בערל דער פייפער האט געשריבן:
די וואס דאווענען פאר זמן תפילה...
UTA האט געשריבן: ↑זונטאג מאי 05, 2024 9:31 pm
איך זוך טאקע א הסבר אויף די פארהייליגטע זמן תפילה 9:30.
כתב הרמ"א (או"ח סי' רפ"א) ונוהגים שבשבת 'מאחרין יותר לבא לבהכ"נ' מבחול, משום דבתמיד של ימות החול נאמר 'בבקר', ואצל שבת נאמר 'וביום' השבת, דמשמע 'איחור'
שבת דאווענט מען שפעטער פון אינדערוואכען (אגב די
תניא נעמט נישט אן די טעם פון וביום השבת נאר אז מען זאל שלאפען לענגער)
סאיז דא א ענין צו אנפאנגען דאווענען פאר סוף זמן תפילה, אפילו די גייסט דאווענען די איבריגע חלק נאכן זמן.
דאווענען שבת נאך סוז“ת איז א זאך וואס עס קומט נאך דאכט זיך מיר פון די
מהר“ם שיק
איינע פון דו סיבות פון ענדיגן דאווענען שבת שפעט האב איך געהערט נאכזאגן אז די
סאטמאר רבי זי"ע האט געזאגט מען האט נישט געוואלט ס'זאל זיין צו א לאנגע נאכמיטאג וואס קען חלילה גיין לבטלה אזויפיל שעות און צוקומען צו מכשולות
בקיצר,זמן תפילה האסטו שוין פארפאסט, חצות קענסטו מאכן רואיג, זומער זיכער, איז וואס איז די יאגעניש?
אונז זענען חסידים פון אלע צדיקי הדורות וואס זיי האבן אוועק געשטעלט אז שבת און יו“ט איז מען נישט מקפיד אויף סוף זמן תפלה און דאס איז שוין געפסקנט להלכה אין רמ“א וואס די מקור איז די ראשונים בשם די גאונים
אין ספר מנהג ישראל תורה ברענגט ער אראפ פון ספרים אז שבת האט מען נישט מקפיד געווען אויף סוף זמן תפילה
ווייל תפלת שחרית האט מען מתקן געווען קעגן קרבן תמיד של שחרית און די זמן הקרבן איז געווען ביז 4 שעה איז סוז“ת ביז 4 שעה, און אזוי ווי שבת האט מען מקריב געווען די קרבן תמיד נאכן זמן (נאך 4 שעה) דאווענט מען נאך סוז“ת
רמ“א
הגה: ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבא לבהכ"נ מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר בבוקר ואצל שבת נאמר וביום השבת דמשמע איחור (
מרדכי פב״ב) ונוהגין להרבות בזמירות של שבת כל מקום לפי מנהגו, ויש להאריך ולהנעים בזמירות ואין למחות במאריך בהם אע״פ שהמוחה מכוין משום ביטול תורה (אור זרוע)
ומ״מ בשבת ויו"ט לא יאריך יותר מדאי כדי שיאכלו קודם שעה ששית כדלקמן סי׳ רפ״ח:
ספר
אור זרוע חלק ב - הלכות שבת סימן מב
מיהו בשבת ובימים טובים צריכים כך להתפלל שיצאו בשעה חמישית מביהכ"נ ויתחילו לאכול בשעה חמישית מפני שאסור להתענות בשבת עד שעה ששית עכ"ל.
מג“א יסוד הענין בנוי על דברי המג“א דהנה על מש“כ הרמ“א שמאחרין התפלה בשבת ציין המג“א (ס' רפ“א סק“ב) מקור מדברי הר“ש שבתוס' ברכות (כח.) עמש“כ במתני' מוספין כל היום שהקשה הר“ש ע“ז דהא אמרינן בזבחים (נח.) מוספין בשש ומשני התם מיירי בשבת והמג“א האריך לפרש דבריו ותמצית פירושו לפי היד אפרים הוא דהא למידין ביומא (ע.) מקרא דמלבד עולת הבוקר וגו' שהקרבת המוסף והקטרתו היה בא סמוך לתמיד וכיון שמוספין בשבת קריבין בשש והתמיד מקריב סמוך לו ממילא התמיד מתאחר עד סמוך לזמן מוסף ולפי“ז יש לנו לאחר שחרית כמו שאיחרו הקרבת התמיד עכת“ד בקיצור
ומסיים המג“א ולכן מצוה לאחר שחרית בשבת ע“כ (שם)
פון הגה"ק רבי ישכר דוב רוקח
מבעלזא זי“ע איז דא א הערליכע שמועס אין ספר הליכות הצדיקים (בעלזא ח“ו יום השבת) וואס האט געזאגט
אז די מג“א זאגט שוין אז מען מעג דאווענען שבת נאך סוז“ת ולחיבת הקודש וועל איך עס דא מעתיק זיין.
כשביקר פעם אחד מגדולי הרבנים אצל מרן מהרי“ד זי“ע, נסתובבה השיחה אודות זמן התפילה בצפרא דשבתא, אשר אצל הרבה ממקהלות החסידים לא דקדקו כל כך להתפלל תפילת שחרית של שבת לפני סוז“ת והתאחרו בתפילה ביומא דשבתא,נענה אליו מרן הק' בתוך הדברים,
שיש 'מגן אברהם' שמשמע מדבריו שביום שבת ניתן לאחר קצת את זמני קריאת שמע ותפילה,כשמוע הלה את דברי מרן היה לו לחידוש גדול, כי מעולם לא ידע ולא שמע ממג“א כזה, אך התבייש לשאול ממרן היכן הוא המג“א,
וכשיצא מאת הקודש נכנס לביהמ“ד והתחיל לחפש את המג“א בהל' שבת ובהל' קריאת שמע ותפילה, אך כמה שחיפש לא עלה בידו למצוא את דברי המג“א הללו, חשב בדעתו שמא לא דייק מרן בדבריו, או אולי דברי המג“א הללו אינם גלויים לעין כל, והם מהדברים שמגלים רק ליחידי סגולה כידוע כמה עובדות כהאי גוונא.
לימים פגש אותו רב את היושב המפורסם ר' איתמר דומב מקראקא, וסיפר לו דברים כהוויתן, נענה אליו ר' איתמר, שדברי המגן אברהם הללו מפורשים הם להדיא בהל' נטילת ידים (או“ח סי' קנז סק“א) והראה לו ר' איתמר בפנים השו“ע את דברי ה
מג“א שכותב להמליץ וליישב מנהגם של אלו העושים קידוש בצפרא דשבתא לאחר שש שעות היום, דלא מקרי תענית בשבת, כיון שביום השבת משכימים מאוחר יותר, ולכן גם שש השעות מתאחרות, וחשבינן שש שעות משעה שקמים ממיטתם
ומעתה לפי חשבון זה יוצא, שגם זמני קריאת שמע ותפלה מתאחרות ביום השבת, דחשבינן השעות משעה שקמים ממיטתם וביום השבת משכמים מאוחר יותר.
בקיצר ביי אונז חסידישע יודען האט מען זייער לאנג מאריך געווען ליל שב“ק בשבת אחים האבן אלע צדיקי הדורות אוועק געשטעלט אז שבת און יו“ט איז מען נישט מקפיד אויף סוף זמן תפלה ווי אויך אז מען זאל קענען מחנך זיין די קינדער ביים דאווענען האט מען געדאווענט שפעט.
קוקט נאך ווען דאווענט מען האט גדאווענט אין אלע אונזערע חסידישע בתי מדרשים מיט רבי'ס
באבוב
צאנז
וויזניץ איבעראל דאווענט מען 10:15
אין
ליובאוויטש דאווענט מען 10:00 אפי מען זאגט נאר תהילים שבת מברכים (באקאנט די תניא נעמט אן די טעם פון וביום השבת אז מען זאל שלאפען לענגער)
אין
טאהש און סקווירא שטעלט מען זיך בערך 11:00
כ״ק אדמו״ר מ׳סקווירא שליט״א פארציילט אייביג בשם אביו זצ״ל אז אינדערהיים אין סקווירא זענען געווען ״קלוגע הינער״ זיי האבן געוואוסט צו קרייען פירע נאכמיטאג ווען מען האט געזאגט די ברכה הנותן לשכוי בינה… ווען מען איז געקומען איז מען ״קאליע״ געווארן און אנגעהויבן דאווענען פארן סוז״ת.
אין שיכון
סקווירא האט דער סקווירא׳ער רבי ז״ל געוואלט דאווענען שבת ווינטער 11:00 און זוממער 12:00
די אונגערישע אידן וואס פלעגן נישט קומען צום טיש און נישט אויסזאגן תהלים פארן דאווענען האבן פארפירט אז מען וועט מאכן א צווייטע מנין וכו׳… האט ער מחליט געווען צו ריקן ווינטער אויף 10:00 און זוממער 11:00.
אין זכור לאברהם (תולדות אהרן) ברענגען זיי אז
באבוב רב ז“ל (מהרנ“צ) און
ראחמסטריווקא רבי ז“ל האבען בשום אופן נישט געלאזט צי מקפיד זיין אויף זמן תפלה שבת און מען האט זיך געקענט שטעלן אפאר רגעים נאך סוז“ת און זיי האבען בשום אופן נישט געלאזט דאווענען א רגע שנעלער
וכך נהג
הסאטמאר רב זצ"ל
אין זכור לאברהם שטייט אז אין
תולדות אהרן איז געווען יודען וואס האבען געוואלט אז מען זאל אנהייבען דאווענען אין תולדות אהרן (ירושלים) פאר סוף זמן תפלה איז מען געגאנגען פרעגן דעם רבין (סאטמאר) און די רבי האט גענטפערט אז מען זאל נישט טוישען שבת האט מען נישט מקפיד געווען אויף סוף זמן תפלה