Who knows האט געשריבן: ↑מוצש"ק אקטאבער 17, 2026 10:03 pm
מענין לענין איבער עוואלוציע, אן אינטערעסאנט שטיקל פונעם ביאור הרד"ל פרקי דר"א פכ"ג איבער די חיות אין נח'ס תיבה:
ומדברי הפר"א מוכח לפ"ז שמספר הזה של שס"ה מינין הוא תכלית כל המינין, ועיין רמב"ן בפי' התורה שתמה כי המינים רבים מאד כמ"ש ולעופות טהורים אין מספר והחיות רבות מאד ומהן גדולות כפילים וראמים ועם המזון לכלם לשנה תמימה לא יכילום עשר תיבות כי"ב, והוצרך הרמב"ן לחדש נס מועט מחזיק את המרובה (והראב"ע בפירושו בדה מלבו שעשה עוד תיבות ע"ש), אבל באמת נ"ל שאף שהמינין רבים כמ"ש, הנה עיקר כללי סוגי המין הגבוה י"ל כדברי הפר"א שאינן אלא שס"ה, שהרבה מינין שאנו רואין לפנינו נפרדים ומשונים למיניהם, מעיקרן נבראו ונכנסו במין א', וכמ"ש בחולין (שם) מאה עופות וכולן מין איה הן, ומעיקר בריאתן לא נברא כ"א המין וסוג הגבוה (שכללן אינן אלא שס"ה) ואח"כ לפי משכנם בארצותם ומאכלם ומקריהם נפרדו ונשתנו לעוד מינין רבים, וכמו אווז ואווז הבר דספ"ה דב"ק (נ"ה.) ושור ושור הבר (שאמרו עליו בירושלמי פ"ח דכלאים מן הכא הוה וערק לתמן), ואל תתמה, שהרי אדם יחידי נברא בעולם ואנו מוצאין כעת ע"פ תבל ארצה משונים במיניהן לבנים שחורים ואדומים ומראות ממוזגות ביניהן, גם שינויים אחרים בתאריהם וחיתוך איבריהם, אשר כ"ז אינו אלא מסיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם, וכעין מ"ש הלל בשבת (ל.) רגליהם של אפריקיים רחבות. כו' עיניהם של תרמודיים כו' ראשיהם של בבליים כו' משינוי המקומות והמקרים ע"ש (ועיין בזוהר ויקרא (י.) מ"ש בזה), וכן במיני הצמחים ידוע לכל רוב השינויים המשתנים במין אחד ממקום נטיעתו ועניניו, וא"כ פשוט הדבר לומר במיני הבע"ח שהיו עיקרן מהבריאה שס"ה, וכן בכניסתן לתיבה אף שכבר נשתנו מזמן הבריאה עד המבול, מ"מ שליט בעולמו יודע בברואיו צוה לנח לקחת אותן המינים הראשיים שגלוי וידוע לפניו ית' שמנצר שרשיהן כשיפוצו ע"פ תבל יחזרו ויפרדו לכל המינין הרבים שאנו רואין אותן לפנינו.
צו ווי דארף דער ראיה פירן? וועלכע מסקנא ווילסטו מאכן? אז פונקט ווי עס זענען פארהאן שינויים היינט זענען אלעס אזוי באשאפן געווארן מתחילה? פונקט פארקערט שרייבט ער דאך: מיני הבע"ח שהיו עיקרן מהבריאה שס"ה.
און אז איך האב שוין נאכגעקוקט דעם רד''ל האב איך געטראפן אפאר שורות שפעטער נאך אן אינטערסאנטע זאך, ער באציט זיך צו די עצמות גדולות וואס די חופרי האדמה האבן געטראפן. (א חלק דערפון איז הגהת הרד''ל, איך ווייס נישט צו ס'איז פונעם מחבר זעלבסט אדער א צווייטער, זאלן די יודעים קלאר מאכן)
ואע"פ שקודם המבול היו הבריות גדולים הרבה ממה שהן עתה בזמנינו, וכמו שהוכיחו החכמים מן גלי עצמותיהם הנמצאים בעובי האדמה, הנה אף האמות שהן כמדת אמת איש זרוע בני אדם בימיהם היו ג"כ גדולים משלנו בערכם. הגה: ובאשר נמצאו עצמות כאלה בארצות הצפוניים הקרים אשר לפי טבעי בע"ח ההם לא היה אפשריות להם לחיות באויר הקר ההוא, לכן הכריעו שבאו לשם ע"י מי המבול שהשפילום המים לשם מארצות החמים, והוספתי לומר שלפמ"ש בזוהר בכ"מ שנוקבא דתהומא רבה הוא בצפון, אשר נראה לבאר דהיינו בעובי גוף כדור הארץ שלצד צפונו הוא חלול בתוכו אל הים אוקיינוס המסבבו (וז"ש רוח צפונית בראו ולא גמרו כמש"ל ספ"ג בס"ד ע"ש), ולכן בעת המבול כשגברו המים, היו נמשכים לירד למקום נמוך לנוקבא דתהומא רבא שבצפון, ומדי שטפם לקחו עמם עצמות בע"ח אלו אשר הרבה מהם קנו מקומם בארצות צפון, ורובם אצל שפת הנהרות נמצאין שמה, וזהו ג"כ מ"ש בשבת (קיג:) על בבל שננערו מתי המבול לשם, שמפני שעיקר היישוב היה אז בא"י וסביבותיה ששם היה אדה"ר כדלעיל פ"כ לכן כשירדו המים לצד צפון לנוקדת ה"ר, השפילו מתי המבול מא"י לבבל דקיימא בצפונה דא"י ועמוקה ממנה הרבה, וי"ל שזהו ג"כ שנחה התיבה על הרי אררט שהן לצפון א"י. ששבולת המים היה שוטפת הכל לצד צפון לנוקדתה"ר אשר שם (ועתה אין ניכר חריפותא דמיא שם בצד צפון, מפני גלי הקרח והשלג אשר שם על הים, אבל בעת המבול שהיו המים רותחין ונפשרו הקרח והשלג אשר שם בצד צפון המכסים נוקדתהו"ר, לכן היה אז כל שבולת המים שוטפת לצד צפון לנוקדתהו"ר)
איך האב מיין מיינונג, ביי מיר איז עס קלאר און איך דארף נישט זיכער מאכן אז יעדער האלט אזוי. איך בין נישט דער רבש''ע.
ויש להוסיף אז צו ברענגן ראיות פון זוהר דארף מען זיין אויסגעקאכט אין זוהר וספרי קבלה, ווייל נישט אלץ פארשטייט מען על מה הדברים סובבים, און ס'קען גאר מיינען עפעס א דבר פנימי.
והא לך לשון שו''ת דברי יואל (יו''ד סימן נ''ח): מה שנתקשה בדברי התיקונים (תיקונא שבעין, קלו.) דאמיה דרבי כרוספדאי תקינת להו מנרתא בשבעה בוצינין, והקשה על זה מיו"ד סוף סימן קמ"א (ס"ח) דמבואר דמנורה של שבעה לא יעשה, אפילו אינו דומה כלל לשל מקדש... אבל באמת אין הדברים כפשוטן שעשתה מנורה בגשמיות, אלא הכוונה על אורות עליונים שנקראים בשם זה. והשמות של כל הפרצופין שמדברים בהם חכמי האמת, כמו אבא ואימא וזעיר אנפין וחקל תפוחין קדישין וכדומה, אין להעלות על הדעת שהוא כן בגשמיות ח"ו, אלא הכל הוא אורות נעלמים ונקראים בשמות כאלו שמדברים בהם בני אדם לשבר את האוזן, וכמו כן היא אותה המנורה. וכמו שאיתא שם אח"כ בתיקונים (קלו:) בשרגא דרבי כרוספדאי דנהרא בכמה נהורין מרקמן, ולפי פשוטו אינו מובן מהו הריקום הזה. וכמו שקראו לרבי שמעון בר יוחאי בוצינא קדישא (עי' זוהר בראשית, ויחי, רלה:) והרבה לשונות כאלו בזוהר ובתיקונים עד אין שיעור.
ודעת הרמב"ם ז"ל (בהקדמה לפירוש המשניות, ד"ה אחר כן) הוא אף באגדות הש"ס שאין הדברים כפשוטן, ואין הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו (עי' שבת סג.) אלא בקראי ובכל מקום שדברו חז"ל בהלכה, שצריכין ללמוד את פשוטן של דברים, אבל באגדה דעת הרמב"ם ז"ל שכמה פעמים כוונתם רק לפנימיות הענינים שהלבישו באותן הלשונות, ואין הדברים כפשוטן כלל. ויש חולקים בזה באגדות הש"ס (עי' מהרש"א ב"ב ח"א ר"פ המוכר את הספינה), ואין להאריך בזה כעת. אבל בזוהר הק' ובתיקונים ובלשונות חכמי האמת, בודאי הוא כן.
איך האב מיין מיינונג, ביי מיר איז עס קלאר און איך דארף נישט זיכער מאכן אז יעדער האלט אזוי. איך בין נישט דער רבש''ע.
שיש האט געשריבן: ↑זונטאג אקטאבער 18, 2026 7:59 am
עוואלושן נאך וועלטס באשאף איז א פאקט? דא האט ר' צווייטער געברענגט פון רמב"ן אז ס'איז נישט אזוי.
הבאתי פסוקים מפורשים תחלת פ' בראשית המתארים בריאת העולם והמינים, וגם הבאתי דברי הרמב''ן הקדוש שהששת ימים הוא כפשוטו.
איך האב נישט גערעדט פון זאכן וואס געשעען כהיום.
ויתירה מזו, אנשטאט צו מער מכיר זיין בנפלאות הבורא בחכמתו האין סוף וואס ער האט אריינגעלייגט אין די בריאה, למשל טאקע דאס אז בעלי חיים טוישן זיך אין פארשידענע קלימאטן וכמ''ש בחובת הלבבות שער הבטחון, וכמ''ש חז''ל בשבת (ל.) רגליהם של אפריקיים רחבות. כו' עיניהם של תרמודיים כו' ראשיהם של בבליים כו' משינוי המקומות והמקרים (הובא ברד''ל הנ''ל). זענען די רשעים געגאנגען און געצויגן א פארקערטע מסקנא לומר שכן היה מתחילת הבריאה וכו'.
איך האב מיין מיינונג, ביי מיר איז עס קלאר און איך דארף נישט זיכער מאכן אז יעדער האלט אזוי. איך בין נישט דער רבש''ע.
צווייטער האט געשריבן: ↑זונטאג אקטאבער 18, 2026 8:45 am
Who knows האט געשריבן: ↑מוצש"ק אקטאבער 17, 2026 10:03 pm
מענין לענין איבער עוואלוציע, אן אינטערעסאנט שטיקל פונעם ביאור הרד"ל פרקי דר"א פכ"ג איבער די חיות אין נח'ס תיבה:
ומדברי הפר"א מוכח לפ"ז שמספר הזה של שס"ה מינין הוא תכלית כל המינין, ועיין רמב"ן בפי' התורה שתמה כי המינים רבים מאד כמ"ש ולעופות טהורים אין מספר והחיות רבות מאד ומהן גדולות כפילים וראמים ועם המזון לכלם לשנה תמימה לא יכילום עשר תיבות כי"ב, והוצרך הרמב"ן לחדש נס מועט מחזיק את המרובה (והראב"ע בפירושו בדה מלבו שעשה עוד תיבות ע"ש), אבל באמת נ"ל שאף שהמינין רבים כמ"ש, הנה עיקר כללי סוגי המין הגבוה י"ל כדברי הפר"א שאינן אלא שס"ה, שהרבה מינין שאנו רואין לפנינו נפרדים ומשונים למיניהם, מעיקרן נבראו ונכנסו במין א', וכמ"ש בחולין (שם) מאה עופות וכולן מין איה הן, ומעיקר בריאתן לא נברא כ"א המין וסוג הגבוה (שכללן אינן אלא שס"ה) ואח"כ לפי משכנם בארצותם ומאכלם ומקריהם נפרדו ונשתנו לעוד מינין רבים, וכמו אווז ואווז הבר דספ"ה דב"ק (נ"ה.) ושור ושור הבר (שאמרו עליו בירושלמי פ"ח דכלאים מן הכא הוה וערק לתמן), ואל תתמה, שהרי אדם יחידי נברא בעולם ואנו מוצאין כעת ע"פ תבל ארצה משונים במיניהן לבנים שחורים ואדומים ומראות ממוזגות ביניהן, גם שינויים אחרים בתאריהם וחיתוך איבריהם, אשר כ"ז אינו אלא מסיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם, וכעין מ"ש הלל בשבת (ל.) רגליהם של אפריקיים רחבות. כו' עיניהם של תרמודיים כו' ראשיהם של בבליים כו' משינוי המקומות והמקרים ע"ש (ועיין בזוהר ויקרא (י.) מ"ש בזה), וכן במיני הצמחים ידוע לכל רוב השינויים המשתנים במין אחד ממקום נטיעתו ועניניו, וא"כ פשוט הדבר לומר במיני הבע"ח שהיו עיקרן מהבריאה שס"ה, וכן בכניסתן לתיבה אף שכבר נשתנו מזמן הבריאה עד המבול, מ"מ שליט בעולמו יודע בברואיו צוה לנח לקחת אותן המינים הראשיים שגלוי וידוע לפניו ית' שמנצר שרשיהן כשיפוצו ע"פ תבל יחזרו ויפרדו לכל המינין הרבים שאנו רואין אותן לפנינו.
צו ווי דארף דער ראיה פירן? וועלכע מסקנא ווילסטו מאכן? אז פונקט ווי עס זענען פארהאן שינויים היינט זענען אלעס אזוי באשאפן געווארן מתחילה? פונקט פארקערט שרייבט ער דאך: מיני הבע"ח שהיו עיקרן מהבריאה שס"ה.
גערעכט, ער רעדט פון Microevolution נישט פון Macroevolution
ס'איז אינטערסאנט צו ברענגן א מכתב קודש פון כ''ק אדמו''ר הרמ''מ מליובאוויטש זצ''ל בנושא.
ב"ה, כ"ז טבת, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ.י.
מר ישי שי' הלוי מאיר
שלום וברכה!
קבלתי מכתבו מי"ג טבת, וכיון שבהמזכירות שלי אין כותבים צרפתית, בא המענה שלי בעברית, אשר כנראה מהמלים האחדות הנמצאות במכתבו קורא ומבין אותה.
בנוגע למ"ש ע"ד השקפת התורה והיהדות המסורתית על תורת ההתפתחות, וכנראה שכוונתו לשיטה שמיסדה דארווין (או אפשר גם לשיטת לאמארק שהיא שיטת התפתחות בדילוג, שלא כשיטה הא'),
השקפת התורה ברורה היא, כי אחד הטעמים למצות שביתה ביום השביעי בכל שבוע ושבוע הוא „כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". מזה מובן שששת ימי הבריאה הם ימים כפשוטם, ולא כאותם שרוצים לפרש שהכונה לשש תקופות. וכן מוכח ג"כ בכמה מקומות בדברי רז"ל, אשר ששת ימי בראשית היו ימים של כ"ד שעה כל אחד (ראה פרקי דרבי אליעזר פ"ג ואילך; מדרש רבה בראשית; סנהדרין לח, ב, ובכמה מקומות).
ב) בהסיפור ע"ד הבריאה נתפרש ג"כ סדר הבריאה, אותם הנבראים ביום שלישי, רביעי, חמישי וששי, היינו שהמינים נבראו כל אחד ואחד בפני עצמו. וכפשוטו של מקרא, אשר הארץ הוציאה צמחים דגים ותנינים עופות חיות ובהמות, ואח"כ נברא האדם, ולא שנתפתחו זה מזה.
הערה: ידועים הפי' שנמצאו באיזה ספרים, ובפרט במאמר אור החיים שמזכיר במכתבו, שיש לקשרם עם שיטת ההתפתחות. אבל המעיין בספרים ומאמרים אלה יראה, שכתובים הם לא מתוך הכרה פנימית בחיוב השיטה, אלא לשם מטרה מכוונת שמוצאים אנו בספרות ההצטדקות (אפולוגיטית), שרצו להראות לאומות העולם שיש למצוא דעתם ושיטתם אפילו בכתבי הקדש ובחז"ל. הכותבים עצמם הכירו שאין זה אלא תירוץ דחוק ביותר ותירוץ מתוך אונס והכרח, אלא שראו את עצמם מוכרחים לכתוב ככה כדי להיטיב השקפת ויחס „העולם" לתורתנו הק' - הגם שהכירו בעצמם שאין זה הפירוש האמתי. ומי לנו גדול מהרמב"ם, אשר עליו אמרו גדולי ישראל „ממשה ועד משה לא קם כמשה", הנה המעיין בספרו יד החזקה יראה עד כמה הפירושים אשר במורה נבוכים, ובפרט טעמי המצוות, לא היו שיטתו הוא בעצמו בתורה. ועל דרך זה הוא אצל כמה מחוקרי ישראל החרדים בימי הבינים ובימינו, אשר חושבים שיש לקדש את השם על ידי עיקום פירוש דברי חז"ל כדי להתאימם להשיטות ה„מדעיות", כיון שעל ידי זה תרום קרנם בעיני כמה חוגים מבני ישראל וגם מאומות העולם.
עוד דוגמא בזה: ידוע כמה נתלבטו איזה מגדולי ישראל איך להתאים פירושם הפשוט של הכתובים המורים על מהלך השמש והירח, והארץ לעולם עומדת, עם שיטת קופרניקוס שמשך זמן אמרו שזוהי האמת המוחלטת, עד שבאה שיטת היחסיות של איינשטיין והוכיחה (ומובן שזהו הוכחה לפי מצב הידיעה עתה) שמנקודת מבט המדע אי אפשר להוכיח בשום אופן, ביחס שבין הכוכבים והארץ, מי העומד ומי המסובב, ובמילא יתכן גם כן שהארץ עומדת והכוכבים סובבים אותה ואין כל צורך להוציא הכתובים מידי פשוטם ולעקמם על ידי קישוים ודיחוקים, וכן בנוגע לדברי רז"ל שיש להבינם כפשוטם.
ג) בנוגע לעצם שיטת ההתפתחות - ידועה גישת המדע ביצירת איזו שיטה, אשר הכרח השיטה צריך להיות נובע מהנחיצות לתרץ תופעות וענינים מוקשים הנראים במציאות, והשיטה צריכה להיות מבוססת על יסודות הלקוחים מהטבע והחוש. במלים אחרות, שיטה מדעית תכליתה לפרש תופעה קשה-הבנה על ידי ענינים וביאורים בהוכחות מהטבע גופא - שיעשו תופעה זו לפשוטה יותר. ואחת הדרישות הראשונות משיטה מדעית היא - שאפשר לבחון בטבע את המסקנות שלה אם מתאימות הן או לא.
והוא הדין בנידון דידן: היו מי שהקשו איך נבראו ומאין באו כמה וכמה סוגים ומינים שישנם בטבע, הן בדומם, הן בצומח, הן בחי והן במין האדם, וסברו להסיר גודל הקושיא על ידי שיטה שעל פי' לא היו בתחילה אלא יצורים פשוטים ביותר, ומהם נפתחו במשך הזמנים יצורים מורכבים ומסובכים יותר ויותר, עד שמההתחלה הראשונה של יצור בעל תא אחד נתפתחו החיות הגבוהות, ומין האדם בתוכם. והנה, כדי שתוכל שיטה זו להקרא בשם „מדעית" צריכה להתאים ולמלא כמה תנאים, ומהם, כנ"ל:
(1) ההתפתחות מיצור פשוט ליצור מורכב ומסובך צריכה להיות תופעה מצוי' בטבע, ועכ"פ צריך שיהי' מי שהוא איש נאמן, שיעיד שראה תופעה זו איזה פעמים.
אבל עובדא ידועה לכל, שאין אף עדות נאמנה אחת ממי שהוא שראו התפתחות מין יצור אחד ממין אחר. מה שראו, ואפילו מה שמספר דארוין בעצמו בספרו המפורסם, הוא רק שינויים קלים באיזה איברים, וגם שמצאו שלדי ברואים מתים והדומים למין אחד הנמצא בחיים, ואמרו בדעתם שהשערה נכונה היא לומר שמין אחד התפתח מחברו, והוא הדבר במיני היונים ומין הסוס שעליהם נשענת שיטת ההתפתחות ביותר.
(2) המצב והתיאור על פי שיטת ההתפתחות צריך להיות יותר מובן ויותר פשוט מאשר האמונה שהכל נברא - יש מאין,
אבל אין כל הוכחה בטבע לומר שנקל יותר הוא שיצור פשוט יהפך סו"ס לאדם - מאשר שהאדם יברא מאין ליש. או, במלים אחרות: הביאור אשר קבוצת אטומים ומוליקולא נתאחדו בבת אחת באופן כזה שהיוו מציאות אדם אינה מוקשה יותר מאשר לומר שקבוצת תאים פשוטים אשר עבר עליהם שנוי בתנאי „חייהם" נשתנו במשך הזמן לאיברים שונים בתכלית אחד מחברו כמו המוח שבראש, גלגל העין ועקב הרגל.
ד) ישנם כמה יצורים, הן במין הצמחים והן במין החי הנמוכים, שמשך חייהם הוא קצר ביותר, ובמילא יכול האדם לבחון מהלך השנוי בגופם במשך כמה וכמה דורות שלהם. כן ביד האדם הבוחן לשנות תנאי חייהם במדה גדולה ביותר. ולמרות כל זה לא עלה ביד אנשי המדע עד עתה לפתח מין אחד מחברו, וההישג שלהם הוא רק בזה ששינו תכונת הצמח או החי במדה ידועה או שהרכיבו שני מינים ונולד מין ממוצע, אבל לא התפתחות ממין של מדרגת נמוכה למין של מדרגה גבוהה יותר.
ה) ידוע החוק שנתקבל על כל אנשי המדע והוא ה„נצחיות" כביכול של החומר, או, מתאים למסקנות היותר אחרונות של המדע, „נצחיות" סכום הכולל של החומר והאנרגיא, ואם כן, על פי חוק זה, הנה כל האטומים והחלקים שלהם נמצאו כבר בתחילת הבריאה (או שנמצאו לנצח, כפי דעת האפיקורסים). ולפי שיטת ההתפתחות צריך לומר שמתחילה היו כבר כל האטומים, אלא שהיו מפוזרים ואחר כך נתקבצו אחד לאחד באופנים שונים ומוזרים ובתנאים מיוחדים, אשר על פי חשבון הסטטיסטיקה והפרובאביליטי, האפשריות שימצאו תנאים מתאימים כל כך וכולם בבת אחת - היא רחוקה עד למאד; ולא עוד, אלא שלפי שיטה זו הכרח לומר שנמצאו תנאים אלו (שמנקודת מבט המדע כמעט שאי אפשריים הם) במשך מליונים ומליארדים שנה, והכל הי' הולך בכיוון אחד, היינו התפתחות מן הנמוך אל הגבוה והמפותח יותר.
לאידך גיסא, מנקודת מבט המאמין, שהקב"ה ברא את כל מספר האטומים הנמצאים בעולם מאין ליש, לא יקשה בעיניו לומר שביכולת הבורא לברוא לא רק יצור בעל תא פשוט, אלא גם יצור בעל מליוני תאים שונים בבת אחת.
הערה: יש מאמינים אוחזים בשיטת ההתפתחות, כי בלעדה קשה בעינם:
למה הי' לו להקב"ה לברוא כל כך הרבה מינים שונים שאין הם רואים בהם תועלת וכו' וכו',
אבל אין קושי' זו סרה על ידי שיטת ההתפתחות, כיון שע"פ התורה גם חוקי הטבע הם ברצון הקב"ה, ואם כן יקשה מהי התועלת בחוקי טבע כאלה שבסיבתם נבראו כמה מינים שלפי הבנת המקשים אין בהם תועלת וכו'.
ו) נמצאו עוד כמה קושיות ואי-הבנה בתכלית בשיטת ההתפתחות גופא, וגם כמה מאנשי המדע חולקים עלי'. וראה לדוגמא ספרי פליישמאן ושינדעוואלף (הנקובים בשולי המכתב) אשר בהם ימצא בקורת חריפה על שיטה זו. כן בטח ידוע לו אשר בשיטת ההתפתחות עצמה יש כמה סתירות. וכמו בנוגע לחשבון קיום כדור הארץ, לדוגמא: החשבון על פי כמות המלח שבים אוקינוס, החשבון על פי כמות הרַדיום, העופרת והאורניום במקום מסוים, החשבון על פי מצב השמש עתה, החשבון על פי השרידים ושכבות האדמה, במקומות שונים, זו על גבי זו, - הנה תוצאות חשבונות אלו הן בניגוד בתכלית אחד לרעהו.
ז) וזאת להעיר אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ"ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר), ומה שאמרתי לעיל הוא רק זה, שסדר הבריאה בפועל הי' כפי שמסופר בתורתנו הק', היינו שביום שלישי הי' - תדשא הארץ דשא גו' עץ עושה פרי למינהו, היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז"ל (חולין דף ס, ב) וכל זה נברא במשך י"ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי.
בברכה לו ולחבריו שיחיו - שיעלו בהצלחה בדרך העולה בית אלקים - זוהי דרך התורה וקיום המצות - בפועל דוקא.
איך האב מיין מיינונג, ביי מיר איז עס קלאר און איך דארף נישט זיכער מאכן אז יעדער האלט אזוי. איך בין נישט דער רבש''ע.
בחינה 25 האט געשריבן: ↑מאנטאג אקטאבער 12, 2026 11:19 am
Think and Thank האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 08, 2026 6:08 pm
און לאמיר עס נעמען א טריט ווייטער. דו האסט פרובירט אפצופרעגן מיין קשיא פון דעם מבול מיט דעם אז מען נוצט קארבאן דעיטינג אויף שטיינער פון ספעיס. יעצט ביזטו מודה אז מען נוצט עס נאר אויף שטיינער פון ספעיס 'וואס זענען אראפגעפאלן אויף די וועלט', צו כלומר'שט באשטעטיגן ווען זיי זענען אראפגעפאלן. סאו אויב קארבאן דעיטינג באשטימט אז עס איז אראפגעפאלן 30,000 יאר צוריק, איז עס דאך שוין דא געווען ביים מבול, ממילא איז די חשבון ווייטער נישט קראנט.
אין סך הכל: נישט נאר וואס דיין פרואוו אראפצומאלן כאילו סייענס בויעט נישט קיין סאך אויף קארבאן דעיטינג פון ערדליכע זאכן איז נישט ריכטיג, נאר אפילו דיינע ספעיס שטיינער זענען אויך ערדליכע זאכן אין די קאנטעקסט, און די קשיא פונ'ם מבול איז קאי וקיים 100%.
דו האלטסט אויך אז די רעדשיפטעד ספעקטראסקעפי (די פענאמענען אז די א.ג. בארקאוד פון די ספעקטרום פון היידראגען/היליאם פון די ליכטיגקייט פון ווייטע שטערנס, רוקן זיך אראפ שורות צו די רויטע זייט און צוזאמהאנג מיט זייער ספיד אוועק פון אונז. ענליך צו וויאזוי קול טוישט זיך ווען ס'קומט נענטער/ווייטער) איז אויך געווארן אפעקטעד פון די מבול?
אדער אויף דעם ענטפערט מען אז דער אייבישטער האט באשאפן א אלטע וועלט?
אדער אז ס'שטותים, זיי זעהען גארנישט?
השמים מספרים כבוד קל. שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.
אויב וואלט נישט כביכול באשאפן תיכף די גאנצע שיין ( wavelength) פון די שטערנס ביז די וועלט וואלסטו דאך קיינמאל עס נישט געקענט זעהן. מאקסימום וואלטן מיר היינט געקענט זעהן וואס איז 5 טויזנט עפעס ליכט יארן אוועק. איז דאך מסתבר אז כביכול האט אונז געוואלט ווייזן די מעכטיגקייט פון די בריאה.
זיי נישט קובע קיין מסמורת ביי זאכן וואס איז אולי כפירה. ביטע זאג, איני יודע. מוטב זיין א שוטה כל ימי חיינו ווי איידער ריסקן זיין א כופר.
עס קען בעצם זיין נאך פילע פילע הסברים אבער כשרייב פשוט מיין ערשטע מחשבה
היום מצאתי מפורש בדברי הרמב''ן: "וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ" - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ, כי אפשר שיראה להם אור בשמים ויעשו כל המעשים הנזכרים מבלי שיאירו בארץ. ולכך אמר שיהיו למאורות ברקיע השמים ומביט בארץ ויאירו עליה.
איך האב מיין מיינונג, ביי מיר איז עס קלאר און איך דארף נישט זיכער מאכן אז יעדער האלט אזוי. איך בין נישט דער רבש''ע.