הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב - ביתר זי"ע בן הרה"ק רבי אברהם שלמה מלעלוב זי"ע
נולד ביום ל"ג בעומר ונימול בכ"ו אייר "יסוד שביסוד". נפטר בכ"ו אייר יום הברית- תשס"ח והוא בן מ"ח שנים.
כל ימיו היה חטיבה של מידת היסוד, "יסוד צדיק בשבעה נעלם"- היה דרכו שמימית ואפופת סוד והסתיר עצמו בשבע הסתרות.
סירב לקבל את עול ההנהגה אחר פטירת אביו בט"ז שבט תש"ס, ולאחר הפצרות רבות הנהיג עדה שנקשרה לו בכל מאודם בעיקר בני חו"ל.
מי שהסתובב בד' אמותיו חש אימה ופחד ה', הרגישו סביבו כי מתהלך כאן רבי אשר רואה ואינו נראה.
פועל ישועות בקרב הארץ - רבים רבים הם העובדות שבהם פעל ישועות לכל מבקש, ומערכות טבע שודדו בידיו.
זקינו הרה"ק רבי משה מרדכי זי"ע אחז מאוד מנכדו רביה"ק זי"ע, ואמר עליו "מיין שמעון איז א לעלעווער", וקודם הברית שלו אמר לבנו, שאביו הקדוש מרן רביה"ק הרשנ"נ זי"ע, בא אליו וביקש ממנו שיקרא לו בשמו.
עוד בשחרותו נראו בו דברים נשגבים, התהלך בגינוני קדושה וטהרה, ודבר נפלא ראו אצל רבינו ביום שנעשה בו בן י"ג ונכנס לעול תורה ומצוות, כל אותו היום ישב ובכה ולא נרגע באמרו שהיום מקבל עול גדול וכבד ואינו יודע אם יוכל לעמוד בזה ומי יודע אם ח"ו יכשל פעם באיזה עבירה, ואמר ע"ז אביו כ"ק מרן אדמו"ר הרא"ש זי"ע, שמעולם לא ראה השגה כזו אצל בחור רך בשנים.
אם בכל ימי חייו הי' הסתר בתוך הסתר, אך בשהותו בכתלי בית הרפואה בתקופה האחרונה של ימי האורה, או אז נתגלה רבינו במלא יפיו והדרו, וכל מה שניסה להסתיר כל ימיו מעינינו, בימי חולשתו, אז ראו פעולת צדיק, קדושתו, מידותיו הנשגבות עד להפליא, דיקדוקו בהלכה על תג ותג, עד כדי מסירות נפש, ואין כאן המקום להאריך בזה, כי כל פעולה קטנה שראו אז אצלו תעיד על זה, ונביא רק מעט מזעיר,
הי' זה בהיותו סובל יסורים נוראים בכל גופו, עד שכבר העיד בעצמו שאין לו כח לסבלן, והוכרח לקחת מורפיום להרגיע כאביו, אך באמצע הלילה לא רצה לקחת בשום פנים ואופן שמא על ידי כך יפסיד זמן קריאת שמע.
פעם בשבת קודש נרטבו אנפלאותיו, ומחמת חשש סחיטה שכב כשרגליו למעלה עד מוצאי שב"ק.
כשחלה רבינו ונודע לו מחלתו, אמר כתוב עוז והדר לבושה ותשחק ליום וגו', מי שהוא נקי ולבושו עוז והדר, אז אינו מפחד, ואדרבה "ותשחק ליום אחרון".
פעם נכנס אליו איזה בחור שהי' צריך לישועה גדולה, והי' שבור ורצוץ, והתחיל רבינו לדובבו בדברים, אך ללא הועיל, ומשלא עלתה בידו, התחיל רבינו לעשות איזה תנועות, עד שהבחור חייך, אח"כ הסביר רבינו שלא הי' יכול לפעול לו ישועה כי הי' הבחור כ"כ בעצבות והוכרח להביאו לידי שמחה, וכך יכל לבקש עבורו.
רבינו הי' מופלא במידת הצדקה, פעם בא אליו אחד ונתן לו סכום גדול, אמר לו רבינו שיתן הכסף לפלוני, ולא לקחו ונתן הוא לאותו פלוני אלא אמר שהוא עצמו יתן לו, כדי שירגיש בנוח, כמו"כ בתקופה האחרונה בסבלו יסורים נוראים, עדיין עסק ודאג להשיג כסף לצדקה, וביקש כמה וכמה פעמים שידאגו לכל מי שהי' דואג להם בחייו, ואמר שרק כן יוכל לשכב במנוחה.
בנו הוא האדמו"ר הינוקא רבי יהודה זונדל בידערמאן שליט"א חתן אדמו"ר מקאז'ניץ שליט"א - בני ברק
נולד ביום ל"ג בעומר ונימול בכ"ו אייר "יסוד שביסוד". נפטר בכ"ו אייר יום הברית- תשס"ח והוא בן מ"ח שנים.
כל ימיו היה חטיבה של מידת היסוד, "יסוד צדיק בשבעה נעלם"- היה דרכו שמימית ואפופת סוד והסתיר עצמו בשבע הסתרות.
סירב לקבל את עול ההנהגה אחר פטירת אביו בט"ז שבט תש"ס, ולאחר הפצרות רבות הנהיג עדה שנקשרה לו בכל מאודם בעיקר בני חו"ל.
מי שהסתובב בד' אמותיו חש אימה ופחד ה', הרגישו סביבו כי מתהלך כאן רבי אשר רואה ואינו נראה.
פועל ישועות בקרב הארץ - רבים רבים הם העובדות שבהם פעל ישועות לכל מבקש, ומערכות טבע שודדו בידיו.
זקינו הרה"ק רבי משה מרדכי זי"ע אחז מאוד מנכדו רביה"ק זי"ע, ואמר עליו "מיין שמעון איז א לעלעווער", וקודם הברית שלו אמר לבנו, שאביו הקדוש מרן רביה"ק הרשנ"נ זי"ע, בא אליו וביקש ממנו שיקרא לו בשמו.
עוד בשחרותו נראו בו דברים נשגבים, התהלך בגינוני קדושה וטהרה, ודבר נפלא ראו אצל רבינו ביום שנעשה בו בן י"ג ונכנס לעול תורה ומצוות, כל אותו היום ישב ובכה ולא נרגע באמרו שהיום מקבל עול גדול וכבד ואינו יודע אם יוכל לעמוד בזה ומי יודע אם ח"ו יכשל פעם באיזה עבירה, ואמר ע"ז אביו כ"ק מרן אדמו"ר הרא"ש זי"ע, שמעולם לא ראה השגה כזו אצל בחור רך בשנים.
אם בכל ימי חייו הי' הסתר בתוך הסתר, אך בשהותו בכתלי בית הרפואה בתקופה האחרונה של ימי האורה, או אז נתגלה רבינו במלא יפיו והדרו, וכל מה שניסה להסתיר כל ימיו מעינינו, בימי חולשתו, אז ראו פעולת צדיק, קדושתו, מידותיו הנשגבות עד להפליא, דיקדוקו בהלכה על תג ותג, עד כדי מסירות נפש, ואין כאן המקום להאריך בזה, כי כל פעולה קטנה שראו אז אצלו תעיד על זה, ונביא רק מעט מזעיר,
הי' זה בהיותו סובל יסורים נוראים בכל גופו, עד שכבר העיד בעצמו שאין לו כח לסבלן, והוכרח לקחת מורפיום להרגיע כאביו, אך באמצע הלילה לא רצה לקחת בשום פנים ואופן שמא על ידי כך יפסיד זמן קריאת שמע.
פעם בשבת קודש נרטבו אנפלאותיו, ומחמת חשש סחיטה שכב כשרגליו למעלה עד מוצאי שב"ק.
כשחלה רבינו ונודע לו מחלתו, אמר כתוב עוז והדר לבושה ותשחק ליום וגו', מי שהוא נקי ולבושו עוז והדר, אז אינו מפחד, ואדרבה "ותשחק ליום אחרון".
פעם נכנס אליו איזה בחור שהי' צריך לישועה גדולה, והי' שבור ורצוץ, והתחיל רבינו לדובבו בדברים, אך ללא הועיל, ומשלא עלתה בידו, התחיל רבינו לעשות איזה תנועות, עד שהבחור חייך, אח"כ הסביר רבינו שלא הי' יכול לפעול לו ישועה כי הי' הבחור כ"כ בעצבות והוכרח להביאו לידי שמחה, וכך יכל לבקש עבורו.
רבינו הי' מופלא במידת הצדקה, פעם בא אליו אחד ונתן לו סכום גדול, אמר לו רבינו שיתן הכסף לפלוני, ולא לקחו ונתן הוא לאותו פלוני אלא אמר שהוא עצמו יתן לו, כדי שירגיש בנוח, כמו"כ בתקופה האחרונה בסבלו יסורים נוראים, עדיין עסק ודאג להשיג כסף לצדקה, וביקש כמה וכמה פעמים שידאגו לכל מי שהי' דואג להם בחייו, ואמר שרק כן יוכל לשכב במנוחה.
בנו הוא האדמו"ר הינוקא רבי יהודה זונדל בידערמאן שליט"א חתן אדמו"ר מקאז'ניץ שליט"א - בני ברק