיא? קיינער האט נישט געזאגט אזוי, א כשר'ע עירוב אויף א זייטיגן גאס איז נישט קיין חילול שבת דאורייתא בפרהסיא, סאררי.
אוודאי האט מען דאס נישט געלאזט מאכן פאר אידן לכתחילה, אבער חילול שבת דאורייתא בפרהסיא איז נישט דאס ווארט בכלל.
[/quote]
א זייטיגע געסל??? אזוי??? ס'האבן זיך געדרייט טויזענטער אידן יעדע שבת אויף דעם זייטיגן געסל ס'איז געווען די פארנומענסטע גאס בימים ההם.
און אויב איז בעדפארד א רה''ר קומט נישט אריין דא לכתחילה אדער בדיעבד די עירוב איז נישט קיין עירוב און דאס איז חילול שבת בפרהסיא.
[/quote]
פאר וואס איבערקייען נאן סענס נאך אמאל און נאכאמאל.
אויב איר גייט מיט'ן שיטה אז בעדפארד איז א רשוה"ר כדוגמת דעת בית אפרים שרחוב גדול ועלול לבוא בקירוב מקום ס' רבוא אז הרחובות המפולשין לבעדפארד אינם רשה"ר עצמו וניתרת בצוה"פ עי' סימן רס"ד סעיף א' וב'
ורק רשות הרבים עצמו אינו ניתרת אלא בדלתות.
וכבר כתבתי זה למעלה.
איז בפאר איר שומו שמים'ט לערנטס דו הלכה.
וכל הטוררם מה שהיה ברחוב ראדני משנת תש"נ ואילך אינו נוגע בדעת רבינו, רק אם עשה הדיין טעות או לא.
וכתב כמה פעמים מה שהוא שמע מרבינו בעצמו נגד העירוב.
ובהסכמתו לספר איזהו רשות הרבים כתב שם בפי' שחושש לשיטת שעירנו הוא רשה"ר.
ועי' עוד בספר הלכתא רבתא לשבתא בהסכמת מהר"י ראטה שכתב שם בפשטות בהסכמתו שבמקומותנו אי אפשר לערב, והבאתי את זה רק להוכיח שזה היה הפשטות אנגענומענע מיינונג עד תש"ס.