ונשמרתם מאד לנפשתיכם - בדיני שמירת הגוף ודברים האסורים משום סכנה

[נקודות טובות]

דו דערמאנסט מיר אן אלטע קושיא וואס איך האב.

חז"ל זאגן אז וואסער נאך פיש איז א סכנה. וואס טוט זיך מיט די פיש זאפט? איז דאס נישט קיין וואסער?

ואת"ל אז ס'איז גערעכנט ווי די פיש אליינס, וואס טוט זיך אויב מ'האלט נאך פאר די פיש אבער מען עסט חלה מיט פיש זאפט. טאר מען יעצט נישט טרינקען דערנאך?

נאר בלויזע וואסער. אויב איז עס געמישט איז נישט קיין פראבלעם.

איך האב געהארגעט דיין חקירה...

די מקור נישט צו טרינקען וואסער נאכן עסן פיש איז אין תוספות (מועד קטן יא.) די לשון התוס' איז. ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסרחון, ''וגם משתי עלה אבוה דאמר בסמוך''.
ר' עקיבא איגר אין שלחן ערוך יו''ד קט''ז שרייבט, אין לשתות מים אחר דגים דהוי סכנה. און ווערט געברענגט להלכה אין ערוך השלחן.

@אנדערער עס וואלט מיר געווען אינטערעסאנט צו וויסען פון וואו איר נעמט דאס אז די חשש סכנה איז נאר ביי סתם וואסער, און אויב איז עס געמישט נישט.

[אנדערער]

@אנדערער עס וואלט מיר געווען אינטערעסאנט צו וויסען פון וואו איר נעמט דאס אז די חשש סכנה איז נאר ביי סתם וואסער, און אויב איז עס געמישט נישט.

אזוי ליגט מיר אין קאפ אבער דו ברענגסט דאך אליינס

ר' עקיבא איגר אין שלחן ערוך יו''ד קט''ז שרייבט, אין לשתות מים אחר דגים דהוי סכנה. און ווערט געברענגט להלכה אין ערוך השלחן

[וואלף]

באלאנגט אויך דא?
בנוגע גיין אין זאנעס וואו עס איז דא א העכערע סכנה ראטע

יורה דעה סי' קט"ז

[נקודות טובות]

@אנדערער עס וואלט מיר געווען אינטערעסאנט צו וויסען פון וואו איר נעמט דאס אז די חשש סכנה איז נאר ביי סתם וואסער, און אויב איז עס געמישט נישט.

אזוי ליגט מיר אין קאפ אבער דו ברענגסט דאך אליינס

ר' עקיבא איגר אין שלחן ערוך יו''ד קט''ז שרייבט, אין לשתות מים אחר דגים דהוי סכנה. און ווערט געברענגט להלכה אין ערוך השלחן

איך האף איר פארשטייט אז דא שטייט נישט אז וואסער וואס איז געמישט איז גוט.

[נקודות טובות]

באלאנגט אויך דא?
בנוגע גיין אין זאנעס וואו עס איז דא א העכערע סכנה ראטע

יורה דעה סי' קט"ז

עס וואלט ווען באלאנגט דא, אבער פליז טוה עס נישט. אשכולות ווי מען שטויסט און פראסקעט זיך ארום איז דא גענוג. לאמיר כאטש איבער איין פלאץ אן קיין היץ.

יישר כח!

[אנדערער]

@אנדערער עס וואלט מיר געווען אינטערעסאנט צו וויסען פון וואו איר נעמט דאס אז די חשש סכנה איז נאר ביי סתם וואסער, און אויב איז עס געמישט נישט.

אזוי ליגט מיר אין קאפ אבער דו ברענגסט דאך אליינס

ר' עקיבא איגר אין שלחן ערוך יו''ד קט''ז שרייבט, אין לשתות מים אחר דגים דהוי סכנה. און ווערט געברענגט להלכה אין ערוך השלחן

איך האף איר פארשטייט אז דא שטייט נישט אז וואסער וואס איז געמישט איז גוט.

איך פארשטיי יא אזוי

[dev]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

[שאינו יודע לשאול]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

-די לשון הרמב”ם (הלכות רוצח יא ד,ה), וואס ווערט אויך געברענגט אין שולחן ערוך (חושן משפט תכז, ח) איז:
“וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד, ט)”.

-און דער מנחת חינוך פרעגט טאקע אויף דעם:
“והנה על ההגמון לא קשה, כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות, ומי יודע איזה פירוש שפירש הרשע בכתוב הזה, דלדעתו קאי על שמירת הגוף. אך דברי רבינו הרמב”ם צריכים עיון, מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מ”רק השמר” וכו’, דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם, עיקרי הדת! וצריך עיון – אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו”.

-דער לבוש(יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

[dev]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

-דער לבוש(יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

-די לשון הרמב”ם (הלכות רוצח יא ד,ה), וואס ווערט אויך געברענגט אין שולחן ערוך (חושן משפט תכז, ח) איז:
“וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד, ט)”.

-און דער מנחת חינוך פרעגט טאקע אויף דעם:
“והנה על ההגמון לא קשה, כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות, ומי יודע איזה פירוש שפירש הרשע בכתוב הזה, דלדעתו קאי על שמירת הגוף. אך דברי רבינו הרמב”ם צריכים עיון, מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מ”רק השמר” וכו’, דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם, עיקרי הדת! וצריך עיון – אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו”.

wow שכח,

שוין אפאר יאר וואס איך דריי מיך ארום מיט די קשיא,

[dev]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

-דער לבוש (יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

ווי איז די חז''ל?

[שאינו יודע לשאול]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

-דער לבוש (יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

ווי איז די חז''ל?

ברכות דף ל"ב ע"ב "תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו אמר לו ריקא והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי אמר לו המתן לי עד שאפייסך בדברים אמר לו אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו אמר לו לאו ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך אמר לו היו חותכים את ראשי בסייף אמר לו והלא דברים קל וחומר ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה מיד נתפייס אותו הגמון ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום".

דער מהרשא מוטשעט זיך אויפן פלאץ אז די פסוק רעדט דאך פון רוחניות. וע"ש שמיישב בדוחק.

פשוט קען מען זאגן אז דאס איז געווען א טעות פונעם הגמון, אבער יכול להיות אז דאס מיינט דער לבוש.

[dev]

-דער לבוש (יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

ווי איז די חז''ל?

ברכות דף ל"ב ע"ב "תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו אמר לו ריקא והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי אמר לו המתן לי עד שאפייסך בדברים אמר לו אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו אמר לו לאו ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך אמר לו היו חותכים את ראשי בסייף אמר לו והלא דברים קל וחומר ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה מיד נתפייס אותו הגמון ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום".

דער מהרשא מוטשעט זיך אויפן פלאץ אז די פסוק רעדט דאך פון רוחניות. וע"ש שמיישב בדוחק.

פשוט קען מען זאגן אז דאס איז געווען א טעות פונעם הגמון, אבער יכול להיות אז דאס מיינט דער לבוש.

יאפ, דערמאנסט מיך, זיך טאקע געמיטשעט ביים לערנען די גמ', דענק איך נישט צו איך האב געזעהן די מהרש''א.

שכח

[נקודות טובות]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

-די לשון הרמב”ם (הלכות רוצח יא ד,ה), וואס ווערט אויך געברענגט אין שולחן ערוך (חושן משפט תכז, ח) איז:
“וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד, ט)”.

-און דער מנחת חינוך פרעגט טאקע אויף דעם:
“והנה על ההגמון לא קשה, כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות, ומי יודע איזה פירוש שפירש הרשע בכתוב הזה, דלדעתו קאי על שמירת הגוף. אך דברי רבינו הרמב”ם צריכים עיון, מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מ”רק השמר” וכו’, דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם, עיקרי הדת! וצריך עיון – אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו”.

-דער לבוש(יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

@שאינו יודע לשאול אז דו ברענגסט שוין די מנחת מינוך, ברענג שוין אויך וואס ער שרייבט אין קומץ המנחה א מקור צום רמב''ם.

בדרך אגב דער חיד"א אין עין זוכר האט א שטיקעל שמועס איבער די נושא איבער די לאו פון לא תשקצו את נפשותיכם וואס מיר ניצען אנדערש ווי די תורה ניצט עס.

[נקודות טובות]

אזוי ליגט מיר אין קאפ אבער דו ברענגסט דאך אליינס

איך האף איר פארשטייט אז דא שטייט נישט אז וואסער וואס איז געמישט איז גוט.

איך פארשטיי יא אזוי

ווי אזוי וואלט ר' עקיבא איגר געדארפט שרייבען אויב וויל ער אויך צולייגען משקאות וואס זענען בעצם וואסער נאר האט א פלעיווער? רצוני לומר, אז איך פארשטיי אז דאס מיינט אויך משקאות וואס זענען מיסודם וואסער נאר האט א פלעיווער.

[אנדערער]

איך האף איר פארשטייט אז דא שטייט נישט אז וואסער וואס איז געמישט איז גוט.

איך פארשטיי יא אזוי

ווי אזוי וואלט ר' עקיבא איגר געדארפט שרייבען אויב וויל ער אויך צולייגען משקאות וואס זענען בעצם וואסער נאר האט א פלעיווער? רצוני לומר, אז איך פארשטיי אז דאס מיינט אויך משקאות וואס זענען מיסודם וואסער נאר האט א פלעיווער.

ער וואלט געקענט צולייגן א ווארט צוויי

[שאינו יודע לשאול]

וואס איז טאקע די מקור אויף צו נוצן דעם פסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" אויף שמירה פארן גוף? אויף אזוי ווייט מ'זאגט גאר א מצות עשה דאורייתא פון "ונשמרתם"..!

בעת ווען מ'קוקט אריין אין חומש זעהט מען אז מ'רעדט פון גאר עפעס אנדערש, מ'רעד דארט אין די פרשה פון עבודה זרה, ווארענט די תורה ונשמרתם מאד לנפשתיכם היט אפ דיין נשמה, דעם נפש, פון צו דינען עבודה זרה....!

איך האב נישט געזעהן קיינע פון די מפרשי התורה דארט אויפן פלאץ זאלן טייטשן אנדערש,

בינעך נייגעריג צו ערגעץ און די פוסקים ווי מ'רעדט הל' פון שמירת הגוף ווערט דערמאנט דעם פסוק?

-די לשון הרמב”ם (הלכות רוצח יא ד,ה), וואס ווערט אויך געברענגט אין שולחן ערוך (חושן משפט תכז, ח) איז:
“וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד, ט)”.

-און דער מנחת חינוך פרעגט טאקע אויף דעם:
“והנה על ההגמון לא קשה, כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות, ומי יודע איזה פירוש שפירש הרשע בכתוב הזה, דלדעתו קאי על שמירת הגוף. אך דברי רבינו הרמב”ם צריכים עיון, מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מ”רק השמר” וכו’, דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם, עיקרי הדת! וצריך עיון – אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו”.

-דער לבוש(יו"ד קט"ז א)שרייבט: "כתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",

@שאינו יודע לשאול אז דו ברענגסט שוין די מנחת מינוך, ברענג שוין אויך וואס ער שרייבט אין קומץ המנחה א מקור צום רמב''ם.

בדרך אגב דער חיד"א אין עין זוכר האט א שטיקעל שמועס איבער די נושא איבער די לאו פון לא תשקצו את נפשותיכם וואס מיר ניצען אנדערש ווי די תורה ניצט עס.

קומץ המנחה מצווה תקמ"ו: במצוה תקמ"ו הקשיתי על הר"מ שכתב דמצוה לשמור עצמו מן המכשולים דכתיב השמר לך ושמור נפשך וגו' הא קרא זה גבי מעמד הר סיני כתיב. ומנ"ל שמירת הגוף. שוב ראיתי בגמ' שבועות דף ל"ו דדרשינן המקלל עצמו דעובר בלאו מפסוק זה דהשמר וכו' מבואר דהיה להם קבלה דקאי על שמירת הגוף ג"כ. ד"ז מבואר בר"מ בסוף ה' סנהדרין. אך מה שהקשיתי שם קשה יותר דכאן כתב הר"מ דעובר בלאו מהשמר ושם כתב דהוא עשה עיין בפנים וצ"ע. גם צ"ע למה לא מנה הר"מ מקלל עצמו למצוה בפ"ע כיון דהוא קרא בפ"ע וצ"ע:

ענליך צו דעם וויל די מהרש"א זאגן ביי די מעשה מיטן הגמון ברכות לו: