הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

געשמאקע שמועסן על דא ועל הא
אוועיטער
דער תהלים איד
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 5226
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 18, 2023 10:36 am
x 9573

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך דער תהלים איד »

פנים חדשות האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:38 pm
משיב כהלכה האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:08 pmמה יעשו הרמב"ם והשו"ע שקבעו אחת פנויה ואחת אשת איש חייבות בכיסוי? איזה היכר יהיה?

ומה עשו אלפי שנים בתימן שנהגו כדעת הרמב"ם לכסות את הבתולות מגיל שלוש, איזה היכר היה שם?

והיכן מצאנו "איסור" לבתולות לכסות את ראשן, כדי שיהיה היכר?
דאס זענען פונאויבענאויף גאר שטארקע קשיות, @דער תהלים איד אנשטאט פראווען ליצנות אין דעם ספעציפישע נושא, אפשר פרעגט אן ביי א ת"ח פון דיינע קרייזען וואס ער האט צו זאגען וועגן דעם, און קומט צוריק מיט אן ענטפער.
אני לא חזרתי עכשיו על הסוגיא, ואין עיתי בידי כעת. לכאורה כל הקושיא ליתא, כי בטח לכל הדיעות אין איסור אם בתולה לובשת בצניעות כמו אשה.

מה שכתבו אודות היכר, לכאורה כוונתם שאם התירו דבר פרוץ בבתולה, מפני שאינה אשת איש, פשוט הוא שאסור לנשואה להתראות כזה אף במראית עין.

אבל עוה"פ לא למדתי הסוגיא עכשיו, וסגי לי כעת לדעת שהגאוני וקדושי ארץ למדו תורה וטהרה, ואינם נפרכים כשאנשים פחותים על האינטרנט יש להם שאלות והערות.

@משיב כהלכה לכתחילה לא בא לברר הסוגיא, רק לקרר את לב בני ישראל ממשיכי דרך התורה והמסורה. הוא כבר התיר כאן ללכת עם פאות ארוכות ומודרניות בדעת תורתו הגדולה והחשובה, כדרך המשכילים לדורותיהם. כך שלא ברור לי אם מותר בכלל לענות לענין. רק, כל לצינותא אסורה חוץ מלצינותא דע"ז.
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:58 pm אני לא חזרתי עכשיו על הסוגיא, ואין עיתי בידי כעת. לכאורה כל הקושיא ליתא, כי בטח לכל הדיעות אין איסור אם בתולה לובשת בצניעות כמו אשה
זה לא ענין של לבושה בצניעות או לא לבושה בצניעות, זה ענין של היכר, ולשיטתך אם הבתולה "צנועה כמו נשואה" ממילא יש כאן בעיה שאין שום היכר.
אוועיטער
מסתמא
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 1104
זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 1:41 am
x 2916

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך מסתמא »

דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:58 pm
@משיב כהלכה לכתחילה לא בא לברר הסוגיא, רק לקרר את לב בני ישראל ממשיכי דרך התורה והמסורה. הוא כבר התיר כאן ללכת עם פאות ארוכות ומודרניות בדעת תורתו הגדולה והחשובה, כדרך המשכילים לדורותיהם. כך שלא ברור לי אם מותר בכלל לענות לענין. רק, כל לצינותא אסורה חוץ מלצינותא דע"ז.
ער ברעגט ארויס אז לויט טייל פוסקים איז דאס מותר. מוזט עס נישט אננעמען, אקוראט ווי מיר האבן נישט אנגענומען די היתר אויף מחוצות פון 10 טפחים און חלב סתם. סתם באטיטלען אלץ משכיל? ניין. לדעתי קענסטו אדער ענטפערן אדער מאקסימום זאגן אז מיין רבי האט מיך אנדערש געלערנט.

וואס מיר וועלן מרוויח זיין? אז מיר זאלן נישט געבן פאר רוב שומרי תורה ומצוות א לעיבל אז זיי גייען גיין גלייך אין גהינום אריין. מיך איז גענוג אז מיר גייען נישט מיט מיט אסאך קולא׳ס כדעת רבותינו.
קינה ודימונה ועדעדה (עיין גיטין ז.)
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:58 pm מה שכתבו אודות היכר, לכאורה כוונתם שאם התירו דבר פרוץ בבתולה, מפני שאינה אשת איש, פשוט הוא שאסור לנשואה להתראות כזה אף במראית עין
אם התירו לבתולה, ממילא אינו "דבר פרוץ". כי לא התירו פריצות לבתולה, ואין שום היתר לבתולה ללכת בפריצות מכל סיבה שהיא.

בפרט שהראשונים בברכות כ"ד (למעלה מעשרה ראשונים) כותבים שאין פריצות בשיער שהוא רגיל להיות גלוי, ואין נפק"מ בין בתולה לנשואה, שהרי הם כתבו זאת גם על שיער הנשואה שחוץ לכיסוי.

ועכ"פ אתה כעת ממציא בדבריהם סברות חדשות, כי הם כתבו במפורש שנשואה צריכה להיראות נשואה, ולזה אין שום מקור בחז"ל ובראשונים, וכל המקורות מוכיחים להיפך.
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:58 pm @משיב כהלכה לכתחילה לא בא לברר הסוגיא, רק לקרר את לב בני ישראל ממשיכי דרך התורה והמסורה. הוא כבר התיר כאן ללכת עם פאות ארוכות ומודרניות בדעת תורתו הגדולה והחשובה, כדרך המשכילים לדורותיהם. כך שלא ברור לי אם מותר בכלל לענות לענין. רק, כל לצינותא אסורה חוץ מלצינותא דע"ז.
וראה זה פלא, כתבתי בדיוק להיפך:
משיב כהלכה האט געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 09, 2024 1:42 pm אם כן יש איסור הלכתי במקום זה ללכת בשיער ארוך.
יש להשפיע על האשה בדרכי נועם ולהסביר לה בפשטות שאסור לבלוט ולהיות יוצאת דופן ממנהג המקום.
(מלבד שלא "התרתי" מעצמי כלום, הבאתי כללים ברורים ופשוטים בצניעות הלבוש והפאות שכתבו גדולי הדור, הגר"מ שטרנבוך, הגרש"ז אויערבך, ועוד).

ובקיצור, אינך אלא מוציא שם רע מהסוג הכי נחות, עושה מעשה זמרי ומציג עצמו כפנחס.
אוועיטער
דער תהלים איד
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 5226
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 18, 2023 10:36 am
x 9573

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך דער תהלים איד »

מסתמא האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 4:15 pm
דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:58 pm
@משיב כהלכה לכתחילה לא בא לברר הסוגיא, רק לקרר את לב בני ישראל ממשיכי דרך התורה והמסורה. הוא כבר התיר כאן ללכת עם פאות ארוכות ומודרניות בדעת תורתו הגדולה והחשובה, כדרך המשכילים לדורותיהם. כך שלא ברור לי אם מותר בכלל לענות לענין. רק, כל לצינותא אסורה חוץ מלצינותא דע"ז.
ער ברעגט ארויס אז לויט טייל פוסקים איז דאס מותר. מוזט עס נישט אננעמען, אקוראט ווי מיר האבן נישט אנגענומען די היתר אויף מחוצות פון 10 טפחים און חלב סתם. סתם באטיטלען אלץ משכיל? ניין. לדעתי קענסטו אדער ענטפערן אדער מאקסימום זאגן אז מיין רבי האט מיך אנדערש געלערנט.

וואס מיר וועלן מרוויח זיין? אז מיר זאלן נישט געבן פאר רוב שומרי תורה ומצוות א לעיבל אז זיי גייען גיין גלייך אין גהינום אריין. מיך איז גענוג אז מיר גייען נישט מיט מיט אסאך קולא׳ס כדעת רבותינו.

זאל ער גיין צו אלע פורמים וואו עס דרייען זיך די וואס באנוצן זיך מיט א מחיצה של עשרה טפחים, און צינדן אן LED לעקטער אום שבת.

"אלע" גדולי ישראל וועלכע האלטן אן דאס אידישקייט ווי אמאל, אן אויסנאם, שרייבן און האלטן אז יענע שייטלען זענען אסור לכל הדיעות. זיין אריינקומען דא איז נישט לפלפולא אדער לבירור הדבר, נאר להכעיס או לקרר את ישראל החרדים לדבר ה'.
אוועיטער
מסתמא
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 1104
זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 1:41 am
x 2916

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך מסתמא »

דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 4:21 pm
מסתמא האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 4:15 pm
דער תהלים איד האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 10, 2024 3:58 pm
@משיב כהלכה לכתחילה לא בא לברר הסוגיא, רק לקרר את לב בני ישראל ממשיכי דרך התורה והמסורה. הוא כבר התיר כאן ללכת עם פאות ארוכות ומודרניות בדעת תורתו הגדולה והחשובה, כדרך המשכילים לדורותיהם. כך שלא ברור לי אם מותר בכלל לענות לענין. רק, כל לצינותא אסורה חוץ מלצינותא דע"ז.
ער ברעגט ארויס אז לויט טייל פוסקים איז דאס מותר. מוזט עס נישט אננעמען, אקוראט ווי מיר האבן נישט אנגענומען די היתר אויף מחוצות פון 10 טפחים און חלב סתם. סתם באטיטלען אלץ משכיל? ניין. לדעתי קענסטו אדער ענטפערן אדער מאקסימום זאגן אז מיין רבי האט מיך אנדערש געלערנט.

וואס מיר וועלן מרוויח זיין? אז מיר זאלן נישט געבן פאר רוב שומרי תורה ומצוות א לעיבל אז זיי גייען גיין גלייך אין גהינום אריין. מיך איז גענוג אז מיר גייען נישט מיט מיט אסאך קולא׳ס כדעת רבותינו.

זאל ער גיין צו אלע פורמים וואו עס דרייען זיך די וואס באנוצן זיך מיט א מחיצה של עשרה טפחים, און צינדן אן LED לעקטער אום שבת.

"אלע" גדולי ישראל וועלכע האלטן אן דאס אידישקייט ווי אמאל, אן אויסנאם, שרייבן און האלטן אז יענע שייטלען זענען אסור לכל הדיעות. זיין אריינקומען דא איז נישט לפלפולא אדער לבירור הדבר, נאר להכעיס או לקרר את ישראל החרדים לדבר ה'.
מיך דוכט זיך אז ער וויל ארויסברענגען די חלק ההלכה און פארוואס טייל נעמען עס נישט אזוי ערנסט. מיך האט אויכעט געקרענקט גראבע עמי הארצותן וואס ווערן פארשפרייט ביי אונז אויף די נושא לאורך ולרוחב, סאו כפארשטיי אים אביסל.

קומט ער און ער הייבט אן פון א׳ און בויעט אויס הלכות צניעות, און וואו סאיז דא א מקום לדון ולחלק כדת של תורה. אקוראט ווי די מחלוקה צווישן די אונגארישע און די ליטאים וואס טייטשט א שוק.
אזוי צו אזוי, קען זיין אז סבאלאנגט טאקע נישט דא, סאיז זיכער סענסיטיוו און קען ברענגען א קאלטקייט. דארף מען עס לאזן פאר די מנהלים צו דן זיין די ליניע.
קינה ודימונה ועדעדה (עיין גיטין ז.)
אוועיטער
אני-הק'
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 326
זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 4:13 am
x 190

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך אני-הק' »

על כל פנים ואופן, די פותח האשכול בעט הילף, ער איז נוטה צו דעת רבותינו הקדושים, און ער וויל פשוט אוועקשטעלן זיין שטוב אויף ערליכע יסודות, און למעשה איז די שמועס געפארן לינקס, קוקט אויס ווי איינער זוכט אים דא אויפצוקלערן אז אדרבה, זאל ער בעטן זיין ווייב זאל מאכן די שייטל נאך לענגער...
ועל זה דוה לבינו...
אני הק' - קטן הרוצה להיות קדוש

איך פרוביר נישט זיך אראפזעצן "ביי א גוישן טישל" קיינמאל,
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

וזה הזמן להזכיר שוב מה כתבתי לפותח האשכול:
משיב כהלכה האט געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 09, 2024 1:42 pm אם כן יש איסור הלכתי במקום זה ללכת בשיער ארוך.

יש להשפיע על האשה בדרכי נועם ולהסביר לה בפשטות שאסור לבלוט ולהיות יוצאת דופן ממנהג המקום.
אויגעלעך
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 282
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2023 1:38 pm
x 430

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך אויגעלעך »

משיב כהלכה האט געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 11, 2024 3:24 pm וזה הזמן להזכיר שוב מה כתבתי לפותח האשכול:
משיב כהלכה האט געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 09, 2024 1:42 pm אם כן יש איסור הלכתי במקום זה ללכת בשיער ארוך.

יש להשפיע על האשה בדרכי נועם ולהסביר לה בפשטות שאסור לבלוט ולהיות יוצאת דופן ממנהג המקום.
און די ווערטער וואס דו שרייבסט דא "שאסור לבלוט ולהיות יוצאת דופן ממנהג המקום" איז נישט ריכטיג לפי די שיטה וואס די פותח הטעמע גייט לשיטתם וואס לויט זיי איז עס אסור נישט נאר אלס לבלוט ולהיות יוצאת דופן ממנהג המקום
ווערווייס
פרישער באניצער
פאוסטס: 67
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יאנואר 02, 2024 10:38 am
x 126

Re: הילף, מיין ווייבס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך ווערווייס »

נישט דא קיין נייעס האט געשריבן: מיטוואך נאוועמבער 01, 2023 12:14 pm
פילעזאף האט געשריבן: מיטוואך נאוועמבער 01, 2023 12:08 pm באדערט דיך אזוי שטארק, אויך די הינזיכטן וואס דו ביזט געשלאגן אין אידישקייט? די פוינט איז, טראכט אריין צו די סיבה וואס באדערט דיך איז טאקע ווייל דו ביזט איבערצייגט אז ס'איז אסור, אדער צוליב קולטור, Image, וואיזוי דו ווילסט אויסזעהן און באלאנגען צו א געוויסע סארט שניט, וואס איז אויך לעגעטים אבער דו האסט נישט די Levarege פון ''הלכה''.
מיין פוינט אויבן איז, אויב איז עס די הלכה חלק, יש על מי לסמוך.
ניין ח"ו, פארקערט,
וואס קרית יואל עט זאגן זארג איך מיר נישט.

די שאלה איז צו דארף איך מיך זארגן אויב למשל זי איז מכשל אנדערע וכו' איז עס מיין אחריות,
אדער זאל איך מיר פשוט אויסלאכן פון מיינע געפילן, און זאגן אז "למעשה זענען דא מתירים"
איך ווייס נישט,
און אויך נישט מיט וועמען דאס אדורך רעדן
אויב זי איז מכשיל אנדערע זאל זי זיך זארגן, אבער אויב דו האסט א חיוב ערבות זאלסטו פרעגן דיין מורה הוראה
אין א זייטיגע נאטיץ, מ'קען גיין מיט א אפענע שייטל און נישט מכשיל זיין, און מ'קען גיין מיט א שפיצל און יא מכשיל זיין, צניעות איז נישט טייטש שפיצל, צניעות איז טייטש באשיידן
אוועיטער
דאפלטער
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 334
זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 3:37 pm
x 386

Re: הילף, מיין ווייבס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך דאפלטער »

ווערווייס האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 11:13 am
אין א זייטיגע נאטיץ, מ'קען גיין מיט א אפענע שייטל און נישט מכשיל זיין, און מ'קען גיין מיט א שפיצל און יא מכשיל זיין, צניעות איז נישט טייטש שפיצל, צניעות איז טייטש באשיידן
מען קען אויך גיין מיט א שפיצל און נישט מכשיל זיין?
אויב קאטשקע איך איין טאג צענדליגע פאוסטס מוז עס נישט מיינען אז מארגן בין איך אויך דא!
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

אויגעלעך האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 9:56 am לשיטתם וואס לויט זיי איז עס אסור
אסור ללא טעם וללא סיבה? גזירת הכתוב בפאה שעוברת את קו הכתף?
אויגעלעך
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 282
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2023 1:38 pm
x 430

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך אויגעלעך »

משיב כהלכה האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 12:46 pm
אויגעלעך האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 9:56 am לשיטתם וואס לויט זיי איז עס אסור
אסור ללא טעם וללא סיבה? גזירת הכתוב בפאה שעוברת את קו הכתף?
איך גיי נישט יעצט אריין אין די טעמי האיסור אבער וואס עס איז זיכער איז אז עס נישט אסור נאר וועגן "לבלוט ולהיות יוצאת דופן ממנהג המקום"
אוועיטער
נקודות טובות
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 1595
זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
x 3728

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך נקודות טובות »

משיב כהלכה האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 12:46 pm
אויגעלעך האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 9:56 am לשיטתם וואס לויט זיי איז עס אסור
אסור ללא טעם וללא סיבה? גזירת הכתוב בפאה שעוברת את קו הכתף?
קודם כל שלום עליכם. דאס ערשטע מאל איך באגעגען מיך מיט דיר.

באמת, בין איך דא בגניבה, און איך וואלט נישט געדארפט ראגירן אויף דעם פאוסט ביז נאך יום הקדוש. אבער במקום שיש חילול השם וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה, אין חולקין כבוד פאר קיינעם. און איך ברעך מיין צוזאג נישט צו שרייבן דא ביז נאך יום הקדוש. והוא רחום יכפר עון.

די ערשטע זאך וואלסטו געמעגט זעהן אז די שמועס דא איז נישט אין תורה'דיגע פארום, און די סיבה דערצו איז וויבאלד דא האט זיך איינער געוואלט אויסשמועסן מיטן ציבור בנוגע אן ענין וואס איז אים פערזענליך נוגע. און ווען איינער וויל אויסשמועסן א פראבלעם וואס איז אים נוגע איז נישט די פלאץ צו ווייזן בקיאות, און כל שכן נישט די פלאץ צו אויפקלערן יענעם אז דאס וואס מען האט דיר געלערנט ביז היינט איז פאלטש!

דער איד שרייבט אז ער וואוינט אין קרית יואל, וואס דאס מיינט ביי דיפאלט אז ער איז א מיטגליד פון ק"ק סאטמאר און עס האט נישט קיין פשט צו ברענגן מראה מקומות פון סיי וועלכע גדול וואס האלט אז האר מעג גיין צופלויגן. אין סאטמאר האט מען זיך געפירט כשיטת המגן אברהם וואס אסר'ט, און אלע אנדערע מראה מקומות זענען נישט נוגע. עס איז אמת ויציב אז עס זענען דא חולקים אויפן מגן אברהם, און איך בין נישט מעלים עין דערפון און איך האב עס ערווענט אינעם ערשטן פאוסט. אבער למעשה האט מען אין סאטמאר אנגענומען די שיטה פונעם מגן אברהם, ממילא איז עס נישט נוגע צום שמועס בכלל. זיין ווייב גייט מיט א שייטל וואס לויט די פוסקים וואס האבן גע'פסק'ענט פאר די סאטמארע קרייז, איז דאס נישט אויסגעהאלטן.

די סיבה פארוואס איך שרייב אז גיין לענגער ווי די אקסעל איז אסור ע"פ הלכה, איז די זעלבע סיבה פארוואס איך שרייב אז א שייטל איז מותר לכתחילה. וויבאלד ביי מיר זענען די מחבר, רמ"א, מגן אברהם, ופרי מגדים די וואס שטעלן אוועק די הלכה אין אורח חיים, און ווען איך האב א שאלה וועל איך עפענען א שלחן ערוך און קוקן וואס די שרייבן. און דערנאך נעמען אן ערוך השלחן אדער א משנה ברורה וכדו'.

בענין פאה נכרית, ווען איך קוק אריין אין שלחן ערוך, דהיינו רמ"א, מג"א, פרי מגדים, ערוך השלחן, משנה ברורה, איז כולם פה אחד אז א שייטל איז מותר לכתחילה. און דערפאר זאג איך אן א קווענקל אז א שייטל איז מותר לכתחילה. אפגעזעהן פון ווער און וויפיל עס שרייבן לאיסור, וויבאלד די זענען וואס שטעלן אוועק וואס די הלכה איז.

די זעלבע איז ווען איך וויל וויסן בנוגע די אופן ווי אזוי די האר פון א בתולה דארף צו זיין קוק איך אריין אין מג"א, פרי מגדים, ערוך השלחן ומשנה ברורה. און דארט זעה איך וואס די הלכה איז.

דאס איז קלאר אז די מגן אברהם אסר'ט צו גיין מיט צופלויגענע האר. די שאלה איז נאר אויב עס איז דא א חילוק לשיטת המגן אברהם אויב די האר איז ביז די אקסעל אדער אויב עס איז לענגער.

די מגן אברהם ברענגט זיך א ראיה פון רש"י הק' אין פרשת נשא אויפן פסוק ופרע את ראש האשה. וואס אויף דעם שרייבט רש"י הק' אז פריעת ראש לאשה איז א גנאי. רש"י הק' שרייבט אבער נישט ווי לאנג די האר דארף זיין כדי עס זאל הייסן ראשה פרועה, נאר סתם סותר זיין די קליעה איז שוין בכלל פרועה.
דער מחצית השקל ברענגט אבער צו א צווייטע רש"י אין מסכת כתובות דף ט"ו וואס דארט שרייבט רש"י קלאר אז ראשה פרועה מיינט שערה על כתיפיה. פון די מחצית השקל פארשטיי איך אז די חומרת המגן אברהם איז נאר ווען די האר איז נישט צוזאמען גענומען, און איז לענגער ווי די אקסעל. אויב פעלט איינס פון די צוויי תנאים איז דאס נישט בכלל פרועות ראש. אזוי אויך ברענגט דער פרי מגדים א ראיה פונעם ברטנורא אז ראשה פרועה מיינט ווען די האר ליגט אויף די אקסעל.

בנוגע דאס אויב די שיטת המגן אברהם איז אנגענומען להלכה. קודם כל, פון פרי מגדים איז משמע אז ער איז מסכים מיט די חלק. און אזוי אויך די משנה ברורה איז נישט חולק אויף דעם בפירוש, הגם ער ברענגט אז דער מחצית השקל ומגן גבורים קריגן אויף דעם (וצ"ע מהיכן דן המשנה ברורה דהמחצית השקל חולק על זה). דער ערוך השלחן ברענגט אויך אראפ דעם מגן אברהם, און ער קריגט נישט מיט אים, נאר אויף למעשה איז ער דארט פארנומען מיט דעם וואס רוב רובן נשים נשואות גייען בגילוי הראש וואס דאס איז אודאי מער חמור. און אזוי אויך דער כף החיים ברענגט דעם מגן אברהם און קריגט נישט מיט אים.

שפעטער אין די פוסקים וואס מיר סאטמארע רופן היימישע פוסקים (דאס מאכט נישט אוועק אנדערע) זעהן מיר אז דער עצי חיים האט אנגענומען די שיטת המגן אברהם, אזוי אויך ר' מאיר בראנסדארפער, און ר' שמואל וואזנער (כזקינו הפנים מאירות). און אזוי אויך איז איינגעפירט אין די סאטמארע מיידל שולעס. עכ"פ, ביי אונז אין סאטמאר איז אנגענומען כשיטת המגן אברהם. ממילא דא פרעגט א סאטמארע איד בנוגע זיין ווייבס שייטל, ענטפערט מען אים לויט די פסק הלכה וואס איז אנגענומען אין סאטמאר.

צו מען איז מוכרח צו לערנען פשט אין מג"א אזוי ווי מיר? ניין. אזוי איז מיר אבער אויסגעקומען הלכה למעשה ווען איך האב געלערנט די סוגיא. איז מוכרח צו זאגן אז דאס וואס מען פארלאנגט אין די סקולס (בתי ספר) אז די האר זאל נישט זיין לענגער ווי די אקסעל איז מכח מיין מהלך בדברי המגן אברהם? ניין, ס'איז נישט מוכרח. אבער עכ"פ אין שו"ת אבן ישראל פון ר' ישראל יעקב פישער חלק ז' סימן ח' זעה איך אז ער לערנט פשט אזוי ווי מיר בשיטת המג"א. און אזוי אויך אין חוט שני פון ר' ניסים קרליץ אין אהע"ז סימן כ"א. ביידע שרייבן אז דער מגן אברהם רעדט נישט פון קיין קורצע האר, נאר דוקא פון לאנגע האר. ממילא פאלטש פשט איז עס זיכער נישט. הגם זיי שרייבן נישט אז די שיעור איז די אקסעל, איז אבער נישט שייך צו געבן אן אנדערע שיעור אין דעם. נאר די איינציגע מקום לחלק בדברי המג"א איז נאר די כתף, וכדברי הפרי מגדים ומחצית השקל. און דאס איז טאקע די גדר וואס מען פארלאנגט פון אונזערע טעכטער אין די סאטמארע בתי חינוך.

בנוגע דאס וואס דו שרייבסט פון שיטה מקובצת איז בכלל נישט נוגע אהער. ווען מען רעדט אין א תורה'דיגע שמועס און מען וויל דורך טוהן די נושא, קען מען רעדן פון שיטת הראשונים. אבער ווען מען רעדט פון הלכה למעשה קוקט מען וואס די פוסקים שרייבן.

דאס וואס דו שרייבסט פון ישועות יעקב, איז אינטערעסאנט אז דו ברענגסט נישט נאך זיין לשון וואס ער שרייבט שמהראוי להחמיר כהמגן אברהם, ער פארשטייט אויך אז ס'איז א פריצות. נאר ער זאגט אז דער וואס טוט אנדערש יש לו על מי לסמוך.

בנוגע די דמיון וואס איך בין מדמה א שייטל צו די האר פון א פניה זעה איך נישט פארוואס איך דארף א מקור לדברי. עס איז נישטא קיין שום סיבה צו מחלק זיין צווישן א פניה און א נשואה. צופלויגענע האר איז אסור (להמג"א). דאס איז סיי די האר פון א שייטל, און סיי האר פון קאפ. האר איז האר, און פריצות איז פריצות. מיר פאפען טאקע אויס (אנחנו מרמים) די טריקענע הלכה פון נישט גיין בגילוי הראש, מיט דעם וואס מען גייט מיט א שייטל אנשטאט דעם. (און מיט רעכט וויבאלד מיר האבן אויף דעם די הסכמה פונעם רמ"א, מג"א, פרמ"ג, שו"ע הגר"ז, משנה ברורה, ועוד ועוד ועוד) אבער עכ"ז קען דאס אין קיין פאל נישט טוישן די פאקט אז לאנגע צופלויגענע האר אויף די אקסעל איז א פריצות.
און אגב, דער שבט הלוי אין זיין הקדמה שרייבט אויך אזוי.

די ראיה וואס דו ווילסט ברענגן פונעם מחצית השקל אויף להיפך, לעניית דעתי פארשטייט איר בכלל נישט וואס דער מחצית השקל וויל דארט. אז מען פארשייט וואס די מחצית השקל וויל דארט, זעהט מען אז דאס גופא איז די קשיא פונעם מחצית השקל אויפן מג"א. און נישט אז לשיטת המגן אברהם וועט מען מעגן.

אלע אנדערע פוסקים איז נישט נוגע אהער, ובודאי נישט די תשובה פון יביע אומר חלק ד' סימן ג', וואס הגם הרב הגאון רבי עובדיה איז אין חקר לבקיאתו, דאך קען מען אים נישט מצרף זיין ווען מען איז דן אין מסורת סאטמאר, פונקט ווי מען קען אים נישט מצרף זיין בנוגע קטניות בפסח. מיר האבן פשוט אן אנדערע מסורה. נאר וואס יא, אז דו ווילסט קענסטו עפענען א נייע טעמע וואס זאל רעדן פון די נושא בדרך כלל, וואס דארט קען מען הערן מיינונגען פון אלע גאונים וצדיקים ופוסקים. אבער נישט ווען א סאטמארע איד פרעגט כדת מה לעשות, וואס דעמאלטס קוקט מען וואס זיינע רבי'ס האבן אנגענומען.

אבער איין תנאי איז דא. ווען דו ווילסט קריגן אויף א שבט הלוי, קנה הבושם, אבן ישראל, עצי חיים, חוט השני. קענט איר נישט קומען שרייבן בחציפות. איר קענט זאגן אייער מיינונג ווי אזוי איר פארשטייט, און ווי אזוי אייערע פוסקים האבן אנגענומען!

החותם בברכת אהבה רבה @נקודות טובות
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
אוועיטער
שאינו יודע לשאול
אידטיש נייעס באריכטער
פאוסטס: 3585
זיך איינגעשריבן: מאנטאג פעברואר 05, 2024 10:20 am
x 9371

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך שאינו יודע לשאול »

נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 2:09 pm
👍
@נקודות טובות אן סיען...
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 2:09 pm קודם כל שלום עליכם. דאס ערשטע מאל איך באגעגען מיך מיט דיר
תודה רבה על תגובתך העניינית והארוכה (מן הסתם בשמים שמחים שכתבת דברי תורה כאן בפורום, רק אל תיגרר לדברים בטלים).

לצערי אני ספרדי מרוקאי, נולדתי בארץ הקודש ואינני מכיר שפה אחת מלבד שפת הקודש (עם הסלנג העברי שנוסף עליה). לכן אינני מבין יידיש.

אבל בגלל שלמדתי היטב את הנושא ואני מאוד אוהב לדון בזה בדיבוק חברים (בפרט חברים כמוך שיש להם אהבת ישראל ואינם דנים בנושא מתוך שנאה גלויה להסומכים על המתירים, רח"ל), נכנסתי לדיון הזה, וכדי להבין את הכותבים אני משתמש בתרגום גוגל, שהוא מתרגם בצורה מאוד עילגת, ואני צריך לנחש מה כוונת הכותב.

ולכן כאשר עברתי על דבריך התקשיתי מאוד להבין. כתבת שבסטאמר נוהגים כמו המגן אברהם - הסברתי לעיל שזה אינו נכון כלל. מכמה סיבות:

א. המגן אברהם לא חילק בין שיער ארוך לקצר, אלא בכל גוונא צריך לקלוע את השיער.

ב. את דבריו הוא כתב לא מחמת שהיה לו ראיה לכך, אלא מחמת שהיה לו סתירה בשו"ע (בין אה"ע סי' קט"ו לבין או"ח סי' ע"ה), ולכן עשה "פשרה" שבמקום לכסות הראש תקלע את השיער. אבל מה מועיל תסרוקת קצרה ופרועה במקום כיסוי?

ג. המגן אברהם כותב שלרווקות אין בזה איסור דאורייתא אלא רק מידת צניעות. דהיינו לכל היותר "דת יהודית", המשתנה לפי הזמן ולפי המקום (דאי לא תימא הכי, חייבות כל הנשים ברדיד גדול כפי שנפסק בגמ' ברמב"ם ובשו"ע). ואם כן אין זה דין מוחלט אלא תלוי במנהג המקום, כפי שכתבתי לעיל ועוד מעט וסקלוני, בטענה שבסאטמר לא מחמירים בגלל מנהג המקום...

ד. לא מצינו בשום מקום בחז"ל או בראשונים ואחרונים חילוק בין שיער העובר את הכתף לשיער המגיע עד הכתף. לא מיניה ולא מקצתיה. כפי שכתב הישועות יעקב, מהראשונים מוכח בפשטות ששיער פרוע הותר לרווקות, ולא חילקו שום חילוק.

ה. מה שרש"י בכתובות דף ט"ו נוקט לשון "וראשה פרוע - שערה על כתיפיה" אין זה אלא דרך העולם, שהשיער הפרוע מתפזר על הכתפיים. אבל אין מכאן שום ראיה שאם השיער לא מתפזר על הכתפיים הוא אינו נקרא פרוע...

ו. כדי להבין את הגמ' בסוגיית "יצאה בהינומא" צריך לקרוא הקדמה ארוכה, והבאתי אותה כאן בפורום:

viewtopic.php?p=121871#p121871

והענין בקיצור הוא שאצל הנשים בזמן הגמ' לא היה מושג כזה "שיער קצר", אלא גם הנשואות וגם הרווקות כיסו את הראש, ומאחור הוציאו צמה קלועה. וכאשר בתולה נישאה, היא פיזרה את צמתה הארוכה כסימן.

וממילא, הטענה שבסאטמר חוששים למגן אברהם ולכן אוסרים פאות שעוברות את קו הכתפיים, היא איננה נכונה (זאת אומרת, יכולים להיתלות בדברי שבט הלוי או חוט שני שכתבו כך, אבל בפועל אין זו שיטת המג"א, וכבר העירו גדולים על זה, כמו שכתבתי, ראה לדוגמא הגאון החסיד רבי יהודה שיינפלד בשו"ת אוסרי לגפן חלק ט. וגם "פריצות" בשיער ארוך אינה פריצות בעצם, כמו גילוי ירך שהוא ערוה מדאורייתא, אלא הכל תלוי ברגילות כמו שכתבו הראשונים בברכות כ"ד).

ולכן מה שנותר לומר הוא הדבר הפשוט שכתבתי לעיל, שאם רוב הנשים בסאטמר נוהגות בפאות קצרות, ממילא החובשת פאה ארוכה היא בולטת, ואסור משום פריצות.
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 2:09 pm אבער איין תנאי איז דא. ווען דו ווילסט קריגן אויף א שבט הלוי, קנה הבושם, אבן ישראל, עצי חיים, חוט השני. קענט איר נישט קומען שרייבן בחציפות. איר קענט זאגן אייער מיינונג ווי אזוי איר פארשטייט, און ווי אזוי אייערע פוסקים האבן אנגענומען!
אני מבין מדבריך שכתבתי בחציפות, אשמח אם תצביע לי היכן כתבתי בחציפות כלפי מאן דהו ח"ו ואמחק זאת מיד.

אני קטן שבקטנים מול כל הפוסקים שהזכרת, רק אני דן בדבריהם ומעיר עליהם כדרכה של תורה, אם דבריהם מנוגדים למציאות, או מנוגדים למה שכתבו גדולי האחרונים בדורות הקודמים.

כאשר דנים בסוגיא, אי אפשר להתחבא מאחרי שבט הלוי (לדוגמא), לצטט שוב ושוב כתוכי את דבריו, ולצעוק פוסק הדור פוסק הדור... במקום לדון בדבריו כדרכה של תורה כמו הת"ח בכל הדורות.

ולגבי "לא תיטוש" גם בזה הארכתי (בפורום דידן במקום אחר, ראה לינק בתגובה הקודמת) שבענייני צניעות לא שייך מנהג אמהות / מסורת אלא רק מנהג המקום, ופשוט שאשה שנהגה ע"פ אמא שלה באתיופיה ללבוש רק סדינים לבנים, אם תבוא לקרית יואל ותמשיך במנהגה, תעבור על חוקי הצניעות כי תבלוט מאוד בלבושיה (אע"פ שבאתיופיה זה צנוע).

והגר"מ שטרנבוך כתב בספר דת והלכה סימן א, נגד האוסרים פאה לספרדים ובראשם הרב עובדיה, שלא שייך לבוא ולצדד במנהג האמהות, כי בעבר לבשו כולן רדיד גדול, ועכשיו כולן בפאה או מטפחת.
אוועיטער
וואוילער
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 3260
זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 23, 2023 1:35 pm
x 4582

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך וואוילער »

@נקודות טובות מיר האבן הנאה צו הערן פון דיר.

טאקע דא רעדט מען פון א ספעציפישע פאל, קוק דא פאר די עיקר
אוועיטער
נקודות טובות
אקטיווער שרייבער
פאוסטס: 1595
זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
x 3728

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך נקודות טובות »

משיב כהלכה האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 3:29 pm
נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 2:09 pm קודם כל שלום עליכם. דאס ערשטע מאל איך באגעגען מיך מיט דיר
תודה רבה על תגובתך העניינית והארוכה (מן הסתם בשמים שמחים שכתבת דברי תורה כאן בפורום, רק אל תיגרר לדברים בטלים).

לצערי אני ספרדי מרוקאי, נולדתי בארץ הקודש ואינני מכיר שפה אחת מלבד שפת הקודש (עם הסלנג העברי שנוסף עליה). לכן אינני מבין יידיש.
► Show Spoiler
מרוקו??? מקום משבו פון דעם אב המאמינים, אדון הפוסקים, ראש לחכמים, ומרי דשמעתא, דער הייליגער רמב"ם. די פלאץ וואו דער הייליגער אור החיים איז געבוירען געווארן און אויפגעוואקסען. מקום ר' שלום בוזגלו, ר' שמעון לביא, משפחת אבוחצירא. אן עיר מלאה ספרים וסופרים חכמים גדולים גאונים קדושים וצדיקים. מה זה אתך? דאס איז א צער? האסט דאך אזא הייליגע מסורה! תשיש ותגל תשמח ותרנן!

דו וואוינסטו אין ארץ ישראל? אשרי לך ואשרי חלקך! ביסט בצער? ביסט דאך אין הייליג לאנד! כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו. הלואי הלואי איך זאל האבן די זכיה זיך אריבער ציען קיין ירושלים עיר הקודש. רגשת לבי תהמה בקרבי מנעורי, עלי ציון תאנח רוחי. די פלטרין של מלך! ארץ אשר ד' אלקיך דרש אתה תמיד. די פלאץ וואס אידן האבן זיך מוסר נפש געווען בכל הדורות אנצוקומען אהין! דו ביסט בצער אז דו וואוינסט דארט? האם אתה נורמלי? דו ביסט דאך אן ערליכע איד, ביסט א שומר משמרתו של תורה. ממילא ביסטו דאך מקיים די מצוה פון ישוב ארץ ישראל בכל רגע ורגע! חס ושלום צו זיין בצער אויף דעם! ביסט דאך ביים אויבערשטען אין פאלאץ!


ולענין. ידעתי גם ידעתי אז די סיבה פארוואס דער מגן אברהם שרייבט זיין חידוש איז צוליב די סתירה פון אורח חיים און אבן העזר. מען דארף נישט זיין א תלמיד חכם פארדעם, ער זאגט דאך עס קלאר. וידעתי גם ידעתי אז רובם ככולם פון די מפרשי השלחן ערוך אבן העזר לערנען אנדערש. אבער עכ"ז, זענען דברי המגן אברהם קודש קדשים, אפגזעהן צו זיין פשט איז מכח סתירה, אדער זיין פשט איז פשוט מוכרח. די ווערטער פונעם מגן אברהם קענען נישט גערירט ווערן קיין מילמעטער אפילו מיט די הילף פון די גרעסטע דחפורים, דהיינו כל פוסקי הדורות. מגן אברהם בלייבט נאך אלץ מגן אברהם. און נישט קיין חילוק אויף וויפיל מהלכים די פוסקים וועלן פארענטפערן די סתירת המחבר, איז דברי המגן אברהם קאי וקיים.

דער מגן אברהם איז די גרעסטע יסוד ובסיס להלכה אין אורח חיים ביי אונז אשכנזים. מפיו אנו חיים, ומימיו אנו שותים. על תורתו אנו עמלים, ועל דחוקותיו אנו דוחקים. על כתביו אנו מסתמכים, ועל הוראותיו אנו נשענים. על מנהגיו אנו עמדים, ועל משנתו אנו זוקפים. כמעט כמעט וואס מען טרעפט נישט אין די פוסקים האשכנזים וואו זיי לערנען שלא כהמגן אברהם. לאורו אנו הולכים, ועל דגלו אנו חונים.

ואשר ע"כ, במקום וואו מען האט זיך נישט געפירט וואו די מגן אברהם, האט מען זיך נישט געפירט. אבער במקום וואו מען האט זיך בפירוש יא געפירט כהמגן אברהם, איז אי אפשר לומר אז די מגן אברהם איז נדחה מהלכה. און אין סאטמאר האט מען זיך דייקא יא געפירט כהמגן אברהם, ווי מען זעהט בשו"ת עצי חיים, און אזוי אויך בתשובות שבט הלוי. און אזוי האט רבינו הק' מסאטמאר אוועקגעשטעלט די בית רחל.

יעצט נאך א זאך. ווען די מגן אברהם זאגט אז גיין מיט צולאזטע האר איז דרך פריצות, איז דאס דרך פריצות. און אפילו אויב מען זאל לערנען פשט בדברי המחבר שלא כהמגן אברהם, מיינט נישט אז גיין מיט צולאזטע האר איז נישט קיין פריצות. נאר בסך הכל רעדט נישט דער מחבר דערפון. אבער מכלל פריצות לא יצא. און מען זעהט טאקע אז רוב פוסקין וואס קריגן מיטן מגן אברהם, שרייבן נישט אז ביי א בתולה איז גיין מיט לאנגע צופלויגענע האר נישט קיין פריצות. נאר בסך הכל שרייבן זיי אז נישט דאס איז וואס דער מחבר שרייבט. אבער באמת קען זיין אז זיי האלטן אויך ווי דער מגן אברהם אז דאס איז פריצות.

למעשה האבן מיר אנדערע פוסקים וואס שרייבן יא פוק חזו מאי עמא דבר, און די מנהג איז יא געווען צו גיין מיט צולאזטע האר. אויף דעם קענען זיך טאקע פארלאזן די אלע וואס זייערע פוסקים האבן אנגענומען שלא כהמגן אברהם. אבער במקום וואס מען האט יא אנגענומען די מגן אברהם, לדוגמא ביי אונז אין סאטמאר. איז דברי המגן אברהם קאי וקיים, והעוברת על דבריו הרי היא בכלל עוברת על דת יהודית, ומכשילה את הרבים, ועתידה ליתן את הדין. ואין לשום מורה להקל בזה, במקום שנהגו כהמגן אברהם.

איר זענט פון די ספרדישע געמיינדע, און דארט איז די מהלך הפסק אלעמאל געווען אנדערש ווי ביי די אשכנזים. מיר אשכנזים געטרייע מהרי"ל אידן, ווייסען צו זאגן דכל מנהג אבותינו בנוי על היסוד ולא דבר רק הוא. וכל הפורש ממנו כפורש מן החיים. ביים הייליגען מהרי"ל איז נישט געווען אזא זאך ווי טוהן אנדערש ווי די מנהג אבות. יעדע מנהג וואס האט געהאט א יסוד בהלכה, איז ער געגאנגען מיט דעם עד חרמה. ביי אונז האט מען זיך געפירט כהמגן אברהם, און משנה זיין פון דעם איז א שינוי אין עיקרי התורה. אויף אזעלכע זאכן איז דער מהרי"ל געווען פייער מיט'ן ואל תטוש תורת אמך.



יעצט לאמיר זיך באציען אביסעל צו דיינע ווערטער.

א. המגן אברהם לא חילק בין שיער ארוך לקצר, אלא בכל גוונא צריך לקלוע את השיער.

ווי איך האב געשריבען מאכט טאקע דער מגן אברהם כשלעצמו נישט די חילוק, אבער מדברי המחצית השקל ופרי מגדים איז כמעט מוכרח צו זאגן די חילוק. און אזוי אויך האב איך דיר צוגעצייכענט מדברי האבן ישראל וחוט שני אז זיי ביידע פארשטייען קלאר אז די מגן אברהם רעדט נאר פון לאנגע האר.


ב. את דבריו הוא כתב לא מחמת שהיה לו ראיה לכך, אלא מחמת שהיה לו סתירה בשו"ע (בין אה"ע סי' קט"ו לבין או"ח סי' ע"ה), ולכן עשה "פשרה" שבמקום לכסות הראש תקלע את השיער. אבל מה מועיל תסרוקת קצרה ופרועה במקום כיסוי?

מיר איז נישט קיין חילוק אויב עס איז מכח סתירה, מכח פשרה, אדער פשוט דער מגן אברהם האט סתם אזוי געוואלט שרייבן. דברי המגן אברהם זענען ביי מיר קודש קדשים, און עס איז מיר נישט קיין חילוק צו ער ברענגט נאך א לשון הרמב"ם אדער א זאך וואס ער האט אליינס מחדש געווען. און ווי דער הייליגער פנים מאירות שרייבט טאקע אויף די מגן אברהם, דבריו הם כיתד שלא תמוט.


ג. המגן אברהם כותב שלרווקות אין בזה איסור דאורייתא אלא רק מידת צניעות. דהיינו לכל היותר "דת יהודית", המשתנה לפי הזמן ולפי המקום (דאי לא תימא הכי, חייבות כל הנשים ברדיד גדול כפי שנפסק בגמ' ברמב"ם ובשו"ע). ואם כן אין זה דין מוחלט אלא תלוי במנהג המקום, כפי שכתבתי לעיל ועוד מעט וסקלוני, בטענה שבסאטמר לא מחמירים בגלל מנהג המקום...

לכל היותר דת יהודית? דת יהודית איז ביי מיר נישט קיין לכל היותר. דת יהודית איז ביי מיר יסודת הדת! און ניין, לשיטת המגן אברהם איז דאס נישט נשתנה מזמן לזמן וממקום למקום, ווי מיר זעהן קלאר אין די פוסקים אז אפילו בימים ההם איז דאס נישט געווען מנהג המקום. והלכה כהמגן אברהם בכל מקום ובכל זמן. נאר איך זאג נאך מער. אפילו לויט די פוסקים וואס האלטן שלא כהמגן אברהם, איז אויך אסור במקום שנהגו כהמגן אברהם. ווייל דעמאלטס באקומט עס אפילו לויט זיי א דין פון דת יהודית. ואגב, מעולם לא הסקלתי אדם, ובפרט תלמיד חכם שידיו רב לו בהלכה...


ד. לא מצינו בשום מקום בחז"ל או בראשונים ואחרונים חילוק בין שיער העובר את הכתף לשיער המגיע עד הכתף. לא מיניה ולא מקצתיה. כפי שכתב הישועות יעקב, מהראשונים מוכח בפשטות ששיער פרוע הותר לרווקות, ולא חילקו שום חילוק.

בעצם האב איך שוין אויף דעם ג'ענטפערט. אבער איך וועל איבערזאגן. איך דארף נישט קיין שום ראיה מחז"ל לדברי המגן אברהם. דער מגן אברהם גופא איז חז"ל. חז"ל איז די ראשי תיבות פון חכמינו זכרונם לברכה, והמגן אברהם הוא בכלל זה. אחד היה אברהם שהכיר את בוראו, און איך דארף נישט אז ער זאל מיר ברענגען א מקור לדבריו. זיינע ווערטער זענען די מקור, און דאס איז ניתנה למשה מסיני. פארשטייט זיך אז ווען איך לערן א שטיקעל מגן אברהם וועל איך פראבירן צו טרעפן א מקור לדבריו, אבער ווען עס קומט למעשה איז מיר 0 חילוק וואס זיין מקור איז. דאס וואס ער שרייבט, איז די תורה. אפגעזעהן וואס זיין מקור איז.


ה. מה שרש"י בכתובות דף ט"ו נוקט לשון "וראשה פרוע - שערה על כתיפיה" אין זה אלא דרך העולם, שהשיער הפרוע מתפזר על הכתפיים. אבל אין מכאן שום ראיה שאם השיער לא מתפזר על הכתפיים הוא אינו נקרא פרוע...

פארוואס איז דאס דרך העולם? די דרך העולם איז אז מען גייט מיט לאנגע האר, וואס ווען מען איז סותר די קליעה איז עס מנח על כתפה? אויב יא איז טאקע דאס גופא די בעסטע מקור אז די מגן אברהם רעדט פון דעם. דער מגן אברהם רעדט דאך פון דרך העולם. ניין? וואלט ווען געווען דרך העולם אז מען גייט מיט קורצע האר, און דאך וואלט דער מגן אברהם געשריבען אז מען טאר נישט גיין אן א קליעה, וואלט איך געהאט א פראבלעם. אבער דו זאגסט דאך אזוי גוט! הא גופא איז די גרעסטע ראיה אז דער מגן אברהם רעדט נאר ווען מען גייט מיט לאנגע האר כדרך הבתולות!

בנוגע סיעף ו' שכתבת, זהו סוגיא אחרת. ואין עת בידי עכשיו לעיין במה שכתבת. ואי"ה לאחר יום הקדוש אעיין בו כפי יכלתי, ואענה אני את חלקי בסיעתא דשמיא.

החותם בברכת כתיבה וחתימה טובה. @נקודות טובות
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
אוועיטער
שאינו יודע לשאול
אידטיש נייעס באריכטער
פאוסטס: 3585
זיך איינגעשריבן: מאנטאג פעברואר 05, 2024 10:20 am
x 9371

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך שאינו יודע לשאול »

@נקודות טובות ווי איך פארשטיי, האט ער געוואלט זאגן אז ער איז בצער אז ער קען שווער פארשטיין וואס מ'שרייבט דא, און די סיבה איז ווייל ער איז א א"י'דיגע ספרדי.

אבער ס'האט זיך געלוינט אז ער זאל זיך נישט גוט ארויסברענגען, פאר דיינע אהבת ישראל'דיגע שורות. שפתיים יושק!
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 6:41 pm מרוקו??? מקום משבו פון דעם אב המאמינים, אדון הפוסקים, ראש לחכמים, ומרי דשמעתא, דער הייליגער רמב"ם. די פלאץ וואו דער הייליגער אור החיים איז געבוירען געווארן און אויפגעוואקסען. מקום ר' שלום בוזגלו, ר' שמעון לביא, משפחת אבוחצירא. אן עיר מלאה ספרים וסופרים חכמים גדולים גאונים קדושים וצדיקים. מה זה אתך? דאס איז א צער? האסט דאך אזא הייליגע מסורה! תשיש ותגל תשמח ותרנן!
שכחת את הרי"ף שגם הוא מעמודי הוראה, ונקרא אלפסי ע"ש עירו פאס שבמרוקו...

גם הרא"ש הגיע באחרית ימיו לספרד וכיהן שם כראש ישיבה ואב"ד, לכן חלק ממנהגי מרוקו [שרובם מגורשי ספרד] מקורם ברא"ש. ובדור שלאחר גירוש ספרד כותב הגאון ר׳ יוסף בן לב: "רוב הדברים של אסור והתר נהגו על פי הרא"ש, כי הוא אחרון הפוסקים שבספרד״. ובמרוקו רגיל היה בפיהם של חכמי המגורשים "אל כל אשר יפנה הרא"ש ז"ל אנו הולכים, וכדאי הוא לסמור עליו".

נמצא שכל שלושת עמודי ההוראה מקושרים למרוקו...

ובוודאי איני מצטער על כך שאני ספרדי מרוקאי, אלא כוונתי היתה שאני מצטער שאינני מבין יידיש ואינני יכול לנהל דיון נורמלי, כי קשה לרדת לסוף דעתו של הכותב ע"י תרגום עילג מיידיש.
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 6:41 pm ולענין. ידעתי גם ידעתי אז די סיבה פארוואס דער מגן אברהם שרייבט זיין חידוש איז צוליב די סתירה פון אורח חיים און אבן העזר. מען דארף נישט זיין א תלמיד חכם פארדעם, ער זאגט דאך עס קלאר. וידעתי גם ידעתי אז רובם ככולם פון די מפרשי השלחן ערוך אבן העזר לערנען אנדערש. אבער עכ"ז, זענען דברי המגן אברהם קודש קדשים, אפגזעהן צו זיין פשט איז מכח סתירה, אדער זיין פשט איז פשוט מוכרח. די ווערטער פונעם מגן אברהם קענען נישט גערירט ווערן קיין מילמעטער אפילו מיט די הילף פון די גרעסטע דחפורים, דהיינו כל פוסקי הדורות. מגן אברהם בלייבט נאך אלץ מגן אברהם. און נישט קיין חילוק אויף וויפיל מהלכים די פוסקים וועלן פארענטפערן די סתירת המחבר, איז דברי המגן אברהם קאי וקיים.

דער מגן אברהם איז די גרעסטע יסוד ובסיס להלכה אין אורח חיים ביי אונז אשכנזים. מפיו אנו חיים, ומימיו אנו שותים. על תורתו אנו עמלים, ועל דחוקותיו אנו דוחקים. על כתביו אנו מסתמכים, ועל הוראותיו אנו נשענים. על מנהגיו אנו עמדים, ועל משנתו אנו זוקפים. כמעט כמעט וואס מען טרעפט נישט אין די פוסקים האשכנזים וואו זיי לערנען שלא כהמגן אברהם. לאורו אנו הולכים, ועל דגלו אנו חונים.

ואשר ע"כ, במקום וואו מען האט זיך נישט געפירט וואו די מגן אברהם, האט מען זיך נישט געפירט. אבער במקום וואו מען האט זיך בפירוש יא געפירט כהמגן אברהם, איז אי אפשר לומר אז די מגן אברהם איז נדחה מהלכה. און אין סאטמאר האט מען זיך דייקא יא געפירט כהמגן אברהם, ווי מען זעהט בשו"ת עצי חיים, און אזוי אויך בתשובות שבט הלוי. און אזוי האט רבינו הק' מסאטמאר אוועקגעשטעלט די בית רחל.

יעצט נאך א זאך. ווען די מגן אברהם זאגט אז גיין מיט צולאזטע האר איז דרך פריצות, איז דאס דרך פריצות. און אפילו אויב מען זאל לערנען פשט בדברי המחבר שלא כהמגן אברהם, מיינט נישט אז גיין מיט צולאזטע האר איז נישט קיין פריצות. נאר בסך הכל רעדט נישט דער מחבר דערפון. אבער מכלל פריצות לא יצא. און מען זעהט טאקע אז רוב פוסקין וואס קריגן מיטן מגן אברהם, שרייבן נישט אז ביי א בתולה איז גיין מיט לאנגע צופלויגענע האר נישט קיין פריצות. נאר בסך הכל שרייבן זיי אז נישט דאס איז וואס דער מחבר שרייבט. אבער באמת קען זיין אז זיי האלטן אויך ווי דער מגן אברהם אז דאס איז פריצות.

למעשה האבן מיר אנדערע פוסקים וואס שרייבן יא פוק חזו מאי עמא דבר, און די מנהג איז יא געווען צו גיין מיט צולאזטע האר. אויף דעם קענען זיך טאקע פארלאזן די אלע וואס זייערע פוסקים האבן אנגענומען שלא כהמגן אברהם. אבער במקום וואס מען האט יא אנגענומען די מגן אברהם, לדוגמא ביי אונז אין סאטמאר. איז דברי המגן אברהם קאי וקיים, והעוברת על דבריו הרי היא בכלל עוברת על דת יהודית, ומכשילה את הרבים, ועתידה ליתן את הדין. ואין לשום מורה להקל בזה, במקום שנהגו כהמגן אברהם
עיקר דבריך הוא שבח המגן אברהם, אבל העיקר חסר מן הספר - מנהג סאטמר בפאה נכרית הוא לא מגן אברהם!! וזה מוכח מהמגן אברהם עצמו, כדלהלן...

לא זכיתי להכיר מקרוב את חסידי סאטמר, ולא זכיתי להכיר את קרית יואל, אין לי מושג מה המנהג שם, אבל אם מנהג הבתולות שם כעת הוא לקלוע את השיער - לחיי, זה הוא המגן אברהם, קודש קודשים, הלכה למשה מסיני, וכו' וכו'. ואכן אם בתולה פורעת שם את שערה, הרי היא פרוצה.

אבל מה לזה ולגדר "עד הכתף"? ועוד בפאה נכרית? וארחיב (ומה שענית, ליתא - כדלקמן):

א. בתנאים, באמוראים, בראשונים, באחרונים (עד אחרוני האחרונים), אין שום זכר לחילוק בין שיער עד הכתף לשיער העובר את הכתף!

אתה עונה לי שהמג"א הוא גם חז"ל... אבל המג"א לא כתב חילוק זה!!

יעויין בלינק שהבאתי לעיל, שאני עצמי הבאתי הוכחות שבזמן חז"ל נהגו הבתולות לכסות את הראש ולהוציא החוצה צמה קלועה... (ורק בזמן הגאונים והראשונים התפתח מנהג שהבתולות פורעות ראשן). אבל אין שום זכר לחילוק בין כתף לעובר את הכתף!

אתה מניח הנחה שהמג"א דיבר על שיער ארוך, כי כך היה נהוג, אבל אם השיער קצר לא צריך לקלוע אותו. זו אוקימתא שלא כתובה במג"א כלל! ובפרט כאשר המג"א דיבר על תחליף לכיסוי. היעלה על הדעת שאשה עם שיער קצר לא צריכה לכסות את הראש?

ב. שכחת לעיין במגן אברהם עצמו...

בדברך על דת יהודית שהיא "יסודי הדת", ולא תשתנה לעולם, וכך הלכה בכל מקום ובכל זמן, שכחת שהמגן אברהם התיר בשופי פאה נכרית, ודחה בשתי ידיים את הבאר שבע, אפילו בלי לנהל דיון בדבריו.

כיצד הוא חולק על השו"ע שפסק (מדינא דגמ') שהיוצאת במטפחת ללא רדיד עליה, ראוי לגרשה ועוברת על דת יהודית??

היכן אזלא דת יהודית שלא תשתנה לעולם וכך הלכה בכל מקום ובכל זמן?


ג. כאשר כתבתי לך שהמג"א כותב שאין לרווקות איסור דאורייתא לפרוע הראש אלא רק מידת צניעות לקלוע השיער, וממילא זה משתנה לפי המקום ולפי הזמן, ואין זה תלוי במנהג אמהות אלא במנהג המקום, כמו כל עניינים אלה (וגם הוכחתי לך ע"י דוגמא, שלא יתכן שאשה תמשיך במנהג אמותיה למרות שזוהי צניעות מופלגת, כי במקום החדש אליו הגיעה - הרי זו פריצות), התכוונתי שזו דעת המגן אברהם עצמו.

וכך הוא כותב בהמשך דבריו, ס"ק ד':

"וכתב ר"מ אלשקר סי' ל"ה אותן נשים הבאים מארצות שאין דרכן לגלותן למקום שדרכן לגלותן מותרים לגלותן אם אין דעתן לחזור"!

היכן אל תיטוש תורת אמך?

היכן דת יהודית שאינה משתנה לעולם?

ובהמשך דבריו מביא את השו"ע שמותר לפרוע הראש בבית ובחצר, וכן דעת התוס', אבל הזוהר החמיר ו"ראוי" לנהוג כמותו (גם בזה לא אסר מדינא).

ד. הרמ"א כתב שפאה נכרית אפילו דרכה לכסותה, אין איסור לקרוא ק"ש כנגדה. ועל זה הסכים המג"א וכתב "וכן כתב בשלטי גיבורים דמותר לכתחילה!".

זאת אומרת, יש חילוק מהותי בין פאה לבין שיער. הרי בשיער כתבו הראשונים (בברכות כ"ד) שאין הרהור רק אם רגיל להיות מכוסה, אבל אם רגיל להיות מגולה - יש הרהור ואסור לקרוא ק"ש כנגדו! אבל פאה היא כמו בגד לכל דבר, ואפילו אם דרכה לכסותה, לית לן בה.

ולכן גם אם תאמר שבתולה עם שיער המחובר לראשה צריכה לקלוע אותו, אין שום הכרח לומר שגם בפאה הוא הדין, כי פאה דינה אחר לגמרי!
משיב כהלכה
אקטיווער באניצער
פאוסטס: 136
זיך איינגעשריבן: דינסטאג יולי 30, 2024 4:44 am
Location: ירושלים
x 79

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך משיב כהלכה »

נקודות טובות האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 12, 2024 2:09 pm דער מחצית השקל ברענגט אבער צו א צווייטע רש"י אין מסכת כתובות דף ט"ו וואס דארט שרייבט רש"י קלאר אז ראשה פרועה מיינט שערה על כתיפיה. פון די מחצית השקל פארשטיי איך אז די חומרת המגן אברהם איז נאר ווען די האר איז נישט צוזאמען גענומען, און איז לענגער ווי די אקסעל. אויב פעלט איינס פון די צוויי תנאים איז דאס נישט בכלל פרועות ראש. אזוי אויך ברענגט דער פרי מגדים א ראיה פונעם ברטנורא אז ראשה פרועה מיינט ווען די האר ליגט אויף די אקסעל.
במחילה, לא מיניה ולא מקצתיה.

זה לשון מחצית השקל: "רק שמדת צניעות כו'. וא"כ רש"י בחומש או מיירי דוקא בנשואה, או בפנויה ודבריו אסמכתא. עכ"פ גם לפי דברי מ"א דעכ"פ גם בתולה אסורה בפריעת ראש דהיינו קליעת שערה מסותרים, א"כ עדיין קשיא מהא דאם יצאה בהינומא כו', דהא פירש רש"י ריש פרק האשה שנתארמלה [כתובות טו, ב] וז"ל, וראשה פרוע שערה על כתפה, עכ"ל. והיינו קליעתה סתורה, וכן המנהג".

הוא פשוט מביא ראיה נגד המגן אברהם, דאם תאמר שהבתולה אסורה בפריעת ראש, איך יצאה וראשה פרוע, שפרעה את קליעתה? (ובאמת אין זו קושיה כלל, דחז"ל לא הקפידו כ"כ על שעה קלה שפורעת שערה, ולא כהיום שכל ענייני השיער נחשבים פריצות איומה ונוראה וכל כך הרבה פשקווילים ודיו נשפך על זה, ואע"פ שאסור להסתכל בפני הכלה, אבל בפריעת שערה מותר, כן פסק הטור, שהשיער אפילו יותר קל מפניה המגולות תדיר).

אין בדבריו אפילו רמז קל שבקלים לחילוק בין הכתף לבין אחר הכתף, או מה שהמצאת שצריך שני תנאים לפרוע, גם שיער ארוך וגם שיתפזר על הכתף.

גם מה שפמ"ג הביא מברטנורא היינו הך, ומה שכתב "שער שלה הארוכים פרועים על כתיפה, וראשה מכוסה", הוא מה ששלחתי אותך לעיין, שבזמן חז"ל היו גם הבתולות מכסות את הראש, ומוציאות צמה קלועה, וביום חופתן היו פורעות את הצמה.

כבודו יכול להעמיד אוקימתות, דהגמ' דיברה בשיער ארוך, אבל שיער קצר אין בו בעיה, ועוד ועוד אוקימתות, אבל זה לא כתוב בשום מקום.
קלארערהייט
ניי צום טיש
פאוסטס: 6
זיך איינגעשריבן: זונטאג פעברואר 18, 2024 7:15 am
Location: usn
x 48

Re: הילף, מיין ווייב'ס שייטל איז לכאורה נישט אויסגעהאלטן

פאוסט דורך קלארערהייט »

צום קעפל. לאמיר צוריקגיין צום שואל'ס שאלה און פרובירן צו ענטפערן כפי מה שיחונן לי מאתו יתברך.
לאמיר מיטטיילן מיינע געדאנקען, אחת לאחת בקוצר אמרים, יעדע שורה קען געברויכן א גאנצע פארארגראף. ואין מוקדם ומאוחר.
  • # קום אריין קלאר
ווייס אז,

זי וויל זיין ערליך.
  • דיין ב"ב וויל זיין ערליך און וואויל.
    פארגעס קיינמאל נישט פון דעם! נישט קיין חילוק וואס זי זאגט און טענה'ט.
זי איז תלוי אויף דיך.
  • דיין ב"ב איז תלוי אויף דיך.
    זי וויל נישט טון קעגן דיין רצון.
זיי קלאר.
  • כדי זי זאל דיך נאכגיין מיזטו זיין קלאר.
    קלאר און רואיג.
    זיי רואיג.
רעד נאכנישט.
  • מאך דיך 1000% קלאר וואס דו האלסט איבער איר שייטל.
    רעד נישט קיין ווארט !!! וועגן דעם.
    האלט דיך קלאר.
    שטופ נישט די וואגן.
    זי וועט פילן וואס דו האלסט!
רעדן.
  • נאך א שטיק צייט נישט רעדן קענסטו אנפאנגען צו רעדן.
    רעד רואיג אן קיין שום פרעשור.
    זאג איר נישט, טויש דיך!
    זאג איר, איך וואלט הנאה געהאט ווען דו גייסט א איידעלערע שייטל.
    ווייס אז דו האסט די רעכטן עס איר צו זאגן און צושטופן דערצו.
    ווער נישט נערוועז און ברוגז ווען זי שטעלט זיך קעגן.
    זי שטעלט זיך נישט קעגן.
    זי ברענגט נאר ארויס ווי שווער עס איז פאר איר.
האב נישט מורא.
  • טראכט נישט היתכן אז איך האלט אזוי.
    האב נישט קיין מורא פון איר.
    טראכט נישט, זי וועט מיך זיכער פאר האלטן פארן האלטן אז זי דארף זיך טוישן.
    האב נישט מורא פון די געדאנק "וואס זאל זי טון מיט איר מאמע און שוועסטערס".
    מאך דיך קלאר איבער דעם נושא, פארשטיי וואס איז די ריכטיגע צוגאנג צו איר מאמע-שוועסטטער עסק.
געב איר בעקינג און שטארקייט.
  • געב איר בעקינג.
    ווייס און פארשטיי אז דיין ב"ב'ס שטארקייט קומט נאר פון דיך.
    לויט ווי שטארק דו ביסט אזוי שטארק וועט זי זיין.
    אויב ביסטו קלאר און שטארק וועט זי אויך פילן קלאר און שטארק.
פרויערישע ספיקות, מאך דיך גרייט.
  • א פרוי האט אלעמאל ספיקות.
    ווער נישט נערוועז פון דעם.
    בפרט האבן זיי ספיקות און קשיות ווען עס קומט צו אזא שטארקע טויש אין לעבן.
    זי וועט האבן אסאך אסאך טענות אויף דיך אז "וועגן דיך שעם איך זיך" וכדומה וכדומה.
    ווער נישט ברוגז אויף איר, זי מיינט נישט קיין שלעכטס, זי פילט עכט אזוי.
    דו וועסט זיך מוזן האלטן קלאר און געדולדיג צו אלע אירע קשיות און וויינערייערען איבער דעם טויש.
פרויען שפראך.
  • זי מיינט נישט ממש וואס זי זאגט.
    [פרויען מיינען אסאך מאל נישט די פונקטליכע ווערטער וואס קומט ארויס]
    זי וויל נאר ארויסברענגען ווי שווער עס איז פאר איר.
    נישט קיין חילוק וואס זי זאגט, וויל זי סך הכל הערן דיינע קלארע און פעסטע תשובה,
    פול מיט הארץ און געפיל.
מיטן אייבערשטנס הילף וועסטו מצליח זיין אז זי זאל זיך מיט די צייט טוישן, איין טריט אויף אמאל, אן קיין ווייטאג און מחלוקת, מתוך שמחה ונחת.
הצלחה רבה.
אויב ווילט איר באקומען נאך מאמרים אויף שלום בית שיקט אריין א request צו nuchem10950@gmail.com
שרייב פאוסט