דער תהלים איד האט געשריבן: ↑מאנטאג סעפטעמבער 09, 2024 3:37 pm
אריינגערעכט מורך ורבך החתם סופר, על אף שלאור המצב לא עלתה בידו לתקן הדבר, כשבכמה מדינות כבר הלכו כולם בפריעת ראש, ואכמ"ל, בעסער געזאגט ולא נכפיל
הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל, רב ואב"ד דקהל יראים קרלסרווה, כתב בשו"ת סתרי ומגיני חלק ב' סי' מ"ד בשנת תרצ"ב: "לענ"ד מכל מה שהוכחתי בתשובתי מפורש יוצא
דלדינא מותר והמחמיר יחמיר לעצמו כמו שהחמיר ג"כ מרן החת"ס בצוואתו לבני ביתו".
והגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, כתב בשו"ת אז נדברו חלק י' סי' כ"ח: "יתכן שגם מרן החת"ס
שהזהיר רק לבנותיו ס"ל דעיקר האיסור הוא משום מראית העין, ומה דבספרי רבני אונגרין אוסרים, הרי הרבה הדגישו בגלל שהמתקדמים התחילו בזה, לא בזמננו שהמתקדמים והדומה להם מהדרים דוקא במטפחת דזילו להו וכו', והלובשות פאה מחזיקות אותן לאדוקות".
והגאון רבי גבריאל ציננער כתב בקובץ אור ישראל, "וראה בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' שמ"ט שדן בפאה נכרית לענין שיער מת האסור בהנאה, ע"ש, ולא הזכיר כלל שיטת האוסרים פאה נכרית, ובפרט שכן גם דעת רבו החת"ס לאסור, ועוד שידוע שהחת"ס מעולם לא זז מפסקי הרמ"א, והרמ"א סי' ע"ה התיר ללכת בפאה נכרית,
אלא ודאי שהחת"ס אמר הנהגה זו לזרעו ולא אסר על כלל ישראל".
וכן כתב הגאון רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל, אב"ד פאפא, בשו"ת ויען יוסף או"ח סי' מ"א וזה לשונו: "והחת"ס בצוואתו כתב פאה נכרית אני אוסר עליכם,
נראה מפורש שלזרעו אסר, אבל לכולי עלמא לא היה בידו לאסור".
וגם הסברה הישרה אומרת שאי אפשר להביא ראיה מדעת החת"ס בצוואתו לאסור הפאה, ומאידך להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, או להתיר לכתחילה גילוי שתי אצבעות וכו'. שהרי כתב "תיזהרו מרעת נשים רעות שמוציאים אפי' שיער אחד חוץ", ובפאה נכרית כתב "וגם בפאה נכרית אני אוסר עליכם",
ומשמע שלדעתו גילוי מקצת שערות גרע הרבה מפאה נכרית. והמביאים ראיה ממנו לאסור לבישת פאה, כשהאפשרות השניה היא לכסות במטפחת כמו שמצוי כיום, עושים "פלגינן דיבורא" בשיטתו בדין כיסוי הראש, וזה לא יתכן.
ועוד כתב הגר"ג ציננער:
"עוד קיבלתי מכתב מחכם אחד שהעיר שהחת"ס אוסר פאה נכרית, לכן על בית תלמידי תלמידיו לנהוג כן. הנה אם כי אין לי טעם מספיק למה לא נתפשט במשפחתו הנהגה זו, אך כיון דקיי"ל מעשה רב, ו
נתברר לי היטב שכמעט כל משפחת הכתב סופר וצאצאיו אחריו שהיו גדולי ישראל והלכו בעקבותיו בכל צעד ושעל, ובענין זה לא נהגו כדבריו, בוודאי יש להם טעם, אפי' לא ידענו המקור, בכל אופן כך נוהגים.
והעידה בתו של הגה"צ יוסף יונה מאונדארף זצ"ל בשם אביה,
שבדור שאחר החת"ס התחילו בנות ישראל ללכת בפאה, מחמת שראו גדולי ישראל דאז שקלקלתם היא תקנתם, שהדבר גרם שהתחילו ללכת בשערות ראשן רח"ל, לכן הנהיגו ללכת בפאה נכרית, ע"כ דבריו. לכן אנו מוצאים שבימי הכתב סופר ומהר"ם שיק לא הקפידו על חבישת פאה נכרית.
וכתב לי הגאון רבי יעקב יצחק ניימן שליט"א, אב"ד חסידי בעלזא מונטריאול, הנה המעיין הן בצוואת מרן החת"ס וכן ערוגת הבושם בהכנה דרבה שכתבו בלשון "ואפי' פאה נכרית אני אוסר עליכם", אפשר לומר זאת שהוא מדבר אל בניו ועליהם שייך הציווי אבל לא על הנכדות, כי באמת היה צריך לכתוב "אני אוסר עליהן" בלשון נקבה. ע"כ דבריו. וידעתי מגדולים נכדי החת"ס ובעל ערוגת הבושם מחוסט גם שאסרו פאה נכרית, אפי' הכי צאצאיהם הקילו בזה,
וסיבת הדבר מפני כבוד הוריהם שהיו רבנים ות"ח ולא נהגו כך במקומם וד"ל.
ומי לנו גדול מבעל לבושי מרדכי שהיה מגדולי הדור בהונגריה, בין בהוראה ובין בצדקות, וכתב ביורה דעה ח"ב סי' קס"ח להשיב לשואל שראיתי מתלהב ברוב צדקתו להרעיש ולמחות ביד רמה על דבר הנשים המתלבשות בפאה נכרית... וידעתי ונהירנא מאמי מורתי הצדקת נ"ע היתה מאוד מקפדת על המצנפת התחתונה, וכמדומה שהיה לה שני כיסויים ולענ"ד זה העיקר בכל מה שמכסות ראשה יהיה על שני כיסויים הנ"ל וכו'. וכ"כ בח"ד סי' פ"ו, שהעיקר שאפי' אם תלך במטפחת לבד לא יועיל, רק העיקר נראה לענ"ד לפי מה שאני נזכר באמי מורתי הצדקנית נ"ע, שהיתה מקפדת להיות סבכה על ראשה כמש"כ בגמ' דבלא זה הוה גילוי הראש ממש, ושוב בין מטפחת בין שאר כיסויים וכיו"ב, היה על הסבכה ממנה ע"ש. ובאמת מקורו בשו"ת חת"ס או"ח סי' ל"ו שכתב שמלבד המטפחת בעינן גם כובע על ראשה.
מבואר שעיקר התקנה להיות כיסוי על הראש ועליה תלבש הפאה, אבל ללכת בפאה נכרית גלויה לא אסר מעולם ומביא שכך הלכה אמו הצדקת ז"ל, ע"ש. ושמעתי מזקני ת"ח, הטעם שציוו לחבוש שני כיסויים, מפני שנתפשט בהונגריה בין המון עם ללכת ב"בי האר" בין פדחת לאוזן כמש"כ המג"א סי' ע"ה בשם מהר"ם אלשקר, והיה חשש שתגלה שערות שלה, לכן תקנו לכסות ראשה בכיסוי סבכה כעין מטפחת ועליה תשים פאה נכרית כדי שלא יראו השערות כלל, ע"כ דבריו. וא"כ בזמננו שפאה נכרית עשויה באופן שמכסה את כל הראש והשערות, א"כ אין שום איסור גם בפאה מגולה".
