שמות האט געשריבן: ↑מאנטאג אקטאבער 27, 2025 2:10 pm
עי' שו"ת מהרי"ף (ר' יעקב פאראג'י) סי' מ"ז.
געדרוקט אין די מילואים פון שו"ת גינת ורדים.
איז וואס? וואס די מהרי"ף זאגט איז בכלל נישט מוכרח. די מהרי"ף איז געווען נאכן מהר"ם אלשקר.
איך וועל דיר מעתיק זיין די לשונות, דא האסטו די בעל המאור
מאימתי - הכי גרסינן וכך נמצא בגרסת הגאונים ז"ל, ומתנחי בה סימנא, "ויקרא אלהים לאור יום": "וממאי דהאי 'ובא השמש וטהר' – א] ביאת אורו הוא, ומאי 'וטהר' – טהר יומא", פירוש, שהיא שעת צאת הכוכבים? "דילמא ביאת שמשו הוא, ומאי 'וטהר' – טהר גברא", כלומר, שהוא טהור לאכול בתרומה משעת שקיעת החמה.
ועל מה דאמרינן: "מכדי כהנים אימת אכלי תרומה, משעת צאת הכוכבים", עלה דייקינן: [ממאי] דהאי "ובא השמש וטהר" הוא שעת צאת הכוכבים? שמא אינו אלא שעת שקיעת החמה?
שטייט דא נאר שקיעת החמה און צאת הכוכבים, ותו לא מידי.
און דא האסטו די לשון הרשב"א
אלא ודאי הכי גרסינן: וממאי דהאי ובא השמש ביאת אורו הוא, ומאי וטהר טהר יומא, דילמא ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר טהר גברא. וכן גירסת הגאונים ז"ל. ואמאי דאמרינן לעיל הא קא משמע לן דכהני אימת אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים קא מהדר, כלומר, וממאי דלא אכלי בתרומה עד צאת הכוכבים וקאי דרשת ובא השמש ביאת אורו שנסתלק אורו לגמרי מחללו של עולם דהיינו סוף השקיעה ומאי וטהר טהר יומא שנטהר היום לגמרי מן השמש, דילמא ביאת שמש הוא כלומר תחילת השקיעה שבא השמש בעוביו של רקיע בלבד, ואף על פי שאין יציאת הכוכבים עד לאחר מכן כשיעור ארבעת מילין, ומאי וטהר טהר גברא, כלומר, שטבל והעריב עליו השמש, והיינו דלא פשטוה במערבא אלא מברייתא דקתני בהדיא סימן לדבר צאת הכוכבים.
ווי געזאגט אויבן איז נישטא קיין שום הכרע אין די גירסת הגאונים אז עס איז דא צווישן ביאת השמש און צאת הכוכבים ד' מיל, נאר די רשב"א איז עס מסביר לויט ר"ת וויבאלד ער האט אזוי געהאלטן.