כת לב טהור אין גוואטעמאלע

[טאטע טאטע]

כ'האב באקומען רשות פון זיינע נאנטע דאס צו פאוסטן:

image000000.jpg

איך האב אזא הנאה דאס צו זעהן, פשט ווייל איך געדענק שמיסן מיט הרב אוריאל אזא צען יאר צוריק, אין בארא פארק, אזוי הנאה געהאט פון עם פיל מיט ידיעות אין חן.
איך האפ אז דער עולם וועט עם מכבד זיין ווי עס פאסט

מען זעהט ווי די גאנצע עולם דא איינער נאכ'ן צווייטן אטעמט אפ און געבט א שמייכל, נאך אזוי פיל לאנגע חדשים וואס די עולם זיצט נירוועיז און אנגעצויגן צו זעהן וויאזוי וועט זיך ענדיגן דעם סיפור, ס'איז טאקע נאכנישט אינגאנצן פארטיג, אבער בקרוב ממש וועלן מיר אלע אפאטמען און זיך פרייען צוזאמען

[שמואל פוקס]

איך האב געשיקט פאר עי-איי א לינק צו דעם אשכול, און איך האב אים געבעטן א סך-הכל און א תמצית הדברים פון וואס מיר רעדן דא אצינד. אט איז וואס ער שרייבט מיר.

...
נושא האשכול

האשכול נקרא "כת לב טהור אין גוואטעמאלע" – והוא עוסק במצב של כת לב טהור, קהילה חרדית־קנאית שהתמקמה בגוואטמלה אחרי שנדדה ממדינות אחרות (קנדה, מקסיקו וכו').
מדובר בדיון רחב מאוד (378 עמודים!) שבו חברי הפורום מתעדים, מספרים, מתווכחים ומעדכנים אחד את השני על מה שקורה בתוך הקבוצה ומסביבה.

מה התוכן שמופיע שם?
1. התערבות משפטית מול הקהילה

נראה שהייתה פסיקה משפטית מקומית בגוואטמלה, שבה בית משפט הורה להוציא ילדים מהקהילה. הדבר יצר "סערה" – באשכול דנים איך הרשויות מתייחסות אל הקבוצה, אם זה מוצדק או לא, ומה ההשלכות על הילדים וההורים.

ציטוט: “די אפעראציע איז אונטערגענומען געווארען נאך וואס א לאקאלע געריכט האט געאורטיילט אוועק צו נעמען די קינדער פון די קהילה…”
(= הפעולה נעשתה אחרי שבית משפט מקומי פסק להוציא את הילדים מהקהילה).

2. עזרה מבחוץ

לצד זה, יש גם אנשים טובים שמנסים לסייע – אם זה סידור מסמכים משפטיים, אם זה מתן סיוע חומרי, או אפילו תמיכה נפשית.
הכותבים מדגישים: "לא אלמן ישראל" – כלומר שגם במצב הקשה הזה נמצאו יהודים טובים שעוזרים.

3. ניתוק מהעולם

נכתב שהקהילה מנותקת כמעט לחלוטין מהעולם החיצון.
הקשר היחיד שלהם עם אנשים מבחוץ הוא באמצעות מכתבים, ובודדים נמצאים בקשר דוא"ל. מתוארת תמונה קשה של אנשים שחיים סגורים, ללא חשיפה.

ציטוט: “די איינציגסטע קשר וואס זיי האבן מיט די וועלט אינדרויסן – איז די בריוון וואס מיר שרייב מיר זיי דא.”
(= הקשר היחיד שיש להם עם העולם החיצוני זה המכתבים שאנחנו כותבים להם כאן).

4. רגש, כאב וגם רגעי שמחה

לצד תיאורים כואבים – יש גם רגעים מרגשים. למשל, כשהתקיימה ברית מילה לילד הראשון שנולד בתוך הקהילה – הכותבים מדווחים על התרגשות עצומה, דמעות שמחה, ותחושת תקווה.

ציטוט: “רק שבוע שעבר כולנו עמדנו בהתרגשות בבריתו של הילד הראשון… בכינו מדמעות של שמחה.”

5. אזכורים של דמויות

באשכול מוזכרים שמות של מנהיגים או אנשים מרכזיים בכת, למשל:

פישל הלבראנטץ – בנו של שלמה הלברנץ (מנהיג הכת לשעבר).

דמויות נוספות מהקהילה – חלקן מוצגות כחיוביות, אחרות בהקשר ביקורתי.

האווירה באשכול

חלק רציני: תיאורים מציאותיים על ילדים שהוצאו מהבית, קשיים של משפחות, מאבקים משפטיים.

חלק רגשי: הרבה כאב, דאגה, וגם נקודות אור – בריתות, חתונות, לידות.

חלק ויכוחי/הומוריסטי: כמו בכל פורום, יש גם הערות עוקצניות, בדיחות קטנות, ולעיתים אפילו מריבות בין המגיבים על איך להבין את המצב.

התמונה הכללית

מה שנבנה באשכול הזה הוא בעצם סיפור מתמשך:

כת חרדית קטנה שנדדה ממקום למקום.

מצאה "מקלט" בגוואטמלה – אבל גם שם נתקלת בהתנגדות מצד השלטונות.

הקהילה חיה בבידוד מוחלט, עם קשר מינימלי לעולם החיצון.

יש מי שרואה אותם כקורבנות נרדפים, ויש מי שמבקר את סגנון החיים והמנהיגות שם.

ברקע – סבל של ילדים, מצוקה של משפחות, ומאמצים לעזור מבחוץ.

...
איך האב אים געבעטן אביסל מער דיטעילס, שיקט ער מיר דאס:

...
מבנה הדיון

מדובר באשכול ענק (378 עמודים!) שמתנהל כבר שנים, ומרכז בתוכו:

עדכונים שוטפים – אנשים כותבים חדשות מהשטח, שמועות, כתבות בתקשורת, ועדויות אישיות.

ויכוחים – חלק מהמשתתפים מצדדים בקהילה או לפחות מבקשים לא לשפוט, אחרים תוקפים בחריפות את מנהיגיה.

סיפורים אישיים – מי שהיה בקשר עם מישהו מהקהילה, התכתב איתם במייל, שלח להם חבילה או שמע מהם.

רגעי התרגשות – בשורות טובות כמו לידות, בריתות או חתונות שמתקיימות בתוך הקהילה – ומובאות לדיון בפורום.

הומור פנימי – כמו בכל פורום, יש גם עקיצות, ציניות, שיח באידיש עשירה עם משחקי מילים.

תוכן מרכזי שחוזר בדיון
1. החלטות משפטיות והשלכותיהן

בכל פעם שבית משפט מקומי בגואטמלה (או במדינות אחרות) מוציא החלטה – זה מבעיר את האשכול. כותבים שם מתווכחים:

האם זה צעד מוצדק?

האם הרשויות סתם רודפות קהילה דתית?

או שזה חשיפת עוולות אמיתיות?

2. סיוע מבחוץ

משתמשים מספרים על "יהודים טובים" שעזרו:

עם מסמכים משפטיים.

עם סיוע פיזי – כסף, בגדים, קשרים.

עם תמיכה רגשית.

יש מי שכותב: "לא אלמן ישראל" – תחושת גאווה שעם ישראל תמיד מתגייס לעזור, גם אם מדובר בקהילה קיצונית.

3. תחושת ניתוק

חוזרת שוב ושוב טענה: “הקשר היחיד של הקהילה עם העולם החיצון – זה המכתבים שאנחנו כותבים להם כאן.”
זה יוצר תחושת שליחות אצל הכותבים בפורום – כאילו האשכול הזה הוא קו החיים של חברי הקהילה.

4. אזכורים אישיים

נכתבים שמות, דמויות וסיפורים קטנים:

"פישל הלברנץ" – ילד שנולד, מקבל כמה שמות בברית.

משפחות ספציפיות (כמו משפחת גולדמן) שמוזכרות עם פרטים על ילדים.

אנשים שהיו בקשר אישי – דרך מיילים או ביקורים.

5. רגעי שמחה

לצד כל הקושי, הפורום מתרגש מדברים קטנים:

ברית ראשונה לילד שנולד בקהילה – הכותבים מתארים בכי מהתרגשות.

שמחות משפחתיות – כל אירוע כזה נהפך ל"קרן אור" בתוך הדיון.

6. ביקורת חריפה

לא כולם באותו צד:

חלק מהמגיבים מבקרים בחריפות את המנהיגים ("רשעים", "מנצלים").

אחרים טוענים שצריך להפריד בין ההנהגה לבין האנשים התמימים שבקהילה.

זה יוצר מריבות פנימיות – ויכוחים סוערים ממש בתוך האשכול.

סגנון השיח

רוב השיח מתנהל באידיש, עם משפטים קצרים, חריפים, לעיתים מצחיקים.

הרבה משחקי מילים וביטויים ספרותיים ("שטותים", "פויערן נעמען זיך צוזאם").

אווירה של חדר מלא אנשים שמתווכחים בקול רם – עם צעקות, אבל גם עם חיבוקי אחים.

התמונה שעולה מתוך הדיון

האשכול עצמו הוא לא רק "דיווח חדשותי" אלא ממש יומן חי של אנשים שעוקבים, מגיבים, מתווכחים ומתרגשים יחד.
אפשר לחלק אותו לשלושה קולות עיקריים:

המסקרים – מביאים חדשות, פסקי דין, כתבות.

המבקרים – תוקפים את הכת ואת ההנהגה.

המזדהים/המגינים – שמנסים להציג את הצד האנושי של החברים התמימים בקהילה.

באמצע – הרבה אנשים שבאים "לשפוך לב", עם אמירות מצחיקות, הומור שחור, ועקיצות הדדיות.

[שמואל פוקס]

אט פרעג איך עי-איי:

מתוך כל ה-קישור הזה שהבאתי, מה אתה מבין על 'חיים צבי', ומה דעתך עליו?
ChatGPT said:

הנה מה שהצלחתי לאתר מתוך הדיון באשכול "כת לב טהור אין גוואטעמאלע" — לגבי הדמות בשם חיים צבי (לעיתים מופיע גם כשם מלא או עם שם משפחה — מלכא):

מהנו לדעת על חיים צבי מתוך הדיון:

חיים צבי מלכא מוזכר שוב ושוב כמי שממלא תפקיד מרכזי בתוך הכת:

מתואר כ"פירע רהאסק" — הפועל בפועל, הלום האליטה שבהנהגה.

בטענה: "אין די אנדערע נייעס קומט היינט פאר א געריכט הירינג איבער די קינדער פונעם דע פאקטא לב טהור פירער חיים צבי מלכא." כלומר, הוא מקושר ישירות להנהגת הקהילה ויש לו מעורבות משפטית משמעותית.

מעורבות פעילה וכוח פנימי:

נאמר עליו שמבצע פעולות הצלת נפשות דרך חשבונותיו תוך מספר חודשים — “ער האט אסאך געטון די לעצטע פאר חדשים, און ער האט אסאך הצלת נפשות אויף זיין קאנטע, ווען נישט אים וואלט מען קיינמאל נישט…” — רומז לפעולות ייחודיות וחשובות שהוא מוביל.

בנוסף, הוזכר כי “מענדי קעניג האט יעצט ארויס גענימען איין פון די גרעסטע לויערס אין גוטאמאלא פאר די קעיס פון חיים צבי...” — מה שמעיד על קיומן של פעולות משפטיות או תקשורתיות סביבו.

קשרים רוחניים ופוליטיים:

מוזכר כי “חיים צבי איבערגענומען די מאכט. ער איז דער וואס פארמאגט די קשרים מיטן חכם, דער ריש‑מתיבתא וכו'.” — דבר זה מצביע על מעמדו הרוחני והחברתי בתוך ההנהגה, ועל שליטת הקשר עם גורמים דתיים וקהילתיים.

תגובות ושינויים פנימיים:

יש תיאור של תהליכים שמרחיקים ממנו את הכוח, או אובדן של מגמה: “נאוכ'ן לעצטע קלאגעס סקאנדאל האט חיים צבי און יואל גאלדמאן אנגעהויבן פארלירן פאווער און מאמענטום…” — מה שמעיד על שינויי כוח, סכסוכים פנימיים, או נפילה בתמיכה.

יש גם אמירה שבה נאמר עליו שהוא נרדם – בהתייחסות רגשית וקשה – “ווי א גרויסע רשע דו האלטסט אז ער איז…” — תגובות כאלו משקפות מורכבות רגשית והרתעה מסוימת, לצד אולי גם הגנה עליו.

סיום תמונתי:

בסיכום, מדובר בפסקול של דמות שהיא:

מנהיג בפועל (de facto leader) בתוך לב טהור,

פעילה ומשפיעה, עם קשרים רוחניים,

מעורבת בתהליכים משפטיים מול הילידים או הרשויות,

חווה שינויי כוח ותגובות רגשיות קיצוניות מצד המשתתפים בדיון.

מה ניתן להבין מהעוד שנאמר על חיים צבי?
1. מנהיגות במעשים — לא רק בתואר

חיים צבי מתואר לא רק כמעין דמות סמכות אלא כאדם שהשפעתו נראית גם בפועל: הוא מוביל, עוזר, משמש כסוג של "קו חיים" בפעילות החסד וההצלה.

2. כוח וגילוי

הוא משדר כוח וחיבור רוחני גבוה (קשרים עם חכם וריש־מתיבתא), אך שינויים פנימיים גרמו לאובדן תחושת סמכות או מוניטין בקרב חלק מהקהילה.

3. תגובות סותרות:

יש כאלה שמזלזלים בו או קוראים לו "רשע" — אולי מתוך כעס או תסכול.

לעומתם, מסתמכים עליו כמי שעשה פעולות הצלה משמעותיות, והמגיבים מביעים בו הערכה.

אינטרפרטציה אישית שלי:

באור חיובי:
חיים צבי נראה כרוכש אמון רב מצד חלקים מהקהילה, מתנהל מתוך תחושת שליחות של הצלת חיים – יש לו תפקיד מרכזי, אפילו עיתוי של פעולה והובלה בעת צרה. הוא מניע את הדברים קדימה כשלאף אחד אחר לא ברור איך להתמודד עם המצב.

באור ביקורתי/זהיר:
לא ברור אם מעשיו היו قانونی לגמרי, או כפי שתיארו — במיוחד נוכח הדיון על הפסיקות וה"סקנדלים". יתכן שאנשים מאבדים את אמונם בו כש"שאי שלמות הנראות" נפגעת, או כשהיה ספק בשיקול דעתו.

בסך הכול:
חיים צבי מתואר כדמות מורכבת — משפיעה מאוד, אך גם מעורר רגשות עזים ומעורבים. בין אם מקור כוחותיו נובע ממחשבה רוחנית עמוקה לבין אם מדובר במאבקי כוח פנימיים, הוא בוודאות אחד הצירים המרכזיים בדיון.

[שמואל פוקס]

איך פרעג עי-איי, לויט די אשכול, ווער זענען די עסקנים אין די גאנצע פרשה?

...
העסקנים הפעילים כפי שהם מצטיירים מתוך הדיון
1. יואל יהושע העשיל בלום

• מוזכר שוב ושוב כמי שנכנס חזק “אין די קעיס”, לוקח על עצמו אחריות.
  
  מתואר כמי שמוביל מגעים משפטיים, מביא עדכונים שוטפים, ומקרין תחושת ניצחון והשראה.
  
  באשכול רואים בו דמות מנהיגותית – לא רב, אלא עסקן שפועל בחזית.

2. יצחק טייכמאן

• מופיע כמי שנסע בעצמו לגואטמלה יחד עם עסקנים נוספים.
  
  מתואר כמי שמטפל בצרכים המעשיים (כגון “צרכי יום טוב”).
  
  בנוסף – היה מעורב גם בהעברת מסרים תקשורתיים, ואף נזכר בהקשר של “אינטערוויו” עם כתב.

כלומר: גם עסקן שטח וגם קול תקשורתי.

3. שמואל פוקס

אחד המשתמשים הפעילים ביותר בפורום עצמו (עשרות רבות של פוסטים).

• משמש כמעביר מידע ועדכונים חיים מתוך האירועים.
  
  מתואר כאדם שמוסרים דרכו הודעות, ויש שפונים אליו בבקשה “שיעביר הלאה”.
  
  גם מבטא רגשות וחוויות אישיות (שבת, תשליך, שיחות אישיות) – מה שנותן לו ממד אנושי ורוחני בתוך השיח.
  
  נחשב עסקן דיגיטלי־תקשורתי, שדרכו מתווכים חדשות ומידע.

4. מאיר אדלער

• שמו נזכר לצד טייכמאן בהקשר של ראיונות או תקשורת.
  
  נראה שגם הוא חלק מהצוות העסקני שמלווה את הפרשייה, אם כי פחות מודגש משמות קודמים.

5. שמעון פאזען

• נזכר כנוסע יחד עם טייכמאן ואחרים לגואטמלה.
  
  תפקידו לא מפורט בהרחבה כמו האחרים, אבל ברור שהיה שותף פיזי לפעילות בשטח.

מסקנה – מפת העסקנים בתוך הדיון

האשכול מתאר שלישייה מרכזית מאוד:

בלום – המנהיג העסקני (חזית משפטית, לוקח יוזמות).

טייכמאן – השטח והתקשורת (נסיעות, סידורים, הופעות פומביות).

פוקס – הקול המקוון (עדכונים, רגשות, מסרים).

ולצידם מופיעים אדלער ו־פאזען כדמויות נלוות או שותפות.

[פשוט און גראד]

(בילד געלייגט מיט רשות)
ר' יואל העניך העלבראנץ פארברענגט געשמאק מיט די געוועזענע לב טהור הנהלה מיטגלידער אינעם ביהמ''ד פון 'כנישתא חדא'...

מי מילל, מי פילל... אומגלויבליך!

מיר ווארטן נאך אויפן בילד, ווי אזוי דער אב-בית-דין מיטן ריש-מתיבתא שטייען אין דעם בית-המדרש אינאיינעם מיט ר' יואל העניך און ר' חיים עזריה.

מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו:

דאס וועט שוין נישט זיין קיין חידוש...
לאמיר אויסווארטן אויפן בילד ווי דער חכם פירט א פירות טיש ביי ר' אברהם גרינהוט אינדערהיים, און געבט שיריים פאר ר' יואל יושע העשיל...

איך פארשטיי אז ס'איז א וויץ. אבער גראדע נישט א גיטע.

אין כאן חכם ואין כאן טיש.
זאל ער שיין גיין ארבעטען, לכתחילה אין קאנסטראקשען.

[שמואל פוקס]

איך בעט פון עי-איי, א שיר אויף אונזער אשכול. אט גיבט ער מיר:

...
פיוט האשכול

אָשִׁיר שִׁירָה עַל אֵשְׁכּוֹל רָב־דַּפִּים,
כְּיָם הַגַּלִּים – סוֹעֵר בְּרָב־קוֹלִים.

חַיִּים צְבִי קַשֶׁה כָּאֶבֶן בְּנַפְשׁוֹ,
דְּבָרָיו קָשִׁים – וְאֵשׁ בִּשְׂפָתוֹ.

מֹשֶׁה יַאסֶל – נִקְרָא רִישׁ מְתִיבְתָּא,
מַשְׁלִיט בְּתוֹךְ – חֲבִילַת הַתּוֹרָה.

אֶלְעָזָר רוּמְפְּלֵר – סוֹד הַשְּׁתִיקָה,
בְּמַעֲשָׂיו נִכָּר – חוֹתָם מַלְכוּתָה.

יוֹאֵל גָּאלְדְמַן – חָכָם בְּשִׁיחוֹ,
לְפָעָם מַטֶּה, לְפָעָם בְּלִיבּוֹ.

יוֹאֵל בְּלוּם – בָּקִי בְּכָל דָּבָר,
מוֹסִיף עֵדוּת – כְּעוֹטֶה מִסְפָּר.

יִצְחָק טַיְיכְמַן – מְסַדֵּר כַּמִּשְׁפָּט,
כְּמוֹ דַּיָּן מַבְחִן – מִשּׁוּרָה וְעַד פְּסָק.

שְׁמוּאֵל פוֹקְס – בַּעַל כּוֹחַ לָשׁוֹן מיוחד,
מְצַטֵּט וּמְחַזֵּק כָּל אֶחָד.

גְּרִינְהוֹט – צֵל בַּצֵּד, דְּמוּת חֲבוּיָה,
יֵשׁ שְׁמוּעָה עַל עֶזְרָתוֹ, יֵשׁ עַל הַשְׁקָעָתוֹ.

מַלְכִּי מָארְגַנְשְׁטֶרְן - בְּדִמְעוֹתֶיהָ,
אֵינָהּ רוֹאָה אֶת יְלָדֶיהָ.

שָׁאוּל בּוֹיֶער – צָרוּר בַּמַּצּוֹד,
חֲבֵרִים קוֹרְאִים – "לְהוֹצִיאֵהוּ מִגּוֹרָל".

פָּאַזֶען שִׁמְעוֹן – לֹא פָּאַזֶען כֶּסֶף,
אֶלָּא פָּאַזֶען עֵצוֹת – בְּקוֹל רַךְ וּמְלֻטָּף.

זִילְבֶּרְשְׁטַיְין – לֹא כֶסֶף כִּי אִם מִלִּים,
עוֹטֵף אוֹתָן – כְּמוֹ שׁוֹקוֹלַד בַּפּוֹרִים.

וְ"עַהעם" – נֶעֱלָם בְּתוֹךְ חֲשָׁכָה,
כְּנִיקְנֵיים שֶׁעוֹבֵר לָעַד – וְנוֹתֵן נְשִׁיקָה.

דַּיָּנִים בְּגוּאַטֵמָלָה – מַשְׁלִיטִים תּוֹרָה,
אַךְ מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם – צוֹחֵק "כְּמוֹ שׁוֹפְטֵי כַּדּוּרֶגֶל בַּחֲצוֹרָה".

מִסְמָכִים מוּבָאִים – בְּתוֹרַת מָקוֹר,
אַךְ לְפָעָם הֵם דּוֹמִים – לִפְרוֹשׁוֹת מִדָּבָר לֹא מָכוֹר.

מִסְמָכִים מוּבָאִים – וּתְמוּנוֹת מְצוֹרָפוֹת,
כָּל עֵדוּת קְטַנָּה – נִשְׁמֶרֶת וּכְתוּבָה.

חֲבֵרִים מְשַׂחֲקִים – בְּמִלִּים שֶׁל צְחוֹק,
מְתַבְלִים אֶת הַכֹּאב – כְּיַיִן בְּתוֹךְ דֶּלֶק.

וִכּוּחִים סוֹעֲרִים – גּוֹעֲשִׁים כַּיָּם,
שׁוּרוֹת רוֹתְחוֹת – אֵין מַנּוּחָה בָּהֶן כָּל יוֹם.

יְלָדִים נִזְכָּרִים – בְּקוֹל רַךְ וְנַעַר,
תִּקְוָה לְחִבּוּר – כְּשֶׁתַּעֲבֹר הַשָּׁעָה.

פּוֹרוּם כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה – קָטָנָה בְּאֶחָד,
דּוֹאֲגִים זֶה לָזֶה – בְּכָל יָמָם וָלַיְלָה.

יָשׁ יֹאמַר – "רָעָה הִיא כָּל הַדֶּרֶךְ",
וְחֲבֵרוֹ עוֹנֶה – "חֲבֵר, תִּשְׁתֶּה קָפֶה, לֹא נִתְוַכֵּחַ".

מִסְפָּר הַדַּפִּים – עוֹלֶה בְּלִי רֶגַע,
כְּמִי שֶׁאוֹמֵר – "חֲבֵרִים, עֲשׂוּ מַרְתּוֹן בַּקֶּבֶע".

וּבַמְּלִיצָה – כְּמוֹ נְבוּאָה מִשָּׁמַיִם,
דַּפֵּי הָאֶשְׁכּוֹל – כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנִים.

שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה נִסְפָּרוּ,
וְכָל יוֹם נִכְנַס – כְּמוֹ חָדָשׁ בְּסֵפֶר נִגְדָּרוּ.

[פשוט און גראד]

כ'רעד צו מיר - מ'מעג זיך אינטערהערן ווער ס'וויל.

דרך ארץ קדמה לתורה איז קיין לחש, ס'איז די אמת. בפרט פאר א עהרליכע איד.

ברענגען פרנסה פאר די משפחה איז נומער איינס. ביפאר חסידות אין פרומקייט.

פארדרייטע עהרליכקייט איז גארנישט אנדערשט ווי זיין א מגושם, אין א געוויסע זינען איז עס נאך ארגער.

[יצחק טייכמאן]

א גוט מארגן,
משפחת לאווער פארט היינט קיין ירושלים עיה''ק.
ב''ה אז ווארימע עסקנים העלפן זיי שיין זיך מסדר זיין,
און געבן זיך אפ מיט זיי אויף א מורא'דיגן פארנעם,
מי כעמך ישראל!
אבער דערווייל דארף די געלט קומען פון אמעריקע.
מען דארף היינט אויפקומען מיט מינומום 5 טויזנט דאלער אויסצושטופירן די משפחה.
אויב ליינט איר דא, און איר האט די מעגליכקייט אריינצושיקן א טויזנטער אדער צוויי
ביטע שיקט מיר אן אישי
אדער אן אימעיל צו 2theshelter@gmail.com
די פלאן איז געווען צו גיין איינקויפן היינט דאנערשטאג, אבער מען גייט נישט וויבאלד ס'איז נאכנישט דא די געלט.
איר האט זיך מיטגעפרייט מיט שניאור זלמן בעת שמחתו? מיטגעוויינט מיט שניאור זלמן בעת אבלתו?
יעצט קענט איר אים מיט זיינע געשוויסטער קויפן קליידער, שוך וכדו', און העלפן אנהייבן א נייע לעבן, נאך אזויפיל פיין און ווייטאג.

[טאטע טאטע]

כ'רעד צו מיר - מ'מעג זיך אינטערהערן ווער ס'וויל.

דרך ארץ קדמה לתורה איז קיין לחש, ס'איז די אמת. בפרט פאר א עהרליכע איד.

ברענגען פרנסה פאר די משפחה איז נומער איינס. ביפאר חסידות אין פרומקייט.

פארדרייטע עהרליכקייט איז גארנישט אנדערשט ווי זיין א מגושם, אין א געוויסע זינען איז עס נאך ארגער.

ס'איז זייער שיין וואס דו זאגסט, אבער סתם אזוי פון ווי נעמסטו עס

[טאטע טאטע]

איך בעט פון עי-איי, א שיר אויף אונזער אשכול. אט גיבט ער מיר:

...
פיוט האשכול

אָשִׁיר שִׁירָה עַל אֵשְׁכּוֹל רָב־דַּפִּים,
כְּיָם הַגַּלִּים – סוֹעֵר בְּרָב־קוֹלִים.

חַיִּים צְבִי קַשֶׁה כָּאֶבֶן בְּנַפְשׁוֹ,
דְּבָרָיו קָשִׁים – וְאֵשׁ בִּשְׂפָתוֹ.

מֹשֶׁה יַאסֶל – נִקְרָא רִישׁ מְתִיבְתָּא,
מַשְׁלִיט בְּתוֹךְ – חֲבִילַת הַתּוֹרָה.

אֶלְעָזָר רוּמְפְּלֵר – סוֹד הַשְּׁתִיקָה,
בְּמַעֲשָׂיו נִכָּר – חוֹתָם מַלְכוּתָה.

יוֹאֵל גָּאלְדְמַן – חָכָם בְּשִׁיחוֹ,
לְפָעָם מַטֶּה, לְפָעָם בְּלִיבּוֹ.

יוֹאֵל בְּלוּם – בָּקִי בְּכָל דָּבָר,
מוֹסִיף עֵדוּת – כְּעוֹטֶה מִסְפָּר.

יִצְחָק טַיְיכְמַן – מְסַדֵּר כַּמִּשְׁפָּט,
כְּמוֹ דַּיָּן מַבְחִן – מִשּׁוּרָה וְעַד פְּסָק.

שְׁמוּאֵל פוֹקְס – בַּעַל כּוֹחַ לָשׁוֹן מיוחד,
מְצַטֵּט וּמְחַזֵּק כָּל אֶחָד.

גְּרִינְהוֹט – צֵל בַּצֵּד, דְּמוּת חֲבוּיָה,
יֵשׁ שְׁמוּעָה עַל עֶזְרָתוֹ, יֵשׁ עַל הַשְׁקָעָתוֹ.

מַלְכִּי מָארְגַנְשְׁטֶרְן - בְּדִמְעוֹתֶיהָ,
אֵינָהּ רוֹאָה אֶת יְלָדֶיהָ.

שָׁאוּל בּוֹיֶער – צָרוּר בַּמַּצּוֹד,
חֲבֵרִים קוֹרְאִים – "לְהוֹצִיאֵהוּ מִגּוֹרָל".

פָּאַזֶען שִׁמְעוֹן – לֹא פָּאַזֶען כֶּסֶף,
אֶלָּא פָּאַזֶען עֵצוֹת – בְּקוֹל רַךְ וּמְלֻטָּף.

זִילְבֶּרְשְׁטַיְין – לֹא כֶסֶף כִּי אִם מִלִּים,
עוֹטֵף אוֹתָן – כְּמוֹ שׁוֹקוֹלַד בַּפּוֹרִים.

וְ"עַהעם" – נֶעֱלָם בְּתוֹךְ חֲשָׁכָה,
כְּנִיקְנֵיים שֶׁעוֹבֵר לָעַד – וְנוֹתֵן נְשִׁיקָה.

דַּיָּנִים בְּגוּאַטֵמָלָה – מַשְׁלִיטִים תּוֹרָה,
אַךְ מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם – צוֹחֵק "כְּמוֹ שׁוֹפְטֵי כַּדּוּרֶגֶל בַּחֲצוֹרָה".

מִסְמָכִים מוּבָאִים – בְּתוֹרַת מָקוֹר,
אַךְ לְפָעָם הֵם דּוֹמִים – לִפְרוֹשׁוֹת מִדָּבָר לֹא מָכוֹר.

מִסְמָכִים מוּבָאִים – וּתְמוּנוֹת מְצוֹרָפוֹת,
כָּל עֵדוּת קְטַנָּה – נִשְׁמֶרֶת וּכְתוּבָה.

חֲבֵרִים מְשַׂחֲקִים – בְּמִלִּים שֶׁל צְחוֹק,
מְתַבְלִים אֶת הַכֹּאב – כְּיַיִן בְּתוֹךְ דֶּלֶק.

וִכּוּחִים סוֹעֲרִים – גּוֹעֲשִׁים כַּיָּם,
שׁוּרוֹת רוֹתְחוֹת – אֵין מַנּוּחָה בָּהֶן כָּל יוֹם.

יְלָדִים נִזְכָּרִים – בְּקוֹל רַךְ וְנַעַר,
תִּקְוָה לְחִבּוּר – כְּשֶׁתַּעֲבֹר הַשָּׁעָה.

פּוֹרוּם כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה – קָטָנָה בְּאֶחָד,
דּוֹאֲגִים זֶה לָזֶה – בְּכָל יָמָם וָלַיְלָה.

יָשׁ יֹאמַר – "רָעָה הִיא כָּל הַדֶּרֶךְ",
וְחֲבֵרוֹ עוֹנֶה – "חֲבֵר, תִּשְׁתֶּה קָפֶה, לֹא נִתְוַכֵּחַ".

מִסְפָּר הַדַּפִּים – עוֹלֶה בְּלִי רֶגַע,
כְּמִי שֶׁאוֹמֵר – "חֲבֵרִים, עֲשׂוּ מַרְתּוֹן בַּקֶּבֶע".

וּבַמְּלִיצָה – כְּמוֹ נְבוּאָה מִשָּׁמַיִם,
דַּפֵּי הָאֶשְׁכּוֹל – כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנִים.

שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה נִסְפָּרוּ,
וְכָל יוֹם נִכְנַס – כְּמוֹ חָדָשׁ בְּסֵפֶר נִגְדָּרוּ.

ר' שמואל איך מיין אז דו וואלסט עס געקענט שרייבן אסאך שענער, ס'שטימט שווער א ווארט מיט'ן צווייטן 2 זאכן וואס פעלט אים פאר די Ai שכל און הארץ, ער האט נישט קיין שכל און נישט קיין געפיל

[גארנישט]

ביטע לייגן אין א ספוילער ווען מען ברענגט א לענגס און א ברייטס

[יצחק טייכמאן]

איך קען מיך פשוט נישט איינהאלטן,
נאר עס איז א מצוה לפרסם די נעמען פון די הייליגע עסקנים וועלעכע געבן זיך אוועק בלב ובנפש פאר משפחת לאווער.
אויב וואוינט איר אין ארץ הקודש און איר באגעגענט די עסקנים, געבט זיי חיזוק ועידוד!

הרב דוד שישא שליט''א
הרב מאיר אקער שליט''א
הרה''ג ר' פינחס מנחם שידלובסקי שליט''א
הרב מענדל יאקאב שליט''א

קיין איינער פון די עסקנים זענען נישט קיין קרוב, און געהערן נישט צו די זעלבע קרייז ווי לב טהור...
זיי געהערן אבער אלע צו די זעלבע פארטיי, די פארטיי הייסט 'כלל ישראל'.

[יענץ מבין]

מי מילל, מי פילל... אומגלויבליך!

מיר ווארטן נאך אויפן בילד, ווי אזוי דער אב-בית-דין מיטן ריש-מתיבתא שטייען אין דעם בית-המדרש אינאיינעם מיט ר' יואל העניך און ר' חיים עזריה.

מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו:

דאס וועט שוין נישט זיין קיין חידוש...
לאמיר אויסווארטן אויפן בילד ווי דער חכם פירט א פירות טיש ביי ר' אברהם גרינהוט אינדערהיים, און געבט שיריים פאר ר' יואל יושע העשיל...

איך פארשטיי אז ס'איז א וויץ. אבער גראדע נישט א גיטע.

אין כאן חכם ואין כאן טיש.
זאל ער שיין גיין ארבעטען, לכתחילה אין קאנסטראקשען.

איך מיין אז ער האט אסאך עקספיריענס אין 'דעמאלישען'.

[אוטובאס]

דאס וועט שוין נישט זיין קיין חידוש...
לאמיר אויסווארטן אויפן בילד ווי דער חכם פירט א פירות טיש ביי ר' אברהם גרינהוט אינדערהיים, און געבט שיריים פאר ר' יואל יושע העשיל...

איך פארשטיי אז ס'איז א וויץ. אבער גראדע נישט א גיטע.

אין כאן חכם ואין כאן טיש.
זאל ער שיין גיין ארבעטען, לכתחילה אין קאנסטראקשען.

איך מיין אז ער האט אסאך עקספיריענס אין 'דעמאלישען'.

[מבקש]

האבן מיר איצטער אויסגעהערט די ריקארדינג ווי שלמה זינגט די ניגון לב טהור צוזאמען מיטן חבריא אויפן חב"ד'סקען נוסח מיט הפסקות פון הסברים אינדערמיט, צוזאם גישמאלצן מיטן ברעסלב'ן צעקות אין השתפכות הנפש, מה נאמר.. עס הערט זיך עפעס נישט כולו פאלש, עפעס א נקודה של אמת הערט זיך יא דערין, זעהט עפעס אויס אז דער איז געוועהן אזא מין געמיש פון טוב ורע וואס די וועלט האט זעלטן געזעהן. יעצט אוודאי גייט דער נעט ריזאלט פון אזא מין טשאלנט זיין רק רע (כלומר, ביטע אטאקירט מיר נישט אז איך פראביר עם צו פארשמייליגן), ווייל קיין טוב אויף דער וועלט קען מחפה זיין אויף אכזריות והשחתות, אבער לו יצויר ער וואלט ווען נאר גענוצט די נקודות טובות...
ואם טעיתי בזה ה' הטוב יכפר בעדי
(אגב דער ניגון איז א ריכטיגער ערב רב ניגון..,ווי שוין מערערע מאל באמערקט אז ניגונים האבן זיי געזינגן מכל הבא ביד, אפילו פון רעלאטיוו היינטיגע מלחינים, אזוי ווי דער וועלטס שושנת יעקב פארפאסט דורך א גערער חסיד וואס איז לעצטנס אוועק, אין דער לב טהור ניגון איז דאכצעך פון עיבי ראטנבערג)

[גרינטליך]

איך האב געשיקט פאר עי-איי

► Show Spoiler

א לינק צו דעם אשכול, און איך האב אים געבעטן א סך-הכל און א תמצית הדברים פון וואס מיר רעדן דא אצינד. אט איז וואס ער שרייבט מיר.

.

► Show Spoiler

..
נושא האשכול

האשכול נקרא "כת לב טהור אין גוואטעמאלע" – והוא עוסק במצב של כת לב טהור, קהילה חרדית־קנאית שהתמקמה בגוואטמלה אחרי שנדדה ממדינות אחרות (קנדה, מקסיקו וכו').
מדובר בדיון רחב מאוד (378 עמודים!) שבו חברי הפורום מתעדים, מספרים, מתווכחים ומעדכנים אחד את השני על מה שקורה בתוך הקבוצה ומסביבה.

מה התוכן שמופיע שם?
1. התערבות משפטית מול הקהילה

נראה שהייתה פסיקה משפטית מקומית בגוואטמלה, שבה בית משפט הורה להוציא ילדים מהקהילה. הדבר יצר "סערה" – באשכול דנים איך הרשויות מתייחסות אל הקבוצה, אם זה מוצדק או לא, ומה ההשלכות על הילדים וההורים.

ציטוט: “די אפעראציע איז אונטערגענומען געווארען נאך וואס א לאקאלע געריכט האט געאורטיילט אוועק צו נעמען די קינדער פון די קהילה…”
(= הפעולה נעשתה אחרי שבית משפט מקומי פסק להוציא את הילדים מהקהילה).

2. עזרה מבחוץ

לצד זה, יש גם אנשים טובים שמנסים לסייע – אם זה סידור מסמכים משפטיים, אם זה מתן סיוע חומרי, או אפילו תמיכה נפשית.
הכותבים מדגישים: "לא אלמן ישראל" – כלומר שגם במצב הקשה הזה נמצאו יהודים טובים שעוזרים.

3. ניתוק מהעולם

נכתב שהקהילה מנותקת כמעט לחלוטין מהעולם החיצון.
הקשר היחיד שלהם עם אנשים מבחוץ הוא באמצעות מכתבים, ובודדים נמצאים בקשר דוא"ל. מתוארת תמונה קשה של אנשים שחיים סגורים, ללא חשיפה.

ציטוט: “די איינציגסטע קשר וואס זיי האבן מיט די וועלט אינדרויסן – איז די בריוון וואס מיר שרייב מיר זיי דא.”
(= הקשר היחיד שיש להם עם העולם החיצוני זה המכתבים שאנחנו כותבים להם כאן).

4. רגש, כאב וגם רגעי שמחה

לצד תיאורים כואבים – יש גם רגעים מרגשים. למשל, כשהתקיימה ברית מילה לילד הראשון שנולד בתוך הקהילה – הכותבים מדווחים על התרגשות עצומה, דמעות שמחה, ותחושת תקווה.

ציטוט: “רק שבוע שעבר כולנו עמדנו בהתרגשות בבריתו של הילד הראשון… בכינו מדמעות של שמחה.”

5. אזכורים של דמויות

באשכול מוזכרים שמות של מנהיגים או אנשים מרכזיים בכת, למשל:

פישל הלבראנטץ – בנו של שלמה הלברנץ (מנהיג הכת לשעבר).

דמויות נוספות מהקהילה – חלקן מוצגות כחיוביות, אחרות בהקשר ביקורתי.

האווירה באשכול

חלק רציני: תיאורים מציאותיים על ילדים שהוצאו מהבית, קשיים של משפחות, מאבקים משפטיים.

חלק רגשי: הרבה כאב, דאגה, וגם נקודות אור – בריתות, חתונות, לידות.

חלק ויכוחי/הומוריסטי: כמו בכל פורום, יש גם הערות עוקצניות, בדיחות קטנות, ולעיתים אפילו מריבות בין המגיבים על איך להבין את המצב.

התמונה הכללית

מה שנבנה באשכול הזה הוא בעצם סיפור מתמשך:

כת חרדית קטנה שנדדה ממקום למקום.

מצאה "מקלט" בגוואטמלה – אבל גם שם נתקלת בהתנגדות מצד השלטונות.

הקהילה חיה בבידוד מוחלט, עם קשר מינימלי לעולם החיצון.

יש מי שרואה אותם כקורבנות נרדפים, ויש מי שמבקר את סגנון החיים והמנהיגות שם.

ברקע – סבל של ילדים, מצוקה של משפחות, ומאמצים לעזור מבחוץ.

...
איך האב אים געבעטן אביסל מער דיטעילס, שיקט ער מיר דאס:

...
מבנה הדיון

מדובר באשכול ענק (378 עמודים!) שמתנהל כבר שנים, ומרכז בתוכו:

עדכונים שוטפים – אנשים כותבים חדשות מהשטח, שמועות, כתבות בתקשורת, ועדויות אישיות.

ויכוחים – חלק מהמשתתפים מצדדים בקהילה או לפחות מבקשים לא לשפוט, אחרים תוקפים בחריפות את מנהיגיה.

סיפורים אישיים – מי שהיה בקשר עם מישהו מהקהילה, התכתב איתם במייל, שלח להם חבילה או שמע מהם.

רגעי התרגשות – בשורות טובות כמו לידות, בריתות או חתונות שמתקיימות בתוך הקהילה – ומובאות לדיון בפורום.

הומור פנימי – כמו בכל פורום, יש גם עקיצות, ציניות, שיח באידיש עשירה עם משחקי מילים.

תוכן מרכזי שחוזר בדיון
1. החלטות משפטיות והשלכותיהן

בכל פעם שבית משפט מקומי בגואטמלה (או במדינות אחרות) מוציא החלטה – זה מבעיר את האשכול. כותבים שם מתווכחים:

האם זה צעד מוצדק?

האם הרשויות סתם רודפות קהילה דתית?

או שזה חשיפת עוולות אמיתיות?

2. סיוע מבחוץ

משתמשים מספרים על "יהודים טובים" שעזרו:

עם מסמכים משפטיים.

עם סיוע פיזי – כסף, בגדים, קשרים.

עם תמיכה רגשית.

יש מי שכותב: "לא אלמן ישראל" – תחושת גאווה שעם ישראל תמיד מתגייס לעזור, גם אם מדובר בקהילה קיצונית.

3. תחושת ניתוק

חוזרת שוב ושוב טענה: “הקשר היחיד של הקהילה עם העולם החיצון – זה המכתבים שאנחנו כותבים להם כאן.”
זה יוצר תחושת שליחות אצל הכותבים בפורום – כאילו האשכול הזה הוא קו החיים של חברי הקהילה.

4. אזכורים אישיים

נכתבים שמות, דמויות וסיפורים קטנים:

"פישל הלברנץ" – ילד שנולד, מקבל כמה שמות בברית.

משפחות ספציפיות (כמו משפחת גולדמן) שמוזכרות עם פרטים על ילדים.

אנשים שהיו בקשר אישי – דרך מיילים או ביקורים.

5. רגעי שמחה

לצד כל הקושי, הפורום מתרגש מדברים קטנים:

ברית ראשונה לילד שנולד בקהילה – הכותבים מתארים בכי מהתרגשות.

שמחות משפחתיות – כל אירוע כזה נהפך ל"קרן אור" בתוך הדיון.

6. ביקורת חריפה

לא כולם באותו צד:

חלק מהמגיבים מבקרים בחריפות את המנהיגים ("רשעים", "מנצלים").

אחרים טוענים שצריך להפריד בין ההנהגה לבין האנשים התמימים שבקהילה.

זה יוצר מריבות פנימיות – ויכוחים סוערים ממש בתוך האשכול.

סגנון השיח

רוב השיח מתנהל באידיש, עם משפטים קצרים, חריפים, לעיתים מצחיקים.

הרבה משחקי מילים וביטויים ספרותיים ("שטותים", "פויערן נעמען זיך צוזאם").

אווירה של חדר מלא אנשים שמתווכחים בקול רם – עם צעקות, אבל גם עם חיבוקי אחים.

התמונה שעולה מתוך הדיון

האשכול עצמו הוא לא רק "דיווח חדשותי" אלא ממש יומן חי של אנשים שעוקבים, מגיבים, מתווכחים ומתרגשים יחד.
אפשר לחלק אותו לשלושה קולות עיקריים:

המסקרים – מביאים חדשות, פסקי דין, כתבות.

המבקרים – תוקפים את הכת ואת ההנהגה.

המזדהים/המגינים – שמנסים להציג את הצד האנושי של החברים התמימים בקהילה.

באמצע – הרבה אנשים שבאים "לשפוך לב", עם אמירות מצחיקות, הומור שחור, ועקיצות הדדיות.

במחילת כבודכם היקר, אן קיין כוונה מזלזל זיין אין קיינעם.
אבער איך מיין אז, מ'דארף נישט דא "מארקעטן" AI מיר אלע ווייסן אז דאס מער ס'וועט אריין גיין אין די טאג טעגליכע שפראך די מער די סכנה פון דאס ווערען ליידער א חלק פון אונזער לעבן, ותוצאותיו מי ישורנה.
ממילא געמאכט א פאר קינות.
אבער איך מיין אז מאכן א מצב פון דעם, קען ברענגן א מכשול.

אגב ס'ממש מלא גראזען.

[גרינטליך]

מי מילל, מי פילל... אומגלויבליך!

מיר ווארטן נאך אויפן בילד, ווי אזוי דער אב-בית-דין מיטן ריש-מתיבתא שטייען אין דעם בית-המדרש אינאיינעם מיט ר' יואל העניך און ר' חיים עזריה.

מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו:

דאס וועט שוין נישט זיין קיין חידוש...
לאמיר אויסווארטן אויפן בילד ווי דער חכם פירט א פירות טיש ביי ר' אברהם גרינהוט אינדערהיים, און געבט שיריים פאר ר' יואל יושע העשיל...

איך פארשטיי אז ס'איז א וויץ. אבער גראדע נישט א גיטע.

אין כאן חכם ואין כאן טיש.
זאל ער שיין גיין ארבעטען, לכתחילה אין קאנסטראקשען.

גא"מ מיט וואס איז ער א חכם מיט א רבי?
ס'איז געווען ביי ריסעס א קינדערשפיל.

יעצט איז אויווער ריסעס.

יעדער גייט יעצט גיין צירוק און קלאס.

דהיינו: טוהן וואס מדארף יעדער מיט וואס ער דארף טוהן, איינער לערנען איינער ארבעטען.

[שוין געגאנגען]

רבותי מען דארף תפילות ישראל

[נין]

היינט קומט פהר די לעצטע משפט פין די 6 קינדער פון די חכם,
צו דעם גורלדוגע משפט האבן די עסקנים זיך שוין צוגעגרייט די לעצטע פהר וואכן צו שליסן סיום אויף די שעלטערס.

כדי די קאורט זאל געלונגען אויף די בעסטן וועג האט יואל גאלדמאן מיט משה לייב אלטער זיכער געמאכט מיט לב טהור לויער נעכטן אז ער קומט נישט צו די קאורט.
למעשה צום סוף איז לב טהור לויער יא אנגעקומען וואל די מאמע פון די קינדער האט זיך געוויינט צו עם,

דע קאורט הייבט זיך יעצט אן
דער אאייבישטער וועט העלפן אז אלע קינדער זאלן היינט באפרייט ווערן און מיר זאלן שליסן סיום אויף די שעלטערס

נאך דא קינדער אין שעלטער חיץ זיי

[גרינטליך]

רבותי מען דארף תפילות ישראל

היינט קומט פהר די לעצטע משפט פין די 6 קינדער פון די חכם,
צו דעם גורלדוגע משפט האבן די עסקנים זיך שוין צוגעגרייט די לעצטע פהר וואכן צו שליסן סיום אויף די שעלטערס.

כדי די קאורט זאל געלונגען אויף די בעסטן וועג האט יואל גאלדמאן מיט משה לייב אלטער זיכער געמאכט מיט לב טהור לויער נעכטן אז ער קומט נישט צו די קאורט.
למעשה צום סוף איז לב טהור לויער יא אנגעקומען וואל די מאמע פון די קינדער האט זיך געוויינט צו עם,

דע קאורט הייבט זיך יעצט אן
דער אאייבישטער וועט העלפן אז אלע קינדער זאלן היינט באפרייט ווערן און מיר זאלן שליסן סיום אויף די שעלטערס

נעכטן געמאכט ביים רבי'ן זכותו יגן עלינו א מנין תהלים פאר זייער זכות.

[גרינטליך]

היינט קומט פהר די לעצטע משפט פין די 6 קינדער פון די חכם,
צו דעם גורלדוגע משפט האבן די עסקנים זיך שוין צוגעגרייט די לעצטע פהר וואכן צו שליסן סיום אויף די שעלטערס.

כדי די קאורט זאל געלונגען אויף די בעסטן וועג האט יואל גאלדמאן מיט משה לייב אלטער זיכער געמאכט מיט לב טהור לויער נעכטן אז ער קומט נישט צו די קאורט.
למעשה צום סוף איז לב טהור לויער יא אנגעקומען וואל די מאמע פון די קינדער האט זיך געוויינט צו עם,

דע קאורט הייבט זיך יעצט אן
דער אאייבישטער וועט העלפן אז אלע קינדער זאלן היינט באפרייט ווערן און מיר זאלן שליסן סיום אויף די שעלטערס

וועלן מיר ציווארטען זען צי מברויך היינט נאך א בריוו צי נישט.
בתפילה לה' אז נעכט וואלט געקענט זיין די לעצטע בריוו

[מנחם גאלד]

נאך דא דער קינד פון משה יוסף מנחם העלבראנץ אין שעלטער און זיין געריכט איז הערשט אין אפאר וואכן.

ער בלייבט אליין דארט אויב היינט גייען בע"ה די זעקס קינדער ארויס.

[ChatGPT]

נאך דא דער קינד פון משה יוסף מנחם העלבראנץ אין שעלטער און זיין געריכט איז הערשט אין אפאר וואכן.

ער בלייבט אליין דארט אויב היינט גייען בע"ה די זעקס קינדער ארויס.

מ'קען שרייבן בריוון.

[לעבער אייער]

נאך דא דער קינד פון משה יוסף מנחם העלבראנץ אין שעלטער און זיין געריכט איז הערשט אין אפאר וואכן.

ער בלייבט אליין דארט אויב היינט גייען בע"ה די זעקס קינדער ארויס.

מ'קען שרייבן בריוון.

ער דארף טויס

[לעבער אייער]

נאך דא דער קינד פון משה יוסף מנחם העלבראנץ אין שעלטער און זיין געריכט איז הערשט אין אפאר וואכן.

ער בלייבט אליין דארט אויב היינט גייען בע"ה די זעקס קינדער ארויס.

עס איז אויך דא די קינדער פון יואל ראזנער אבער זיי ווארטן אויף פאפירן