הרה''ק רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב זי''ע-ט"ז בשבט ה'תש"ס
נולד א' באדר ב' ה'תרפ"ז בקרקוב שבפולין לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר השישי מלעלוב. בבריתו כובד בסנדקאות רבי ישעיה הלברשטאם מטשחויב.
בחורף תרפ"ח בהיותו כבן שנה עלה עם אביו לארץ ישראל והתגורר בשכונת בתי ורשה בירושלים.
בשנת ה'ת"ש נכנס ללמוד בישיבת קמניץ אצל הרב משה ברנשטיין ולמד בחברותא עם רבי ישראל גרוסמן,
בשנת תש"ב כשעבר אביו לתל אביב החל ללמוד בישיבת בית יוסף בבני ברק, והיה חביב לפני ראש הישיבה הרב יעקב ישראל קניבסקי שקבע איתו לימוד שבועי ביום שישי בשולחן ערוך יורה דעה.
בשנות מגורי אביו בתל אביב, הסתופף רבי אברהם שלמה בצל רבי אהרן מבעלזא שהתבטא עליו שהוא ירא שמים.
בט"ו בשבט תש"ז נשא את חיה ברכה עלקה, בת רבי יהודה זונדל הגר אדמו"ר מסאווראן, חתנו של הרב שמואל אהרן שזורי (וובר). מסדר הקידושין בחתונתם היה הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
בסביבות שנת תש"ח פתח אביו את בית המדרש "בית דוד" בירושלים ומינה את בנו לרב המקום, כשהוא מוסר שם שיעורים ביורה דעה לבחורים.
בשנת ה'תש"י (1950) היה בין מקימי ארגון "חבר פעילי המחנה התורתי" (לימים נקרא יד לאחים) ביחד עם מספר אברכים ובחורים בהם הרב שלום דובער ליפשיץ.
בגיל 24 קיבל סמיכה מהרב יוסף צבי קאליש ועוד כמה מרבני תל אביב.
בשנת תשט"ו הקים אביו ישיבת קטנה "תורת משה" בירושלים ומינה את בנו לעמוד בראשות הישיבה.
בתחילת שנת תשכ"ט, בברכת אביו, נסע למגדל העמק ופתח כולל אברכים ומינה את הרב אשר סופר לראש הכולל. בחודש אייר אותה שנה, מסר את ניהול הכולל לרב יצחק דוד גרוסמן.
בראשית תשל"א הקים כולל אברכים בעפולה, בראשה העמיד את חתנו הרב שלמה ווסרמן. כן הקים שם תלמוד תורה "מדרש פנחס" על שם רבי פנחס הורוביץ בעל ה'הפלאה', כאשר במשך העשור שהתלמוד תורה היה קיים למדו שם עשרות ילדים.
מסופר שאביו ביטא את רצונו בפני כמה ממקורביו שהוא ימלא את מקומו.
לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב (לצד אחיו רבי שמעון נתן נטע בידרמן שהוכתר לאדמו"ר מלעלוב קרלין), ואחיו הרב פנחס יצחק והרב ישכר דוב קיבלו את מרותו.
נפטר כשעה לאחר צאת השבת, אור לט"ז בשבט ה'תש"ס, לאחר מחלה קצרה. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בסמוך לקבר אביו.
על פי צוואתו, שני בניו, רבי שמעון נתן נטע ורבי יצחק מאיר אייזיק, הוכתרו לאדמו"רים.
בחורף תרפ"ח בהיותו כבן שנה עלה עם אביו לארץ ישראל והתגורר בשכונת בתי ורשה בירושלים.
בשנת ה'ת"ש נכנס ללמוד בישיבת קמניץ אצל הרב משה ברנשטיין ולמד בחברותא עם רבי ישראל גרוסמן,
בשנת תש"ב כשעבר אביו לתל אביב החל ללמוד בישיבת בית יוסף בבני ברק, והיה חביב לפני ראש הישיבה הרב יעקב ישראל קניבסקי שקבע איתו לימוד שבועי ביום שישי בשולחן ערוך יורה דעה.
בשנות מגורי אביו בתל אביב, הסתופף רבי אברהם שלמה בצל רבי אהרן מבעלזא שהתבטא עליו שהוא ירא שמים.
בט"ו בשבט תש"ז נשא את חיה ברכה עלקה, בת רבי יהודה זונדל הגר אדמו"ר מסאווראן, חתנו של הרב שמואל אהרן שזורי (וובר). מסדר הקידושין בחתונתם היה הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
בסביבות שנת תש"ח פתח אביו את בית המדרש "בית דוד" בירושלים ומינה את בנו לרב המקום, כשהוא מוסר שם שיעורים ביורה דעה לבחורים.
בשנת ה'תש"י (1950) היה בין מקימי ארגון "חבר פעילי המחנה התורתי" (לימים נקרא יד לאחים) ביחד עם מספר אברכים ובחורים בהם הרב שלום דובער ליפשיץ.
בגיל 24 קיבל סמיכה מהרב יוסף צבי קאליש ועוד כמה מרבני תל אביב.
בשנת תשט"ו הקים אביו ישיבת קטנה "תורת משה" בירושלים ומינה את בנו לעמוד בראשות הישיבה.
בתחילת שנת תשכ"ט, בברכת אביו, נסע למגדל העמק ופתח כולל אברכים ומינה את הרב אשר סופר לראש הכולל. בחודש אייר אותה שנה, מסר את ניהול הכולל לרב יצחק דוד גרוסמן.
בראשית תשל"א הקים כולל אברכים בעפולה, בראשה העמיד את חתנו הרב שלמה ווסרמן. כן הקים שם תלמוד תורה "מדרש פנחס" על שם רבי פנחס הורוביץ בעל ה'הפלאה', כאשר במשך העשור שהתלמוד תורה היה קיים למדו שם עשרות ילדים.
מסופר שאביו ביטא את רצונו בפני כמה ממקורביו שהוא ימלא את מקומו.
לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב (לצד אחיו רבי שמעון נתן נטע בידרמן שהוכתר לאדמו"ר מלעלוב קרלין), ואחיו הרב פנחס יצחק והרב ישכר דוב קיבלו את מרותו.
נפטר כשעה לאחר צאת השבת, אור לט"ז בשבט ה'תש"ס, לאחר מחלה קצרה. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בסמוך לקבר אביו.
על פי צוואתו, שני בניו, רבי שמעון נתן נטע ורבי יצחק מאיר אייזיק, הוכתרו לאדמו"רים.
