"אלקותו" בקהל חסידים?!

[חסידות היומי]

רבי יוסי אומר שכן טוב. הבורא יתברך שמו אף שמלא כל הארץ כבודו ואינו רחוק כלל, אף על פי כן נראה כרחוק, ולאו כל אדם יכול לדבק בו יתברך. אך יהיב לן עצה לדבק בצדיקים שהם השכנים להבורא יתברך ולקרבה אליהם, ואז יוכל לעלות עימהם. וזה האדם הרוצה לקרב עצמו אל הצדיק צריך להפקיר עצמו עם כל אשר לו לזה הצדיק ואז יוכל לקרב אליו ולדבק בו.
עבודת ישראל (אבות פ"ב ד"ה רבי יוסי)

[זלמעלע]

דאס גריבען אין ספרי חסידות און טרעפן שטיקלעך איז אינגאנצן איבעריג.
אז מ'וויל פארקריכען קען מען שויין נעמען אסאך שטיקלאך פון א סאך פריערט.
צב"ש ס'דא אפענע גמרא "מי מושל בי? צדיק".
ובכן, כל דברי חז"ל זענען אמת ויציב כגחלי אש.
אבער דער וואס נעמט דעם שטיקל און גלייב אין דעם דברים כמלואם וכפשוטם, אז דער כביכול שטייט ח"ו ח"ו אונטען אממשלה פון עפעס א צדיק, יצא מכלל ישראל ועליו אמר רבי שמואל בר יצחק: וּמִגַּבּוֹ!

[דער תהלים איד]

אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת.

בענין עשיית עבודה זרה ממש רח"ל מן רבי.

Screenshot 2026-02-06 111703.jpg (254.16 KiB) געזען געווארן 1865 מאל

[חסידות היומי]

אדם שמחפש עצות והולך אצל צדיקים רופאי הנפשות לבקש תרופות, יש לו תקוה ושב ורפא לו, וגם אם הוא נמצא במקום שאין שם צדיק, עצתו על ידי התקשרות לצדיק באשר הוא שם, כי בכוח זה ינצל מידי יצר הרע. וזה הי' דרגת יוסף, שגם בהיותו לבד במצרים ערוות הארץ ובא הניסיון לידו עמד בניסיון על ידי התקשרותו ליעקב כמרומז במאמר חז"ל (סוטה לו, א) נראית לו דמות דיוקנו של אביו, ובמידה זו יוסף מחייב רשעים. מעתה יבואר למה הזכיר בעל ההגדה את הרשע אחרי החכם, ללמד שזהו תיקונו של הרשע, כמאמר חז"ל (אבות פ"ב) אל תהא רשע בפני עצמך, שלא יהא מבודד בפני עצמו, אלא יתקשר לצדיק, ובזה קודם הוא לתם, כי במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' (ברכות לד, ב).
דברי שמואל (לפסח)

[צווייטער]

דאס גריבען אין ספרי חסידות און טרעפן שטיקלעך איז אינגאנצן איבעריג.
אז מ'וויל פארקריכען קען מען שויין נעמען אסאך שטיקלאך פון א סאך פריערט.
צב"ש ס'דא אפענע גמרא "מי מושל בי? צדיק".
ובכן, כל דברי חז"ל זענען אמת ויציב כגחלי אש.
אבער דער וואס נעמט דעם שטיקל און גלייב אין דעם דברים כמלואם וכפשוטם, אז דער כביכול שטייט ח"ו ח"ו אונטען אממשלה פון עפעס א צדיק, יצא מכלל ישראל ועליו אמר רבי שמואל בר יצחק: וּמִגַּבּוֹ!

וכ''כ הגה''ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי''ע בספר הזכרונות, וזלש''ק:

...והנה בזה אין צריך להזכיר לכשרי ישראל רק להודיע שבכלל אלהים אחרים אינו דוקא ע"ז מיוחדת רק איזה כח אחר שיהי' שיחשבנו לכח נפרד בפני עצמו... בפ"ק דחולין (ז) בענין הכשפים אין עוד מלבדו כתיב ושאני רבי חנינא דנפיש זכותי', הכוונה דבאמת גם כח הכשפים הוא מכחו יתברך דאין עוד מלבדו אלא שהש"י רוצה שיהי' כח כזה ואינו משנהו, וכיון שכן ר' חנינא דנפיש זכותי' לצרכו ישנה הש"י אותו כח כמו שהוא משנה כחות הטבעים מפני הצדיקים כיון שהכל מכחו ית'.

וגם משאז"ל (מו"ק ט"ז:) בענין מעלת הצדיקים מי מושל בי צדיק הקב"ה גוזר כו', ואמרו (ב"ב ע"ה:) עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה, ואז"ל (מגילה י"ח.) דיעקב נקרא אל שנאמר ויקרא לו וגו', ואמרו (שמו"ר פ' וארא) מלך בשר ודם אין עושה אחר כיוצא בו אבל הקב"ה כו' ומה הוא כו' אף הצדיקים כו', ואמרו (בר"ר פרשה ח') עם המלך במלאכתו וגו' אלו נשמותיהן של צדיקים שבהם נמלך הקב"ה בבריאת עולמו, ואמרו (בר"ר ר"פ כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה כו', וכיוצא במאמרים אלו הרבה אל יטעה האדם ח"ו לחשוב שהוא כח נפרד בפני עצמו שזהו ע"ז גמורה כדרך העובדים לאדם, אבל ידע שאין עוד מלבדו, והש"י רוצה את יראיו המיחלים לחסדו ועושה רצונם ומחשיבם ביותר, ואין להאריך פה בביאור כל דברים אלו רק להזכיר בכלל לדעת שאין שום כח חוץ ממנו יתברך:

[בנצי]

דאס גריבען אין ספרי חסידות און טרעפן שטיקלעך איז אינגאנצן איבעריג.
אז מ'וויל פארקריכען קען מען שויין נעמען אסאך שטיקלאך פון א סאך פריערט.
צב"ש ס'דא אפענע גמרא "מי מושל בי? צדיק".
ובכן, כל דברי חז"ל זענען אמת ויציב כגחלי אש.
אבער דער וואס נעמט דעם שטיקל און גלייב אין דעם דברים כמלואם וכפשוטם, אז דער כביכול שטייט ח"ו ח"ו אונטען אממשלה פון עפעס א צדיק, יצא מכלל ישראל ועליו אמר רבי שמואל בר יצחק: וּמִגַּבּוֹ!

וכ''כ הגה''ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי''ע בספר הזכרונות, וזלש''ק:

...והנה בזה אין צריך להזכיר לכשרי ישראל רק להודיע שבכלל אלהים אחרים אינו דוקא ע"ז מיוחדת רק איזה כח אחר שיהי' שיחשבנו לכח נפרד בפני עצמו... בפ"ק דחולין (ז) בענין הכשפים אין עוד מלבדו כתיב ושאני רבי חנינא דנפיש זכותי', הכוונה דבאמת גם כח הכשפים הוא מכחו יתברך דאין עוד מלבדו אלא שהש"י רוצה שיהי' כח כזה ואינו משנהו, וכיון שכן ר' חנינא דנפיש זכותי' לצרכו ישנה הש"י אותו כח כמו שהוא משנה כחות הטבעים מפני הצדיקים כיון שהכל מכחו ית'.

וגם משאז"ל (מו"ק ט"ז:) בענין מעלת הצדיקים מי מושל בי צדיק הקב"ה גוזר כו', ואמרו (ב"ב ע"ה:) עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה, ואז"ל (מגילה י"ח.) דיעקב נקרא אל שנאמר ויקרא לו וגו', ואמרו (שמו"ר פ' וארא) מלך בשר ודם אין עושה אחר כיוצא בו אבל הקב"ה כו' ומה הוא כו' אף הצדיקים כו', ואמרו (בר"ר פרשה ח') עם המלך במלאכתו וגו' אלו נשמותיהן של צדיקים שבהם נמלך הקב"ה בבריאת עולמו, ואמרו (בר"ר ר"פ כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה כו', וכיוצא במאמרים אלו הרבה אל יטעה האדם ח"ו לחשוב שהוא כח נפרד בפני עצמו שזהו ע"ז גמורה כדרך העובדים לאדם, אבל ידע שאין עוד מלבדו, והש"י רוצה את יראיו המיחלים לחסדו ועושה רצונם ומחשיבם ביותר, ואין להאריך פה בביאור כל דברים אלו רק להזכיר בכלל לדעת שאין שום כח חוץ ממנו יתברך:

כבר נתעוררו בזה תלמידי הבעש"ט זי"ע הראשונים, שלא לטעות ח"ו ח"ו שהצדיק יכול לבטל גזירות בכח עצמו נגד השי"ת, רק השי"ת הוא העושה הכל, בשביל הצדיק, מתוך גודל אמונתו בהשי"ת שאין עוד מלבדו.
אבל מי שמאמין שהצדיק יכול לעשות משהו בכח עצמו ח"ו, הרי זה בכלל 'וסרתם מן דהרך ועבדתם אלהים אחרים'.

ראה כאן איזה דוגמאות

► Show Spoiler

לדוגמא סידורו של שבת ח"א שורש ה ענף ד

ורז"ל אמרו מי מושל בי ולא אמרו מי מושל עלי. שח"ו אפי' בדרך משל אינם נקראים מושלי על ה'. רק הוא מושל ממה שבו ובכוחי תלוין שכוחי ורשותי ניתן להם. ועל ידיהם נעשה. ומה שאמרו הקב"ה גוזר גזרה והצדיק מבטל הוא מטעם שדרך יועץ המלך להתיעץ את המלך ולפייסו בדברים.

ובמאור עינים בכמה מקומות, לדוגמא פ'ויגש

וכשאתה מנענע אזה אבר מי הוא המנענע אותו כי אם הבורא ברוך הוא וזהו את ה' אלהיך תירא אלהיך דייקא שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכחות כולם שהוא בעל של כל הכחות כולם שהוא בעל של כל הכחות שלך וזהו לא יהיה לך אלהים אחריםכו' כחות אחרים כמאמר הבעש"ט וסרתם ועבדתם אלהים אחרים (דברים י"א, ט"ז) תיכף כשסר ממנו יתברך ומאמונתו שכל כחותיו וחיותו הוא הבורא יתברך אזי תיכף נקרא עובד אלהים אחרים ונודע מאמרינו כמה פעמים על פסוק צדיק מושל יראת אלהים ואמרו רז"ל אמר הקודשא בריך הוא מי מושל בי צדיק שהקודשא בריך הוא גוזר גזירה וצדיק מבטלה והקשו בזוהר הקדוש וכי צדיקא קטרוגא דמריה איהו וביארנו על פי מה שדקדקנו באומרו ומי מושל בי שהיה לו לומר ומי מושל עלי: (חסר)

ותשלום דבריו בפ' דברים

וזהו מאמר רז"ל על פסוק (שמואל-ב כ"ג, ג') צדי' מושל יראת אלקים ואמרו רז"ל ומי מושל בי צדיק שהקודשא בריך הוא גוזר גזירה והוא מבטלה והקשה בזוה"ק וכי קטרוגא דמאריה איהו שמשנה רצון הבורא כביכול ולפי האמור באמת הכל הוא על ידי הבורא יתברך כי הרשעים שאין הדעת שלהם יצא ממצרים ומפילין את העולם בקטנות ומיצר מקום הדינין כי עבודה שלהם אינו בתענוג שהוא הרחבת הדעת והצדיק מקשר את העולם ומיחד את עצמו עם כל הנבראים כמו שתרגם אונקלוס (דברי הימים-א כ"ט, י"א) כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמים ובארעא שהצדיק מקשר מדריגות תחתונים למעלה ועובד בריבוי הדעת ובתענוג רחב ומעלה את עולם היראה לעולם התענוג שהוא נחלה בלי מצרים שאין שם דינן וכל זה על ידי הדעת שיודע ידיעה נאמנה כי פי ה' דיבר בו ועל ידי זה מעלה עולם הדבור והיראה למעלה ומוציא את העולם מן הדינין ונמצא שהוא על ידי יתברך כי באמת הוא יתברך העושה כך על ידי חלק אלקי השוכן בתוך הצדיק ומדבר הדבורים שעל ידי זה הוא עיקר ביטול הגזירה עבור שהצדיק מאמין כי פי ה' דיבר בו ועל ידי זה מעלה עולם הדבור והיראה למעלה והבן: וזהו מי מושל בי צדיק ב"י דייקא על ידי ממש נתבטלה הגזירה והדינין רק שהצדיק נקשר ולא נפרד מאתו יתברך ונעשה מיתוק הדינין על ידי

ויותר בבירור בהשמטות פ' ואתחנן

מי מושל בי צדיק ולא כתיב מי מושל עלי צדיק אך הענין הוא כי באמת אין הצדיק מושל על הקודשא בריך הוא כקושיית הזוהר וכי קיטרוגא דקודשא בריך הוא איהו וכו' אלא על ידי שהצדיק יש לו חלק מקדושתו וחיותו יתברך ונקרא בן דמחפש בגנזייא דמלכא וכמשל המלך שקצף על א' מעבדיו ובא בנו ומבקש עבורו ואומר עשה למעני ושא לכל חטאתיו מיד נתמלא המלך רחמים בשביל בנו מפני שבנו הוא חלק מאתו מעוררין דבריו בלב המלך, כן הדבר הזה אף אם נגזרה גזירה בא הצדיק שהוא חלק אלוה ממעל ומבקש ומחנן להעביר הרעה ואז מתעורר על ידי חלקו בהקודשא בריך הוא רחמנות וזהו מי מושל בי צדיק רצה לומר בי עמי עם חלקי השוכן בו שמה שאני גוזר הוא מבטלה היינו בי עמי מפני שחלקי בו

הרי שאף להאמין שהצדיק יכול לבטל גזירה, אבל ע"י כח עצמו שכאילו הצדיק בעצמו הוא העושה ח"ו, הרי זה בכלל 'וסרתם מן דהרך ועבדתם אלהים אחרים'.

עוד דוגמא ממ"ש בקדושת לוי בקדושה שלישית לפורים

כי אף על פי שאמרו חכמינו ז"ל (מו"ק טז ע"ב) צדיק מושל ביראת אלהים, מי מושל בי צדיק הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה והצדיק מבטלה, להוי ידוע שהכל הוא מאת הבורא ברוך הוא, כי כשבא לתוך מחשבת הצדיק שיתפלל ואין לך מחשבה ומחשבה שהיא בא לאדם זולתו יתברך שמו, כי כל מחשבות קדושות הבא לאדם מאתו יתברך שמו, כי השם יתברך הוא מעורר את כל לבבות בני אדם לטוב ...
ואמר אדומו"ר בוצינא קדישא מ' דוב בער זצללה"ה, משל לזה כמו אב שמלמד עם בנו ורוצה שבנו יגיד בעצמו הקושיא או התירוץ וגם שיהיה נקרא על שם בנו הקושיא או התירוץ כדי שישמח הבן במה שיודע קושיא או תירוץ אפילו הוא דבר עמוק שאין בכח הבן להשיגו מסביר לו פנימות של העמקות כדי שיהיה בכח הבן להשיגו ויגיד מעצמו הקושיא או התירוץ אף על פי שבאמת לא ידע הבן כלום. רק הכל מחמת הסברת פנים של אביו להלכה, אף על פי כן יש להבן נחת כיון שהוא אומר הקושיא או התירוץ וגם נקרא על שם בנו. כן הדבר הזה, אף על פי שזה מה שהצדיק מבטל הגזירות יתברך שמו המחשבת הצדיק שיתפלל הוא בא מאתו יתברך שמו. אף על פי כן כיון שבא מכח דבורים של הצדיק ובכח התאמצות תפלותיו נקראת הביטול הגזרה על שמו של הצדיק אף על פי שמחשבה והדבורים נשתלחה מאתו יתברך שמו עד כאן דברי מ"ו ודפח"ח ושפתים ישק. נמצא כשנגזר גזירה והצדיק מבטלה, נשתלחה מאתו יתברך שמו לתוך המחשבת הצדיק שיבקש רחמים על זה. והוא מחמת גודל שעשוע של ישראל. ורוצה להתפאר בם הוא שולח במחשבתם בחשאי ובהסתר להתפלל על ישראל שיבטל הגזירה כדי שיקרא על שם הצדיק.

ועוד רבות, תן לחכם ויחכם עוד.

[חסידות היומי]

כמו שהאמונה בו יתברך הוא הדביקות והאהבה, שזה תכלית השלימות וכל המצוות לא ניתנו אלא כדי שיגיע האדם למדריגה זו, כך האמונה ברועי ישראל העיקר הוא הדביקות והאהבה, ועל ידי זה יכולים לזכות לאמונה שלימה, והאהבה ודביקות בו יתברך.
תולדות יעקב יוסף (פ' יתרו ד"ה כתב הרמב"ם)

[שכל הישר]

הנה אדמו"ר הגה"ק רבי חיים מאיר יחיאל זי"ע ממאגליניצע היה אומר בשם המגיד הק' זצ"ל מקאזניץ, שהי' רגיל לומר: בל תדמו בנפשכם כי דתן ועבירם היו מיושבי קרנות ואנשי השוק, לא כן, רק היו מלובשים מלבושי כבוד כמו מנהיגי הדור, בלבוש קאפטן וסטראקיס, והיו מעוטפים בטליתים יפים ובתפילין נאים ומהודרים, והבט נא וראה אחריתם, אמנם קוטב דברי אמת הוא, אשר אפילו עוסק בתורה ובהתמדה רבה מאוד, והוא מלא וגדוש בש"ס ופוסקים ובספרי קבלה, והוא בעל צדקה וגומל חסד בגופו ובממונו, אעפ"כ אם אינו נכנע לצדיק, הרי הוא מוכן לגיהנום.
עבודת ישכר (פ' וילך)

פחדיגע ווערטער!!!
אפילו איינער מיט סטראקעס קען נאכאלץ זיין א דתן!!!
און דאס איז שוין ווען ער לערנט אגאנצן טאג...

נאך א מזל מיין רבי גייט נישט מיט קיין סטראקעס..

[בנצי]

מאמר 'בלתי להוי"ה לבדו' מאת הגה"צ מהרי"מ מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם שליט"א
בין השאר נידון: לעשות אלוקות מצדיק, כיצד היא אמונה בצדיק הנכונה, מה דין בטועים בזה בשגגה, אימתי להחרים כת גדול, ועוד כמה יסודות נחוצות.

[בן זכר]

ר' איצה מאיר האלט אז יינם ושחיטתם איז מותר אנדערש פון די הגאון די חידו וואס האלט פארקערט

[צווייטער]

מאמר 'בלתי להוי"ה לבדו' מאת הגה"צ מהרי"מ מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם שליט"א
בין השאר נידון: לעשות אלוקות מצדיק, כיצד היא אמונה בצדיק הנכונה, מה דין בטועים בזה בשגגה, אימתי להחרים כת גדול, ועוד כמה יסודות נחוצות.

WOW! אויף דעם האב איך געווארט, א הערליכע בירור וואס איז יא דער ריכטיגער התקשרות לצדיק, און וואס איז דעות מינות ואפיקורסות.

אשרי הדור שרבי איטשע מאיר שליט''א שרוי בתוכו!!!

[צווייטער]

ר' איצה מאיר האלט אז יינם ושחיטתם איז מותר אנדערש פון די הגאון די חידו וואס האלט פארקערט

אמת, אבער דו נעמסט ארויס א נישט ריכטיגע פוינט.

ער האלט אז ס'איז דעות מינות ואפיקורסות, א איד א מאמין טאר נישט אזוי האלט און ס'איז פוון די חמורות שבחמורות.

דאך מאכט א בירור הלכה אז די אידן וואס ליידער האלטן אזוי בטעות זענען ''זיי'' נישט קיין מינים ואפיקורסים.

[הדסים]

ר' איצה מאיר האלט אז יינם ושחיטתם איז מותר אנדערש פון די הגאון די חידו וואס האלט פארקערט

ס'איז א טיפשות אפי' צו זאגן ווער בין איך, אבער איך פארשטיי מער אזויווי ר' איטשע מאיר אויף דער נקודה.

[זלמעלע]

ר' איצה מאיר האלט אז יינם ושחיטתם איז מותר אנדערש פון די הגאון די חידו וואס האלט פארקערט

איז לכאורה ביזדערוויל עס איז מחלוקת הפוסקים אהן הכרעה, ממילא אין דרבנן'דיגע שאלות קען מען מקיל זיין, און אין דאורייתא דארף מען מחמיר זיין.

[ז'וריקער]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

[מסתמא]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

איך האב מיך איינגעהאלטן צו פרעגן די קשיא און נאך אזוי בלאנט ווי מזאגט. אבער אויב עמיצער ווייסט וואלט איך אויכעט מכיר טוב געווען.

די גאנצע צוגאנג פון ברענגען דעם רמ”ק אלץ מכריע אין א נגלה מחלוקת איז לכאורה א חידוש ובפרט ווען עס קומט געבויט אויף קבלהדיגע כתבים פונעם רמ”ק און נישט פון זיינע פסקים אדער תשובות להלכה וואס איז נובע מן הגמרא והפוסקים

[מסתמא]

ר' איצה מאיר האלט אז יינם ושחיטתם איז מותר אנדערש פון די הגאון די חידו וואס האלט פארקערט

איז לכאורה ביזדערוויל עס איז מחלוקת הפוסקים אהן הכרעה, ממילא אין דרבנן'דיגע שאלות קען מען מקיל זיין, און אין דאורייתא דארף מען מחמיר זיין.

און עבודה זרה איז דאך לכאורה ממש א קלייניקייט...

[זלמעלע]

ר' איצה מאיר האלט אז יינם ושחיטתם איז מותר אנדערש פון די הגאון די חידו וואס האלט פארקערט

איז לכאורה ביזדערוויל עס איז מחלוקת הפוסקים אהן הכרעה, ממילא אין דרבנן'דיגע שאלות קען מען מקיל זיין, און אין דאורייתא דארף מען מחמיר זיין.

און עבודה זרה איז דאך לכאורה ממש א קלייניקייט...

ברודער'ל טייערער. כהאב גערעדט וועגן די הלכה'דיגע נפקאמינות פאר די אינדרוייסענדיגע.

[זלמעלע]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

די דיטעייל'ס פון די סמיכה זיינע וויסאכניט,
אבער ער ליגט אין הלכה'דיגע שאלות און ער האט א מברר געווען א סאך אקטואלי'שע שאלות,
אין זיינע וואכענדיגע קונטרסים ס'דא קביעותדיגע טיפזיניגע הלכה'דיגע בירורים אין אלע נושאים.
בפרט אין די נושא פון אמונה/ע"ז,
צב"ש עס איז באקאנט אז ער האט טיף מברר געווען די "מטוטלת" (pendulum) הילינג.
ס'באקאנט אז אמישנובער רבי וואס האלט להיתר אין די "מטוטלת" שאלה, האט געזאגט אז די שטארקסטע בירור הלכה לאיסור האט געשריבן רי"מ (עפעס אזא מין אויסדרוק).

[בקיצור]

מאמר 'בלתי להוי"ה לבדו' מאת הגה"צ מהרי"מ מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם שליט"א
בין השאר נידון: לעשות אלוקות מצדיק, כיצד היא אמונה בצדיק הנכונה, מה דין בטועים בזה בשגגה, אימתי להחרים כת גדול, ועוד כמה יסודות נחוצות.

דארף מען עס דורכלערנען בעיון
אין ספר נשמתיו חדתין פרשת יתרו האט ער אויך אריכות אויף דעם, און ער איז מבאר די באקאנטע אוהב ישראל בשם עבודת ישראל וואס בפשטות איז קשה צו פארשטיין.

[הדסים]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

די דיטעייל'ס פון די סמיכה זיינע וויסאכניט,
אבער ער ליגט אין הלכה'דיגע שאלות און ער האט א מברר געווען א סאך אקטואלי'שע שאלות,
אין זיינע וואכענדיגע קונטרסים ס'דא קביעותדיגע טיפזיניגע הלכה'דיגע בירורים אין אלע נושאים.
בפרט אין די נושא פון אמונה/ע"ז,
צב"ש עס איז באקאנט אז ער האט טיף מברר געווען די "מטוטלת" (pendulum) הילינג.
ס'באקאנט אז אמישנובער רבי וואס האלט להיתר אין די "מטוטלת" שאלה, האט געזאגט אז די שטארקסטע בירור הלכה לאיסור האט געשריבן רי"מ (עפעס אזא מין אויסדרוק).

דער איינציגער וואס פארשטייט וואס מען דארף דן זיין (געהערט פון אן אמשינאווער)

[צווייטער]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

איך ווייס אויך נישט, אבער ווען דיין לאקאל מו''ץ וואלט געקענט א פערטל וויפיל ער קען ''אין נגלה'', וואלט איך אים געקישט די פוס.

[צווייטער]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

איך האב מיך איינגעהאלטן צו פרעגן די קשיא און נאך אזוי בלאנט ווי מזאגט. אבער אויב עמיצער ווייסט וואלט איך אויכעט מכיר טוב געווען.

די גאנצע צוגאנג פון ברענגען דעם רמ”ק אלץ מכריע אין א נגלה מחלוקת איז לכאורה א חידוש ובפרט ווען עס קומט געבויט אויף קבלהדיגע כתבים פונעם רמ”ק און נישט פון זיינע פסקים אדער תשובות להלכה וואס איז נובע מן הגמרא והפוסקים

לענ''ד איז דאס נישט קיין צושטעל צום כלל אז מ'קען נישט פסק'נען עפ''י קבלה.

די נישט ריכטיגע אופן פון פסק'נען עפ''י קבלה מיינט אז ווען ס'איז דא א מחלוקת הפוסקים קען מען נישט פסק'נען עפ''י קבלה וואס די קבלה האלט אזוי ''עפ''י קבלה''.

משא''כ דא זעט מען אין רמ''ק אז ער האט געהאלטן אזוי און אזוי, ס'איז נישט פשט אז ער האט געהאלטן אזוי ''עפ''י קבלה'', נאר ער האט געהאלטן אזוי כפי דעתו הגדול בהכרעתו, טעכניש שרייבט ער עס אין א ספר קבלה, אבער די הכרעה איז נישט מיוסד אויף קבלה.

וקצת ראיה לדבר, צענדליגער פלעצער ווי מ'טרעפט ''שיטת רש''י'', וואס מיינט שיטת רש''י? ער האט בלויז מפרש געווען א שטיקל גמרא, וויאזוי בויעסטו אויף אז רש''י האט אזוי געהאלטן להלכה? (ויש שכתבו כן). נאר פשט איז אז אויב רש''י האט אזוי מפרש געווען די גמרא איז פשט אז ממקום אחר האט רש''י אזוי געהאלטן להלכה.

[גד'ל]

ר' איטשע מאיר איז א פוסק אויף נגלה מיט סמיכה?

איך פרעג ווייל איך ווייס נישט.

איך האב מיך איינגעהאלטן צו פרעגן די קשיא און נאך אזוי בלאנט ווי מזאגט. אבער אויב עמיצער ווייסט וואלט איך אויכעט מכיר טוב געווען.

די גאנצע צוגאנג פון ברענגען דעם רמ”ק אלץ מכריע אין א נגלה מחלוקת איז לכאורה א חידוש ובפרט ווען עס קומט געבויט אויף קבלהדיגע כתבים פונעם רמ”ק און נישט פון זיינע פסקים אדער תשובות להלכה וואס איז נובע מן הגמרא והפוסקים

דא פון אים זייער אסאך בירורי הלכה מיט א שטארקע בקיאות וחריפות
למשל https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =1&hilite=

[ומי שחטא ישיב]

וויזשניץ - מאנסי.

דברות קודש מאנסי בענין רצופות.jpg (216.39 KiB) געזען געווארן 323 מאל