הלכות תשעת הימים

[ראש חודש]

אין די 9 טעג איז אסור צו וואשן וועש, רחיצה און עסן פליישיג

[ראש חודש]

אויך טאר מען נישט אנטון פריש געוואשענע בגדים, נאר אויב מ'האט עס אנגעטון פאר א שטיק צייט אדער געטרעטן דערויף אויף די ערד

[ראש חודש]

אויב מ'מאכט א סיום מסכתא גמרא אדער א סדר משניות מעג מען עסן פלייש ביים סעודה. אויך מעג מען לאדענען חברים און ידידים צום סיום

[ראש חודש]

אפי' רחיצה איז אסור, איז מותר צו גיין אין מקוה אין די 9 טעג, אבער נישט אום תשעה באב

[שמעון בן דוד]

(א)
כיוון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב. וראוי לכל ירא שמים לעשות תיקון חצות בכל יום לאחר חצות היום.
אין נושאין נשים, אפילו מי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו. אבל לעשות שידוכין, אפילו בסעודה, מותר עד ראש חודש אב. ומראש חודש ואילך, אף על גב דמותר גם כן לעשות שידוכין, מכל מקום אסור לעשות סעודה, אך יכולין לאכול מיני מרקחת וכדומה.
ישראל שפרנסה שלו בכלי זמר, מותר לנגן בבית גוי בכדי פרנסתו עד ראש חודש, אבל מראש חודש עד אחר התענית אסור. ויום י"ז בתמוז עצמו גם כן אסור, וכן עשרה בטבת. ויש נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב, אם לא בשבת או בסעודת מצווה.


(ב)
נוהגין שאין מברכין שהחיינו בימים אלו. ולכן אין קונין ואין לובשין בגד חדש, משום דהיה צריך לברך שהחיינו. ועל פדיון הבן מברכין שהחיינו, שלא להחמיץ את המצווה. ועל פרי יש להקל לברך שהחיינו בשבת, או אפילו בחול, אם לא ימצא פרי זו לאחר תשעה באב.
לא יכו התלמידים או הבנים בימים אלו.

(ג)
וכן נוהגין שאין מסתפרין בימים אלו, לא שערות הראש ולא שערות הזקן, ולא כל שיער שבגופו. ואסור לגדולים לספר את הקטנים.


(ד)
השפה העליונה שבזקן, כל שמעכב את האכילה, נראה לי דיש להתיר לגלחו עד השבוע שחל בו תשעה באב. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, יש לאסור.


(ה)
קציצת הציפורניים אין לאסור, רק בשבוע שחל בו תשעה באב. ואשה לצורך טבילתה מותרת גם אז. וכן המוהל יכול לתקן ציפורניו לצורך הפריעה.


(ו)
בשלוש שבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, מפטירין תלתא דפורענותא, שהן: "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'", "חזון ישעיהו". וסימנם דש"ח. ואם טעה וקרא בשבת הראשון ההפטרה של פרשה דיומא, מפטירין בשבת הבאה "דברי ירמיהו" וגם "שמעו" מפני שהן סמוכות זו לזו.
חל ראש חודש אב להיות בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ויש מקומות שמפטירין "שמעו".


(ז)
משנכנס אב, ממעטין בשמחה.
אין בונים בניין של שמחה, או בניין שהוא רק להרוחה. ואם קצץ עם הגוי לצייר לו את ביתו, אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין ער אחר תשעה באב, נכון הדבר; ואם לאו, מותר.
ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי גוי, לשתמיט מיניה, משום דריע מזליה. אם אפשר, ישתמט כל החודש, ולכל הפחות עד לאחר תשעה באב.
אין מקדשין את הלבנה עד לאחר תשעה באב.


(ח)
מנהג בכל ישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בתשעת הימים שמן ראש חודש עד לאחר תשעה באב. ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר עוף אסור.
אך מי שמאכלי חלב מזיקין לו, יכול לאכול בשר עוף. ולצורך חולה, הכל מותר. ומכל מקום אם אינו קשה לו, יש לו להפסיק שלא לאכול מן ז' באב ולהלן. וכן נוהגין קצת יולדות להמנע מבשר ויין מז' אב ואילך, כי באותו היום נכנסו הגוים להיכל (כדלקמן סימן קכ"ד ס"כ).
ובסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא, גם כן מותרין בבשר ויין. וחוץ מאבותיו ואחיו ובניו, וחוץ מאלו שיש להם שייכות במצווה, יכול להזמין עוד עשרה אנשים לריעות, אבל רק אותן שגם בפעם אחרת היו באין אליו אל המשתה. וכל זאת מותר אפילו בערב תשעה באב, קודם חצות היום, אבל לא אחר כך.
והסעודה שנוהגין לעשות בלילה שלפני המילה, אינה סעודת מצוה (עיין להלן סוף סימן קס"ג) ואסורין בבשר ויין, אלא יש לעשותה במאכלי חלב.
וכוס של הבדלה במוצאי שבת, אם יש תינוק שישתה רוב הכוס, נותנין לו; ואם לאו, יכול המבדיל בעצמו לשתות.


(ט)
וכן אין מכבסין בתשעה ימים אלו. ואפילו חלוק או בגד שאינו רוצה ללובשו עד אחר התענית. ואפילו לתיתם לכובסת גויה אסור.
וישראלית מותרת לכבס בגדי גויים. ומכל מקום בשבוע שחל בו תשעה באב, יש לה להיזהר.
וכן אסור בתשעה ימים אלו ללבוש או להציע אפילו המכובסין מקודם. רק לכבוד שבת מותר ללבוש בגדי פשתן, ולהציע על השולחנות לבנים, ולהחליף מטפחות הידיים (מגבות) כדרך שעושין בשאר שבתות, אבל סדינים לבנים אסור להציע.
ואישה שצריכה ללבוש לבנים לספור שבעה נקיים, מותרת לכבס וללבוש. וכן המטפחות שמלפפין בהן את התינוקות, שמלכלכין אותן תדיר, מותר לכבסן.

(י)
אין עושין בתשעה ימים אלו בגדים חדשים או מנעלים חדשים, או לארוג אנפילאות (זאקקען שטרומפף), אפילו על ידי אומן גוי. ולצורך גדול, כגון לנישואין שיהיו מיד אחר תשעה באב, מותר על ידי אומן גוי, אבל לא על ידי ישראל. וקודם ראש חודש, מותר בכל ענין לתיתן אפילו לאומן ישראל, ומותר לו לעשותן אפילו אחר כך.

(יא)
נשים שנוהגות שלא לסדר החוטין לאריגה, משום דזה נקרא שתי, וכיון שבטלה אבן השתיה שהיתה בבית המקדש החמירו עליהן בזה, אסור להתיר להן.

(יב)
אין רוחצין בתשעה ימים אלו אפילו בצונן. אך לרפואה, כגון יולדת או מעוברת שקרובה ללדת, שטוב לה לרחוץ, וכן אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ, מותרין לרחוץ אפילו בחמין. וכן נידה, רוחצת וטובלת כדרכה. ואם טובלת בלילה שלאחר תשעה באב ואי אפשר לרחוץ, אזי יכולה לרחוץ בערב תשעה באב. וכן כשלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה, כיון שאינה עושה לתענוג.

(יג)
ראש חודש אב שחל בערב שבת, מי שרגיל לרחוץ בחמין בכל ערב שבת, מותר גם עתה לרחוץ, אפילו בחמין. אבל בערב שבת חזון אסור לרחוץ בחמין, אפילו למי שרגיל בכך, כי אם פניו ידיו ורגליו. וכן מי שרגיל בחפיפת הראש כל ערב שבת, מותר לו גם עתה, אך לא בבורית (סבון, זייף) ולא במי אפר (לויג).

ומי שרגיל לטבול כל ערב שבת, מותר לו גם עתה לטבול בצונן. אבל מי שמבטלה לפעמים, אסור לו.

(יד)
אָבֵל שחל יום שלושים שלו בי"ח בתמוז או אחר כך, עד ערב ראש חודש אב, מותר לו להסתפר. אבל מראש חודש ואילך, גם בכהאי גוונא אסור בכיבוס ובתספורת (עיין אליהו רבא סימן תקנ"א ס"ק ל"ב).

(טו)
מילה שהיא בתשעה ימים אלו, נוהגין שהמוהל והסנדק ואבי הבן ואמו לובשין בגדי שבת. אבל המכניס את התינוק (געפאטער) אסור. אך האישה המכנסת את התינוק, נוהגת ללבוש בגדי שבת, כיון שזהו כל מצוותה.

וגילוח יש להתיר להם קודם שבת חזון, אבל אחר כך אסור.

(טז)
כבר כתבנו בסעיף ט' כי בשבת חזון לובשין בגדי פשתן לבן, דהיינו הכתונת ופוזמקאות שאינן אלא מפני הזיעה. אבל שאר בגדי שבת, תליא במנהג המקומות אם להחליפן או לא.

ובבית הכנסת מחליפין את הפרוכת והמפות והמעילים בשבת חזון, אך לא בשבת שחל בו תשעה באב.

(יז)
נוהגין בשבת חזון לקרות למפטיר את הרב שהוא יודע לקונן, ולא יעלה אז לשלישי.

[שמעון בן דוד]

(א)
ברית מילה, וכן פדיון הבן, שחל בערב תשעה באב, עושין הסעודה קודם חצות היום. (ועיין לעיל סימן קכ"ב סעיף ח').


(ב)
לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר הצהריים, כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב.


(ג)
בענין סעודה המפסקת, יש כמה דינים.
והמנהג הישר הוא לאכול קודם מנחה סעודת קבע, ואחר כך מתפללין מנחה. ואין אומרים תחנון, משום דתשעה באב איקרי מועד, דכתיב: "קרא עלי מועד".
וסמוך לערב יושבין על הארץ, ואין צריך לחלוץ המנעלים. ולא ישבו שלושה ביחד, שלא יתחייבו בזימון. ואוכלין רק פת עם ביצה מבושלת קשה וקרה. וטובלין קצת פת באפר ואוכלין. וצריך ליזהר להפסיק מבעוד יום.


(אם מותר לאכול אחרי כן, עיין סימן קל"א סעיף י"ב).


(ד)
מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי ואירע בו ערב תשעה באב, יישאל על נדרו.
ומי שיש לו יארצייט בערב תשעה באב, יתנה בפעם הראשונה שלא להתענות רק עד אחר חצות היום, ויתפלל מנחה גדולה, דהיינו חצי שעה לאחר צהריים, ויאכל סעודה, ואחר כך סמוך לערב יאכל סעודה המפסקת.


(ה)
בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות.

[פלוני אלמוני]

יישר כח!

וואס איז די מקור פון די אויבנדערמאנטע הלכות? קענסט ביטע צוצייכענען?!

[אסמכתא בעלמא]

יישר כח!

וואס איז די מקור פון די אויבנדערמאנטע הלכות? קענסט ביטע צוצייכענען?!

א סיורטש ווייזט אז דאס איז פון הידברוט וועבסייט, און דער משיב איז לכאורה הרב מנשה רייזמאן.

וויאזוי זאגט הרב דרעזנער? "פרעגט אייער לאקאלע רב"! די הלכות קענען זיין אנדערש ווי מ'נעמט אן ביי אייך. (כהאב עס נישט דורכגעקוקט).

[פריש]

אין די 9 טעג איז אסור צו וואשן וועש, רחיצה און עסן פליישיג

יעדער חדר אינגל ווייסט דאס.

[שמוליק]

אין די 9 טעג איז אסור צו וואשן וועש, רחיצה און עסן פליישיג

יעדער חדר אינגל ווייסט דאס.

אופס, נישט פונקט, אויב מ'שוויצט אדער מ'איז שמוציג מעג מען יא זיך יא וואשען. פרעג דיין רב!

[שמוליק]

קליידער טאר מען נישט קויפען, אויב וועט מען נישט קענען קויפן נאך די ניין טעג מעג מען יא קויפן

[שמוליק]

רוב קליידער געשעפטן מאכן אין די ניין טעג א סעיל, טאקע אז מ'זאל קענען קומען איינקויפן. אינטערעסאנטליך

[פלוני אלמוני]

רוב קליידער געשעפטן מאכן אין די ניין טעג א סעיל, טאקע אז מ'זאל קענען קומען איינקויפן. אינטערעסאנטליך

אינטערעסאנט, נישט באמערקט אזעלכע זאכן קיינמאל אז היימישע סטארס זאלן מאכן א סעיל דוקא אין די ניין טעג.

[שמוליק]

רוב קליידער געשעפטן מאכן אין די ניין טעג א סעיל, טאקע אז מ'זאל קענען קומען איינקויפן. אינטערעסאנטליך

אינטערעסאנט, נישט באמערקט אזעלכע זאכן קיינמאל אז היימישע סטארס זאלן מאכן א סעיל דוקא אין די ניין טעג.

טשעק עס אויס

[איך]

רוב קליידער געשעפטן מאכן אין די ניין טעג א סעיל, טאקע אז מ'זאל קענען קומען איינקויפן. אינטערעסאנטליך

אינטערעסאנט, נישט באמערקט אזעלכע זאכן קיינמאל אז היימישע סטארס זאלן מאכן א סעיל דוקא אין די ניין טעג.

טשעק עס אויס

איך מיין אז רוב היימישע מענער קליידונג געשעפטן זענען פארמאכט אין די 9 טעג

[שאפע]

אינטערעסאנט, נישט באמערקט אזעלכע זאכן קיינמאל אז היימישע סטארס זאלן מאכן א סעיל דוקא אין די ניין טעג.

טשעק עס אויס

איך מיין אז רוב היימישע מענער קליידונג געשעפטן זענען פארמאכט אין די 9 טעג

[שמוליק]

אינטערעסאנט, נישט באמערקט אזעלכע זאכן קיינמאל אז היימישע סטארס זאלן מאכן א סעיל דוקא אין די ניין טעג.

טשעק עס אויס

איך מיין אז רוב היימישע מענער קליידונג געשעפטן זענען פארמאכט אין די 9 טעג

פאר יעדער מענער געשעפט איז מסתמא דא 10/15 פרויען געשעפטן.... אין איך רעד פון זיי

[איך]

טשעק עס אויס

איך מיין אז רוב היימישע מענער קליידונג געשעפטן זענען פארמאכט אין די 9 טעג

פאר יעדער מענער געשעפט איז מסתמא דא 10/15 פרויען געשעפטן.... אין איך רעד פון זיי

זעהט אויס אז עס איז א מצות עשא שהזמן גרמא

[איך]

טשעק עס אויס

איך מיין אז רוב היימישע מענער קליידונג געשעפטן זענען פארמאכט אין די 9 טעג

פאר יעדער מענער געשעפט איז מסתמא דא 10/15 פרויען געשעפטן.... אין איך רעד פון זיי

יעצט דורך געוואקט לי עוו. געזעהן 2 פרויען קליידער געשעפטן פארשפארט מיט א צעטיל we are close for the 9 days

[משה רבינו]

https://www.dropbox.com/s/lp6u7ytkjlvdw ... 0.pdf?dl=0

הלכות 9 טאג.jpg (194.38 KiB) געזען געווארן 789 מאל

[באבא נתן]

הרב עובדיה יוסף זצ"ל - רחיצה בתשעת הימים מה הדין

https://drive.google.com/file/d/1Gtp5gP ... sp=sharing

[וואסאפשט]

מאג מען אנטון פרישע לענסעס אין די 9 טעג?

[וואסאפשט]

מאג מען אנטון פרישע לענסעס אין די 9 טעג?

אנטשולדיג מעג מען........

[משה רבינו]

פארוואס נישט עס איז נישט קיין בגד,

[וואסאפשט]

פארוואס נישט עס איז נישט קיין בגד,

מעגסט באנייען גלעזער?