הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

[דער תהלים איד]

שבט הלוי ח''א בהקדמה.jpg (126.02 KiB) געזען געווארן 533 מאל

[משיב כהלכה]

"אונזערע רבי'ס" להוציא חוגים אחרים ובפרט לא חסידיים שבמשך השנים נשתנה צורתם בין בנשים ובין באנשים.
"לכל הדיעות" לרבות כל הראשונים והאחרונים.

ראשית, גם החוג שלך נשתנה מאוד מהלבוש הקדמון של שרה רבקה רחל ולאה (כי למעט כת השאלים ועוד כתות מסוכנות שהשתבשו, לא נוהגים בזה כיום).

שנית, גם אני יכול לזרוק סיסמאות. נא הבא בבקשה את כל הראשונים והאחרונים שאתה כותב בשמם.

[משיב כהלכה]

ב. איר שטעלט אוועק א הנחה אז אויב איז נישט מפורש אין די הלכה אז ס'איז אסור האט נישט קיין שום פשט צו אסר'ן, און עס ווייטאגט אייך אז דער מאן איז ווי א דיקטאטור אויפן פרוי. וויאזוי וועט איר ערקלערן דעם רמב"ם אישות פי"ג הי"א וז"ל "אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות. ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא פעם אחת בחודש או כמה פעמים בחודש לפי הצורך. שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה". און ווי דער מגיד משנה זאגט וז"ל, "כך אמרו ז"ל במדרש, וכבשוה וכבשה כתיב, מלמד שדרכה של איש לכבש את האשה שלא תהא יצאנית". זעט מען דאך לכאורה אז אפילו ס'איז נישט קיין קלארע הלכה אז מ'מעג נאר ארויסגיין עטליכע מאל א חודש, דאך דארף דער מאן אפהאלטן די פרוי פון דאס טוען ווייל דאס איז בכלליות א היפך צניעות. און פון דא זעט מען לכאורה אויך א ראי' צו די שאלה א' וואס כ'האב אייך געפרעגט. ווייל ס'איז לכאורה נישט שייך צו זאגן אז די מנהג המקום איז געווען אז פרויען זענען נישט געגאנגען אין גאס.

הרמב"ם כתב הלכה פשוטה, זו לא השקפה או מוסר, זו הלכה! וזו מהות הצניעות!

כשהכתוב שיבח את שרה אמנו, הוא לא שיבח אותה שיש לה פאה קצרה או כל שטות אחרת. הוא שיבח אותה במהות הצניעות - היא באוהל, ולא רואים אותה!

כמובן שהפוסקים במשך הדורות כתבו על כמה וכמה עניינים שעם ירידת הדורות הותרו, והלבוש כתב שבימינו מצויים הנשים בין האנשים וכקאקי חיורי דמו, ועוד מהאחרונים כתבו לגבי "אל תרבה שיחה עם האשה", ואיסור הליכה אחר האשה וכו' וכו'.

אבל יסוד דברי הרמב"ם שרירים וקיימים, ואשה שנמצאת כל היום ברחובות - גם אם היא לובשת רדיד גדול וכולה מכוסה בסדינים שחורים - היא פרוצה!

הרמב"ם כתב שאשה יכולה לצאת מביתה "כפי הצורך", וזו ההלכה. רק שנקט דוגמא לפי המצוי בזמנו, שיוצאת לבית המשתה ולבית האבל.

כמו כן לגבי צניעות הלבוש יש כללים - כפי שכתב הגר"מ שטרנבוך והגדיר זאת בצורה בהירה מאוד.

[דער תהלים איד]

חסידות פאפא

[דער תהלים איד]

האדמו"ר מסאטמר

[משיב כהלכה]

שבט הלוי ח''א בהקדמה

אתה חוזר כל הזמן על שבט הלוי, כאילו אין עוד מלבדו, אין ראשונים ואין אחרונים.

אבל כבר הבאתי לעיל את דברי גדולי האחרונים (שקדמו לגר"ש וואזנר בכמה דורות), מחצית השקל, ישועות יעקב, מגן גיבורים, שדעת המג"א לא התקבלה להלכה ולא נוהגים כמותו, ומהראשונים מוכח דלא כדבריו, אלא שהבתולות הולכות פרועות, ללא שום חילוק, ואדרבה מרש"י מוכח היפך דבריו, וכן מברטנורא, שפירשו "שערותיה הארוכים פזורים על כתפיה", ולפי הגר"ש וואזנר זוהי פריצות שאין כמוה.

וכן מוכח מהראשונים שאין נפק"מ אם השיער פזור או קלוע, ובכל אופן אינו מעורר הרהור ואינו פריצות אם רגילים לראותו, ובוודאי כיום כאשר פשט המנהג בשיער פזור, אין שמץ פריצות בזה.

וכאן המקום להדגיש שהגר"ש וואזנר עצמו כתב שאינו יכול לאסור פאה נכרית ואין בכוחו, וזה לשונו בשו"ת שבט הלוי חלק ד':

"ובעצם המנהג של היום שהנשים שלנו יוצאות בפאה נכרית חלילה לי לתקוע עצמי בזה... היות כי מדברי הרמ"א סי' ע"ה ובד"מ סי' ש"ג ומג"א מוכח דהרבה היו מקילין בזה, וכן נהגו מדינות שלמות, אפי' לצאת לרשות הרבים כאשר העיד לנו הפמ"ג סי' ע"ה, וכבר מדורות רצו לשנות זה, ולא עלה בידם רק בחלקו אבל עדין מדינות שלמות החזיקו בזה, ע"כ אין לנו כח הכרעה בזה".

גם לגבי צניעות הלבוש, כתב כדבריי לעיל (בשו"ת שבט הלוי חלק ו' סימן ל"ג):

"שאל בנשים המקשטות עצמן אך ורק כאשר יוצאות חוצה ולא בביתם, האם זה נכון ודעת כבוד מעלתו שזו בגדר פריצות. הנה הכל תולה בכוונות הלב, ובצורה שהן עושות, דאע"ג דעיקר קשוט נגד בעלה, עיין שבת ס"ד ע"ב כדי שלא תתגנה על בעלה... ולאידך גיסא אם מקשטת עצמה ביותר, ובאופן המושך העין בצאתה לחוץ הלא זה היה עוון בנות ירושלים בשעת החורבן... איברא הרבה נהגו שבבית לא מקפידות כ"כ על זה, וגם הבעל אינו מקפיד, משא"כ כשיוצאות שאינן רוצות להתבזות שמקשטות באופן ממוצע להיותה מכובדת, הנה זה דרך העולם ואין בידינו למחות, אבל אלו שמקשטות במיני תכשיטים הרבה בהפרזה יתרה עד שמושכת עליה עין ראה לאו דוקא של פריצות אלא של קנאת ערותה, וקנאת אומות העולם בבחינת למה תתראו, ודאי איסורא קעבדי וכמה דברים רעים באים מזה".

[דער תהלים איד]

האדמו"ר מסאטמר

[משיב כהלכה]

זה פשוט שזכותו של הרב מסאטמר לתקן תקנות בקהילתו, בפרט לעמוד בפרץ שלא יפרצו גדרי הצניעות.

השאלה אם זה "איסור גמור לכולי עלמא" כפי שהמצאת.

[משיב כהלכה]

ויחי יוסף

יש להעיר במחכ"ת שאין שום מקור בחז"ל או בראשונים שמצוות כיסוי הראש היא כדי שיהיה היכר בין נשואה לבתולה, ונהפוך הוא, הלשון בכל מקום הוא "מכאן לבנות ישראל", "אזהרה לבנות ישראל", וברמב"ם ובשו"ע "אחת פנויה ואחת אשת איש", ועיין בגר"א וב"ח שם, ועוד ועוד הוכחות כחול הים.

וכל הפוסקים שאסרו פאה מצד זה, דיברו רק על "מראית העין" שיש בפאה כזו, שיחשבו שהולכת בשערותיה, ותו לא מידי.

וכן הענין שכביכול החלו עכשיו ללכת בפאה שנראית כשערה ממש - אינו נכון עובדתית. ואציין חלק קטן מהאוסרים.

מהר"י קצנלנבוגן, לפני כ500 שנה: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).

תשובה מאהבה, לפני כ150 שנה: "בזה נראין הן... כאילו יוצאות בשערות ראשן פריע פרעות בלי כיסוי כלל".

ישועות יעקב, לפני 150 שנה: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".

תורת שבת, לפני כ180 שנה: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".

ר' שלמה קלוגר, לפני כ150 שנה: "הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא". ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".

שו"ת חסד לאברהם, לפני כ200 שנה: "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".

ספר ברכה שלמה, לפני כ90 שנה, בשנת תרפ"ח: "התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות תלויות באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראית ממש כהולכת בגילוי שיער... גם הנשים שהולכות בפאות שהיא ניכר קצת שאינה פנויה, התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות כנ"ל".

[דער תהלים איד]

לא הי' ידוע לי עד עכשיו שהויחי יוסף הי' עם הארץ. עכשיו ב"ה זכיתי להגיע לגאון ישראל הרב @משיב כהלכה שהשים לילות כימים ולא נתם לחם לתוף פיו בכדילעסוק בתורת ה', ובלית ברירה יצא לו בהירות נפלאה ששקר נחלו לנו אבותינו.

אשרי הדור שככה לו.

[משיב כהלכה]

זאת שיחת ילדים בכיתה א'. מי גדול ממי, מי גאון ומי עם הארץ.

כתבתי דברים פשוטים שכל אחד יכול לבדוק. אם יש לך מה להעיר על זה, אדרבה, פתח פיך ויאירו דבריך.

יש להוסיף עוד שכן מוכח מהגמ' בנדרים (דף ל'), אבל נשים לעולם מיכסו, ופרש"י שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים, ללא חילוק בין נשואה לבתולה.

וכן ב"צפנת פענח" להגאון הרוגצ'ובר ציין על לשון הרמב"ם "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק", לגמ' בנדרים הנ"ל שנשים "לעולם מיכסו", ולכן אינן נקראות "שחורי הראש".

ומציין גם לגמ' בכריתות (דף ח') לגבי מצורע שראשו יהיה פרוע, "איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת", ואין שם חילוק בין רווקה לנשואה.

וכן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בספרו "קרית מלך" שם, ציין מקור לרמב"ם מהגמ' בעירובין (דף ק') שקללת חוה היא שתהיה עטופה כאבל (רש"י: בושה לצאת בראשה פרוע) וקללת חוה כוללת כל הנשים, ללא חילוק בין רווקה לנשואה.

ומה שכתבתי הוא ב"ח מפורש: "מדלא קאמר אזהרה לאשת איש, אלא סתמא אזהרה לבנות ישראל, אלמא דאחת פנויה ואחת אשת איש באזהרה", ולפי שיטת ה"ויחי יוסף" העיקר חסר מן הספר. ויש עוד הרבה להאריך.

[דער תהלים איד]

זאת שיחת ילדים בכיתה א'. מי גדול ממי, מי גאון ומי עם הארץ.

שיחת ילדים איז, ווען א פראסטאק ווי איך און דו קענען שרייבן אויף א גדול בישראל ממית עצמו באהלה של תורה ות"ח מופלג אז ער רעדט דברי הבל שלא נמצא בש"ס.

ס'איז מיר נישט ווערד דיר אויפצואווייזן אז דער ויחי יוסף איז נישט דער עם הארץ, נאר דו.

[משיב כהלכה]

ושוב, שיחת ילדים. הוכחתי שהש"ס אינו כן - מדוע אתה ממשיך להתמקד בטפל ועוזב את העיקר?

ואגב, זה לא "אני" מול הויחי יוסף. זה הב"ח, הגר"א, הרוגצ'ובר. והם מוכיחים זאת מהגמ'.

[דער תהלים איד]

חסידות ערלוי

"וראה בשו"ת אמרי סופר (ערלוי) שכתב בשם ספר "באר מרים" (עמ' ל"ו, להאדמו"ר מערלוי זצ"ל, נכד החת"ס): בנוגע דעתו של קדושת זקני מרן החת"ס זצ"ל בענין לבישת פאה נכרית ברה"ר, היות שבהגהותיו לשו"ע כתב ק"ז מרן זצ"ל "אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור", ואילו בצוואתו לא אסר אלא לבנותיו וכלותיו, יש מקום לומר שבשו"ע כתבו דרך משא ומתן של הלכה להראות שאין דברי הב"ש דחויים, אבל אין כוונתו לפסוק לאסור. כי באמת לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית, וגם בדרשותיו שדרש ברבים לא אסרם במפורש, והא דלא אסר החת"ס בהחלט לבישת פאה נכרית, י"ל דהתחשב בדעת הגדולים המתירים, וביניהם המג"א, ויתכן דגם הגאון רבינו משולם איגרא זצ"ל שכיהן בפרשבורג לפני החת"ס, לא אסרה. ומסיים שהמנהג אצל תלמידי ישיבתנו היקרים, שהוא מבקש שלא ילבשו את הפאות הארוכות והבולטות..."

דאס איז שוין סתם א סילוף וואס צייגט אויף אסאך אנדערע.

דער ערלויער רבי ז"ל האטטאקע געלאזט גיין איידעלע שייטלען, אבער וואס ער ברענגט בנוגע דעם חת"ס האסטו מסלף געווען און ארויסגענומען גאר וויכטיגע ווערטער, צו מאכן אויסזען ווי כאילו זיין דוחק גדול "שיש מקום לומר" איז זאגאר דער פשוט'ער פשט.

עיין כאן ותמצא נחת:

ערלוי.jpg (282.15 KiB) געזען געווארן 333 מאל

[דער תהלים איד]

מהר"א מבעלזא

"ואף אותם הגדולים שלפני המלחמה היו זהירים יותר בזה, עכ"ז אחרי המלחמה ראו שצורך הדור להקל, כגון הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שהיקל בזה, הגם שבבית אבותיו החמירו מאוד בזה, ומסופר שכאשר בחורים היו שואלים אותו שמציעים שידוכים עם פאה, והשיב "בימים שלנו אם בת מוכנה בכלל לקחת בחור חסידי זה כשלעצמו שידוך טוב".

כ'ווייס נישט פון וואו דער ציטאט קומט, אבער דער דעת תורה פון הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל איז כזה:

מהרי''ד מבעלזא.jpg (111.37 KiB) געזען געווארן 327 מאל

[משיב כהלכה]

זה אתה אשר לא ידע את 'יוסף', עושה אותו כאילו אינו יודע את הש"ס והפוסקים

אולי אצליכם נהוג שאחרון אחרון חולק על הקודמין כהגר"ע שחלק על הבן איש חי

אך לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (כחמור נושא ספרים ותו לא, ממשמש באינטערנעט ומגגב דברים וכל חכמי הדורות בכר בעיניו כעשבי השדה)

אולי במקום לדרוש דרשות חוצבות להבות על המגבבים באינטרנט שהם כחמורים נושאי ספרים, תנסה למצוא מקור בחז"ל או בראשונים לקביעה שצריך להיות היכר שאשה נשואה היא נשואה?

ומה יעשו הרמב"ם והשו"ע שקבעו אחת פנויה ואחת אשת איש חייבות בכיסוי? איזה היכר יהיה?

ומה עשו אלפי שנים בתימן שנהגו כדעת הרמב"ם לכסות את הבתולות מגיל שלוש, איזה היכר היה שם?

והיכן מצאנו "איסור" לבתולות לכסות את ראשן, כדי שיהיה היכר?

[משיב כהלכה]

חסידות ערלוי

"וראה בשו"ת אמרי סופר (ערלוי) שכתב בשם ספר "באר מרים" (עמ' ל"ו, להאדמו"ר מערלוי זצ"ל, נכד החת"ס): בנוגע דעתו של קדושת זקני מרן החת"ס זצ"ל בענין לבישת פאה נכרית ברה"ר, היות שבהגהותיו לשו"ע כתב ק"ז מרן זצ"ל "אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור", ואילו בצוואתו לא אסר אלא לבנותיו וכלותיו, יש מקום לומר שבשו"ע כתבו דרך משא ומתן של הלכה להראות שאין דברי הב"ש דחויים, אבל אין כוונתו לפסוק לאסור. כי באמת לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית, וגם בדרשותיו שדרש ברבים לא אסרם במפורש, והא דלא אסר החת"ס בהחלט לבישת פאה נכרית, י"ל דהתחשב בדעת הגדולים המתירים, וביניהם המג"א, ויתכן דגם הגאון רבינו משולם איגרא זצ"ל שכיהן בפרשבורג לפני החת"ס, לא אסרה. ומסיים שהמנהג אצל תלמידי ישיבתנו היקרים, שהוא מבקש שלא ילבשו את הפאות הארוכות והבולטות..."

דאס איז שוין סתם א סילוף וואס צייגט אויף אסאך אנדערע.
דער ערלויער רבי ז"ל האטטאקע געלאזט גיין איידעלע שייטלען, אבער וואס ער ברענגט בנוגע דעם חת"ס האסטו מסלף געווען און ארויסגענומען גאר וויכטיגע ווערטער, צו מאכן אויסזען ווי כאילו זיין דוחק גדול "שיש מקום לומר" איז זאגאר דער פשוט'ער פשט.

עיין כאן ותמצא נחת:

ערלוי.jpg

אתה הוא המסלף, כי המילים החשובות הן מה שציטט הגר"ג ציננער מהאדמו"ר מערלוי, שהחת"ס לא אסר בהחלט פאה נכרית, ודבריו בביאור השו"ע היו רק דרך מו"מ ולא פסיקת הלכה. ובמקום להתייחס לזה, אתה בוחר להדגיש ש"דעתו היתה נוטה לאיסור", אוחז בטפל ומתעלם מהעיקר, שהוא כותב "לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית".

[וואלף]

אני רק דברתי על ההשקפה שלך שאצלנו פסולה היא ותו לא, על פסקי ההלכה אין עסקי בכך

[משיב כהלכה]

מהרי''ד מבעלזא.jpg

כתב על זה הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב דק"ק חרדים בחיפה:

"ומה שכתבו בשם חכם אחד שהלומד בשו"ע ביר"ש יראה לאיסור, מוכיח דפשט השו"ע הוא לקולא, ואף כי כולנו נתחייבנו ביראת שמים, אבל לא כל אחד מגיע לזה כדמוכח בפרק כל כתבי" [רצונו לומר בדרך הלצה, שאי אפשר להמציא הלכות חדשות מתוך יראת שמים, כיון שפשט השו"ע (דהיינו הרמ"א) הוא לקולא וגם האוסרים מודים בזה].

ואכן הלומד בשו"ע יראה שמדין דת יהודית חובה לכסות הראש ברדיד גדול, ומטפחת אסורה מדינא דגמ', היא קלתה, שגם החת"ס כתב שפאה לא עדיפה מקלתה, אבל אם מתירים קלתה בטענה שהמנהג השתנה ואין בזה דת יהודית, איזו סיבה יש לאסור פאה?

[משיב כהלכה]

אני רק דברתי על ההשקפה שלך שאצלנו פסולה היא ותו לא, על פסקי ההלכה אין עסקי בכך

גם מצד השקפה, ועל דרך המוסר, הרי כל אשה הלובשת פאה נכרית בולטת בכך מכמה סיבות: סגנון התסרוקת, והשיער המבריק והמטופח תמיד, והשיער הפזור שאינו דומה לשיער הבתולות שרגיל להיות אסוף (אע"פ שלרוב הפוסקים אין חיוב כזה, אבל כך הוא תקנון בתי הספר). ע"פ רוב זה גם גבוה מהראש, כי זה מונח על השיער הטבעי.

ובחו"ל רגילים הגויים לזהות כל אשה יהודיה לפי הפאה שלה, גם אם תהיה פאת קאסטם מובחרת.

[דער תהלים איד]

זה אתה אשר לא ידע את 'יוסף', עושה אותו כאילו אינו יודע את הש"ס והפוסקים

אולי אצליכם נהוג שאחרון אחרון חולק על הקודמין כהגר"ע שחלק על הבן איש חי

אך לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (כחמור נושא ספרים ותו לא, ממשמש באינטערנעט ומגגב דברים וכל חכמי הדורות בכר בעיניו כעשבי השדה)

אולי במקום לדרוש דרשות חוצבות להבות על המגבבים באינטרנט שהם כחמורים נושאי ספרים, תנסה למצוא מקור בחז"ל או בראשונים לקביעה שצריך להיות היכר שאשה נשואה היא נשואה?

ומה יעשו הרמב"ם והשו"ע שקבעו אחת פנויה ואחת אשת איש חייבות בכיסוי? איזה היכר יהיה?

ומה עשו אלפי שנים בתימן שנהגו כדעת הרמב"ם לכסות את הבתולות מגיל שלוש, איזה היכר היה שם?

והיכן מצאנו "איסור" לבתולות לכסות את ראשן, כדי שיהיה היכר?

מצאתי שהויחי יוסף לא הי' העם הארץ הראשון עלי אדמות.

כבר קדמו רבי הילל מקאלאמייע בספר שירי משכיל בעם הארצות כאלו:

[דער תהלים איד]

מהרי''ד מבעלזא.jpg

כתב על זה הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב דק"ק חרדים בחיפה:

"ומה שכתבו בשם חכם אחד שהלומד בשו"ע ביר"ש יראה לאיסור, מוכיח דפשט השו"ע הוא לקולא, ואף כי כולנו נתחייבנו ביראת שמים, אבל לא כל אחד מגיע לזה כדמוכח בפרק כל כתבי" [רצונו לומר בדרך הלצה, שאי אפשר להמציא הלכות חדשות מתוך יראת שמים, כיון שפשט השו"ע (דהיינו הרמ"א) הוא לקולא וגם האוסרים מודים בזה].

ואכן הלומד בשו"ע יראה שמדין דת יהודית חובה לכסות הראש ברדיד גדול, ומטפחת אסורה מדינא דגמ', היא קלתה, שגם החת"ס כתב שפאה לא עדיפה מקלתה, אבל אם מתירים קלתה בטענה שהמנהג השתנה ואין בזה דת יהודית, איזו סיבה יש לאסור פאה?

זה תורה יפה לחסידות מונק, און לחסידות חזון איש.

אבל אתה ציטטת "בעלזא", אז חויתי לך דעת בעלזא.

[פנים חדשות]

מה יעשו הרמב"ם והשו"ע שקבעו אחת פנויה ואחת אשת איש חייבות בכיסוי? איזה היכר יהיה?

ומה עשו אלפי שנים בתימן שנהגו כדעת הרמב"ם לכסות את הבתולות מגיל שלוש, איזה היכר היה שם?

והיכן מצאנו "איסור" לבתולות לכסות את ראשן, כדי שיהיה היכר?

דאס זענען פונאויבענאויף גאר שטארקע קשיות, @דער תהלים איד אנשטאט פראווען ליצנות אין דעם ספעציפישע נושא, אפשר פרעגט אן ביי א ת"ח פון דיינע קרייזען וואס ער האט צו זאגען וועגן דעם, און קומט צוריק מיט אן ענטפער.

[משיב כהלכה]

מצאתי שהויחי יוסף לא הי' העם הארץ הראשון עלי אדמות

אני ממתין שתמצא לי מקור בחז"ל ובראשונים (שמוכח מהם ההיפך הגמור), ואתה מביא לי עוד אחרון שאסר פאה? (כנראה על אפי זוטרי לא שמעת...)

[משיב כהלכה]

דאס זענען פונאויבענאויף גאר שטארקע קשיות, @דער תהלים איד אנשטאט פראווען ליצנות אין דעם ספעציפישע נושא, אפשר פרעגט אן ביי א ת"ח פון דיינע קרייזען וואס ער האט צו זאגען וועגן דעם, און קומט צוריק מיט אן ענטפער

כבודו תמים גדול, מצפה לתשובות...

אין לו תשובות וגם לא יהיו לו תשובות, הוא בקושי יודע להעתיק ולהדביק (ולהדגיש בצהוב). לכן הוא תמיד מסיט את הדיון לשאלות של ילדים בגן; האם "ויחי יוסף" היה עם הארץ (ח"ו), והאם הגר"ש וואזנר שהוא פוסק הדור לא יודע מה שאני כותב, וכן על זה הדרך.