די כשרות פון א שופר אויף ראש השנה

[דאפלטער]

איך האב געמיינט אז דער אשכול גייט רעדן פונעם שערורי' וואס איז לעצטנס ארויף געקומען ביי אונז אין בית מדרש אין חרדים ד'ק"י אז די שופרות זענען פסול אלץ תקרובת...

[המברך יתברך]

איך ווייס נישט דערוועגן, ביטע אויב דו האסט אינפארמאציע לייגט ארויס. אוודאי איז בעסער מיט מקורות.

[דאפלטער]

איך ווייס נישט דערוועגן, ביטע אויב דו האסט אינפארמאציע לייגט ארויס. אוודאי איז בעסער מיט מקורות.

אין אונזער פאל איז בפשטות בעסער אנע מקורות...

[המברך יתברך]

נו זאל זיין אזוי, אבער אהער מיט די סחורה...

[המברך יתברך]

העי @דאפלטער , ביסט טאקע א דאפלטער, האסט מיך געקאפיעט!! אבער איך האב דווקא הנאה דערפון, לחיים!!!

[המברך יתברך]

קאפח שופר.jpg (20.59 KiB) געזען געווארן 468 מאל

דא האסטו א ריכטיגע קאפח שופר, גארנישט אויסגעבויגן (איך נעם נישט קיין אחריות אז ביים מויל האט מען נישט געעפנט אביסל..., אדער אז ס'האט נישט קיין אנדערן פסול).

[המברך יתברך]

קרן מפותל.jpg (21.45 KiB) געזען געווארן 468 מאל

איל עם קרנות מפותלות.jpg (152.45 KiB) געזען געווארן 468 מאל

קרן מפתל.jpg (26.67 KiB) געזען געווארן 468 מאל

און דא זענען דא ווידער'ן (ס'איז א געוויסער סטרעין אדער ווערייעטי) וואס האבן גאר געדרייעטע הערנער, פון וואס מ'קען מאכן שופרות וואס זענען כמעט אזויווי די תימנ'ע. אבער דאך קען מען דערקענען מיט א קלארקייט אויף א געדרייעטע שופר צי ס'קומט פון אזא סארט ווידער (וואס דאן איז עס א לכחילה לכולי עלמא) אדער פון א קודו.

[המברך יתברך]

שופר מפותל של איל.jpg (156.04 KiB) געזען געווארן 467 מאל

דא האסטו איין אזא שופר.

[המברך יתברך]

נא וואס האלט דער עולם, איך קען עס נאך שיקן פאר אן אויסגאבע פאר באצאלט? אדער ס'שוין אויסגעניצטע סחורה?

[דאפלטער]

העי @דאפלטער , ביסט טאקע א דאפלטער, האסט מיך געקאפיעט!! אבער איך האב דווקא הנאה דערפון, לחיים!!!

אויוויי נישט באמערקט, גיימיר טוישן,
די בילד איז א אייקאן
עדיט נישט ממש די זעלבע

[המברך יתברך]

קענסט עס האלטן, אזויווי דו זאגסט, ס'איז גענוג אנדערש אז מ'זאל זיך נישט צעמישן. אבער דאך האב איך הנאה אז דו אידענטיפיצירסט דיך מיט'ן געדאנק שבו!!!

[המברך יתברך]

Grosen_adarra_jotzen.jpg (55.04 KiB) געזען געווארן 455 מאל

א גוי בלאזט מיט א קרן השור (וואס איז פסול), אשרי העם יודעי תרועה.

[המברך יתברך]

goat-with-horn.jpg (111.15 KiB) געזען געווארן 454 מאל

א ציג מיט זיינע הערנער, עס איז כשר פאר שופר אבער נישט מהודר.

[המברך יתברך]

Goat-horn-wm.jpg (150.49 KiB) געזען געווארן 453 מאל

די שופרות פון א ציג.

[דאפלטער]

נו זאל זיין אזוי, אבער אהער מיט די סחורה...

זעה איך אז מען האט שוין יא גערעדט דערפןן
viewtopic.php?p=18249#p18249

[דאפלטער]

פול מאראקאנער שופרות וואס ווייסט איר? איך האב ביי מיר אין שטוב איינס, עס דארף צו הייסן אז אלע אדמורי"ם נוצן נאר די סארט וואס איך פארמאג

[המברך יתברך]

אפילו די שופרות וואס ווערן געמאכט אין ארץ ישראל, קומען די רויע הערנער על פי רוב פון מאראקא.

[חוקר]

@המברך יתברך איך האב זייער הנאה פון אייער שיעור דא.
אפשר גיבט איר נאך לכבוד סוכות וכו', סכך, ד' מינים, ועוד, יעדע מצוה וויאזוי און ווי מען מאכט דאס וכו'.

[שמח]

@המברך יתברך איך האב זייער הנאה פון אייער שיעור דא.
אפשר גיבט איר נאך לכבוד סוכות וכו', סכך, ד' מינים, ועוד, יעדע מצוה וויאזוי און ווי מען מאכט דאס וכו'.

@המברך יתברך גא''מ לבקשתו.

[המברך יתברך]

שכוח @חוקר און @שמח פאר די איינלאדונג, אבער דו אלס חוקר קענסט דען נישט עפעס אהערשטעלן?

[חוקר]

שכוח @חוקר און @שמח פאר די איינלאדונג, אבער דו אלס חוקר קענסט דען נישט עפעס אהערשטעלן?

צוביסלעך...
אז די האסט שוין די פעדער אין די האנט, גיי אן.

[המברך יתברך]

איך האב אפילו נישט געטראכט פון אנפאנג, אז איך וועל קענען דאס שטופן ביז אהער... און דווקא, איך פיל נישט ווי ס'איז געענדיגט. עס זענען געבליבן אסאך קושיות און איך ווארט צו הערן אויב עטס האטס עפעס צו צולייגן. איין זאך וואס איך טראכט איז, אז אלע שופרות פלעגן ווערן אויסגעגראדט, נאר אז א יעל קען מען אויסגראדן אינגאנצן און אן איִל נישט, אזויווי מ'זעט דאך ביי די אלטע שופרות. און לויט דעם קען אפשר זיין אפילו, אז ווען מ'שניידט עס אפ אזויווי ביי די קאפח שופרות, וואלט עס שוין יא געקענט ווערן אויסגעגראדט. אדער קען מען אויך אריינגיין טיפער אין וואס מיינט גלייך אדער געבויגן.

[המברך יתברך]

בס"ד



לכבוד אחי ורעי ידידי היקרים שבכל אתר, ישמרכם צור ויברכם לאלתר,

Rabbi ...

כאן ידידכם הנאמן הרב אמתי בן-דוד, מחבר ספר שיחת חולין

שלום רב לאוהבי תורתך,

לרגל חודש הרחמים והסליחות וימי התקיעה והתרועה, אני שולח שני מאמרים:

א) בענין שופר הבא מאיל הבר ההררי הפראי.

ב) בענין שופר הבא מכבשה נקבה.

הסיפור שלנו: הוזמנתי לבית מדרשו של רב נכבד שליט"א המומחה לענייני מסורת הכשרות של בעלי חיים

והוא הציג לפני שופרות גדולים בסגנון טבעי בלתי מעובד שהוא הכין מקרני איל הבר הפראי החי בהרים

והוא טוען שאין לו דין איל וכבש מן התורה,

ועל כן אין לתקוע בהם לכתחילה בראש השנה,

לטענתו שופרות אלו נפוצים עתה בארץ ישראל במקומות רבים ונמכרים כשופר טבעי בלתי מעובד

ומוצגים ככשרים לכתחילה לדעת הגאונים שאין לשנות בשופר כלום,

ולדעתו יש להפסיק למוכרם או להשתמש בהם, כיון שאינם ממין כבש הבית שנאמר בתורה.

הוא ביקש ממני להצטרף אליו ולרבנים נוספים ולחתום על קול קורא להפסקת השימוש בשופרות אלו...



זו אחת מהפעילויות של בית מדרש בכורי יוסף בירושלים

המרכז העולמי להנחלת הלכות כשרות הבשר

המעמיד תלמידים בכל רחבי הארץ והעולם להמשך השליחות לשמירת הכשרות

שחיטה – טריפות – ניקור – קדשים – סימני בעלי חיים – מליחה – שילוח הקן – ראשית הגז – מתנות כהונה

זכותך להשתתף עכשיו בפעילות המבורכת

תרום דרך נדרים פלוס 03-7630585 שלוחה 4308 בכורי יוסף, מספר מוסד 7002105

קישור לתרומה מיידית (במחשב מסונן):

https://www.matara.pro/nedarimplus/onli ... ad=7002105



החזקת אברך לחודש 1800 ₪ אברך כולל ערב 400 ₪ אברך כולל הנץ 700 ₪

והכי טוב לנו הוראת קבע קבועה של 50 או 100 ₪

שנהיה רגועים בכל ראש חודש שיש בס"ד מה לשלם לאברכים שיחיו

והראש של כולנו יהיה פנוי ללמוד וללמד



For American Tax free Credit Card:

Levberel.org

Choose program Bekurei Yosef



שבת שלום ומבורך

ידידך הנאמן

אמתי בן-דוד



אשמח אם תעביר הודעה זו לכל מי שנראה לך מתאים, תודה

[המברך יתברך]

בס"ד בענין השופרות הטבעיים

לאחרונה עוררו מעוררים בדבר השופרות בעלי המראה הטבעי שהחלו לתקוע בהם בכמה מקומות, שהם גדולים ועבים ומחוספסים יותר מהשופרות שהיו רגילים עד עתה [שהם דקים וחלקים]. לטענתם נעשים שופרות אלו מכבשי בר החיים בהרים [ששונים במראם מאד מכבשי הבית: אינם מגדלים צמר, רגליהם חזקות ועבות ומיועדות לריצה וקפיצה, יש להם זנב קצר מאד]. לפי מה שהשוו את השופרות הללו לקרניים של כבש הבר ההררי בעל הצמר הקצר (Sheep Horned Big (וכבש הבר הקורסיקאי ( Wild Corsican Sheep ,(וראו שהם דומים להם בגודלם בצבעיהם בפיתוליהם ובחריציהם. וכן לפי מה שראו ששופרות אלו אינם עגולים ברחבם אלא יש חידוד ארוך לאורכם. וכן רואים בהם לעיתים סדקים ושברים, אות לנגיחות שנגחו זה את זה כדרכם של אילי הבר הפראיים. ומספרים שהראו משופרות אלו לכמה מגדולי הדור שליט"א שאמרו להם שהם נראים שונים מהמקובל בעם ישראל בדורות שעברו. והם מעוררים על כך שאותם שופרות נעשים מכבשי הבר הללו שהם איל הבר, שלדעת רב נחמן בגמ' (חולין פ ע"א) ֵאיל הבר (שכותבים שמו אִַיל בחיריק [ולא ַאָיּל בקמץ] והוא מין הבר של איל הכבשים הנקרא זכר או דיכרא בלשון חכמים [רש"י ד"ה איל הבר, וראה הגהות רעק"א או"ח תקפו סק"א, שו"ת מלמד להועיל ח"ג פט]) הוא הכוי שהוא ספק ממין הבהמה וספק ממין החיה (כיון שגדל ביערות [רש"י ורעק"א שם]), שאין מברכים על כיסוי דמו (שו"ע יו"ד כח ג), וא"כ אינו האיל שנאחז בקרניו בהר המוריה והקריבו אברהם אבינו תחת יצחק בנו, שהרי חיה פסולה לגבי מזבח (ויק"ר כז, תנחומא אמור י, וראה רע"ם מע"ש פ"א מ"ד).

ועוד הביאו הם את דעת חוקרי הטבע שכבש הבר הוא הזמר שבחיות הטהורות, שנקרא כך על שם שצמרו זמור וקצוץ ואינו מתארך אף בחורף, ולפי זה הרי הוא חיה גמורה. ועוד טענו שאף אם נאמר שהוא ממיני הכבשים, הרי נפסק להלכה (טור שו"ע או"ח תקפו א ומשנ"ב סק"ב-סק"ד) ששלש דרגות לשופר; לכתחילה יתקע בשופר של אִַיל וכפוף, ואם לא מצא יתקע בשופר של תיש ועז, ואם לא מצא יתקע בשופר של שאר חיות טהורות כיעלים. (והפמ"ג מש"ז סק"א מנה שש-שבע דרגות; אִַיל זכר כפוף, שאר מינים כפוף, כבשה פשוט, עיזים ויעלים, שאר מיני חיות טהורות, טמא שיש לו חלל, ושל פרה ושור פסולים).

ואמנם השופרות המדוברים הם כפופים, אך אם אותם כבשים נחשבים כוי או ממין הזמר, הרי הם בדרגה שלישית או רביעית ואין לקחת קרניהם לכתחילה. ובפרט לדעת הרמב"ם (הלכות שופר פ"א ה"א) הפוסל שופרות כל מיני הבהמות והחיות מלבד מין כבש, יש לחוש שפסולים אף בדיעבד. (אמנם הכלבו [סי' סד] וארחות חיים [דין תקיעת שופר] והט"ז [סק"א] מבארים בדעת הרמב"ם שכוונתו לפסול רק מיני הבקר, ובשם כבש כולל כל מיני הצאן והיעלים שכשרים אם הם כפופים, אך כתב הכס"מ שלא משמע כן בדבריו).

ואשיב בעניות דעתי על דבריהם אחד לאחד: לאחר הבירור עם מייצר השופרות ר' צבי בר-ששת נ"י שהעיד והראה לי תמונות ברורות ממין הכבש אשר ממנו מייצרת משפחתו את השופרות מארץ מרוקו [למעלה מעשרה דורות במשך מאות שנים], ָה ֵאי ִלים שמהם מיוצרים השופרות הם ממין כבש בייתי בוודאי לכל דבר, רואים בתמונות בבירור כבשים בעלי צמר ארוך שניתן לגוזזו ולהכין ממנו בגדים, הם בעלי אליה שמנה (ככבש הארצישראלי הקדום [ראה פי' הראב"ע ויקרא ג יב]), (חלקם בעלי פרצוף בצבע חום וחלקם ניכרים בפרצוף לבן ועליו נקודים וטלואים בכתמים שחורים על עיניהם וחוטמם). הערבים מגדלים אותם בדירים סגורים ובמרעה עדרים בליווי רועי צאן שמזונותיהם עליהם, ואינם גדלים לבדם בר במדבר, ואינם מטפסים לבדם בהרים או ביערות. וכן שמעתי דברים מעין אלו מכמה ממייצרי השופרות הגולמיים המייצרים בעצמם בארץ ישראל. ומה שנשתנה היום וגרם למעוררים להתעורר על לא דבר, הוא שעד לאחרונה היו בדרך כלל רגילים לקחת את השופרות מהכבשים (מזנים שפותחו ע"י הכלאות שיהיה להם צמר משובח וחלב רב וקרניים קטנות) בצעירותם בעוד קרניהם קטנות יחסית ולעשות מהם שופרות קטנים ועדינים ולעבד אותם היטב ולבשלם ולגרדם גם מבחוץ ולהחליקם עד שהיו נעשים דקים חלקים וכמעט שקופים, כידוע משופרות ארץ מרוקו עוד משנים קדמוניות שהיו מעובדים ומיושרים ומעוטרים. אך בשנים האחרונות יש ביקוש לשופרות בעלי מראה טבעי, גדולים יותר וגולמיים ופחות מעובדים, לכן מגדלים את ה ֵאי ִלים (מזנים שלא הוכלאו מעולם ולכן קרניהם מגודלות אך צמרם וחלבם פחות) כמה וכמה שנים עד שיזקינו ויהיו קרניהם גדולות רחבות ומפותלות, ואז מכינים מהן שופרות שרק מוציאים מהם את ַהַזּ ְכרוּת הפנימית, ומשאירים את ַהַנּ ְקבוּת המעטפת החיצונית כמעט בלא עיבוד ובלא החלקה מבחוץ, כך שהשופר הוא גדול וכבד בעל דפנות עבות, ונשארים בו החריצים הטבעיים והחידודים והפיתולים כמעט כמו שהיו בחיי האיל. ומרויחים בכך שאין השופר משתנה כלום מצורתו בחיי הבהמה, כדעת רב סעדיה גאון (בסידורו ד"ה והחג השלישי ר"ה) שאסור לשנות את צורתו של השופר, וכן חשש בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח נד) שלא לקחת מהשופרות שמעקמים ומשנים אותם מדרך צמיחתם וגדילתם הטבעית ומרחיבים את פיהם וכדומה.

ונכנסנו אל הקודש פנימה לאחד מגדולי הדור שליט"א שהמעוררים סיפרו שהסכים עימם, והראנו לו שופר גולמי שנשאר באותו מצב שהיה כשחתכנו אותו במו ידינו מראש כבש בעל צמר שנשחט בכשרות בס"ד, ואח"כ הראנו לו כיצד משייפים ומדקקים ומחליקים את השופר עד שמגיע למראהו הידוע והמוכר מדורות, והגאון שליט"א סבר וקיבל שגם השופר הגולמי ודאי כשר הוא אע"פ שאינו נראה כשופרות המעובדים המוכרים מדורות. ואם כן שופרות האילים בעלי המראה הטבעי הם כשרים ומהודרים לתקוע בהם לכתחילה, וקרוב לוודאי שכך היה מראה שופרו של אילו של יצחק אבינו ע"ה שהסתבך בסבך בקרניו הארוכות והמפותלות. ועוד נתברר מפי המגדלים והייצרנים שהם שוחטים שם מאות ואלפי כבשים לשם עשיית השופרות, וזה אפשרי רק עם כבשים ביתיים זולים ומצויים, ואילו רוב כבשי הבר שמפניהם חששו המעוררים, גדלים במרומי ההרים הגבוהים במקומות שקשה מאד לאדם לטפס אליהם, והם עזים וחזקים וכמעט אי אפשר לצודם, וברוב המדינות המתוקנות יש חוקים חמורים האוסרים לצודם, לכן האפשרות שיעשו שופר ממינים אלה היא מיעוט שכמעט אינו מצוי אלא אחד מרבבה ובמחיר יקר ביותר.

ומה שדימו המעוררים את קרני השופרות הללו לקרני כבשי הבר, אך מקרה הוא שהיו אף להם פסים שחורים וצבעים דומים לצבעיהם, ואין בכך כלום כי כל הסימנים שמנתה הגמ' (חולין נט ע"ב) בין קרני חיה לקרני בהמה הם רק בצורת הקרן ולא בצבעה. ומה שראו שיש לקרניהן חודי אורך הוא מצוי גם בכבשים ובפרט באילים המבוגרים שגדלו קרניהם והתפתלו. וסימני הנגיחות שרואים בהם מצויים גם בכבשים ביתיים שנוהגים הזכרים לנגוח זה את זה, כמו שאמרה הגמ' (חולין נא ע"א) 'זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין משום ריסוקי אברים אע"ג דמידוו וקיימי... אי נפול לארעא ודאי חיישינן', (וראה עוד מה שתיאר הב"י [יו"ד סי' נח ד"ה ואם ידעה] ומה שהבאתי בספרי שיחת חולין עמ' שיד הערה ג271.( וכבר עוררו על כך שיש לבדוק את השופרות מפני סדקים ושברים, ושיש מקומות שהם נפסלים בפרט בשעת העיבוד והמתיחה, והמעבדים סותמים אותם בחומרי דבק עד שאין ניכר הסדק בעין רגילה.

ועוד נראה להוסיף שאפילו לו יהי שיבוא לפנינו שופר מכבש הבר, הגם שלדינא אנו דנים אותו ככוי בחומרי חיה וחומרי בהמה (וכיון ששונה מראהו מכבש הבית, לפי שיטת החכא"ד [לו א] והחזו"א [יו"ד יא ד] יצריכו מסורת לאכילת בשרו), מ"מ לתקיעת שופר יהיה כשר אפילו לכתחילה ואפשר גם להרמב"ם, לפי שני הטעמים שנאמרו בגמ' וברש"י (ר"ה כו ע"ב ד"ה כמה דכייף), שהוא כפוף ומכניע לתשובה, וכן נקרא בשם איל [הבר] ומזכיר את אילו של אברהם. וגם רואים בגמ' שחלק רבי יהודה על חכמים שאמרו שבר"ה תוקעים בשל יעלים רק מטעם שאינו כפוף ולא מטעם שהוא חיה, מוכח שאין גריעותא בחיה לענין שופר. ואף אברהם אבינו יכל להקריבו על המזבח כי בבמה הותר להקריב חיה (זבחים קטו ע"ב), כמו שהקריב נח מהחיות הטהורות. וכמו שפירש מהר"י אברבנאל (סוף פרשת וירא) שהיה איל מדברי שאין לו בעלים. (וקצת ראיה מפרקי דרבי אליעזר [לא] שאמרו שלא הלך דבר לבטלה מהאיל 'עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו' ולא נזכר שהיה לו צמר). ועוד ראיתי מי שכתב שהיה איל בר שהרי לא יטול אברהם אבינו מן הגזל, ואינה ראיה שהרי איל זה נשלח מאת השם שבראו במיוחד לצורך כך בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו) ולא שייך לחלק בו בין בייתי לבר. ומה שהביאו דעת החוקרים שכבש הבר הוא הזמר, אין להתחשב בכך להלכה אפילו להחמיר, כמו שכתב הגרש"ז אויערבך במכתב על שבולת השועל והתמכא (מופיע בשו"ת רבבות אפרים ח"ז או"ח סי' שצא, ובהליכות שלמה על ליל הסדר עמ' קע). וסוף דברינו כתבנו רק לרווחא דמילתא, כי כאמור השופרות הנידונים אינם ממין כבש הבר אלא מכבש בייתי וקרניו כשרות לכתחילה לתקיעת שופר.

החותם בברכה אמתי בן- דוד מחב"ס שיחת חולין בית מדרש בכורי יוסף, ירושלים ו' באלול, ב' לסדר 'או את שיו נדחים' תש"ע (התפרסם בקובץ 'אור ישראל' מאנסי, ונערך מחדש כ' באב תש"פ)

[המברך יתברך]

מראה אילי הכבשים במכלאה במרוקו: הכבש במרכז גודל כמה וכמה שנים עד שגדלו קרניו ביותר

hjklglkj.jpg (128.35 KiB) געזען געווארן 376 מאל