עמוד התפלה - עלינו לשבח
געפאוסט: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2023 6:42 pm
מחבר הנוסח.
אין תשובות הגאונים (תשובה מ''ג) ווערט געברענגט א תשובה פון ר' האי גאון. אז די נוסח פון עלינו לשבח איז נתחבר געווארן דורך יהושע בן נון נאכדעם וואס די אידן האבן גענדיגט די מלחמת שבעה עמים, און יהושע האט אנגעהויבען איינטיילן דאס לאנד. וויבאלד אין די צייטן פון משה רבינו איז דער אויבערשטער נאר געווען באקאנט מיען בשמים ממעל. אבער יעצט איז שוין געווען קלאר אז ער איז אויך על הארץ מתחת.
ווי אויך שטייט דארט אז יהושע בן נון האט דאס מתקן געווען ווען ער איז געשטאנען פונקטלעך מכוון נגד כסא הכבוד.
אין כל בו (ט''ז) ברענגט ער שמעתי תקנו בשעה שכבש יריחו. און אזוי שטייט אויך אין ספר המחכים. און אזוי שרייבט אויך דער סדר היום ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו ואמרו ז' פעמים ישר והפוך. ובו הפיל ז' חומות שהיו ליריחו. אין רוקח שטייט אביסעל אנדערש. ויהושע משרת איש האלוקים יסדו כשנכנס לארץ הקדושה וראה כי חוקות הגוים הבל הם ואליליהם בלא יוכלו להציל עובדיהם.
די ראשונים שרייבן אז יהושע בן בון האט אריינגעשטעלט זיין נאמען אין דעם. עלינו שלא שם ואנחנו כורעים הוא אלוקינו. וואס איז די ראשי תיבות הושע (און נישט יהושע וויבאלד די יו''ד האט נאר משה רבינו צוגעגעבן, און איז נישט געווען זיין ארגינעלע נאמען)
מהאי טעמא וואונדערט זיך דער תשב''ץ אויפן נוסח פון אבודרהם וואס שרייבט אנשטאט ואנחנו כורעים, אבל אנו כורעים, וויבאלד מיר זעהען דאך קלאר אז יהושע האט דאס מתקן געווען ואנחנו כורעים.
אמירתה בכל יום.
אין תשובות הגאונים שטייט. אז רבי יוחנן בן זכאי האט מתקן געווען צו זאגן עלינו לשבח יעדן טאג, און די גאונים שפעטער האבן דאס אוועקגעשטעלט צו זאגן נאך אלע דריי תפילות.
אין מאירי (ברכות ל''ב:) שטייט אז דער טעם פארוואס מען זאגט עלינו נאכן דאווענען, איז וויבאלד המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפילתו. ממילא זאגט מען צוליב דעם עלינו.
אין לבוש (סימן קל''ג) שטייט, דער טעם וויבאלד דאס איז כעבד שנוטל רשות מרבו שמשתחווה והולך לו.
אין ב''ח שטייט בזה הלשון. הטעם הוא לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו ייחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי, כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים המצליחים, לא נפנה לבבינו אל האלילים, ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה.
שבח הנוסח.
שטייט אין תשובות הגאונים. אין שבח כמוהו ליוצרינו, ועולה על כל התשבחות שבעולם.
אזוי אויך שטייט דארט אין תשובות הגאונים. שבח זה של עלינו לשבח, אינו כשאר כל התשבחות והתפלות. מפני שבו נכללים כל העיקרים והיסודות ומדרגות כל האמונה מה שאין הפה יכולה לדבר והלב יכול להרהר...וקבלנו שיש לומר שבח זה ומתשתחוים באימה ויראה ברתת ובזיע בשפוי ראש. כי כל צבא השמים שומעים, והקב''ה עומד עם פמליא של מעלה וכולם עונים ואומרים. אשרי העם העם שככה לו אשרי העם שד' אלווקיו אשרי אדם עוז לו בך.
אין סדר היום שטייט. וצריך לאומרו בכונה גדולה, ויש בו כמה סודות ורמזים וכוחו גדול. און אזוי אויך שרייבט דער רמ''א אז מען זאל עס זאגן בכונה. און לבוש שטייט ואחר התפלה אומרים עלינו לשבח מעומד מפני שהוא שבח גדול לפיכך יזהר לאומרו בכונה.
אין די ראשונים (המחכים, תשב''ץ קטן) ווערט געברענגט א נוסח הגמרא, שבח גדול יש בעלינו לשבח לכך צריך לאומרו מעומד.
על כן נקוה.
אין סדר היום ווערט געברענגט א שיטה אז ועל כן נקוה האט עכן געזאגט, און על כן נקוה איש ראשי תיבות עכן. אבער אין אנדערע פלעצער ווערט געברענגט אז דאס איז נאך יא א חלק פון די נוסח יהושע בן נון. (?)
דער עולם ווערט געבעטן אריין צו קומען מיט מער.
אין תשובות הגאונים (תשובה מ''ג) ווערט געברענגט א תשובה פון ר' האי גאון. אז די נוסח פון עלינו לשבח איז נתחבר געווארן דורך יהושע בן נון נאכדעם וואס די אידן האבן גענדיגט די מלחמת שבעה עמים, און יהושע האט אנגעהויבען איינטיילן דאס לאנד. וויבאלד אין די צייטן פון משה רבינו איז דער אויבערשטער נאר געווען באקאנט מיען בשמים ממעל. אבער יעצט איז שוין געווען קלאר אז ער איז אויך על הארץ מתחת.
ווי אויך שטייט דארט אז יהושע בן נון האט דאס מתקן געווען ווען ער איז געשטאנען פונקטלעך מכוון נגד כסא הכבוד.
אין כל בו (ט''ז) ברענגט ער שמעתי תקנו בשעה שכבש יריחו. און אזוי שטייט אויך אין ספר המחכים. און אזוי שרייבט אויך דער סדר היום ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו ואמרו ז' פעמים ישר והפוך. ובו הפיל ז' חומות שהיו ליריחו. אין רוקח שטייט אביסעל אנדערש. ויהושע משרת איש האלוקים יסדו כשנכנס לארץ הקדושה וראה כי חוקות הגוים הבל הם ואליליהם בלא יוכלו להציל עובדיהם.
די ראשונים שרייבן אז יהושע בן בון האט אריינגעשטעלט זיין נאמען אין דעם. עלינו שלא שם ואנחנו כורעים הוא אלוקינו. וואס איז די ראשי תיבות הושע (און נישט יהושע וויבאלד די יו''ד האט נאר משה רבינו צוגעגעבן, און איז נישט געווען זיין ארגינעלע נאמען)
מהאי טעמא וואונדערט זיך דער תשב''ץ אויפן נוסח פון אבודרהם וואס שרייבט אנשטאט ואנחנו כורעים, אבל אנו כורעים, וויבאלד מיר זעהען דאך קלאר אז יהושע האט דאס מתקן געווען ואנחנו כורעים.
אמירתה בכל יום.
אין תשובות הגאונים שטייט. אז רבי יוחנן בן זכאי האט מתקן געווען צו זאגן עלינו לשבח יעדן טאג, און די גאונים שפעטער האבן דאס אוועקגעשטעלט צו זאגן נאך אלע דריי תפילות.
אין מאירי (ברכות ל''ב:) שטייט אז דער טעם פארוואס מען זאגט עלינו נאכן דאווענען, איז וויבאלד המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפילתו. ממילא זאגט מען צוליב דעם עלינו.
אין לבוש (סימן קל''ג) שטייט, דער טעם וויבאלד דאס איז כעבד שנוטל רשות מרבו שמשתחווה והולך לו.
אין ב''ח שטייט בזה הלשון. הטעם הוא לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו ייחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי, כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים המצליחים, לא נפנה לבבינו אל האלילים, ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה.
שבח הנוסח.
שטייט אין תשובות הגאונים. אין שבח כמוהו ליוצרינו, ועולה על כל התשבחות שבעולם.
אזוי אויך שטייט דארט אין תשובות הגאונים. שבח זה של עלינו לשבח, אינו כשאר כל התשבחות והתפלות. מפני שבו נכללים כל העיקרים והיסודות ומדרגות כל האמונה מה שאין הפה יכולה לדבר והלב יכול להרהר...וקבלנו שיש לומר שבח זה ומתשתחוים באימה ויראה ברתת ובזיע בשפוי ראש. כי כל צבא השמים שומעים, והקב''ה עומד עם פמליא של מעלה וכולם עונים ואומרים. אשרי העם העם שככה לו אשרי העם שד' אלווקיו אשרי אדם עוז לו בך.
אין סדר היום שטייט. וצריך לאומרו בכונה גדולה, ויש בו כמה סודות ורמזים וכוחו גדול. און אזוי אויך שרייבט דער רמ''א אז מען זאל עס זאגן בכונה. און לבוש שטייט ואחר התפלה אומרים עלינו לשבח מעומד מפני שהוא שבח גדול לפיכך יזהר לאומרו בכונה.
אין די ראשונים (המחכים, תשב''ץ קטן) ווערט געברענגט א נוסח הגמרא, שבח גדול יש בעלינו לשבח לכך צריך לאומרו מעומד.
על כן נקוה.
אין סדר היום ווערט געברענגט א שיטה אז ועל כן נקוה האט עכן געזאגט, און על כן נקוה איש ראשי תיבות עכן. אבער אין אנדערע פלעצער ווערט געברענגט אז דאס איז נאך יא א חלק פון די נוסח יהושע בן נון. (?)
דער עולם ווערט געבעטן אריין צו קומען מיט מער.