שמות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 28, 2025 5:40 pm
ער איז מדייק פון די רשב"א וואס די שיטה פון רב האי גאון איז עיי"ש פונקטליך זיינע דיוקים.
יעצט זעה איך אז ער רעדט פון די רשב"א
רבי חנינא היינו רבי אליעזר: פירשו בתוס' משום דלא מסתברא לחלוק בשיעורא בזמן שכיבה קודם צאת הכוכבים. אבל בפירושי רבינו האי גאון ז"ל משום דחלוקתן של הני רבנן דנחלקו בברייתא, כל חדא וחדא תלויה בדבר - דרבי אליעזר דאמר משעה שקדש היום סבר "ובא השמש" ביאת שמשו, דהיינו תחלת השקיעה ומאי "וטהר" טהר גברא; ור' יהושע סבר ביאת אורו הוא ומאי "וטהר" טהר יומא, ואין ביניהם שיעור שאפשר להיות שיעור אחד(?) אלא ר' מאיר דיהיב שיעורא קודם שיעורא דר' יהושע כשיעור טבילה. וחנניא אמר דלא תלי שיעורא בתחלת הלילה אלא שעת שכיבה, ואין דרכן של בני אדם לשכב בתחלת הלילה אלא משעה שהעני נכנס לאכול פתו לאחר שמספר עם שכניו; ורבי אחא משעה שבני אדם נכנסין להסב שהוא מאוחר יותר לפי שמספרין בתחלת הלילה ברחוב העיר על פתחיהן זה עם זה. וכיון שכן, אי שיעורא דרבי חנינא קודם לשיעורא דרבי יהושע, אין לך שיעור אחר לתלות בו אלא שיעורא דרבי אליעזר שהוא ביאת שמשו.
פון די ווערטער דהיינו תחילת השקיעה איז ער דאס מדייק. אבער לאחרונה האט א איד אין ארץ ישראל געדרוקט שטיקלעך פון רב האי גאון אויף מסכת ברכות פון כתבי ידות פון די גניזה. און דארט שטייט נישט די ווערטער "דהיינו תחילת השקיעה", און עס שטעלט זיך ארויס אז דאס איז א הוספה פונעם רשב"א לפי שיטתו. איך וועל מעתיק זיין וואס ער שרייבט:
כאן הוסיף הרשב״א: ׳דהיינו תחלת השקיעה׳. ויש שרצו להוכיח מזה שדעת רב האיי גאון בענין זמן השקיעה היא כדעת ר״ת שיש שתי שקיעות. ואולם אי אפשר להוכיח כן מכאן, דהא משפט זה אינו אלא ביאור שהוסיף הרשב״א לדברי רב האיי גאון, והרשב״א נקט בזה כשיטתו דס״ל כדעת ר״ת שיש שתי שקיעות [ואמנם, כן היא דרכו של הרשב״א בכמה דוכתי לשנות והוסיף בדברי רה״ג, ואינו מוסר תמיד את לשונו בדקדוק, אלא אם כן מציין זאת במפורש שעתה הוא מעתיק את הלשון במדויק, ראה על כך במבוא]. ואכן דעת מהר״ם אלאשקר בדעת רב האיי גאון אינה כפי דיוקו של הרשב״א, אלא ס״ל שדעת רב האיי גאון היא שיש שקיעה אחת וכדעת שאר הגאונים, ודייק זאת מדבריו של רבינו שכתב בתשובתו המשותפת לו עם אביו רב שרירא גאון (נדפסה בגנזי קדם ספר חמישי עמוד לז), ואשר את תמציתה הביא בשמם בתשובה (שו״ת מהר״ם אלאשקר סי׳ צו). וכך מתבאר מדבריו של רב האיי בתשובה נוספת (הובאה בספר האשכול - לקוטים מהלכות תפלה עמוד קה, ומשם לתשובות הגאונים - ליק סי׳ נא) שכתב שמִבּוֹא השמש עד זמן ק״ש של ערבית ישנה שהות לומר שמו״ע של מנחה, ע״ש. ועוד כתב רה״ג בתשובה (תשובות הגאונים - ליק סי׳ נח, תשובות הגאונים - שערי תשובה סי׳ קיט, ספר העתים עמ׳ ריב-ריד) ש׳קדש היום׳ שנזכר בפסחים (קה.) הוא בין השמשות, ע״ש. וכן הביא הרי״ף בתענית (דף ג.) משם גאון בתשובה: ׳ולענין תענית שפוסק בה מבעוד יום, חזינן לגאון דקאמר הכין, אע״פ שפוסק, חוזר ואוכל עד שיבא השמש׳. וסתם ׳גאון׳ בדברי הרי״ף הוא רב האיי גאון (וכפי שכתב הקורא הדורות ועוד, ראה על כך במבוא). והאור זרוע (הל׳ תשעה באב סי׳ תטז) הביא דברים אלו בשם רב שרירא גאון, וכתב: ׳בנימוקי רב שרירא גאון זצ״ל, פירשו הגאונים יחיד שקיבל עליו תענית שני וחמישי כל ימות השנה, ואירע ערב תשעה באב להיות בשני בשבת וכו׳, סועד פעם אחת טרם יבוא השמש׳. עכ״ל. והרי זה כמבואר דדעת רב האיי ואביו רב שרירא דאחר שיבוא השמש – שהוא השקיעה הנראית, שוב אסור לו לאכול דאז מתחיל ביה״ש, ואז היא השקיעה האמיתית, וכדעת הגאונים, ולא לאחר מכן (ראה בבירור שיטת רב האיי במאמרו של הר״ש אוירבך קובץ צהר ח״ח סע׳ ז-ח שהאריך להוכיח שכל דברי הרשב״א בשיטת רב האיי אינם אלא מכח שיטתו שתפס כדעת ר״ת אך דעת רב האיי באמת הינה כדעת הגאונים, וראה ״בין השמשות - מכתבים ומאמרים״ עמ׳ לא ואילך).
והנה, הרשב״א כתב בסוף דבריו שרה״ג ורש״י נחלקו אימתי הוא זמן ׳קדש היום׳, האם הוא בשקיעה או בבין השמשות, וסיים: ׳ומ״מ לדברי רבינו האי גאון ז״ל נמצינו למדין דשעה שקדש היום היינו תחלת השקיעה, דהיינו ביאת שמשו, ואם כן לא נפרש שקדש היום מעצמו דהיינו בין השמשות, אלא שראוי ליקדש שהוא זמן הראוי לתוספת קדש מן החול. והשתא ניחא לי אמאי לא אמר דילמא שיעורא דעני קודם, ולאו היינו ר״א, אלא שיעורא דר׳ חנינא משעה שתשקע החמה, דהיינו ביאת שמשו׳, עכ״ל. והנה יסוד כל דבריו לקביעת המחלוקת בין רה״ג לרש״י הוא אך מכח הבנתו שרה״ג סובר כדעת ר״ת שישנן שתי שקיעות, ו׳קדש היום׳ הוא זמן השקיעה הראשונה. ואמנם רב האיי גאון כתב בתשובה הנ״ל בהדיא ש׳קדש היום׳ היינו בין השמשות ממש, ולא רק זמן הראוי לתוספת שבת, וזאת משום שכאמור דעתו היא שישנה רק שקיעה אחת וכדעת הגאונים, ודלא כהרשב״א שסבר כדעת ר״ת שישנן שתי שקיעות.
מ'קען דאס אלעס זעהן דא
https://shas.alhatorah.org/Parshan/R._H ... .16#m7e0n7
