יסוד היסודות ועמוד החכמות - יסוד הראשון שיסד הרמב''ם ז''ל
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1599
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3739
יסוד היסודות ועמוד החכמות - יסוד הראשון שיסד הרמב''ם ז''ל
יסוד הראשון.
היסוד הראשון מציאות הבורא יתברך. והוא שיש שָׁם נמצא שלם בכל דרכי המציאוּת, והוא עִלַּת מציאוּת הנמצאים כולם – בו קיום מציאותם וממנו קיומם. וְאִלּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו – נתבטלה מציאות כל הנמצאים, ולא נשאר נמצא שֶׁיִּתְקַיֵּם מציאותו. ואם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כולם זולתו – לא יתבטל מציאות השם יתברך ולא תִּגָּרֵעַ. כי הוא מסתפק במציאותו, וְדַי לו בעצמו, ואינו צריך במציאותו לזולתו. וכל מה שזולתו מן הַשְּׂכָלִים, רצוני לומר המלאכים וגופי הגלגלים, ומה שיש בתוכם, ומה שיש למטה מהם – הכל צריכים במציאותם אליו. וזה היסוד הראשון מורה עליו דיבור אנכי ד' אלוקיך.
עס זענען ווי באקאנט דט צוויי סארטן אמונות. איינס איז וואס ווערט אנגערופען אמונה פשוטה, און די צווייטע אמונה ע''פ חקירה.
בעצם איז די אויסדריק אמונה נאר שייך אויף אמונה פשוטה. וויבאלד ווען איינער גלייבט נאר וויבאלד ער איז איבערצייגט, דער איז בעצם נישט קיין מאמין, נאר דאס ווערט אנגערופען, יודע ער ווייסט. די שאלה איז אויב עס ליגט א חיוב אויף א מענטש זיך אריינצולייגען אין עניני האמונה, צו זיין איבערצייגט אין וויסען קלאר אז עס איז דא א באשאפער אויף די וועלט. אדער עס איז גענוג אמונה, וואס דאס מיינט גלייבן אפילו אויב מען איז נישט איבערצייגט. דאס איז אבער זיכער אז נאר גלייבען אין וואס מען איז איבערצייגט, און אויב איז מען נאכנישט איבערצייגט אין איינער פון די חלקי האמונה, איז א פראבלעם. און מען דארף האבן צום אלעם ערט אן אמונה פשוטה.
דער רמב''ם לערנט אז עס איז א מצוות עשה דאורייתא צו עוסק זיין אין ענייני אמונות ודעות ע''פ חקירה. אזוי ווי מיר זעהען זיין לשון אין יד החזקה. יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. אזוי אויך איז ער ממשיך ווייטער, וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ד' אלוקיך. און ווי אויך שרייבט ער, וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד.
פון די רייד זעהען מיר קלאר אז שיטת הרמב''ם איז אז אמונה פשוטה איז נישט גענוג, נאר עס איז א מצות עשה דאורייתא זיך אריין צו טהון אין אמונה בחקירה, און דאס ליגט אין כלל פון אנכי ד' אלוקיך, ד' אלוקינו ד' אחד.
אין ספר המצוות שרייבט אבער דער רמב''ם אביסעל אנדערש, דארט שרייבט ער נישט די מצוות האמונה ע''פ חקירה. נאר דוקה אמונה פשוטה. וז''ל, היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלקות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים. והוא אמרו אנכי ד' אלוקיך.
הגם דעם ספר המצות האט דער רמב''ם נישט געשריבען אליינס אויף לשון הקודש, נאר אויף אראביש. און דוקא נאר די יד החזקה האט ער אליינס געשריבען אויף לשון הקודש, וואס לויט דעם איז לכאורה דער יד החזקה דער איינציגער ספר פונעם רמב''ם וואס קען ריפלעקטירן זיין מיינונג הונדערט פראצענט. אבער למעשה שרייבט דער רמב''ם אויף דער אבן תיבון וואס האט איבערגעטייטשט גרויסע חלקים פון תורת הרמב''ם אז ער איז דער איינציגער וואס פארשטייט פונקטלעך וואס ער האט געמיינט מיטן שרייבן, און נישט אזוי ווי אנדערע וואס האבן איבער געטייטשט נישט ריכטיג. און ער האט אים געבעטן צו פארטייטשען אויך זיינע אנדערע ספרים, וואס פון דעם האבן מיר די קלארע הסכמה פונעם רמב''ם בכבודו ובעצמו אויף אלעס וואס אבן תיבון האט איבערגעטייטשט.
אזוי אויך דא אין יסוד הראשון רעכנט דער רמב''ם אויס נאר אמונה פשוטה. הגם אמונה ע''פ חקירה איז נאך אלץ א מצוות עשה. איז עס אבער נישט פארעכנט ווי אן עיקר אין יהדות. (הגם דא איז נישט דער איבער טייטשער דער אבן תיבון, דאך זעהען מיר שוין קלאר אז אבן תיבון טייטשט אזוי בדעת הרמב''ם אין ספר המצוות)
און אזוי אויך האט דער מחבר אני מאמין אויך נאר אראפגעברענטג די חיוב האמונה, און נישט די החיוב הידיעה.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים
היסוד הראשון מציאות הבורא יתברך. והוא שיש שָׁם נמצא שלם בכל דרכי המציאוּת, והוא עִלַּת מציאוּת הנמצאים כולם – בו קיום מציאותם וממנו קיומם. וְאִלּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו – נתבטלה מציאות כל הנמצאים, ולא נשאר נמצא שֶׁיִּתְקַיֵּם מציאותו. ואם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כולם זולתו – לא יתבטל מציאות השם יתברך ולא תִּגָּרֵעַ. כי הוא מסתפק במציאותו, וְדַי לו בעצמו, ואינו צריך במציאותו לזולתו. וכל מה שזולתו מן הַשְּׂכָלִים, רצוני לומר המלאכים וגופי הגלגלים, ומה שיש בתוכם, ומה שיש למטה מהם – הכל צריכים במציאותם אליו. וזה היסוד הראשון מורה עליו דיבור אנכי ד' אלוקיך.
עס זענען ווי באקאנט דט צוויי סארטן אמונות. איינס איז וואס ווערט אנגערופען אמונה פשוטה, און די צווייטע אמונה ע''פ חקירה.
בעצם איז די אויסדריק אמונה נאר שייך אויף אמונה פשוטה. וויבאלד ווען איינער גלייבט נאר וויבאלד ער איז איבערצייגט, דער איז בעצם נישט קיין מאמין, נאר דאס ווערט אנגערופען, יודע ער ווייסט. די שאלה איז אויב עס ליגט א חיוב אויף א מענטש זיך אריינצולייגען אין עניני האמונה, צו זיין איבערצייגט אין וויסען קלאר אז עס איז דא א באשאפער אויף די וועלט. אדער עס איז גענוג אמונה, וואס דאס מיינט גלייבן אפילו אויב מען איז נישט איבערצייגט. דאס איז אבער זיכער אז נאר גלייבען אין וואס מען איז איבערצייגט, און אויב איז מען נאכנישט איבערצייגט אין איינער פון די חלקי האמונה, איז א פראבלעם. און מען דארף האבן צום אלעם ערט אן אמונה פשוטה.
דער רמב''ם לערנט אז עס איז א מצוות עשה דאורייתא צו עוסק זיין אין ענייני אמונות ודעות ע''פ חקירה. אזוי ווי מיר זעהען זיין לשון אין יד החזקה. יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. אזוי אויך איז ער ממשיך ווייטער, וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ד' אלוקיך. און ווי אויך שרייבט ער, וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד.
פון די רייד זעהען מיר קלאר אז שיטת הרמב''ם איז אז אמונה פשוטה איז נישט גענוג, נאר עס איז א מצות עשה דאורייתא זיך אריין צו טהון אין אמונה בחקירה, און דאס ליגט אין כלל פון אנכי ד' אלוקיך, ד' אלוקינו ד' אחד.
אין ספר המצוות שרייבט אבער דער רמב''ם אביסעל אנדערש, דארט שרייבט ער נישט די מצוות האמונה ע''פ חקירה. נאר דוקה אמונה פשוטה. וז''ל, היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלקות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים. והוא אמרו אנכי ד' אלוקיך.
הגם דעם ספר המצות האט דער רמב''ם נישט געשריבען אליינס אויף לשון הקודש, נאר אויף אראביש. און דוקא נאר די יד החזקה האט ער אליינס געשריבען אויף לשון הקודש, וואס לויט דעם איז לכאורה דער יד החזקה דער איינציגער ספר פונעם רמב''ם וואס קען ריפלעקטירן זיין מיינונג הונדערט פראצענט. אבער למעשה שרייבט דער רמב''ם אויף דער אבן תיבון וואס האט איבערגעטייטשט גרויסע חלקים פון תורת הרמב''ם אז ער איז דער איינציגער וואס פארשטייט פונקטלעך וואס ער האט געמיינט מיטן שרייבן, און נישט אזוי ווי אנדערע וואס האבן איבער געטייטשט נישט ריכטיג. און ער האט אים געבעטן צו פארטייטשען אויך זיינע אנדערע ספרים, וואס פון דעם האבן מיר די קלארע הסכמה פונעם רמב''ם בכבודו ובעצמו אויף אלעס וואס אבן תיבון האט איבערגעטייטשט.
אזוי אויך דא אין יסוד הראשון רעכנט דער רמב''ם אויס נאר אמונה פשוטה. הגם אמונה ע''פ חקירה איז נאך אלץ א מצוות עשה. איז עס אבער נישט פארעכנט ווי אן עיקר אין יהדות. (הגם דא איז נישט דער איבער טייטשער דער אבן תיבון, דאך זעהען מיר שוין קלאר אז אבן תיבון טייטשט אזוי בדעת הרמב''ם אין ספר המצוות)
און אזוי אויך האט דער מחבר אני מאמין אויך נאר אראפגעברענטג די חיוב האמונה, און נישט די החיוב הידיעה.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
לא הבנתי, ווי זעסטו אז מיטן דריי מאל שרייבן א לשון ידיעה מיינט אז עס איז דא א חיוב חקירה.
ידיעה איז א מציאות וואס קען קומען אדער פון חקירה אדער פון אמונה.
ידיעה איז א מציאות וואס קען קומען אדער פון חקירה אדער פון אמונה.
-
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 402
- זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 9:03 am
- x 298
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1599
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3739
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
אזוי ווי @תינוק הבורח זאגט, נאר לאמיר געבן אביסעל ביאר.
ווען איך זאג דיר יעצט אז עס רעגענט אינדרויסען, וועסטו מיר ''גלייבען'' אבער נישט ''וויסען''. אבער ווען דו וועסט זיין אינדרויסען צוזאמען מיט מיר, און איך וועל דיר דעמאלטס זאגן אז ס'רעגענט, וועסטו מיר נישט גלייבן, נאר דו וועסט וויסען!
לשיטת הרמב''ם איז א חיוב צו זיך מעמיק זיין אין די אמונה, און גלייבן סתם אן קיין עומק איז נישט די מצוה בשלימות. וכן דעת החובת הלבבות ועוד ראשונים ואחרונים. דאס זעהען מיר קלאר אין ספר מורה הנבוכים חלק א' פרק נ.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
ידיעה אדער אמונה???
דו ווייסט אז ס'איז געווען א אוישוויץ אדער דו גלייבסט???
די תירוץ איז ביידע... היינו הך...
1 ס'דא א 'חזקה אין אדם מוריש שקר לבניו' דאס מיינט אז איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת.
2 ווייל איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת ''גלייב'' איך אים וואס ער זאגט מיר.
(ליין עס איבער)
''קומט אויס איך ''ווייס'' פאר א ''פאקט'' פין אוישוויץ ווייל איך ''גלייב'' מיין טאטע.'' -און מיין טאטע ווייסט עס ווייל ער גלייבט זיין טאטע וואס האט אים דערציילט אז ער איז דארט געווען-.
(איך ווייס אז מיין טאטע איז געבוירן אין בארא פארק (אפי' איך קען עס נישט געדענקן) ווייל אזוי האט מיר מיין טאטע דערציילט...)
דאס זעלבע איז ווען ס'קומט צו אמונה בה' ובתורתו הק'
ווייל מיין טאטע דערציילט מיר פסח די מעשה פין יציאת מצרים און יעדע וואך דערציילט ער מיר די פרשה וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וכו' וכו' ביזן דור המדבר ''ווייס איך די אלע זאכן ווייל איך גלייב אים''.
ס'איז א ידיעה מיט אמונה.
''און דאס מיינט אמונה פשוטה''
דו ווייסט אז ס'איז געווען א אוישוויץ אדער דו גלייבסט???
די תירוץ איז ביידע... היינו הך...
1 ס'דא א 'חזקה אין אדם מוריש שקר לבניו' דאס מיינט אז איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת.
2 ווייל איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת ''גלייב'' איך אים וואס ער זאגט מיר.
(ליין עס איבער)
''קומט אויס איך ''ווייס'' פאר א ''פאקט'' פין אוישוויץ ווייל איך ''גלייב'' מיין טאטע.'' -און מיין טאטע ווייסט עס ווייל ער גלייבט זיין טאטע וואס האט אים דערציילט אז ער איז דארט געווען-.
(איך ווייס אז מיין טאטע איז געבוירן אין בארא פארק (אפי' איך קען עס נישט געדענקן) ווייל אזוי האט מיר מיין טאטע דערציילט...)
דאס זעלבע איז ווען ס'קומט צו אמונה בה' ובתורתו הק'
ווייל מיין טאטע דערציילט מיר פסח די מעשה פין יציאת מצרים און יעדע וואך דערציילט ער מיר די פרשה וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וכו' וכו' ביזן דור המדבר ''ווייס איך די אלע זאכן ווייל איך גלייב אים''.
ס'איז א ידיעה מיט אמונה.
''און דאס מיינט אמונה פשוטה''
אוי וויי, הייליגער רבי שמעון, לעכטיגער רבי שמעון
נפשי חולת אהבתך....
נפשי חולת אהבתך....
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
דארף א איד גלייבן ווען ער האט א פראבלעם אז דער באשעפער גייט אים זיכער העלפען מיט זיין פראבלעם?
די מציאות איז אז נישט אייביג ווערט מען געהאלפען דער באשעפער האט זיך זיינע חשבונות
די מציאות איז אז נישט אייביג ווערט מען געהאלפען דער באשעפער האט זיך זיינע חשבונות
-
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 402
- זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 9:03 am
- x 298
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1599
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3739
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
די חזקה פון אין אדם מוריש שקר לבניו איז א סיבה פארוואס דו זאלסט ''גלייבען'' און נישט קיין בירור אדער מופת וואס מיט דעם זאלסטו וויסען.דעת קדשי האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 12:10 pm ידיעה אדער אמונה???
דו ווייסט אז ס'איז געווען א אוישוויץ אדער דו גלייבסט???
די תירוץ איז ביידע... היינו הך...
1 ס'דא א 'חזקה אין אדם מוריש שקר לבניו' דאס מיינט אז איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת.
2 ווייל איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת ''גלייב'' איך אים וואס ער זאגט מיר.
(ליין עס איבער)
''קומט אויס איך ''ווייס'' פאר א ''פאקט'' פין אוישוויץ ווייל איך ''גלייב'' מיין טאטע.'' -און מיין טאטע ווייסט עס ווייל ער גלייבט זיין טאטע וואס האט אים דערציילט אז ער איז דארט געווען-.
(איך ווייס אז מיין טאטע איז געבוירן אין בארא פארק (אפי' איך קען עס נישט געדענקן) ווייל אזוי האט מיר מיין טאטע דערציילט...)
דאס זעלבע איז ווען ס'קומט צו אמונה בה' ובתורתו הק'
ווייל מיין טאטע דערציילט מיר פסח די מעשה פין יציאת מצרים און יעדע וואך דערציילט ער מיר די פרשה וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וכו' וכו' ביזן דור המדבר ''ווייס איך די אלע זאכן ווייל איך גלייב אים''.
ס'איז א ידיעה מיט אמונה.
''און דאס מיינט אמונה פשוטה''
דאס אז די שיטת הרמב''ם איז אז אמונה מוז זיין ע''פ חקירה, און סתם גלייבען אליינס איז נישט גענוג איז קלאר בדבריו כמה פעמים אין זיין ספר המורה. איך האב מיך באצויגען צום סתירה אז איינמאל זאגט ער די מצוה איז ע''י חקירה און איינמאל זאגט אז גלייבען אליינס איז גענוג. און די מקור לדברי האב איך גענומען פון פירוש קנאת סופרים על ספר המצוות.
בנוגע די מצוה פון ידיעת ד' איז דא אסאך ארום צו רעדן אודות מחלוקת הראשונים אם הידיעה הוא על יציאת מצרים וכדו', ואכהמ''ל.
לשון רבינו בחיי.
מצות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך, שנצטוינו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד. והידיעה הזו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים ונבראיו העליונים והשפלים.
לשון השל''ה.
וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלהים, רצה לומר ידיעה בלב בהשגה מופתיית נוסף על הקבלה מצד אבותיו, כאשר האריך בעל חובת הלבבות בשער היחוד, וזהו מרומז במה שכתוב (דה"א כח, ט) דע את אלקי אביך, רצה לומר נוסף על מה שהוקבע אמונת האלהות בלבך מצד אביך דהיינו הקבלה איש מפי איש, דע אתה בעצמך מצד ההשגה.
הגהות ר''ש איגר על הרמב''ם.
מדלא כתב להאמין, משמע ידיעה ע''פ חקירה. וכמו שכתב בחובת הלבבות.
פירוש הרד''ע על הרמב''ם.
וידיעת דבר זה, פירוש ידיעה ע''פ חקירה שלא די בהאמנה בלבד.
פירוש קנאת סופרים על ספר המצוות להרמב''ם.
ירצה באמרו יסוד היסודות לרמוז על מציאותו ית' הנודע אצלנו מפאת האמונה וקבלה אמיתית, ועמוד החכמות הוא האימות המחקרי מפאת החכמים שזהו באמת פרי כל העיונים המדעיים שבהן, ואחרי הביאור שהאלוה ית' הוא לבדו מחוייב המציאות הביא ראיה על המונח הראשון מן הכתובים וה' אלהים אמת ואין עוד מלבדו ואחריו הוסיף עוד סעד וסמך מפאת המופת באמרו המצוי הזה הוא אלהי עולם וכו' שהגלגל סובב תמיד וא"א שיסוב בלא מסבב ובו' עד וידיעת דבר זה מ"ע וכו', דהיינו לומר שהאמונה והחקירה יחדו תמימות תהיינה לאימות וברור זאת הידיעה הקודמת לכל דבר שבקדושה במעלה ובזמן למצוה מן המובחר אצל הנבונים. ובזה החיבור של מנין המצות לא דקדק לכתוב אלא שצונו להאמין וכו' כי הידיעה האמונית לבדה מספקת לקיום זאת המ"ע שהיא בכללות לכל האומה אנשים חכמים וידועים הדיוטות ונשים כמו שנאמרה מצוה זו בכללות לכל ישראל.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
איך האב זיך אויך באצויגן צו די סתירה אין רמב''םנקודות טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 1:43 pmדי חזקה פון אין אדם מוריש שקר לבניו איז א סיבה פארוואס דו זאלסט ''גלייבען'' און נישט קיין בירור אדער מופת וואס מיט דעם זאלסטו וויסען.דעת קדשי האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 12:10 pm ידיעה אדער אמונה???
דו ווייסט אז ס'איז געווען א אוישוויץ אדער דו גלייבסט???
די תירוץ איז ביידע... היינו הך...
1 ס'דא א 'חזקה אין אדם מוריש שקר לבניו' דאס מיינט אז איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת.
2 ווייל איך ''ווייס'' אז מיין טאטע זאגט מיר נאר די אמת ''גלייב'' איך אים וואס ער זאגט מיר.
(ליין עס איבער)
''קומט אויס איך ''ווייס'' פאר א ''פאקט'' פין אוישוויץ ווייל איך ''גלייב'' מיין טאטע.'' -און מיין טאטע ווייסט עס ווייל ער גלייבט זיין טאטע וואס האט אים דערציילט אז ער איז דארט געווען-.
(איך ווייס אז מיין טאטע איז געבוירן אין בארא פארק (אפי' איך קען עס נישט געדענקן) ווייל אזוי האט מיר מיין טאטע דערציילט...)
דאס זעלבע איז ווען ס'קומט צו אמונה בה' ובתורתו הק'
ווייל מיין טאטע דערציילט מיר פסח די מעשה פין יציאת מצרים און יעדע וואך דערציילט ער מיר די פרשה וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וואס ער האט געהערט פון זיין טאטע וכו' וכו' ביזן דור המדבר ''ווייס איך די אלע זאכן ווייל איך גלייב אים''.
ס'איז א ידיעה מיט אמונה.
''און דאס מיינט אמונה פשוטה''
דאס אז די שיטת הרמב''ם איז אז אמונה מוז זיין ע''פ חקירה, און סתם גלייבען אליינס איז נישט גענוג איז קלאר בדבריו כמה פעמים אין זיין ספר המורה. איך האב מיך באצויגען צום סתירה אז איינמאל זאגט ער די מצוה איז ע''י חקירה און איינמאל זאגט אז גלייבען אליינס איז גענוג. און די מקור לדברי האב איך גענומען פון פירוש קנאת סופרים על ספר המצוות.
בנוגע די מצוה פון ידיעת ד' איז דא אסאך ארום צו רעדן אודות מחלוקת הראשונים אם הידיעה הוא על יציאת מצרים וכדו', ואכהמ''ל.
לשון רבינו בחיי.
מצות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך, שנצטוינו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד. והידיעה הזו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים ונבראיו העליונים והשפלים.
לשון השל''ה.
וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלהים, רצה לומר ידיעה בלב בהשגה מופתיית נוסף על הקבלה מצד אבותיו, כאשר האריך בעל חובת הלבבות בשער היחוד, וזהו מרומז במה שכתוב (דה"א כח, ט) דע את אלקי אביך, רצה לומר נוסף על מה שהוקבע אמונת האלהות בלבך מצד אביך דהיינו הקבלה איש מפי איש, דע אתה בעצמך מצד ההשגה.
הגהות ר''ש איגר על הרמב''ם.
מדלא כתב להאמין, משמע ידיעה ע''פ חקירה. וכמו שכתב בחובת הלבבות.
פירוש הרד''ע על הרמב''ם.
וידיעת דבר זה, פירוש ידיעה ע''פ חקירה שלא די בהאמנה בלבד.
פירוש קנאת סופרים על ספר המצוות להרמב''ם.
ירצה באמרו יסוד היסודות לרמוז על מציאותו ית' הנודע אצלנו מפאת האמונה וקבלה אמיתית, ועמוד החכמות הוא האימות המחקרי מפאת החכמים שזהו באמת פרי כל העיונים המדעיים שבהן, ואחרי הביאור שהאלוה ית' הוא לבדו מחוייב המציאות הביא ראיה על המונח הראשון מן הכתובים וה' אלהים אמת ואין עוד מלבדו ואחריו הוסיף עוד סעד וסמך מפאת המופת באמרו המצוי הזה הוא אלהי עולם וכו' שהגלגל סובב תמיד וא"א שיסוב בלא מסבב ובו' עד וידיעת דבר זה מ"ע וכו', דהיינו לומר שהאמונה והחקירה יחדו תמימות תהיינה לאימות וברור זאת הידיעה הקודמת לכל דבר שבקדושה במעלה ובזמן למצוה מן המובחר אצל הנבונים. ובזה החיבור של מנין המצות לא דקדק לכתוב אלא שצונו להאמין וכו' כי הידיעה האמונית לבדה מספקת לקיום זאת המ"ע שהיא בכללות לכל האומה אנשים חכמים וידועים הדיוטות ונשים כמו שנאמרה מצוה זו בכללות לכל ישראל.
האב איך געשריבן וואס איך האב געהערט פון א גרויסע משפיע און דרשן
אז ידיעה וואס די רמב''ם שרייבט מיינט נישט ידיעה עפ''י חקירה נאר ס'מיינט ידיעה מכח אמונה- אין אדם מוריש שקר.
אוי וויי, הייליגער רבי שמעון, לעכטיגער רבי שמעון
נפשי חולת אהבתך....
נפשי חולת אהבתך....
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1599
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3739
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
האב איך געברענגט פון די מפרשי הרמב''ם אויפן פלאץ אז ס'איז נישט אמת, נאר שיטת הרמב''ם והחובת הלבבות ועוד הרבה ראשונים איז קלאר אז די מצוה איז דוקא אויף חקירה....
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
וויאזוי איז שייך צו גלייבן אויף א זאך וואס די מציאות איז נישט אזוי, די מציאות איז אז נישט אייביג ווערן די פראבלעמען געלעזט אסאך חולי ישראל שטארבן ה''י וכדו'?תינוק הבורח האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 12:53 pmדאס ווענדט זיך אין די מחלוקת ראשונים וואס ביטחון איז.
זאגן אז כל מה דעביד רחמנא איז לטב נאר אונז זעה מיר עס נישט מיט אונזערע פליישיגע אויגן אדער מען וועט דאס זעהן בעתיד דאס איז שייך צו גלייבן
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
וואס האלט די רמב''ם-לויט די מפרשים וואס האלטן אז מדארף חוקר זיין- לגבי די איבריגע 11 יסודות? איז אויך דא א חיוב חקירה אויף אלע 13 אדער נאר אויף מציאות און אחדות הבורא?נקודות טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 1:54 pmהאב איך געברענגט פון די מפרשי הרמב''ם אויפן פלאץ אז ס'איז נישט אמת, נאר שיטת הרמב''ם והחובת הלבבות ועוד הרבה ראשונים איז קלאר אז די מצוה איז דוקא אויף חקירה....דעת קדשי האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 1:52 pmאיך האב זיך אויך באצויגן צו די סתירה אין רמב''םנקודות טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 1:43 pm
די חזקה פון אין אדם מוריש שקר לבניו איז א סיבה פארוואס דו זאלסט ''גלייבען'' און נישט קיין בירור אדער מופת וואס מיט דעם זאלסטו וויסען.
דאס אז די שיטת הרמב''ם איז אז אמונה מוז זיין ע''פ חקירה, און סתם גלייבען אליינס איז נישט גענוג איז קלאר בדבריו כמה פעמים אין זיין ספר המורה. איך האב מיך באצויגען צום סתירה אז איינמאל זאגט ער די מצוה איז ע''י חקירה און איינמאל זאגט אז גלייבען אליינס איז גענוג. און די מקור לדברי האב איך גענומען פון פירוש קנאת סופרים על ספר המצוות.
בנוגע די מצוה פון ידיעת ד' איז דא אסאך ארום צו רעדן אודות מחלוקת הראשונים אם הידיעה הוא על יציאת מצרים וכדו', ואכהמ''ל.
לשון רבינו בחיי.
מצות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך, שנצטוינו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד. והידיעה הזו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים ונבראיו העליונים והשפלים.
לשון השל''ה.
וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלהים, רצה לומר ידיעה בלב בהשגה מופתיית נוסף על הקבלה מצד אבותיו, כאשר האריך בעל חובת הלבבות בשער היחוד, וזהו מרומז במה שכתוב (דה"א כח, ט) דע את אלקי אביך, רצה לומר נוסף על מה שהוקבע אמונת האלהות בלבך מצד אביך דהיינו הקבלה איש מפי איש, דע אתה בעצמך מצד ההשגה.
הגהות ר''ש איגר על הרמב''ם.
מדלא כתב להאמין, משמע ידיעה ע''פ חקירה. וכמו שכתב בחובת הלבבות.
פירוש הרד''ע על הרמב''ם.
וידיעת דבר זה, פירוש ידיעה ע''פ חקירה שלא די בהאמנה בלבד.
פירוש קנאת סופרים על ספר המצוות להרמב''ם.
ירצה באמרו יסוד היסודות לרמוז על מציאותו ית' הנודע אצלנו מפאת האמונה וקבלה אמיתית, ועמוד החכמות הוא האימות המחקרי מפאת החכמים שזהו באמת פרי כל העיונים המדעיים שבהן, ואחרי הביאור שהאלוה ית' הוא לבדו מחוייב המציאות הביא ראיה על המונח הראשון מן הכתובים וה' אלהים אמת ואין עוד מלבדו ואחריו הוסיף עוד סעד וסמך מפאת המופת באמרו המצוי הזה הוא אלהי עולם וכו' שהגלגל סובב תמיד וא"א שיסוב בלא מסבב ובו' עד וידיעת דבר זה מ"ע וכו', דהיינו לומר שהאמונה והחקירה יחדו תמימות תהיינה לאימות וברור זאת הידיעה הקודמת לכל דבר שבקדושה במעלה ובזמן למצוה מן המובחר אצל הנבונים. ובזה החיבור של מנין המצות לא דקדק לכתוב אלא שצונו להאמין וכו' כי הידיעה האמונית לבדה מספקת לקיום זאת המ"ע שהיא בכללות לכל האומה אנשים חכמים וידועים הדיוטות ונשים כמו שנאמרה מצוה זו בכללות לכל ישראל.
האב איך געשריבן וואס איך האב געהערט פון א גרויסע משפיע און דרשן
אז ידיעה וואס די רמב''ם שרייבט מיינט נישט ידיעה עפ''י חקירה נאר ס'מיינט ידיעה מכח אמונה- אין אדם מוריש שקר.
אוי וויי, הייליגער רבי שמעון, לעכטיגער רבי שמעון
נפשי חולת אהבתך....
נפשי חולת אהבתך....
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1599
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3739
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
דהיינו? אויב ס'איז דא א מצוה צו חוקר זיין בביאת המשיח?
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
יא,און דברי נביאים, שכר ועונש,לו לבדו ראוי להתפלל וכו'נקודות טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 2:11 pmדהיינו? אויב ס'איז דא א מצוה צו חוקר זיין בביאת המשיח?
אוי וויי, הייליגער רבי שמעון, לעכטיגער רבי שמעון
נפשי חולת אהבתך....
נפשי חולת אהבתך....
-
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 402
- זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 9:03 am
- x 298
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
ניין, נאר ידיעת הבורא איז א מצוה.דעת קדשי האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 2:17 pmיא,און דברי נביאים, שכר ועונש,לו לבדו ראוי להתפלל וכו'נקודות טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 2:11 pmדהיינו? אויב ס'איז דא א מצוה צו חוקר זיין בביאת המשיח?
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
מקור?
אוי וויי, הייליגער רבי שמעון, לעכטיגער רבי שמעון
נפשי חולת אהבתך....
נפשי חולת אהבתך....
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
זייער פשוט, ווייל ס'שטייט אין פסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. און דער רמב''ם לערנט אפ דעם פסוק אז וידעת איז טייטש ''חוקר זיין'' ''ארויסהאבן'' (כביכול) דעם אויבערשטן.
ביי די אנדערע עיקרים איז נישט דא אזא מצוה.
-
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 402
- זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 9:03 am
- x 298
Re: יסוד היסודות ועמוד החכמות - י''ג עיקרי האמונה שיסד הרמב''ם זכרונו לברכה
קצת ערבובי׳ חזינא הכא.
דער אשכול איז געשטעלט אויף די י״ג עיקרים וואס לויטן רמב״ם ברויך מען ״גלייבן״ דערין.
החכם הפותח האט געוואלט מדייק זיין (און לפי המ״מ געברענגט משתמע אז הגר״ש איגר וחביריו האבן אויכעט אזוי מדייק געווען) פון ספר היד אז עס איז דא א חיוב חקירה. לדידי איז נאכאלץ נישט קלאר אז ידיעה מיינט בשכלי חקרתי. לדוגמא וועל מיר ברענגן א משנה (וואס לשיטת הרמב״ם בהקדמתו האט רבינו הקדוש געשריבן די משניות ״והיה צח לשון ומופלג מכל האדם בלשון הקודש״ עיי״ש בהקדמה לפי׳ המשניות) סנהדרין כ״ט. היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום וכו׳
די משנה רופט אן א ידיעה מפי השמועה א ידיעה. טאקע א נישט אקצעפטירבארע ידיעה לחייב על פיו אין בי״ד אבער פארט א ידיעה.
אליבא דאמת איז דער חילוק וואס החכם הפותח האט געמאכט צווישן מצוות חקירה וואס מ׳זאל ארוסלערנען פון ווי אימער און אמונה וואס איז א יסוד ביהדות, א קראנטע חילוק און ממילא פאלט אוועק די שאלות אויב אנדערע עיקרים ברויך אויך א חקירה ווי אויך דער צורך אויף תירוצים פון משפיעים צו פארענטפערן סתירות. אבער מיין שאלה איז נאר געווען אויפן דיוק פון לשון ידיעה.
דער אשכול איז געשטעלט אויף די י״ג עיקרים וואס לויטן רמב״ם ברויך מען ״גלייבן״ דערין.
החכם הפותח האט געוואלט מדייק זיין (און לפי המ״מ געברענגט משתמע אז הגר״ש איגר וחביריו האבן אויכעט אזוי מדייק געווען) פון ספר היד אז עס איז דא א חיוב חקירה. לדידי איז נאכאלץ נישט קלאר אז ידיעה מיינט בשכלי חקרתי. לדוגמא וועל מיר ברענגן א משנה (וואס לשיטת הרמב״ם בהקדמתו האט רבינו הקדוש געשריבן די משניות ״והיה צח לשון ומופלג מכל האדם בלשון הקודש״ עיי״ש בהקדמה לפי׳ המשניות) סנהדרין כ״ט. היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום וכו׳
די משנה רופט אן א ידיעה מפי השמועה א ידיעה. טאקע א נישט אקצעפטירבארע ידיעה לחייב על פיו אין בי״ד אבער פארט א ידיעה.
אליבא דאמת איז דער חילוק וואס החכם הפותח האט געמאכט צווישן מצוות חקירה וואס מ׳זאל ארוסלערנען פון ווי אימער און אמונה וואס איז א יסוד ביהדות, א קראנטע חילוק און ממילא פאלט אוועק די שאלות אויב אנדערע עיקרים ברויך אויך א חקירה ווי אויך דער צורך אויף תירוצים פון משפיעים צו פארענטפערן סתירות. אבער מיין שאלה איז נאר געווען אויפן דיוק פון לשון ידיעה.