הליכה לקברי צדיקים
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
הליכה לקברי צדיקים
קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז) אז אויפן וועג אראפ קיין מצרים, נאכדעם וואס די ברודערס האבן אים פארקויפט. האט יוסף זיך משטתח געווען על קבר אמו, און ער האט געוויינט דארט. ועיין שם באריכות ווי אזוי רחל האט אים צוריק ג'ענטפערט.
אין די גמרא (מסכת סוטה לד:) שטייט דארט די באקאנטע רש''י, אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים.
אין גמרא (סוטה יד הובא בגירסת העין יעקב והגהות הב''ח) אמר רבי חמא ברבי חנינא, מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם. שמא יבאו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו, משה רבינו עמוד בתפלה בעדנו. ועומד משה ומבטל את הגזירה.
אין מדרש איכה (פתיחתא כ''ד) שטייט דארט אז נאכן חרבן הבית האט דער אויבערשטער געזאגט צו ירמיה הנביא, לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב מקבריהם שהם יודעים לבכות. ועיין שם באריכות.
אין מדרש אסתר (פרשה ז' י''ח) זעהען מיר אז אליהו הנביא איז געגאנגען צו די קברי האבות הקדושים און צו קבר משה רבינו, זיי צו פארציילן איבער די שווערע גזירה וואס שוועבט אויף כלל ישראל וואס לויטעט אז המן זאל חלילה הרג'ענען מטף ועד זקן.
אין פסיקתא רבתי (פרשה ג, ד') שטייט דארט וואס אלע קינדער קענען פון די ואני אין פרשת ויחי. וז''ל, שגלוי וצפוי לפניו שסוף ביהמ''ק עתיד ליחרב, ובניו עתידים לצאת בגולה. והם הולכין אצל האבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם, ואינם מועילין להם. וכיון שהם הולכין בדרך הם באין ומחבקין קבורת רחל, והיא עומדת ומבקשת רחמים מן הקב''ה...מיד הקב''ה שומע בקול תפלתה.
די ש''ך על התורה (מגורי האר''י) פרשת וישלח אויפן פסוק ויצב יעקב מצבה על קבורתה. לייגט צו אז טאקע מהאי טעמא האט יעקב אווועקגעשטעלט א מצבה אויף קבר רחל אמינו, א זאך וואס איז נאכנישט געווען איינגעפירט באותו זמן. נאר וויבאלד ער האט געוואלט אז מען זאל וויסען וואו רחל איז באהאלטען געווארן. וז''ל :כמה נביאות מתו ולא נאמר עליהם שנעשה להן מצבה. אלא עשה יעקב מצבה כדי שכשיצאו בניה מירושלים, שישתטחו על קברה להקל הגלות מעליהם.
אין בראשית רבה (פ''ב י') שטייט זייער ענליך צו דעם, אבער דארט ווערט נישט געברענגט די השתטחות פון כלל ישראל על קבר רחל. וז''ל, מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת, אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת רחמים עליהם.
אין זוהר פרשת וישלח (קע''ה) לייגט אויף דעם צו, אז פונקט ווי רחל האט געוויינט אויף גלות כלל ישראל, בעת ווען נבוזראדן האט אראפגעפירט די אידן. פונקט אזוי וועלן די אידן וויינען על קבר רחל בעת שובי לירושלים מיט די גאולה העתידה, וויבאלד די גאולה וועט קומען בזכותה. וז''ל, וזימנין ישראל כד יתובון מן גלותא לקיימא על ההיא קבורא דרחל ולמבכי תמן. כמה דאיהו בכאת על גלותהון על גלותהון דישראל, ועל דא כתיב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וגו', וכתיב כי יש שכר לפעולתך.
די גמרא פארציילט (בבא מציעא פה:) ריש לקיש פלעגט אנצייכענען די מערות פון די רבנן וואו זיי זענען באהאלטען געווארן. בפשטות איז די טעם פון ריש לקיש געווען וויבאלד ער האט געוואלט אז כוהנים זאלן וויסען וואו זיי מעגן וואקן און וואו נישט, און אזוי טייטשט טאקע רש''י. אויף דעם איז אבער שווער, פארוואס האט ריש לקיש נאר מציין געווען מערות פון די רבנן און נישט פון פשוטי עם, וואס זייער קבר איז פונקט אזוי מטמא? אויף דעם שטייט אין ספר כפתור ופרח (ר' אשתורי הפרחי, איינער פון די ראשונים בימי הרמב''ן) און אזוי אויך שטייט אין הגהות היעב''ץ און די רש''ש שרייבט אויך אזוי. אז די סיבה פארוואס ריש לקיש האט מציין געווען די מערות פון די רבנן איז געווען, כדי שיוכרו אותם בני אדם ויבואו להתפלל על קבריהם. און פארדעם טאקע האט ער נאר אנגעצייכענט די מערות פון די רבנן, און נישט פון סתם מענטשען.
נאך פארציילט אונז די גמרא דארט אין בבא מציעא, אז ההוא מרבנן האט געקוקט אויפן שטוהל פון ר' חייא בשעת ער איז ארויף למתיבתא דרקיע (לאחר פטירתו) כאטשיג אליהו הנביא האט אים שטרענג אנגעזאגט נישט צו טוהן דאס. און ער איז טאקע בלינד געווארן. פארציילט די גמרא, למחר אזלי אשתטחי אמערתיה, אמינא מתנייתא דמר מתנינא ואתסאי. (איך לערן די ברייתאות פונעם הער, וואס ווי באקאנט איז ר' חייא די מחבר הברתאות. ונתרפא.)
די גמרא (תענית טז.) זאגט אז אין א תענית ציבור גייט מען ארויס צום בית הקברות, אויף דעם פרעגט די גמרא. למה יוצאין לבית הקברות, חד אמר הרי אנו חשובים לפניך כמתים. וחד אמר כדי שיבקשו מתים עלינו רחמים.
די גמרא (תענית כג:) פארציילט, רבי מני בריה דר' יונה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה (די שטוב מענטשן פונעם נשיא פלעגן אים טשעפענען) אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה אבא אבא הני מצערו לי. יומא חד הוו קא חלפי (די אנשי בית נשיאה) התם אינקוט כרעא דסוסוותייהו עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה. (די פיס פון די פערד פון די שטוב מענטשען איז פארכאפט געווארן ביים קבר, ביז זיי האבן זיך אונטער גענומען מער נישט צו טשעפענען מיט ר' מני)
די גמרא (סנהדרין צח.) ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוה קיימי אפיתחא דמערתא דר' שמעון בן יוחאי. איז משמע פון דעם אז ר' יהושע בן לוי איז ארויף געגאנגען זיך משתטח זיין על קבר רשב''י, און האט דארט געטראפען אליהו הנביא וואס פלעגט זיך אסאך דרייען דארט. (כדמשמע בבבא מציעא פה:)
אין מדרש (קהלת י' י') איינער פון די תלמידי רשב''י פלעגט פארגעסן זיין לערנען, און ער איז זיך געגאנגען משטתח זיין על קבר רשב''י און ער איז געהאלפן געווארן. וז''ל, חד מתלמידוי דרשב''י אינשי אולפניה, אזל ליה בכי לבי עלמין. מדכי הוה בכי סגי אתחמי ליה בחלמיה, ואמר ליה כד תהא רמי בי תלתא קלי אנא אתי.
אין זוהר הק' איז פיל מיט די ענין פון הליכה לקברים, אבער מיין ציהל איז נישט אריין צו גיין אין זאכן וואס איך פארשטיי נישט. נאר איין באקאנטע מעשה וואס שטייט אין זוהר חדש וועל איך יא אראפברענגען.
אין זוהר חדש (רות דף ק) וז''ל. אותה שעה שמת עובדיהו, מת אחאב, ומלך יהורם בא לקחת את שני ילדיו. מה עשתה, הלכה גועה צועקת ובוכה לבית הקברות. עמדה על קברו וצעקה, ירא אלקים, כך וכך עושים ליתומיך. אמרו ליה לעובדיהו, הרי אתתך עומדת וצועקת ובוכה על קברך. מה עשה, הלך לו אצל חזקיהו אמר ליה דיי בעולם הזה. הלך לו אצל האבות, אמר כך וכך יש לי. אמרו לו, כבר שמענו צעקותיה, לך אצל אלישע הנביא, אדהכי חזרה גועה וצועקת על קברו, אמר לה אי ענייה, לכי אצל אלישע, והוא יתן לך עצה. מיד הלכה אצל אלישע.
איך האב נאך אסאך צו שרייבען וועגן דעם, מיין שאלה איז נאר צו דער עולם איז נייגעריג צו דורך טוהן דא די שיטות הראשונים אדער נישט?
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז) אז אויפן וועג אראפ קיין מצרים, נאכדעם וואס די ברודערס האבן אים פארקויפט. האט יוסף זיך משטתח געווען על קבר אמו, און ער האט געוויינט דארט. ועיין שם באריכות ווי אזוי רחל האט אים צוריק ג'ענטפערט.
אין די גמרא (מסכת סוטה לד:) שטייט דארט די באקאנטע רש''י, אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים.
אין גמרא (סוטה יד הובא בגירסת העין יעקב והגהות הב''ח) אמר רבי חמא ברבי חנינא, מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם. שמא יבאו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו, משה רבינו עמוד בתפלה בעדנו. ועומד משה ומבטל את הגזירה.
אין מדרש איכה (פתיחתא כ''ד) שטייט דארט אז נאכן חרבן הבית האט דער אויבערשטער געזאגט צו ירמיה הנביא, לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב מקבריהם שהם יודעים לבכות. ועיין שם באריכות.
אין מדרש אסתר (פרשה ז' י''ח) זעהען מיר אז אליהו הנביא איז געגאנגען צו די קברי האבות הקדושים און צו קבר משה רבינו, זיי צו פארציילן איבער די שווערע גזירה וואס שוועבט אויף כלל ישראל וואס לויטעט אז המן זאל חלילה הרג'ענען מטף ועד זקן.
אין פסיקתא רבתי (פרשה ג, ד') שטייט דארט וואס אלע קינדער קענען פון די ואני אין פרשת ויחי. וז''ל, שגלוי וצפוי לפניו שסוף ביהמ''ק עתיד ליחרב, ובניו עתידים לצאת בגולה. והם הולכין אצל האבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם, ואינם מועילין להם. וכיון שהם הולכין בדרך הם באין ומחבקין קבורת רחל, והיא עומדת ומבקשת רחמים מן הקב''ה...מיד הקב''ה שומע בקול תפלתה.
די ש''ך על התורה (מגורי האר''י) פרשת וישלח אויפן פסוק ויצב יעקב מצבה על קבורתה. לייגט צו אז טאקע מהאי טעמא האט יעקב אווועקגעשטעלט א מצבה אויף קבר רחל אמינו, א זאך וואס איז נאכנישט געווען איינגעפירט באותו זמן. נאר וויבאלד ער האט געוואלט אז מען זאל וויסען וואו רחל איז באהאלטען געווארן. וז''ל :כמה נביאות מתו ולא נאמר עליהם שנעשה להן מצבה. אלא עשה יעקב מצבה כדי שכשיצאו בניה מירושלים, שישתטחו על קברה להקל הגלות מעליהם.
אין בראשית רבה (פ''ב י') שטייט זייער ענליך צו דעם, אבער דארט ווערט נישט געברענגט די השתטחות פון כלל ישראל על קבר רחל. וז''ל, מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת, אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת רחמים עליהם.
אין זוהר פרשת וישלח (קע''ה) לייגט אויף דעם צו, אז פונקט ווי רחל האט געוויינט אויף גלות כלל ישראל, בעת ווען נבוזראדן האט אראפגעפירט די אידן. פונקט אזוי וועלן די אידן וויינען על קבר רחל בעת שובי לירושלים מיט די גאולה העתידה, וויבאלד די גאולה וועט קומען בזכותה. וז''ל, וזימנין ישראל כד יתובון מן גלותא לקיימא על ההיא קבורא דרחל ולמבכי תמן. כמה דאיהו בכאת על גלותהון על גלותהון דישראל, ועל דא כתיב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וגו', וכתיב כי יש שכר לפעולתך.
די גמרא פארציילט (בבא מציעא פה:) ריש לקיש פלעגט אנצייכענען די מערות פון די רבנן וואו זיי זענען באהאלטען געווארן. בפשטות איז די טעם פון ריש לקיש געווען וויבאלד ער האט געוואלט אז כוהנים זאלן וויסען וואו זיי מעגן וואקן און וואו נישט, און אזוי טייטשט טאקע רש''י. אויף דעם איז אבער שווער, פארוואס האט ריש לקיש נאר מציין געווען מערות פון די רבנן און נישט פון פשוטי עם, וואס זייער קבר איז פונקט אזוי מטמא? אויף דעם שטייט אין ספר כפתור ופרח (ר' אשתורי הפרחי, איינער פון די ראשונים בימי הרמב''ן) און אזוי אויך שטייט אין הגהות היעב''ץ און די רש''ש שרייבט אויך אזוי. אז די סיבה פארוואס ריש לקיש האט מציין געווען די מערות פון די רבנן איז געווען, כדי שיוכרו אותם בני אדם ויבואו להתפלל על קבריהם. און פארדעם טאקע האט ער נאר אנגעצייכענט די מערות פון די רבנן, און נישט פון סתם מענטשען.
נאך פארציילט אונז די גמרא דארט אין בבא מציעא, אז ההוא מרבנן האט געקוקט אויפן שטוהל פון ר' חייא בשעת ער איז ארויף למתיבתא דרקיע (לאחר פטירתו) כאטשיג אליהו הנביא האט אים שטרענג אנגעזאגט נישט צו טוהן דאס. און ער איז טאקע בלינד געווארן. פארציילט די גמרא, למחר אזלי אשתטחי אמערתיה, אמינא מתנייתא דמר מתנינא ואתסאי. (איך לערן די ברייתאות פונעם הער, וואס ווי באקאנט איז ר' חייא די מחבר הברתאות. ונתרפא.)
די גמרא (תענית טז.) זאגט אז אין א תענית ציבור גייט מען ארויס צום בית הקברות, אויף דעם פרעגט די גמרא. למה יוצאין לבית הקברות, חד אמר הרי אנו חשובים לפניך כמתים. וחד אמר כדי שיבקשו מתים עלינו רחמים.
די גמרא (תענית כג:) פארציילט, רבי מני בריה דר' יונה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה (די שטוב מענטשן פונעם נשיא פלעגן אים טשעפענען) אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה אבא אבא הני מצערו לי. יומא חד הוו קא חלפי (די אנשי בית נשיאה) התם אינקוט כרעא דסוסוותייהו עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה. (די פיס פון די פערד פון די שטוב מענטשען איז פארכאפט געווארן ביים קבר, ביז זיי האבן זיך אונטער גענומען מער נישט צו טשעפענען מיט ר' מני)
די גמרא (סנהדרין צח.) ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוה קיימי אפיתחא דמערתא דר' שמעון בן יוחאי. איז משמע פון דעם אז ר' יהושע בן לוי איז ארויף געגאנגען זיך משתטח זיין על קבר רשב''י, און האט דארט געטראפען אליהו הנביא וואס פלעגט זיך אסאך דרייען דארט. (כדמשמע בבבא מציעא פה:)
אין מדרש (קהלת י' י') איינער פון די תלמידי רשב''י פלעגט פארגעסן זיין לערנען, און ער איז זיך געגאנגען משטתח זיין על קבר רשב''י און ער איז געהאלפן געווארן. וז''ל, חד מתלמידוי דרשב''י אינשי אולפניה, אזל ליה בכי לבי עלמין. מדכי הוה בכי סגי אתחמי ליה בחלמיה, ואמר ליה כד תהא רמי בי תלתא קלי אנא אתי.
אין זוהר הק' איז פיל מיט די ענין פון הליכה לקברים, אבער מיין ציהל איז נישט אריין צו גיין אין זאכן וואס איך פארשטיי נישט. נאר איין באקאנטע מעשה וואס שטייט אין זוהר חדש וועל איך יא אראפברענגען.
אין זוהר חדש (רות דף ק) וז''ל. אותה שעה שמת עובדיהו, מת אחאב, ומלך יהורם בא לקחת את שני ילדיו. מה עשתה, הלכה גועה צועקת ובוכה לבית הקברות. עמדה על קברו וצעקה, ירא אלקים, כך וכך עושים ליתומיך. אמרו ליה לעובדיהו, הרי אתתך עומדת וצועקת ובוכה על קברך. מה עשה, הלך לו אצל חזקיהו אמר ליה דיי בעולם הזה. הלך לו אצל האבות, אמר כך וכך יש לי. אמרו לו, כבר שמענו צעקותיה, לך אצל אלישע הנביא, אדהכי חזרה גועה וצועקת על קברו, אמר לה אי ענייה, לכי אצל אלישע, והוא יתן לך עצה. מיד הלכה אצל אלישע.
איך האב נאך אסאך צו שרייבען וועגן דעם, מיין שאלה איז נאר צו דער עולם איז נייגעריג צו דורך טוהן דא די שיטות הראשונים אדער נישט?
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
Re: הליכה לקברי צדיקים
קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
אין ספר חסידים (סימן ת''נ) שטייט בזה הלשון :ברזלי הגלעדי אמר אמות בעירי. כי הניה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם. ומבקשין על נשמתן טובה, ומטיבין להם באותו עולם. וגם כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים. וכלב בן יפנה נשתטח על קברי אבות.
בשו''ת מהר''ם מרוטנבורג (דפוס לבוב קס''ד) שטייט וז''ל, כלב שנשתטח על קברי אבות, היינו שמתפללים לד' ומקום קדוש גורם שתהא תפילתו נשמעת.
אין צוואת ר''י בן הרא''ש שרייבט ער אז ער פלעגט כסדר גיין מתפלל זיין על קברי צדיקים. וז''ל, וזאת תפלתי כל הימים על קברי הצדיקים והתמימים ריבון עולמים מלך יושב על כסא רחמים. גלוי וידוע לפניך שכל חפצי בבנים לא בשביל אהבתי בהם ולא בשביל להתכבד בהם. רק לקיים מצוה שציויתנו בפריה ורביה. יהי רצון מלפניך שתתקנינו בעצה טובה מלפניך בכל ענינינו ותהיה יראתך על פניהם לבלתי נחטא. ונחיה לפניך ביראתך ויהיה לי זרע של קיימא זרע אנשים זרע שימלא מקום אבותי ויעמוד לנו השם ברחמיו זכות הצדיק הקבור בקבר הזה, ותשמע תפילתי במקום הזה, גם הוא יתפלל בעדינו תמיד כל היום יברכנו.
אין דרשת הר''ן (תחילת הדרוש השמיני) ומפני זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה, שראוי להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל שם. כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר שפע האלהי.
אין מנהגי מהר''א קלוינר (והובא דבריו גם במנהגי מהרי''ל) מנהג יפה הוא לילך על קברי מתים בט' באב, כדאיתא באיכה רבתי. הצדיקים גם בקבר מתאבלים על ירושלים.
אין מהגי מהר''ש (סימן ת''צ) וז''ל, אבל הדעת והרוח נשארים אצל הגוף, ולכן נתשטתח כלב על קברי אבות. ומהאי טעמא מבקשים על קברי מתים.
אין מנהגי מהרי''ל, (הלכות ר''ה סימן ג') ודרש שכל אדם ילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים בערב ר''ה.
אין מנהגי מהרי''ל (הלכות תענית סימן י''ח) ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת צדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור, והתפילה נתקבלה ביותר על אדמת קודש.
די רמב''ם כתב אין סוף פון זיין פירוש אויף די גמרא מסכת ראש השנה וז''ל, ובאחד בשבת תשעה בחודש יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי. שבח לקל יתברך על הכל. ושני הימים האלו שהם ששי ותשיעי במרחשון נדרתי שיהיה לי כמו יום טוב ותפלה ושמחה בד' ואכילה ושתיה. דער ספר חרדים פרק ס''ה ברענג נאך די ווערטער. וואס פון דא זעהט מען אז דער רמב''ם אליינס איז אויך געגאנגען צו קברי אבות, און מרוב שמחה אז ער האט צו דעם זוכה געווען האט ער קובע געווען דעם טאג פאר א יו''ט. (דאס וועט שטארק צוניץ קומען שפעטער ווען מיר וועלן אפווענדען די טענות האפקורסים וואס ווילן ברענגען ראיות פון רמב''ם ווי כאילו דער רמב''ם איז געווען אנקעגן גיין לקברי צדיקים)
אין איינער פון די אגרת הרמב''ן שרייבט ער פאר זיין זוהן וז''ל. בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך ספרי זה. כי שבח והודאה לצור ישעי זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול. ועמדתי בה בשלום עד ממחרת יום הכיפורים. אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשטתח כנגדם.
אין ספר מסעות ר' בנימין (ר' בנימין מטודלה אחד מהראשונים מזמן נכדי רש''י), דערמאנט ער גאר אסאך קברים וואו ער האט באזוכט, א שטייגער ווי קבר רחל, מערת המכפלה, ועוד יותר מעשר קברים בגליל.
אין פירוש הרדב''ז אויפן רמב''ם (הלכות אבל פרק ד' הל' ד') שרייבט ער בזה הלשון, אבל לפקוד הקברות מבחוץ, אין חשש בזה. וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם.
אין די אגרת הברטנורא (דרכי ציון) שרייבט ער אזוי, נסענו מחברון ביום השלישי בבוקר, בי''ג בניסן וחברון רחוקה מירושלים מהלך יום אחד. ובאנו עד מצבת קבורת רחל, ובנוי עליה כעין כיפה עגולה, והיא על רום הדרך. וירדנו מן החמור ונשתטחנו על קברה, וכל אחד ממנו התפלל שם כפי כוחו. און אזוי אויך דערמאנט ער נאך קברים וואו ס'איז געווען איינגעפירט ביי די אנשי ארץ ישראל דארט צו מתפלל זיין, א שטייגער ווי קבר שמואל הנביא.
אין שער רוח הקודש לר' חיים וויטאל (הקדמה ד') זאגט ער בזה הלשון, טוב ללכת על קברי הצדיקים ולהתפלל עליהם. ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועות להם אלא לפרטים כמו אלו שנכתבו בעהי''ת בשער הגולגלים. הנה התפילות שאדם מתלל עליהם הם יותר מתקבלת לפני הקב''ה ויתר נשמעת.
איך האב נאך אסאך צו שרייבען וועגן דעם, מיין שאלה איז נאר צו דער עולם איז נייגעריג צו דורך טוהן דא די שיטות הראשונים אדער נישט?
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
אין ספר חסידים (סימן ת''נ) שטייט בזה הלשון :ברזלי הגלעדי אמר אמות בעירי. כי הניה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם. ומבקשין על נשמתן טובה, ומטיבין להם באותו עולם. וגם כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים. וכלב בן יפנה נשתטח על קברי אבות.
בשו''ת מהר''ם מרוטנבורג (דפוס לבוב קס''ד) שטייט וז''ל, כלב שנשתטח על קברי אבות, היינו שמתפללים לד' ומקום קדוש גורם שתהא תפילתו נשמעת.
אין צוואת ר''י בן הרא''ש שרייבט ער אז ער פלעגט כסדר גיין מתפלל זיין על קברי צדיקים. וז''ל, וזאת תפלתי כל הימים על קברי הצדיקים והתמימים ריבון עולמים מלך יושב על כסא רחמים. גלוי וידוע לפניך שכל חפצי בבנים לא בשביל אהבתי בהם ולא בשביל להתכבד בהם. רק לקיים מצוה שציויתנו בפריה ורביה. יהי רצון מלפניך שתתקנינו בעצה טובה מלפניך בכל ענינינו ותהיה יראתך על פניהם לבלתי נחטא. ונחיה לפניך ביראתך ויהיה לי זרע של קיימא זרע אנשים זרע שימלא מקום אבותי ויעמוד לנו השם ברחמיו זכות הצדיק הקבור בקבר הזה, ותשמע תפילתי במקום הזה, גם הוא יתפלל בעדינו תמיד כל היום יברכנו.
אין דרשת הר''ן (תחילת הדרוש השמיני) ומפני זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה, שראוי להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל שם. כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר שפע האלהי.
אין מנהגי מהר''א קלוינר (והובא דבריו גם במנהגי מהרי''ל) מנהג יפה הוא לילך על קברי מתים בט' באב, כדאיתא באיכה רבתי. הצדיקים גם בקבר מתאבלים על ירושלים.
אין מהגי מהר''ש (סימן ת''צ) וז''ל, אבל הדעת והרוח נשארים אצל הגוף, ולכן נתשטתח כלב על קברי אבות. ומהאי טעמא מבקשים על קברי מתים.
אין מנהגי מהרי''ל, (הלכות ר''ה סימן ג') ודרש שכל אדם ילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים בערב ר''ה.
אין מנהגי מהרי''ל (הלכות תענית סימן י''ח) ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת צדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור, והתפילה נתקבלה ביותר על אדמת קודש.
די רמב''ם כתב אין סוף פון זיין פירוש אויף די גמרא מסכת ראש השנה וז''ל, ובאחד בשבת תשעה בחודש יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי. שבח לקל יתברך על הכל. ושני הימים האלו שהם ששי ותשיעי במרחשון נדרתי שיהיה לי כמו יום טוב ותפלה ושמחה בד' ואכילה ושתיה. דער ספר חרדים פרק ס''ה ברענג נאך די ווערטער. וואס פון דא זעהט מען אז דער רמב''ם אליינס איז אויך געגאנגען צו קברי אבות, און מרוב שמחה אז ער האט צו דעם זוכה געווען האט ער קובע געווען דעם טאג פאר א יו''ט. (דאס וועט שטארק צוניץ קומען שפעטער ווען מיר וועלן אפווענדען די טענות האפקורסים וואס ווילן ברענגען ראיות פון רמב''ם ווי כאילו דער רמב''ם איז געווען אנקעגן גיין לקברי צדיקים)
אין איינער פון די אגרת הרמב''ן שרייבט ער פאר זיין זוהן וז''ל. בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך ספרי זה. כי שבח והודאה לצור ישעי זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול. ועמדתי בה בשלום עד ממחרת יום הכיפורים. אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשטתח כנגדם.
אין ספר מסעות ר' בנימין (ר' בנימין מטודלה אחד מהראשונים מזמן נכדי רש''י), דערמאנט ער גאר אסאך קברים וואו ער האט באזוכט, א שטייגער ווי קבר רחל, מערת המכפלה, ועוד יותר מעשר קברים בגליל.
אין פירוש הרדב''ז אויפן רמב''ם (הלכות אבל פרק ד' הל' ד') שרייבט ער בזה הלשון, אבל לפקוד הקברות מבחוץ, אין חשש בזה. וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם.
אין די אגרת הברטנורא (דרכי ציון) שרייבט ער אזוי, נסענו מחברון ביום השלישי בבוקר, בי''ג בניסן וחברון רחוקה מירושלים מהלך יום אחד. ובאנו עד מצבת קבורת רחל, ובנוי עליה כעין כיפה עגולה, והיא על רום הדרך. וירדנו מן החמור ונשתטחנו על קברה, וכל אחד ממנו התפלל שם כפי כוחו. און אזוי אויך דערמאנט ער נאך קברים וואו ס'איז געווען איינגעפירט ביי די אנשי ארץ ישראל דארט צו מתפלל זיין, א שטייגער ווי קבר שמואל הנביא.
אין שער רוח הקודש לר' חיים וויטאל (הקדמה ד') זאגט ער בזה הלשון, טוב ללכת על קברי הצדיקים ולהתפלל עליהם. ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועות להם אלא לפרטים כמו אלו שנכתבו בעהי''ת בשער הגולגלים. הנה התפילות שאדם מתלל עליהם הם יותר מתקבלת לפני הקב''ה ויתר נשמעת.
איך האב נאך אסאך צו שרייבען וועגן דעם, מיין שאלה איז נאר צו דער עולם איז נייגעריג צו דורך טוהן דא די שיטות הראשונים אדער נישט?
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
השטחות על קברי צדיקים במשנת הרה''ק מסאטמאר זי''ע
אין על הגאולה ועל התמורה סימן ק''ח רעדט הרה"ק מסאטמאר ארום בנוגע השתטחות על קברי צדיקים, אז דאס איז נישט קיין ענין פאר פשוטי בני עם נאר דוקא פאר גדולים וצדיקים.
איך האב אפאר שוועריקייטן מיט דעם, ווער קען מיר ארויסהעלפן?
1) פון די אלע מראה מקומות וואס איך האב דא געברענגט, הן מדברי הגמרא ווי אויך מדברי ראשונים זעהן מיר נישט אז די ענין פון תפילה על קברי צדיקים זאל זיין דוקא צוליב דעם התדבקות נפש בנפש. נאר קברי צדיקים פאר זיך איז א מקום קיבול תפילות. און ווי אויך ווערט נישט דערמאנט אז דאס איז נאר פאר צדיקים.
2) אין מנהגי מהרי''ל אין הלכות ראש השנה שטייט, ודרש שכל אדם ילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים בערב ר''ה. וואס פון דעם זעהען מיר קלאר להיפך. דער מהרי''ל זאגט ''כל אדם'' און דאס ווערט געברענגט אין רמ''א להלכה למעשה.
3) ער ברענגט דארט נאך א לשון הב''ח אין יורה דעה רי''ז, וואו דער ב''ח ברענגט אראפ דעם תשובות ר' חיים פלטיאל וואס עס איז אים שטארק נישט ניחא געווען דאס וואס עמי הארץ גייען צום בית הקברות, און די סיום הלשון פונעם ב''ח, אלא שכבר החזיקו במנהג ואין מוחה וכו'.
פון דעם איז לכאורה משמע אז פארן ב''ח איז אויך נישט אזוי ניחא געווען דער השטחות על הקברים, נאר ער האט דאס נישט געוואלט אויסרייסען. אבער ס'איז נישט אמת, והעיקר חסר מן הספר. דער ב''ח ענדיגט צו, מיהו כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה. ויש לזה סמך בספר הזוהר ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבא. בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצה בזה. וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות. ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה.
פון דא זעהען מיר קלאר אז אפי' דער ב''ח האט עם כל זה געהאלטן אז מען טאר אזא מנהג נישט מבטל זיין, ווי ער ענדיגט צו ואין רשות לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה.
4) אפילו ר' חיים פלטיאל פון וועמען דער ב''ח ברענגט נאך, איז זיין פראבלעם אויך נישט מיט דער עצם ההשתטחות. ער האט נישט קיין פראבלעם אז מען גייט על קברי צדיקים, נאר א חשש פון דרש זיין אל המתים, וואס מיט דעם איז זייער גרינג זיך אן עצה צו געבן. און דער זהר הק' רעדט שוין דערפון. און על צד סאיז יא א פראבלעם פון דרש אל המתים, איז נישט מותר פאר קיין צדיקים אויך נישט. ממילא קען ער זיך אויף דעם אויך נישט פארלאזען.
5) אין שער רוח הקודש שרייבט ר' חיים ויטאל אין הקדמה ב-ג איבער התדבקות נפש בנפש ע''י ההשתטחות, און דערנאך אין הקדמה ד' רעדט ער סתם איבער מתפלל זיין על קברי צדיקים. וואס דאס מיינט בפשטות אן קיין השתטחות. דהיינו דאס אז עס האט מיט התדבקות, איז אך ורק מיט השטחות. אבער סתם מתפלל זיין האט נישט מיט דעם קיין שייכות.
איך האב אפאר שוועריקייטן מיט דעם, ווער קען מיר ארויסהעלפן?
1) פון די אלע מראה מקומות וואס איך האב דא געברענגט, הן מדברי הגמרא ווי אויך מדברי ראשונים זעהן מיר נישט אז די ענין פון תפילה על קברי צדיקים זאל זיין דוקא צוליב דעם התדבקות נפש בנפש. נאר קברי צדיקים פאר זיך איז א מקום קיבול תפילות. און ווי אויך ווערט נישט דערמאנט אז דאס איז נאר פאר צדיקים.
2) אין מנהגי מהרי''ל אין הלכות ראש השנה שטייט, ודרש שכל אדם ילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים בערב ר''ה. וואס פון דעם זעהען מיר קלאר להיפך. דער מהרי''ל זאגט ''כל אדם'' און דאס ווערט געברענגט אין רמ''א להלכה למעשה.
3) ער ברענגט דארט נאך א לשון הב''ח אין יורה דעה רי''ז, וואו דער ב''ח ברענגט אראפ דעם תשובות ר' חיים פלטיאל וואס עס איז אים שטארק נישט ניחא געווען דאס וואס עמי הארץ גייען צום בית הקברות, און די סיום הלשון פונעם ב''ח, אלא שכבר החזיקו במנהג ואין מוחה וכו'.
פון דעם איז לכאורה משמע אז פארן ב''ח איז אויך נישט אזוי ניחא געווען דער השטחות על הקברים, נאר ער האט דאס נישט געוואלט אויסרייסען. אבער ס'איז נישט אמת, והעיקר חסר מן הספר. דער ב''ח ענדיגט צו, מיהו כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה. ויש לזה סמך בספר הזוהר ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבא. בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצה בזה. וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות. ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה.
פון דא זעהען מיר קלאר אז אפי' דער ב''ח האט עם כל זה געהאלטן אז מען טאר אזא מנהג נישט מבטל זיין, ווי ער ענדיגט צו ואין רשות לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה.
4) אפילו ר' חיים פלטיאל פון וועמען דער ב''ח ברענגט נאך, איז זיין פראבלעם אויך נישט מיט דער עצם ההשתטחות. ער האט נישט קיין פראבלעם אז מען גייט על קברי צדיקים, נאר א חשש פון דרש זיין אל המתים, וואס מיט דעם איז זייער גרינג זיך אן עצה צו געבן. און דער זהר הק' רעדט שוין דערפון. און על צד סאיז יא א פראבלעם פון דרש אל המתים, איז נישט מותר פאר קיין צדיקים אויך נישט. ממילא קען ער זיך אויף דעם אויך נישט פארלאזען.
5) אין שער רוח הקודש שרייבט ר' חיים ויטאל אין הקדמה ב-ג איבער התדבקות נפש בנפש ע''י ההשתטחות, און דערנאך אין הקדמה ד' רעדט ער סתם איבער מתפלל זיין על קברי צדיקים. וואס דאס מיינט בפשטות אן קיין השתטחות. דהיינו דאס אז עס האט מיט התדבקות, איז אך ורק מיט השטחות. אבער סתם מתפלל זיין האט נישט מיט דעם קיין שייכות.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: השטחות על קברי צדיקים במשנת הרה''ק מסאטמאר זי''ע
סתם פאר אינטערעסאנטקייט, אין אויבערלאנד פלעגט מען נישט אזוי גיין בכלל אויף קברי צדיקים נאר אויף קברי אבות.נקודת טובות האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 04, 2023 5:25 pm אין על הגאולה ועל התמורה סימן קס''ח רעדט הרב הקדוש מסאטמאר ארום בנוגע השתטחות על קברי צדיקים, אז דאס איז נישט קיין ענין פאר פשוטי בני עם נאר דוקא פאר גדולים וצדיקים.
אין פרעסבורג ביזן קריג פלעגט מען זאגן אז מהאט דעם חת”ס לעבעדיג אין ביהמ”ד.
קינה ודימונה ועדעדה (עיין גיטין ז.)
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
Re: השטחות על קברי צדיקים במשנת הרה''ק מסאטמאר זי''ע
איך מיין אבער אז ס'איז פון קיינעם נישט דא קיין קלארע הוראה (עכ''פ געשריבען אין א ספר) וואס איז אביסעל מזלזל (איך ווייס נישט אויב דאס איז די ריכטיגע ווארט) אינעם ענין פון מתפלל זיין על הקברים.מסתמא האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 1:20 pmסתם פאר אינטערעסאנטקייט, אין אויבערלאנד פלעגט מען נישט אזוי גיין בכלל אויף קברי צדיקים נאר אויף קברי אבות.נקודת טובות האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 04, 2023 5:25 pm אין על הגאולה ועל התמורה סימן קס''ח רעדט הרב הקדוש מסאטמאר ארום בנוגע השתטחות על קברי צדיקים, אז דאס איז נישט קיין ענין פאר פשוטי בני עם נאר דוקא פאר גדולים וצדיקים.
אין פרעסבורג ביזן קריג פלעגט מען זאגן אז מהאט דעם חת”ס לעבעדיג אין ביהמ”ד.
דאס איז אבער (בפשטות) זיכער אז דער גרויסער ארום פארן ביים המון עם, איז נישט מער ווי הונדערט פופציג יאר אלט.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
איז עס נישט פון די ר"ת?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:27 pm קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז)[/b]
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
איז דא א ענין צי קישן א קבר?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:40 pm קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
די רמב''ם כתב אין סוף פון זיין פירוש אויף די גמרא מסכת ראש השנה וז''ל, ובאחד בשבת תשעה בחודש יצאתי מירושלים לחברון, "לנשק" קברי אבותי במערה ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי.
-
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 403
- זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 9:03 am
- x 298
Re: הליכה לקברי צדיקים
אנדערע ספר הישר.אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:42 pmאיז עס נישט פון די ר"ת?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:27 pm קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז)[/b]
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
אוודאי זאלסטו שרייבןנקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:40 pm קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
איך האב נאך אסאך צו שרייבען וועגן דעם, מיין שאלה איז נאר צו דער עולם איז נייגעריג צו דורך טוהן דא די שיטות הראשונים אדער נישט?
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
אהא שכח, אויף וואס איז עס געמאכט. על התורה?תינוק הבורח האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:47 pmאנדערע ספר הישר.אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:42 pmאיז עס נישט פון די ר"ת?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:27 pm קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז)[/b]
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
Re: הליכה לקברי צדיקים
ניין, ס'איז צוויי באזונדערע. רבינו תם'ס ספר איז זיינע שאלות ותשובות וקצת מפירושיו על הש''ס, און די ספר הישר איז צוזאמען גענומען מדרשים אויף סדר בראשית און אביסעל פון ספר שמות.אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:42 pmאיז עס נישט פון די ר"ת?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:27 pm קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז)[/b]
בנוגע דער קראנטקייט דערפון איז נישט ברור צו דאס איז טאקע פון חז''ל אדער פון די ראשונים, אבער רוב פון די זאכען וואס שטייען דארט ווערן געברענגט אין אנדערע מדרשים. אבער אפי' די מדרשים פון וועמען ער ברענגט נאך איז אויך נישט ברור אז זיי זענען קראנט, א שטייגער ווי דער מדרש מלחמות בני יעקב.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
דאס איז לכאורה א אנדרע עניןנקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:40 pm קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
אין שער רוח הקודש לר' חיים וויטאל (הקדמה ד') זאגט ער בזה הלשון, טוב ללכת על קברי הצדיקים "ולהתפלל עליהם". ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועות להם אלא לפרטים כמו אלו שנכתבו בעהי''ת בשער הגולגלים. הנה התפילות שאדם מתלל עליהם הם יותר מתקבלת לפני הקב''ה ויתר נשמעת.
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
עס איז מיר אינטערסאנט דאס צי הערן ווייל איך פלעגט דאס לערנען ביי בראשיתנקודת טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:50 pmניין, ס'איז צוויי באזונדערע. רבינו תם'ס ספר איז זיינע שאלות ותשובות וקצת מפירושיו על הש''ס, און די ספר הישר איז צוזאמען גענומען מדרשים אויף סדר בראשית און אביסעל פון ספר שמות.אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:42 pmאיז עס נישט פון די ר"ת?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:27 pm קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז)[/b]
בנוגע דער קראנטקייט דערפון איז נישט ברור צו דאס איז טאקע פון חז''ל אדער פון די ראשונים, אבער רוב פון די זאכען וואס שטייען דארט ווערן געברענגט אין אנדערע מדרשים. אבער אפי' די מדרשים פון וועמען ער ברענגט נאך איז אויך נישט ברור אז זיי זענען קראנט, א שטייגער ווי דער מדרש מלחמות בני יעקב.
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
Re: הליכה לקברי צדיקים
מען זעהט אין כמה וכמה איגרות פון די גדולי הדורות ווי אזוי זיי דריקען זיך אויס מיטן לשון לנשק הקבר. דער ראב''ד זאגט אין א תשובה אז דאס איז אן ענין פון כבוד.אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:47 pmאיז דא א ענין צי קישן א קבר?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:40 pm קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
די רמב''ם כתב אין סוף פון זיין פירוש אויף די גמרא מסכת ראש השנה וז''ל, ובאחד בשבת תשעה בחודש יצאתי מירושלים לחברון, "לנשק" קברי אבותי במערה ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
Re: הליכה לקברי צדיקים
דהיינו?אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:52 pmדאס איז לכאורה א אנדרע עניןנקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:40 pm קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
אין שער רוח הקודש לר' חיים וויטאל (הקדמה ד') זאגט ער בזה הלשון, טוב ללכת על קברי הצדיקים "ולהתפלל עליהם". ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועות להם אלא לפרטים כמו אלו שנכתבו בעהי''ת בשער הגולגלים. הנה התפילות שאדם מתלל עליהם הם יותר מתקבלת לפני הקב''ה ויתר נשמעת.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
- אלכסנדר נחמן
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 188
- זיך איינגעשריבן: פרייטאג יולי 14, 2023 5:52 pm
- x 116
Re: הליכה לקברי צדיקים
דא קוקט עפעס אויס אז מען זאל מתפלל זיין אויף די צדיקים (און נישט ווי אונז וואס אונז זענען מתפלל אויף זיך)נקודת טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:58 pmדהיינו?אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:52 pmדאס איז לכאורה א אנדרע עניןנקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:40 pm קברי צדיקים חלק ב.
מקורות בספרי הקדמונים שיש ענין לילך ולהתפלל על הקברות.
אין שער רוח הקודש לר' חיים וויטאל (הקדמה ד') זאגט ער בזה הלשון, טוב ללכת על קברי הצדיקים "ולהתפלל עליהם". ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועות להם אלא לפרטים כמו אלו שנכתבו בעהי''ת בשער הגולגלים. הנה התפילות שאדם מתלל עליהם הם יותר מתקבלת לפני הקב''ה ויתר נשמעת.
-
- אקטיווער באניצער
- פאוסטס: 403
- זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 16, 2023 9:03 am
- x 298
Re: הליכה לקברי צדיקים
דער רמב"ן דריקט זיך אויס "ואם נאמין למלחמת בני יעקב"נקודת טובות האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:50 pmניין, ס'איז צוויי באזונדערע. רבינו תם'ס ספר איז זיינע שאלות ותשובות וקצת מפירושיו על הש''ס, און די ספר הישר איז צוזאמען גענומען מדרשים אויף סדר בראשית און אביסעל פון ספר שמות.אלכסנדר נחמן האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 5:42 pmאיז עס נישט פון די ר"ת?נקודת טובות האט געשריבן: ↑דינסטאג אקטאבער 03, 2023 2:27 pm קברי צדיקים חלק א.
מקורות בחז''ל במנהג לילך על קברי צדיקים.
דער ערשטער ביי ועמען מיר געפינען די ענין פון השטחות על הקברים, איז געווען יוסף הצדיק. עס ווערט אזוי געברענגט אין ספר הישר (איך ווייס נישט ווי קראנט די ספר איז)[/b]
בנוגע דער קראנטקייט דערפון איז נישט ברור צו דאס איז טאקע פון חז''ל אדער פון די ראשונים, אבער רוב פון די זאכען וואס שטייען דארט ווערן געברענגט אין אנדערע מדרשים. אבער אפי' די מדרשים פון וועמען ער ברענגט נאך איז אויך נישט ברור אז זיי זענען קראנט, א שטייגער ווי דער מדרש מלחמות בני יעקב.
-
- פרישער באניצער
- פאוסטס: 58
- זיך איינגעשריבן: מיטוואך מאי 08, 2024 9:12 pm
- x 79
Re: השטחות על קברי צדיקים במשנת הרה''ק מסאטמאר זי''ע
לערן דורך תשובות דברי יואל ס' צ"ט אות ד' וועסטו זעהן אז די רבי שרייבט פונקט ווי די ברענגסט ארויס דעם דעת הב"ח און אפשר נאך מער, איי אין עה"ג ברענגט ער נאר די ערשטע חלק פונעם ב"ח איז זייער פשוט אז די רבי איז דארט בכלל נישט דן צי ממעג\זאל גיין אויף קברי צדיקים, די רבי רעדט נאר פון קבר רחל ומערת המכפילה, און וויל ארויסברענגען אז גיין באופן וואס מאיז עובר אויף איסורים איז אוודאי א איסור, והבןנקודות טובות האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 04, 2023 5:25 pm אין על הגאולה ועל התמורה סימן ק''ח רעדט הרב הקדוש מסאטמאר ארום בנוגע השתטחות על קברי צדיקים, אז דאס איז נישט קיין ענין פאר פשוטי בני עם נאר דוקא פאר גדולים וצדיקים.
איך האב אפאר שוועריקייטן מיט דעם, ווער קען מיר ארויסהעלפן?
1) אין די גמרא און ווי אויך אלע ראשונים זעהט מען נישט אז דאס זאל זיין דוקא צוליב דעם התדבקות נפש בנפש, נאר סתם אלץ בקשת רחמים און עס ווערט נישט דערמאנט אזא תנאי אז דאס איז נאר פאר צדיקים.
2) אין מנהגי מהרי''ל אין הלכות ראש השנה שטייט, ודרש שכל אדם ילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים בערב ר''ה. וואס פון דא זעהען מיר קלאר אז דער מהרי''ל זאגט ''כל אדם'' און דאס ווערט געברענגט אין רמ''א להלכה למעשה.
3) ער ברענגט נאך א לשון הב''ח אין יורה דעה רי''ז, וואו דער ב''ח ברענגט אראפ דעם תשובות ר' חיים פלטיאל וואס עס איז אים שטארק נישט ניחא געווען דאס וואס עמי הארץ גייען צום בית הקברות, און אין על הגאולה ווערט געברענגט דעם סיום הלשון פונעם ב''ח, אלא שכבר החזיקו במנהג ואין מוחה וכו'.
פון דעם איז לכאורה משמע אז פארן ב''ח איז אויך נישט אזוי ניחא געווען דער השטחות על הקברים, נאר ער האט דאס נישט געוואלט אויסרייסען. אבער ס'איז נישט אמת העיקר חסר מן הספר. דער ב''ח ענדיגט צו, מיהו כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה. ויש לזה סמך בספר הזוהר ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבא. בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצה בזה. וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות. ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה.
פון דא זעהען מיר קלאר אז אפי' דער ב''ח וואס איז אים נישט אזוי ניחא געווען דאס גיין צו קברים האט עם כל זה געהאלטן אז מען טאר אזא מנהג נישט מבטל זיין.
4) אפילו ר' חיים פלטיאל וואס דער ב''ח ברענגט איז זיין פראבלעם אויך נישט מיט דער עצם ההשתטחות, נאר אלץ חשש פון דרש אל המתים וואס מיט דעם איז זייער גרינג זיך אן עצה צו געבן, און דער זהר הק' רעדט שוין דערפון. און על צד סאיז יא א פראבלעם פון דרש אל המתים, איז נישט מותר פאר קיין צדיקים אויך נישט. ממילא קען ער זיך אויף דעם אויך נישט פארלאזען.
5) אין שער רוח הקודש שרייבט ר' חיים ויטאל אין הקדמה ב-ג איבער התדבקות נפש בנפש ע''י ההשתטחות, און דערנאך אין הקדמה ד' רעדט ער סתם איבער מתפלל זיין על קברי צדיקים. וואס דאס מיינט בפשטות אן קיין השתטחות.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
Re: השטחות על קברי צדיקים במשנת הרה''ק מסאטמאר זי''ע
דער רבי איז נישט געקומען מחדש זיין עפעס אויף למעשה, ווען רבבות אידן פון זיין חדר זענען אלץ געגאנגען אין די מאסן צו אלע קברי צדיקים בקביעות בהמונים.
דער רבי אליינס מיט אלע חסידים זענען כסדר געפארן, קאלוב ווי גאנץ אונגארן איז צוזאמגעקומען.. סיגוט, און אוהעל, צאנז, ליזענסק און וואו נישט. ביי אלע יארצייטן וואס איז געווען א יריד. דער רבי מיט די פמלי' זענען אויסגעפארן גליל כסדר ביי די ציונים.
דער רבי האט געשיקט מתפלל זיין כידוע, די רביצין האט ארגאנאזירט נסיעות אין די נישט געזונטע יארן לטובת רפואת רבינו, וואס איז עמטליך געגאנגען מיטן דעת פון רבין, מ'איז געקומען צו אים זיך געזעגענען, און מיטגעהאלטן ווער ס'פארט אלץ.
דער רבי כדרכו, וויל דארט צענעמען דער ענין בתוכיותו, אז מען רעדט דא נישט פון עפעס וואס זאלסט איינרעדן כך וכך, ווייל באמת לאמיתו איז דא דערין טאקע דברים גבוהים אבער לאו כל מוחא סביל דא, אבער אויף למעשה פארן מתפלל זיין, און זיך אויסוויינען ביי צדיקים, מיט די כח האמונה, דבקות בצדיקים וכו' לית טב מיני'.
דער רבי אליינס מיט אלע חסידים זענען כסדר געפארן, קאלוב ווי גאנץ אונגארן איז צוזאמגעקומען.. סיגוט, און אוהעל, צאנז, ליזענסק און וואו נישט. ביי אלע יארצייטן וואס איז געווען א יריד. דער רבי מיט די פמלי' זענען אויסגעפארן גליל כסדר ביי די ציונים.
דער רבי האט געשיקט מתפלל זיין כידוע, די רביצין האט ארגאנאזירט נסיעות אין די נישט געזונטע יארן לטובת רפואת רבינו, וואס איז עמטליך געגאנגען מיטן דעת פון רבין, מ'איז געקומען צו אים זיך געזעגענען, און מיטגעהאלטן ווער ס'פארט אלץ.
דער רבי כדרכו, וויל דארט צענעמען דער ענין בתוכיותו, אז מען רעדט דא נישט פון עפעס וואס זאלסט איינרעדן כך וכך, ווייל באמת לאמיתו איז דא דערין טאקע דברים גבוהים אבער לאו כל מוחא סביל דא, אבער אויף למעשה פארן מתפלל זיין, און זיך אויסוויינען ביי צדיקים, מיט די כח האמונה, דבקות בצדיקים וכו' לית טב מיני'.
- נקודות טובות
- אקטיווער שרייבער
- פאוסטס: 1623
- זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 06, 2023 10:08 am
- x 3893
Re: הליכה לקברי צדיקים
כמה מציאות מצאתי בזה.מסתמא האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 1:20 pmסתם פאר אינטערעסאנטקייט, אין אויבערלאנד פלעגט מען נישט אזוי גיין בכלל אויף קברי צדיקים נאר אויף קברי אבות.נקודת טובות האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 04, 2023 5:25 pm אין על הגאולה ועל התמורה סימן קס''ח רעדט הרב הקדוש מסאטמאר ארום בנוגע השתטחות על קברי צדיקים, אז דאס איז נישט קיין ענין פאר פשוטי בני עם נאר דוקא פאר גדולים וצדיקים.
אין פרעסבורג ביזן קריג פלעגט מען זאגן אז מהאט דעם חת”ס לעבעדיג אין ביהמ”ד.
אין שו"ת כתב סופר יורה דעה קע"ח ד"ה ואמרתי ליישב רעדט ער דארט ארום איבער די ירושלמי אז אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן זכרונם.
ער שרייבט אז עס זענען דא צוויי סיבות פארוואס צו מאכן א נפש למת.
א) מען זאל געדענקן דעם מת און מתפלל זיין לטובתו, ספעציעל ביום היארצייט ווען מען דארף האבן גרויס רחמים, און דערפאר לייגט מען א שטיין.
ב) וויבאלד די פלאץ וואו עס ליגט א צדיק איז א מקום קדוש ומקום קיבול תפילות, מאכט מען א נפש כדי מען זאל קענען קומען דארט מתפלל זיין פאר זיך אליינס.
פירט ער אויס אז לויט די ערשטע טעם דארף מען טאקע נישט מאכן קיין נפש לצדיק, ווייל דבריהם הם זכרונם און מען וועט זיי נישט פארגעסן. אבער לויט די צווייטע טעם זאגט דער כתב סופר אז מען זאל יא מאכן א נפש, ווייל מען דארף דאך וויסן וואו דער צדיק ליגט כדי צו קענען דארט מתפלל זיין. איי עס שטייט דאך אין עושין נפשות לצדיקים, איז דאך משמע קלאר אז מען מאכט נישט קיין נפש? זאגט ער אז לצדיקים מיינט פאר די צדיק זעלבסט, דהיינו לטובתם. ווייל אז מען געדענקט זיי סיי ווי, דארף מען נישט א נפש צו דערמאנען. אבער פאר די וואס ווילן מתפלל זיין על קברם פאר זיך, דארף מען דאך וויסן וואו דער צדיק ליגט. ממילא מאכט מען נפשות לצדיקים אויך.
די זעלבע שרייבט אויך הגאון דער מהר"ם א"ש תלמיד החתם סופר אין https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=137
אזוי אויך אין שו"ת רבי עקיבא יוסף אורח חיים ק"ע. שרייבט ער וכן עמא דבר אז מען גייט אויף קברי צדיקים און מען איז מתפלל דארט און מען לערנט דארט.
עכ"פ אויף למעשה קוקט עפעס נישט אויס ווי די פרעשבורגע קהילה זאל האבן עפעס א קפידא נישט צו גיין על הקברים.
ווען איר ציטירט א לענגערע פאוסט ביטע באניצט אייך מיט'ן ספוילער
Re: הליכה לקברי צדיקים
נישט אז סאיז בקפידה אויף נישט, סתם מאיז נישט געגאנגען כמעט. אבער צו עלטערן יא.נקודות טובות האט געשריבן: ↑מאנטאג נאוועמבער 18, 2024 9:14 pmכמה מציאות מצאתי בזה.מסתמא האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אקטאבער 05, 2023 1:20 pmסתם פאר אינטערעסאנטקייט, אין אויבערלאנד פלעגט מען נישט אזוי גיין בכלל אויף קברי צדיקים נאר אויף קברי אבות.נקודת טובות האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 04, 2023 5:25 pm אין על הגאולה ועל התמורה סימן קס''ח רעדט הרב הקדוש מסאטמאר ארום בנוגע השתטחות על קברי צדיקים, אז דאס איז נישט קיין ענין פאר פשוטי בני עם נאר דוקא פאר גדולים וצדיקים.
אין פרעסבורג ביזן קריג פלעגט מען זאגן אז מהאט דעם חת”ס לעבעדיג אין ביהמ”ד.
אין שו"ת כתב סופר יורה דעה קע"ח ד"ה ואמרתי ליישב רעדט ער דארט ארום איבער די ירושלמי אז אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן זכרונם.
ער שרייבט אז עס זענען דא צוויי סיבות פארוואס צו מאכן א נפש למת.
א) מען זאל געדענקן דעם מת און מתפלל זיין לטובתו, ספעציעל ביום היארצייט ווען מען דארף האבן גרויס רחמים, און דערפאר לייגט מען א שטיין.
ב) וויבאלד די פלאץ וואו עס ליגט א צדיק איז א מקום קדוש ומקום קיבול תפילות, מאכט מען א נפש כדי מען זאל קענען קומען דארט מתפלל זיין פאר זיך אליינס.
פירט ער אויס אז לויט די ערשטע טעם דארף מען טאקע נישט מאכן קיין נפש לצדיק, ווייל דבריהם הם זכרונם און מען וועט זיי נישט פארגעסן. אבער לויט די צווייטע טעם זאגט דער כתב סופר אז מען זאל יא מאכן א נפש, ווייל מען דארף דאך וויסן וואו דער צדיק ליגט כדי צו קענען דארט מתפלל זיין. איי עס שטייט דאך אין עושין נפשות לצדיקים, איז דאך משמע קלאר אז מען מאכט נישט קיין נפש? זאגט ער אז לצדיקים מיינט פאר די צדיק זעלבסט, דהיינו לטובתם. ווייל אז מען געדענקט זיי סיי ווי, דארף מען נישט א נפש צו דערמאנען. אבער פאר די וואס ווילן מתפלל זיין על קברם פאר זיך, דארף מען דאך וויסן וואו דער צדיק ליגט. ממילא מאכט מען נפשות לצדיקים אויך.
די זעלבע שרייבט אויך הגאון דער מהר"ם א"ש תלמיד החתם סופר אין https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=137
אזוי אויך אין שו"ת רבי עקיבא יוסף אורח חיים ק"ע. שרייבט ער וכן עמא דבר אז מען גייט אויף קברי צדיקים און מען איז מתפלל דארט און מען לערנט דארט.
עכ"פ אויף למעשה קוקט עפעס נישט אויס ווי די פרעשבורגע קהילה זאל האבן עפעס א קפידא נישט צו גיין על הקברים.
קינה ודימונה ועדעדה (עיין גיטין ז.)