מחלוקת ר''ת וגאונים איבער זמן לילה

[משה רבינו]

די פסוק זאגט שוין יציאת כוכבים איז נאכטמ ואמור והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים איי די אלע שיטות אין די מחלוקת אין די גמרא איז ווען איז צאת הכוכבים.

זאגסטו אז וואס דארף מען זיך שלאגן גיי ארויס קוק ווען עס נאכט תוספות אויפן פלאץ פרעגט די קשיא ענטפירט תוספות אז אין אנו בקיאין בכוכבים
ווייל ד י גמרא מרא לייגט צו אסאך תנאים צו די כוכבים 1 לא כוכבים גדולים ולא כוכבים קטנים אלא בינונים די שאלה איז וואס מיינט בינונים
נאך א תנאי עס מיז זיין הכסיף התחתון והשחיר העליון
וועגן דעם ענטפערט תוספות דאין אנו בקיאין בכוכבים

צוריק צו מיין משל מיט בארא פארק און 18 מינוט. לאמיר זאגן אז עס איז בכלל נישט קלאר ווי בארא פארק איז און עס איז דא א גרויסע מחלוקת איבער דעם, מיינט דאס אז מ'קען זאגן אז יעדן טאג וואו עס איז אכצן מינוט דארט איז בארא פארק, אפגעזעהן די פלאץ? ניין. ווייל בארא פארק איז למעשה א פלאץ אפילו אויב דו ביסט צומישט. די זעלבע דא, עס קען זיין אז מ'ווייסט נישט פונקטליך וועלכע שטערנס מאכן נאכט, אבער עס איז זיכער אז שטערנס מאכן נאכט. און עס איז אויך קלאר אז שטערנס קומען ארויס איבעראל און אייביג אנדערש, אויב אזוי קען מען נישט זאגן אז ביי 72 ווערט איבעראל און אייביג נאכט.

נו די חכמי האומות האבן שוין דאס געטאנעט מיט די חכמי ישראל און די גמרא זאגט שוין אמר רבי ונראין דבריהם מדברינו אז די אויג זעהט ווי די חכמי האומות אבער מיט דעם אלעם פסקנען מיר ווי די חכמי ישראל
לשון רבינו חננאל אויף די גמרא מסכת פסחים
אע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם[/b]

באמת איז עס שוין די גמרא אליין וואס זאגט עס,
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו, אז עס קוקט אויס פארן אויג אזוי ווי די חכמי האומות, און מיט דען האלט רבי ווייטער ווי די חכמי ישראל
[/quote]

[משה רבינו]

די פסק זאגט ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא לילה זאגט די ברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים און די זון די בא השמש האט זיכער נישט מיטן אופק ווייל עס גייט א גאנץ יאר די זעלבע ספיעד במציאות נאר אונז זעהן מיר עס אנדערש די זון שטראלן לויט ווי געהבויגן עס איז זומער אין וינטער העכער אונזער קאפ ופשוט
יעצט דא הייבט זיך אן די שאלה אז במציאות זון גייט אייביג אינטער די זעלבע ספיעד וואס די גמרא זאגט כדי הילוך ד-' מילין נעמט עס

די שטערנס זעהן מיר במציאת אנדערש וויל די שטריילן איז אנדערש געבויגן זומער און ווינטער און אויף דעם דאגן אלע הראשונים אז מען קוקט נישט אויף די החוזים בכוכבים בזמן הזה

ר' יהודה החסיד אין ספר חסידין שלטי הגבורים די ראביה אין אנדערע ראשונחם שמיעסן אויס אז די 3 שטערנס צריכין ליהות במעריב במקום שקיעות החמה, רון דארט איז פשוט אז די זון האט יעדן טאג די זעלבע מהלך אטן האט נישט וווי שטארק די שטריחלן זענען געבויגן

[משה רבינו]

אגב א סאך ראשונים האלטן אז עס עקזעסטירט בכלל נישט אזא זאך ווי שיטות הגאונים ווייל זיי לערנען אריין אין רב האי גאון אז ער רעדט פונעם צווייטן שקיעה אויב יא איז עס ממש רבינו תם
אזוי שרייבט קלאר די רשב''א און תוס הראש און נאל ראשונים אז עס עקזעסטירט בכלל נישט קיין שיטת הגאינים
די מהרם אלשקר שריייבט יא אז די גאונים רעדן םונין ערשטן שקיעה. איז א מחלוקה צו די גאנים קריגן בכלח אויפן רבינו תם

[משה רבינו]

עס איז זייער קלאר אין ר''ת די 72 מינוטס אין אפילו די מנחת כהן די ערשטע אויפטרעף פון אזא זאך ווי אופק חערנט נישט אריין אזוי אין ר''ת נאר ער קריגט מיט ר'ת אין אלע ראשונים אבער ער אליין שרייבט אויך קלאר אז ער זאגט נישט אופק לקולא אנדערש ווי אלע ראשונים פאר 72 נאר לחומרא להחמיר ווייל רוב יאר איז די אופק נאך די 72 און אין הכי נמי אינמיטן ווינטער ווען עס קען אויס קומען א פאר שבתים די אוםק פריער ווי 72 זאל מען מחמיר זיין אויפן 72

אזא שקר האב איך שוין לאנג נישט געהערט. דו האסט אמאל געלערנט מנחת כהן?

דיין גאנצע תגובה איבער'ן פרי חדש איז א געביידע פון שקרים און עמי הארצות. אין וויזניץ האלט מען אז עס ווערט נאכט אין די געגענט פון 7-8 מעלות כשיטת המנחת כהן והפרי חדש, און זיי האבן א זמן קבוע וואס דעמאלטס איז זיכער נאכט. מנחה דאווענען זיין ממילא פאר די שקיעה.

די מנחת כהן אליין פסקענט להלכה התינוק שנולד בשבת מאך זיין שקיעה שנימול בשבת הבא לקולא כר''ת ווי באלד מען רעדט פון מילה ביום ח' דאורייתא
דו מאכט ליצנות פון דיר אליין די גאנצע לימוד פון ויאוצו המלאכים וואס די פסוק ביי סדום אין ארץ ישראל פסח און מן המודיעם ולחוץ וואס די משנה רעדט ערב פסח וואס איז 32 מעלות בימי ניסן נעמט 72 מינוט ביזן צאת זאגסטו אז אין נין יארק 45 מעלות נעמט זומער די לענגסטע טעג נאר 50 מינוט דו הלאסט שוין נאך קידוש מאכן?

אפילו לויט די מנחת כהן איז 72 מינוט ביומי בינונות אין ארץ ישראל וואס איז ארץ בינוני לויט אים איז די זמן רבינו תם און ניא יארק 93 מינוט נכן שקיעה

[Who knows]

עס איז זייער קלאר אין ר''ת די 72 מינוטס אין אפילו די מנחת כהן די ערשטע אויפטרעף פון אזא זאך ווי אופק חערנט נישט אריין אזוי אין ר''ת נאר ער קריגט מיט ר'ת אין אלע ראשונים אבער ער אליין שרייבט אויך קלאר אז ער זאגט נישט אופק לקולא אנדערש ווי אלע ראשונים פאר 72 נאר לחומרא להחמיר ווייל רוב יאר איז די אופק נאך די 72 און אין הכי נמי אינמיטן ווינטער ווען עס קען אויס קומען א פאר שבתים די אוםק פריער ווי 72 זאל מען מחמיר זיין אויפן 72

אזא שקר האב איך שוין לאנג נישט געהערט. דו האסט אמאל געלערנט מנחת כהן?

דיין גאנצע תגובה איבער'ן פרי חדש איז א געביידע פון שקרים און עמי הארצות. אין וויזניץ האלט מען אז עס ווערט נאכט אין די געגענט פון 7-8 מעלות כשיטת המנחת כהן והפרי חדש, און זיי האבן א זמן קבוע וואס דעמאלטס איז זיכער נאכט. מנחה דאווענען זיין ממילא פאר די שקיעה.

און וועלכע פלאץ אין כדור העולם איז יא גילטיג די ד' מילין וואס די ראשונים רעדן פון? בקיצור חוזר חזרה.

איך ברענג ארויס איין נקודה. די וואס האלטן 72 זאלן נישט קומען שרייען אז עס שטייט ד' מיל, ווייל ד' מיל קען בהכרח נישט זיין איבעראל און אין די זעלבע פלאץ. נישט מנחת כהן און נישט 72 שטימען מיט ד' מיל.

[Who knows]

די פסוק זאגט שוין יציאת כוכבים איז נאכטמ ואמור והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים איי די אלע שיטות אין די מחלוקת אין די גמרא איז ווען איז צאת הכוכבים.

זאגסטו אז וואס דארף מען זיך שלאגן גיי ארויס קוק ווען עס נאכט תוספות אויפן פלאץ פרעגט די קשיא ענטפירט תוספות אז אין אנו בקיאין בכוכבים
ווייל ד י גמרא מרא לייגט צו אסאך תנאים צו די כוכבים 1 לא כוכבים גדולים ולא כוכבים קטנים אלא בינונים די שאלה איז וואס מיינט בינונים
נאך א תנאי עס מיז זיין הכסיף התחתון והשחיר העליון
וועגן דעם ענטפערט תוספות דאין אנו בקיאין בכוכבים

צוריק צו מיין משל מיט בארא פארק און 18 מינוט. לאמיר זאגן אז עס איז בכלל נישט קלאר ווי בארא פארק איז און עס איז דא א גרויסע מחלוקת איבער דעם, מיינט דאס אז מ'קען זאגן אז יעדן טאג וואו עס איז אכצן מינוט דארט איז בארא פארק, אפגעזעהן די פלאץ? ניין. ווייל בארא פארק איז למעשה א פלאץ אפילו אויב דו ביסט צומישט. די זעלבע דא, עס קען זיין אז מ'ווייסט נישט פונקטליך וועלכע שטערנס מאכן נאכט, אבער עס איז זיכער אז שטערנס מאכן נאכט. און עס איז אויך קלאר אז שטערנס קומען ארויס איבעראל און אייביג אנדערש, אויב אזוי קען מען נישט זאגן אז ביי 72 ווערט איבעראל און אייביג נאכט.

נו די חכמי האומות האבן שוין דאס געטאנעט מיט די חכמי ישראל און די גמרא זאגט שוין אמר רבי ונראין דבריהם מדברינו אז די אויג זעהט ווי די חכמי האומות אבער מיט דעם אלעם פסקנען מיר ווי די חכמי ישראל
לשון רבינו חננאל אויף די גמרא מסכת פסחים
אע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם

באמת איז עס שוין די גמרא אליין וואס זאגט עס,
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו, אז עס קוקט אויס פארן אויג אזוי ווי די חכמי האומות, און מיט דען האלט רבי ווייטער ווי די חכמי ישראל

נישטא קיין שום מחלוקה צווישן חכמי ישראל וחכמי אומות העולם ווילאנג עס נעמט ביז מ'זעהט שטערנס. און צושטעלן די ר"ח אהער איז אויך א סילוף, עס איז א דבר פשוט אין אלע פוסקים אז עס ווערט נאכט ווען מ'זעהט ג' כוכבים, נישט אומזינסט איז דא א מחבר איבער יום המעונן. צו זאגן אז די שטערנס פון די גמרא איז נישט די שטערנס וואס מיר זעהן איז א גילוי פנים בתורה שלא כהלכה (איך רעד נישט פון די טענה אז אין אנו בקיאין בכוכבים, דאס האט א מקום. אבער דאס שטימט נישט מיט 72 כמו שביארתי, און דאס וואס דו ווילסט זאגן אז מ'רעדט בכלל נישט פון וואס מיר זעהן איז סילוף התורה)

[Who knows]

די פסק זאגט ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא לילה זאגט די ברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים און די זון די בא השמש האט זיכער נישט מיטן אופק ווייל עס גייט א גאנץ יאר די זעלבע ספיעד במציאות נאר אונז זעהן מיר עס אנדערש די זון שטראלן לויט ווי געהבויגן עס איז זומער אין וינטער העכער אונזער קאפ ופשוט
יעצט דא הייבט זיך אן די שאלה אז במציאות זון גייט אייביג אינטער די זעלבע ספיעד וואס די גמרא זאגט כדי הילוך ד-' מילין נעמט עס

די שטערנס זעהן מיר במציאת אנדערש וויל די שטריילן איז אנדערש געבויגן זומער און ווינטער און אויף דעם דאגן אלע הראשונים אז מען קוקט נישט אויף די החוזים בכוכבים בזמן הזה

ר' יהודה החסיד אין ספר חסידין שלטי הגבורים די ראביה אין אנדערע ראשונחם שמיעסן אויס אז די 3 שטערנס צריכין ליהות במעריב במקום שקיעות החמה, רון דארט איז פשוט אז די זון האט יעדן טאג די זעלבע מהלך אטן האט נישט וווי שטארק די שטראלן זענען געבויגן

איך פארשטיי בכלל נישט וואס דו זאגסט. לויט דיר וואלט איך געזאגט אז ביאת שמש איז אייביג 6:00 (אדער 7:12 לויט 72), ווייל דאס וואס עס נעמט אמאל לענגער איז נאר ווייל דו זוהן איז געבויגן.

און נאכאמאל ברענגסטו רבינו חננאל ווען עס קומט נישט אהער, עס איז א דבר פשוט בכל הפוסקים אז שטערנס וואס מיר זעהן זענען קובע נאכט.

די שטערנס ביי מעריב זייט קומט אויך נישט אהער ווייל די שטערנס גייט מען אויך זעהן אין יעדע און אין יעדע צייט אנדערש.

[Who knows]

אגב א סאך ראשונים האלטן אז עס עקזעסטירט בכלל נישט אזא זאך ווי שיטות הגאונים ווייל זיי לערנען אריין אין רב האי גאון אז ער רעדט פונעם צווייטן שקיעה אויב יא איז עס ממש רבינו תם
אזוי שרייבט קלאר די רשב''א און תוס הראש און נאל ראשונים אז עס עקזעסטירט בכלל נישט קיין שיטת הגאינים
די מהרם אלשקר שריייבט יא אז די גאונים רעדן םונין ערשטן שקיעה. איז א מחלוקה צו די גאנים קריגן בכלל אויפן רבינו תם

די עצם פשט פון רב האי גאון דארט אנפאנג ברכות איז נישט געבינדן און קען שטימען סיי לויט די גאונים און סיי לויט ר"ת, און די ראשונים וואס האבן געהאלטן ווי ר"ת האבן עס אזוי אפגעלערנט. אזויפיל איז אמת אז די ראשונים האבן נישט געוואוסט פון די שיטת הגאונים אזויווי אין אסאך זאכן (עי' בדברי הרמב"ן נדה סד. שכתב שיטתו באיזה ענין, ושוב כתב "ואם ימצא בחבורי הגאונים או בתשובותיהם ענין מורה על א' מאלו הדרכים בה ראוי ללכת ולצאת בעקבותיהם", וזה ראי' שלא ידע מהו שיטת הגאונים בזה).

[Who knows]

עס איז זייער קלאר אין ר''ת די 72 מינוטס אין אפילו די מנחת כהן די ערשטע אויפטרעף פון אזא זאך ווי אופק חערנט נישט אריין אזוי אין ר''ת נאר ער קריגט מיט ר'ת אין אלע ראשונים אבער ער אליין שרייבט אויך קלאר אז ער זאגט נישט אופק לקולא אנדערש ווי אלע ראשונים פאר 72 נאר לחומרא להחמיר ווייל רוב יאר איז די אופק נאך די 72 און אין הכי נמי אינמיטן ווינטער ווען עס קען אויס קומען א פאר שבתים די אוםק פריער ווי 72 זאל מען מחמיר זיין אויפן 72

אזא שקר האב איך שוין לאנג נישט געהערט. דו האסט אמאל געלערנט מנחת כהן?

דיין גאנצע תגובה איבער'ן פרי חדש איז א געביידע פון שקרים און עמי הארצות. אין וויזניץ האלט מען אז עס ווערט נאכט אין די געגענט פון 7-8 מעלות כשיטת המנחת כהן והפרי חדש, און זיי האבן א זמן קבוע וואס דעמאלטס איז זיכער נאכט. מנחה דאווענען זיין ממילא פאר די שקיעה.

די מנחת כהן אליין פסקענט להלכה התינוק שנולד בשבת מאך זיין שקיעה שנימול בשבת הבא לקולא כר''ת ווי באלד מען רעדט פון מילה ביום ח' דאורייתא
דו מאכט ליצנות פון דיר אליין די גאנצע לימוד פון ויאוצו המלאכים וואס די פסוק ביי סדום אין ארץ ישראל פסח און מן המודיעם ולחוץ וואס די משנה רעדט ערב פסח וואס איז 32 מעלות בימי ניסן נעמט 72 מינוט ביזן צאת זאגסטו אז אין נין יארק 45 מעלות נעמט זומער די לענגסטע טעג נאר 50 מינוט דו הלאסט שוין נאך קידוש מאכן?

אפילו לויט די מנחת כהן איז 72 מינוט ביומי בינונות אין ארץ ישראל וואס איז ארץ בינוני לויט אים איז די זמן רבינו תם און ניא יארק 93 מינוט נכן שקיעה

איך ווייס נישט ווער עס איז צומישט. פריער זאגסטו אז די מנחת כהן "קריגט מיט ר"ת אין אלע ראשונים", און פון די אנדערע זייט זאגסטו אז "אז ער זאגט נישט אופק לקולא". ביידע פון די זאכן זענען נישט אמת. יעצט זאגסטו "די מנחת כהן אליין פסקענט להלכה התינוק שנולד בשבת נאך זיין שקיעה שנימול בשבת הבא לקולא כר''ת". וואס האט דאס מיט וואס דו האסט פריער געזאגט?

די מנחת כהן האלט קלאר ווי ר"ת. און ער האלט אויך אז ווען מ'זעה ג' כוכבים איז נאכט אפי' ע"פ חשבון איז נאכנישט אריבער ד' מיל. זיין חשבון אין אמסטערדאם 48 מינוט ניסן ווייזט אז ער האט גערעכנט 8 מעלות וואס איז אין ניו יארק אייביג סאך פאר 72.
נאר די עיקר טענה אויפן מנחת כהן איז אז ער האט פארשטאנען אז אין ארץ ישראל איז די מציאות אז מ'זעהט די ג' כוכבים ניסן ושרי ביי 72 און אין אמסטערדאם איז שנעלער, אבער די מציאות איז פארקערט. דאס קען זיין א גוטע טענה, אבער לייג נישט אריין ווערטער פארן מנחת כהן איו מויל וואס ער זאגט נישט.

[שמות]

אגב א סאך ראשונים האלטן אז עס עקזעסטירט בכלל נישט אזא זאך ווי שיטות הגאונים ווייל זיי לערנען אריין אין רב האי גאון אז ער רעדט פונעם צווייטן שקיעה אויב יא איז עס ממש רבינו תם
אזוי שרייבט קלאר די רשב''א און תוס הראש און נאל ראשונים אז עס עקזעסטירט בכלל נישט קיין שיטת הגאינים
די מהרם אלשקר שריייבט יא אז די גאונים רעדן םונין ערשטן שקיעה. איז א מחלוקה צו די גאנים קריגן בכלל אויפן רבינו תם

די עצם פשט פון רב האי גאון דארט אנפאנג ברכות איז נישט געבינדן און קען שטימען סיי לויט די גאונים און סיי לויט ר"ת, און די ראשונים וואס האבן געהאלטן ווי ר"ת האבן עס אזוי אפגעלערנט. אזויפיל איז אמת אז די ראשונים האבן נישט געוואוסט פון די שיטת הגאונים אזויווי אין אסאך זאכן (עי' בדברי הרמב"ן נדה סד. שכתב שיטתו באיזה ענין, ושוב כתב "ואם ימצא בחבורי הגאונים או בתשובותיהם ענין מורה על א' מאלו הדרכים בה ראוי ללכת ולצאת בעקבותיהם", וזה ראי' שלא ידע מהו שיטת הגאונים בזה).

די מהר"ם אלשקר איז לכאורה די ערשטע וואס ברענגט אראפ די שיטת הגאונים פון וואס מ'האט געטראפן פון די גניזת קהיר.
אבער היינט איז דאס שוין געדרוקט פון די העתקת כת"י און ס'שטעלט זיך ארויס אז די מהר"ם אלשקר האט נאר געהאט אויסצוגן פונעם העתקה.
דער הרב האגער איך קען אים נישט, זאגט אז ער איז געגאנגען נאכזוכן די העתקה פון קעמברידש געדרוקט אין גנזי קדם ח"ה סי' ו' וז"ל אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא, אבל משתסור אדמימותה, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון, ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה עכ"ל.
שטייט דא יא קלאר מערב דלא כהרב האגער.
און סאיז לכאורה קלאר יא משמע ווי פשטות שיטת ר"ת.

[משה רבינו]

צוריק צו מיין משל מיט בארא פארק און 18 מינוט. לאמיר זאגן אז עס איז בכלל נישט קלאר ווי בארא פארק איז און עס איז דא א גרויסע מחלוקת איבער דעם, מיינט דאס אז מ'קען זאגן אז יעדן טאג וואו עס איז אכצן מינוט דארט איז בארא פארק, אפגעזעהן די פלאץ? ניין. ווייל בארא פארק איז למעשה א פלאץ אפילו אויב דו ביסט צומישט. די זעלבע דא, עס קען זיין אז מ'ווייסט נישט פונקטליך וועלכע שטערנס מאכן נאכט, אבער עס איז זיכער אז שטערנס מאכן נאכט. און עס איז אויך קלאר אז שטערנס קומען ארויס איבעראל און אייביג אנדערש, אויב אזוי קען מען נישט זאגן אז ביי 72 ווערט איבעראל און אייביג נאכט.

נו די חכמי האומות האבן שוין דאס געטאנעט מיט די חכמי ישראל און די גמרא זאגט שוין אמר רבי ונראין דבריהם מדברינו אז די אויג זעהט ווי די חכמי האומות אבער מיט דעם אלעם פסקנען מיר ווי די חכמי ישראל
לשון רבינו חננאל אויף די גמרא מסכת פסחים
אע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם

באמת איז עס שוין די גמרא אליין וואס זאגט עס,
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו, אז עס קוקט אויס פארן אויג אזוי ווי די חכמי האומות, און מיט דען האלט רבי ווייטער ווי די חכמי ישראל

נישטא קיין שום מחלוקה צווישן חכמי ישראל וחכמי אומות העולם ווילאנג עס נעמט ביז מ'זעהט שטערנס. און צושטעלן די ר"ח אהער איז אויך א סילוף, עס איז א דבר פשוט אין אלע פוסקים אז עס ווערט נאכט ווען מ'זעהט ג' כוכבים, נישט אומזינסט איז דא א מחבר איבער יום המעונן. צו זאגן אז די שטערנס פון די גמרא איז נישט די שטערנס וואס מיר זעהן איז א גילוי פנים בתורה שלא כהלכה (איך רעד נישט פון די טענה אז אין אנו בקיאין בכוכבים, דאס האט א מקום. אבער דאס שטימט נישט מיט 72 כמו שביארתי, און דאס וואס דו ווילסט זאגן אז מ'רעדט בכלל נישט פון וואס מיר זעהן איז סילוף התורה)

אויב זאגסטו אז עס איז נישט קיין מחלוקה האסטו נאך נישט אנגערירט בכלל די סוגיא, איך ברענג נישט אהער די רבינו חננאל ער רעדט דא ספעציפיש, לגבי די צאת הכוכבים ביים זמן 72,
דארפסט די לשון?
וכן בשקיעות החמה מהלכת בעביו של רקיע וכשתצא מעוביו הרקיע כלו מיד הכוכבים נראין, כיון שראה רבה כי מהלך החמה ביום כלו מן המזרח למערב לדברי ר' יוחנן עשר פרסאות ובכללם מה שמהלכת החמה בעביו של רקיע בבקר ובערב נמצא עביו של רקיע כפי הלוכו מקצה הרקיע ועד קצהו שלשים פרסה ובעביו של רקיע חמשה מילין שהן כפי מדת מהלך החמה מהנץ החמה עד ביאתה חלק מששה חלקים כי השלשים כשתחלקם שתותם חמשה והוא מהלך החמה בעובי הרקיע וכיון שהיתה בידו גמרא כי העולם כולו ששת אלפים פרסאות אמר ש"מ עביו של רקיע שמהלכת בו החמה מעלות השחר ועד שתנץ החמה אלפא פרסי שהוא שתות מהלכו של עולם וכן בערב משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם
אותבי' עליה מהא דתניא עביה של רקיע ארבעה מיל דתניא ר' יהודה אומר כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין שהן פרסה וכמותה משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים כו' נמצאת הא מתניתא תיובתא לעולא דאמר מהלך החמה ביום מן המזרח למערב שלשים מיל ומתני' דא' שמונה פרסאות שהן שנים ושלשים מיל ותיובתא דרבה בתרתי חדא כדעולא דהא תרוייהו מדתן שוה במהלך החמה ביום שלשים מיל ותיובתא אחריתי דרבה דאמר עביו של רקיע כשיעור מהלך אדם חמשה מילין ומתני' אמרה פרסה שהיא ארבעה מילין ואתין למימר לימא תהוי הא מתניתא תיובתא נמי לר' יוחנן ומשני' לא לר' יוחנן לא הויא תיובתא דהוא לא אמר אלא כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות זה שאמר ר' יוחנן בלבד באו רכה ועולא ואמרו מדעתם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וחמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים הם שטעו שחשבו מאלו עשר פרסאות שאמר ר' יוחנן שמהלך אדם ביום חמשה מילין בשחר וחמשה מילין בערב ונמצאת הליכת החמה ממזרח למערב שלשים מיל ור' יוחנן לא הזכיר מהלך החמה בעביו הרקיע כמה הוא יש לומר שכך אמר ר' יוחנן בעובי הרקיע כמו הברייתא שאמרה מפרסה עשר פרסאות שנמצאת עובי הרקיע אחד מעשרה ביום ולר' חנינא נמי לא הויא היא תיובתא דיכול למימר ודאי מהלך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין כמו שאמרה הברייתא ולוט הלך בריצה חמשה מילין:

[משה רבינו]

אזא שקר האב איך שוין לאנג נישט געהערט. דו האסט אמאל געלערנט מנחת כהן?

דיין גאנצע תגובה איבער'ן פרי חדש איז א געביידע פון שקרים און עמי הארצות. אין וויזניץ האלט מען אז עס ווערט נאכט אין די געגענט פון 7-8 מעלות כשיטת המנחת כהן והפרי חדש, און זיי האבן א זמן קבוע וואס דעמאלטס איז זיכער נאכט. מנחה דאווענען זיין ממילא פאר די שקיעה.

די מנחת כהן אליין פסקענט להלכה התינוק שנולד בשבת מאך זיין שקיעה שנימול בשבת הבא לקולא כר''ת ווי באלד מען רעדט פון מילה ביום ח' דאורייתא
דו מאכט ליצנות פון דיר אליין די גאנצע לימוד פון ויאוצו המלאכים וואס די פסוק ביי סדום אין ארץ ישראל פסח און מן המודיעם ולחוץ וואס די משנה רעדט ערב פסח וואס איז 32 מעלות בימי ניסן נעמט 72 מינוט ביזן צאת זאגסטו אז אין נין יארק 45 מעלות נעמט זומער די לענגסטע טעג נאר 50 מינוט דו הלאסט שוין נאך קידוש מאכן?

אפילו לויט די מנחת כהן איז 72 מינוט ביומי בינונות אין ארץ ישראל וואס איז ארץ בינוני לויט אים איז די זמן רבינו תם און ניא יארק 93 מינוט נכן שקיעה

איך ווייס נישט ווער עס איז צומישט. פריער זאגסטו אז די מנחת כהן "קריגט מיט ר"ת אין אלע ראשונים", און פון די אנדערע זייט זאגסטו אז "אז ער זאגט נישט אופק לקולא". ביידע פון די זאכן זענען נישט אמת. יעצט זאגסטו "די מנחת כהן אליין פסקענט להלכה התינוק שנולד בשבת נאך זיין שקיעה שנימול בשבת הבא לקולא כר''ת". וואס האט דאס מיט וואס דו האסט פריער געזאגט?

דו מנחת כהן האלט קלאר ווי ר"ת. און ער האלט אויך אז ווען מ'זעה ג' כוכבים איז נאכט אפי' ע"פ חשבון איז נאכנישט אריבער ד' מיל. זיין חשבון אין אמסטערדאם 48 מינוט ניסן ווייזט אז ער האט גערעכנט 8 מעלות וואס איז אין ניו יארק אייביג סאך פאר 72.
נאר די עיקר טענה אויפן מנחת כהן איז אז ער האט פארשטאנען אז אין ארץ ישראל איז די מציאות אז מ'זעהט די ג' כוכבים ניסן ושרי ביי 72 און אין אמסטערדאם איז שנעלער, אבער די מציאות איז פארקערט. דאס קען זיין א גוטע טענה, אבער לייג נישט אריין ווערטער פארן מנחת כהן איו מויל וואס ער זאגט נישט.

רבי איד איר האט שוין אמאל געלערנט די מנחת עהן?
ער האלט ווי רבינו תם פשט אין די גמרא לגבי די צוויי שקיעות, אבער ער קריגט אז עס האט מיט די עובי הרקוע די דיקעקייט פון הימל, נאר ער פסקנט ווי די חכמי האומות אז עס האט מיט די אופק, אז די זון גייט אראפ נישט אריין אין הימל,

אבער ער זאגט אז אז אילו ער האלט אזוי איז עס נאר לחומרא נישט ח"ו צו טוהן למעשה נגד כל הראשונים די 72 נרא אין א פאל וואס עס קומט אויס לחומרא, זאל מען מחמיר זיין, אבער ביי א ברית שבת האט ער טאקע געפסקנט כולו כר"ת קוק ארין אינעווייניג אין לערן עס דורך ביטע

[משה רבינו]

די פסק זאגט ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא לילה זאגט די ברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים און די זון די בא השמש האט זיכער נישט מיטן אופק ווייל עס גייט א גאנץ יאר די זעלבע ספיעד במציאות נאר אונז זעהן מיר עס אנדערש די זון שטראלן לויט ווי געהבויגן עס איז זומער אין וינטער העכער אונזער קאפ ופשוט
יעצט דא הייבט זיך אן די שאלה אז במציאות זון גייט אייביג אינטער די זעלבע ספיעד וואס די גמרא זאגט כדי הילוך ד-' מילין נעמט עס

די שטערנס זעהן מיר במציאת אנדערש וויל די שטריילן איז אנדערש געבויגן זומער און ווינטער און אויף דעם דאגן אלע הראשונים אז מען קוקט נישט אויף די החוזים בכוכבים בזמן הזה

ר' יהודה החסיד אין ספר חסידין שלטי הגבורים די ראביה אין אנדערע ראשונחם שמיעסן אויס אז די 3 שטערנס צריכין ליהות במעריב במקום שקיעות החמה, רון דארט איז פשוט אז די זון האט יעדן טאג די זעלבע מהלך אטן האט נישט וווי שטארק די שטראלן זענען געבויגן

איך פארשטיי בכלל נישט וואס דו זאגסט. לויט דיר וואלט איך געזאגט אז ביאת שמש איז אייביג 6:00 (אדער 7:12 לויט 72), ווייל דאס וואס עס נעמט אמאל לענגער איז נאר ווייל דו זוהן איז געבויגן.

און נאכאמאל ברענגסטו רבינו חננאל ווען עס קומט נישט אהער, עס איז א דבר פשוט בכל הפוסקים אז שטערנס וואס מיר זעהן זענען קובע נאכט.

די שטערנס ביי מעריב זייט קומט אויך נישט אהער ווייל די שטערנס גייט מען אויך זעהן אין יעדע און אין יעדע צייט אנדערש.

נישט ריכטיג די טאג האט מיט וואס די תורה שרייבט ובא השמש וטהר נאך ביאת שמש איז נאכט,
אין זומער היות די זון איז נענטער צו אינז נעמט די זון לענגער אינטערצוגיין איז אטאמאטיש די טאג לענגער ווייל די ביאת שמש איז שפעטער,
נאר היות די גמרא זאגט אז ביאת השמש איז נישט די שקיעה הנאית נאר ארויס פון הימל וואס די דיקעקייט פון הימל נעמט כדי מהלך ד' מילין,
זאג איך דיר אז די דיקעקייט פון הימל טוישט זיך קיינמאל נישט זומער אין ווינטער, הגם אונז זעהן מיר לענדער די זון שטריילן ווייל אויב עס איז העכער אונזער קאפ איז די שטריילן אויך לענגער פינקט ווי די טאג בעצם איז לענגער, אבער זון שטריילן מאכט נאך נישט טאג אדער נאכט נאר ביאת שמש, אין ביאת שמש האט מיט עובי הרקיע וואס דאס טוישט זיך נישט,

איי ווי אזוי שטימט עס מיט ריאת הכוכבים, וואס האט יא מיט ליכטיקייט ווי אזוי קען זיין סימן לדבר צאת הכוכבים ענטפערט רבינו יהודה החסיד אז די גמרא רעדט במקום מעריב השמש, וואס דארט האט עס טאקע גארנישט מיט קיין זון שטריילן נאר די רקיע פארשטעלט פון זעהן די עובי הרקיע,

יעצט גייסטו נאכאמאל פרעגן אז עס שטימט נישט ווייל אונז ווייסן מיט ככמי האומות, אז די זון גייט בכלל נישט אריין אין די הימל נאר אראפ אזוי ווי אונז ווייסן מיר היינט,
איך קען דיר עס ענטפערן אבער איך וויל זאלסט מיר מסביר זיין קודם וואס מיינט בכלל רקיע די גמרא זאגט אין בין הרקיע להים אוקיונוס אלא כשלש אצבעות
אין רש"י זאגט אז די רקיע איז פינקטליך צווישן די מים העליונים אין די מים התחתונים, אין די לבנה איז ברקיע הב' פאר היינט צו די לבנה אין טרעף דיר מיט די רקיע,
די רמב''ן זאגט דערויף וזה מענין מעשה בראשית (שאין לומדין ממנו לרבים) הוא ואל תקוה ממני שאכתוב בו דבר שהענין הוא מסתרי התורה ואין הפסוקים צריכים לביאור הזה כי לא יאריך הכתוב בענינו והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו

[משה רבינו]

אזא שקר האב איך שוין לאנג נישט געהערט. דו האסט אמאל געלערנט מנחת כהן?

דיין גאנצע תגובה איבער'ן פרי חדש איז א געביידע פון שקרים און עמי הארצות. אין וויזניץ האלט מען אז עס ווערט נאכט אין די געגענט פון 7-8 מעלות כשיטת המנחת כהן והפרי חדש, און זיי האבן א זמן קבוע וואס דעמאלטס איז זיכער נאכט. מנחה דאווענען זיין ממילא פאר די שקיעה.

און וועלכע פלאץ אין כדור העולם איז יא גילטיג די ד' מילין וואס די ראשונים רעדן פון? בקיצור חוזר חזרה.

איך ברענג ארויס איין נקודה. די וואס האלטן 72 זאלן נישט קומען שרייען אז עס שטייט ד' מיל, ווייל ד' מיל קען בהכרח נישט זיין איבעראל און אין די זעלבע פלאץ. נישט מנחת כהן און נישט 72 שטימען מיט ד' מיל.

וואס מיינט 72 שטימט נישט מיט די מיל? א מהלך מיל (למשל שיעור חמץ) איז 18 מינוט לערנט מען ארויס ווייל ד' מילין איז 72 ווייסט מען אז א פערטל דערפון איז 18 מינוט,
וואס מיינט עס שטימט נישט? אויב איז מען גורס ד' מילין אין די ברייתא קען עס נאר זיין 72 נישט דא קיין חולק דערויף. די מחלוקה איבער מילין איז נאר וועלכע גירסא מען איז גורס ד' צו ה'

[פלאם]

ק/פ
ר לוי יצחק האגער אודות זמן רבינו תם השקרי

נישט מגיב געווען ביז צום הערן,

לוי יצחק האגערס לשון איז נישט שקרי, נאר אז ס'איז א 'טעות'
במחילה מכבודו די טעות האט זיין זיידע געמאכט ה"ה כ"ק אדמו"ר מסקווירא זצ"ל, איך וואלט נישט אזוי גערעדט אויף מיין זיידן, [אגב ווען דאווענט כ"ק אדמו"ר מקאלוב שליט"א?].
בנוסף לזה דארף מען האבן פלייצעס צו קענען זאגן אזא זאך אויף הרה"ק מסאטאמאר און קלויזנבורג זי"ע.

כ"ק אדמו"ר מוויזניץ זצוק"ל האט זיך אמאל גע'קנס'עט ברבים פארן רעדן שארף אויף די ענין פון זמנים [נישט אפילו גענוצט די לשון טעות] ער האט געגעבן געלט פאר מוסדות צאנז קלויזנבורג.

[Who knows]

אגב א סאך ראשונים האלטן אז עס עקזעסטירט בכלל נישט אזא זאך ווי שיטות הגאונים ווייל זיי לערנען אריין אין רב האי גאון אז ער רעדט פונעם צווייטן שקיעה אויב יא איז עס ממש רבינו תם
אזוי שרייבט קלאר די רשב''א און תוס הראש און נאל ראשונים אז עס עקזעסטירט בכלל נישט קיין שיטת הגאינים
די מהרם אלשקר שריייבט יא אז די גאונים רעדן םונין ערשטן שקיעה. איז א מחלוקה צו די גאנים קריגן בכלל אויפן רבינו תם

די עצם פשט פון רב האי גאון דארט אנפאנג ברכות איז נישט געבינדן און קען שטימען סיי לויט די גאונים און סיי לויט ר"ת, און די ראשונים וואס האבן געהאלטן ווי ר"ת האבן עס אזוי אפגעלערנט. אזויפיל איז אמת אז די ראשונים האבן נישט געוואוסט פון די שיטת הגאונים אזויווי אין אסאך זאכן (עי' בדברי הרמב"ן נדה סד. שכתב שיטתו באיזה ענין, ושוב כתב "ואם ימצא בחבורי הגאונים או בתשובותיהם ענין מורה על א' מאלו הדרכים בה ראוי ללכת ולצאת בעקבותיהם", וזה ראי' שלא ידע מהו שיטת הגאונים בזה).

די מהר"ם אלשקר איז לכאורה די ערשטע וואס ברענגט אראפ די שיטת הגאונים פון וואס מ'האט געטראפן פון די גניזת קהיר.
אבער היינט איז דאס שוין געדרוקט פון די העתקת כת"י און ס'שטעלט זיך ארויס אז די מהר"ם אלשקר האט נאר געהאט אויסצוגן פונעם העתקה.
דער הרב האגער איך קען אים נישט, זאגט אז ער איז געגאנגען נאכזוכן די העתקה פון קעמברידש געדרוקט אין גנזי קדם ח"ה סי' ו' וז"ל אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא, אבל משתסור אדמימותה, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון, ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה עכ"ל.
שטייט דא יא קלאר מערב דלא כהרב האגער.
און סאיז לכאורה קלאר יא משמע ווי פשטות שיטת ר"ת.

איך ווייס נישט וואס הרב האגער זאגט, אבער די נושא פון מזרח אדער מערב איז עפעס וואס לעצטיגע אחרונים האבן אריינגעשלעפט אין די מחלקוה פון ר"ת און די גאונים, אבער דאס איז ווייט פון מוכרח. בעצם שטייט דאך קלאר אין די גמרא אז מ'קוקט אויף מערב, און עס איז דא א שטארקע רויטקייט נאנט צום זמן השקיעה וואס (געוואנדן אין די וועטער) ווערט קורצליך דערנאך פארשוואונדן וואס איז לכאורה וואס די גאונים האבן מפרש געווען מערב. און די מהר"ם אלשקר האט ווארשיינליך יא געהאט די גאנצע תשובה, און דאס וואס ער שרייבט אפאר מאל מזרח און אין נוסח הגניזה שטייט מערב איז קליינליכע שינויי נוסחאות און עס איז נישט משנה בכלל. ווען די מהר"ם אלשקר שרייבט פני מזרח מיינט ער אוודאי לויט ווי די גמרא איז עס מפרש. נאכמער, אין די תשובה פון די גניזה אליינס שטייט אויך די לשון שפעטער "כי בין השמשות דרב יוסף מאחר שתסתלק אדמדומית פני מזרח" און ער דערמאנט נישט מערב.

אבער אפגעזעהן דאס אלס, דאס איז נאר איינס פון די דריי תשובות הגאונים וואס די מהר"ם אלשקר ברענגט, די אנדערע צוויי תשובות זענען דאך קליפ און קלאר דלא כר"ת.
https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawi ... 7%A6%D7%95

[Who knows]

נו די חכמי האומות האבן שוין דאס געטאנעט מיט די חכמי ישראל און די גמרא זאגט שוין אמר רבי ונראין דבריהם מדברינו אז די אויג זעהט ווי די חכמי האומות אבער מיט דעם אלעם פסקנען מיר ווי די חכמי ישראל
לשון רבינו חננאל אויף די גמרא מסכת פסחים
אע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם

באמת איז עס שוין די גמרא אליין וואס זאגט עס,
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו, אז עס קוקט אויס פארן אויג אזוי ווי די חכמי האומות, און מיט דען האלט רבי ווייטער ווי די חכמי ישראל

נישטא קיין שום מחלוקה צווישן חכמי ישראל וחכמי אומות העולם ווילאנג עס נעמט ביז מ'זעהט שטערנס. און צושטעלן די ר"ח אהער איז אויך א סילוף, עס איז א דבר פשוט אין אלע פוסקים אז עס ווערט נאכט ווען מ'זעהט ג' כוכבים, נישט אומזינסט איז דא א מחבר איבער יום המעונן. צו זאגן אז די שטערנס פון די גמרא איז נישט די שטערנס וואס מיר זעהן איז א גילוי פנים בתורה שלא כהלכה (איך רעד נישט פון די טענה אז אין אנו בקיאין בכוכבים, דאס האט א מקום. אבער דאס שטימט נישט מיט 72 כמו שביארתי, און דאס וואס דו ווילסט זאגן אז מ'רעדט בכלל נישט פון וואס מיר זעהן איז סילוף התורה)

אויב זאגסטו אז עס איז נישט קיין מחלוקה האסטו נאך נישט אנגערירט בכלל די סוגיא, איך ברענג נישט אהער די רבינו חננאל ער רעדט דא ספעציפיש, לגבי די צאת הכוכבים ביים זמן 72,
דארפסט די לשון?
וכן בשקיעות החמה מהלכת בעביו של רקיע וכשתצא מעוביו הרקיע כלו מיד הכוכבים נראין, כיון שראה רבה כי מהלך החמה ביום כלו מן המזרח למערב לדברי ר' יוחנן עשר פרסאות ובכללם מה שמהלכת החמה בעביו של רקיע בבקר ובערב נמצא עביו של רקיע כפי הלוכו מקצה הרקיע ועד קצהו שלשים פרסה ובעביו של רקיע חמשה מילין שהן כפי מדת מהלך החמה מהנץ החמה עד ביאתה חלק מששה חלקים כי השלשים כשתחלקם שתותם חמשה והוא מהלך החמה בעובי הרקיע וכיון שהיתה בידו גמרא כי העולם כולו ששת אלפים פרסאות אמר ש"מ עביו של רקיע שמהלכת בו החמה מעלות השחר ועד שתנץ החמה אלפא פרסי שהוא שתות מהלכו של עולם וכן בערב משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם
אותבי' עליה מהא דתניא עביה של רקיע ארבעה מיל דתניא ר' יהודה אומר כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין שהן פרסה וכמותה משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים כו' נמצאת הא מתניתא תיובתא לעולא דאמר מהלך החמה ביום מן המזרח למערב שלשים מיל ומתני' דא' שמונה פרסאות שהן שנים ושלשים מיל ותיובתא דרבה בתרתי חדא כדעולא דהא תרוייהו מדתן שוה במהלך החמה ביום שלשים מיל ותיובתא אחריתי דרבה דאמר עביו של רקיע כשיעור מהלך אדם חמשה מילין ומתני' אמרה פרסה שהיא ארבעה מילין ואתין למימר לימא תהוי הא מתניתא תיובתא נמי לר' יוחנן ומשני' לא לר' יוחנן לא הויא תיובתא דהוא לא אמר אלא כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות זה שאמר ר' יוחנן בלבד באו רכה ועולא ואמרו מדעתם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וחמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים הם שטעו שחשבו מאלו עשר פרסאות שאמר ר' יוחנן שמהלך אדם ביום חמשה מילין בשחר וחמשה מילין בערב ונמצאת הליכת החמה ממזרח למערב שלשים מיל ור' יוחנן לא הזכיר מהלך החמה בעביו הרקיע כמה הוא יש לומר שכך אמר ר' יוחנן בעובי הרקיע כמו הברייתא שאמרה מפרסה עשר פרסאות שנמצאת עובי הרקיע אחד מעשרה ביום ולר' חנינא נמי לא הויא היא תיובתא דיכול למימר ודאי מהלך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין כמו שאמרה הברייתא ולוט הלך בריצה חמשה מילין:

ער רעדט לגבי דעם וואס די חוזים בכוכבים זאגן אז עס איז נישטא קיין עוביו של רקיע, נישט לגבי ווילאנג עס נעמט ארויסצוקומען שטערנס.

[שמות]

די עצם פשט פון רב האי גאון דארט אנפאנג ברכות איז נישט געבינדן און קען שטימען סיי לויט די גאונים און סיי לויט ר"ת, און די ראשונים וואס האבן געהאלטן ווי ר"ת האבן עס אזוי אפגעלערנט. אזויפיל איז אמת אז די ראשונים האבן נישט געוואוסט פון די שיטת הגאונים אזויווי אין אסאך זאכן (עי' בדברי הרמב"ן נדה סד. שכתב שיטתו באיזה ענין, ושוב כתב "ואם ימצא בחבורי הגאונים או בתשובותיהם ענין מורה על א' מאלו הדרכים בה ראוי ללכת ולצאת בעקבותיהם", וזה ראי' שלא ידע מהו שיטת הגאונים בזה).

די מהר"ם אלשקר איז לכאורה די ערשטע וואס ברענגט אראפ די שיטת הגאונים פון וואס מ'האט געטראפן פון די גניזת קהיר.
אבער היינט איז דאס שוין געדרוקט פון די העתקת כת"י און ס'שטעלט זיך ארויס אז די מהר"ם אלשקר האט נאר געהאט אויסצוגן פונעם העתקה.
דער הרב האגער איך קען אים נישט, זאגט אז ער איז געגאנגען נאכזוכן די העתקה פון קעמברידש געדרוקט אין גנזי קדם ח"ה סי' ו' וז"ל אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא, אבל משתסור אדמימותה, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון, ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה עכ"ל.
שטייט דא יא קלאר מערב דלא כהרב האגער.
און סאיז לכאורה קלאר יא משמע ווי פשטות שיטת ר"ת.

איך ווייס נישט וואס הרב האגער זאגט, אבער די נושא פון מזרח אדער מערב איז עפעס וואס לעצטיגע אחרונים האבן אריינגעשלעפט אין די מחלקוה פון ר"ת און די גאונים, אבער דאס איז ווייט פון מוכרח. בעצם שטייט דאך קלאר אין די גמרא אז מ'קוקט אויף מערב, און עס איז דא א שטארקע רויטקייט נאנט צום זמן השקיעה וואס (געוואנדן אין די וועטער) ווערט קורצליך דערנאך פארשוואונדן וואס איז לכאורה וואס די גאונים האבן מפרש געווען מערב. און די מהר"ם אלשקר האט ווארשיינליך יא געהאט די גאנצע תשובה, און דאס וואס ער שרייבט אפאר מאל מזרח און אין נוסח הגניזה שטייט מערב איז קליינליכע שינויי נוסחאות און עס איז נישט משנה בכלל. ווען די מהר"ם אלשקר שרייבט פני מזרח מיינט ער אוודאי לויט ווי די גמרא איז עס מפרש. נאכמער, אין די תשובה פון די גניזה אליינס שטייט אויך די לשון שפעטער "כי בין השמשות דרב יוסף מאחר שתסתלק אדמדומית פני מזרח" און ער דערמאנט נישט מערב.

אבער אפגעזעהן דאס אלס, דאס איז נאר איינס פון די דריי תשובות הגאונים וואס די מהר"ם אלשקר ברענגט, די אנדערע צוויי תשובות זענען דאך קליפ און קלאר דלא כר"ת.
https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawi ... 7%A6%D7%95

די מהר"ם אלשקר ברענגט 3 תשובות הגאונים?
איך ווייס נישט און איך האב נישט קיין אינטערנעט נאכצוקוקן אין די לינק וואס איר ברענגט.
ס"ה האט הרב האגער געזאגט קעמברידש האב איך נאכגעברענגט די לשון און לדעתי שטייט דארט קלאר דעת ר"ת.
און נישט ווייל מזרח מערב נאר ווייל די פולע לשון שטייט קלאר נישט ווען די זון גייט אונטער ווערט נאכט ....נאר ווען סאיז הכסיף העליון והשוה לתחתון נאר דעמאלטס ווערט נאכט. און די מהר"ם אלשקר ברענגט אראפ די זעלבע לשון נאר סאיז חסר אפאר ווערטער.

[Who knows]

די מהר"ם אלשקר ברענגט 3 תשובות הגאונים?
איך ווייס נישט און איך האב נישט קיין אינטערנעט נאכצוקוקן אין די לינק וואס איר ברענגט.
ס"ה האט הרב האגער געזאגט קעמברידש האב איך נאכגעברענגט די לשון און לדעתי שטייט דארט קלאר דעת ר"ת.
און נישט ווייל מזרח מערב נאר ווייל די פולע לשון שטייט קלאר נישט ווען די זון גייט אונטער ווערט נאכט ....נאר ווען סאיז הכסיף העליון והשוה לתחתון נאר דעמאלטס ווערט נאכט. און די מהר"ם אלשקר ברענגט אראפ די זעלבע לשון נאר סאיז חסר אפאר ווערטער.

דא האסטו די לשון פון מהר"ם אלשקר

1) וכבר דחו לה להא מילתא רב שרירא גאון ורבינו האיי גאון ז"ל בשתי ידים וטחו לה מאה עוכלי בעוכלא וכתבו ז"ל ודעו דאע"ג דהך ברייתא דפסחים דר' יהודה תיובתא לעולא ולרבא ליתא להך ברייתא ולא לדרבה דבין רבי יהודה בין רבה סביר' להו הרקיע עשוי כקובה והגלגל קבוע הוא המזלו' חוזרין והחמה היא בעצמה המהלכת ביום למטה מן הרקיע מן המזרח למערב וכשמגעת לסופו נכנסת לעוביו וזו היא שקיעת' ומהלכ' על כל עוביו של רקיע וכשמגעת לסוף עוביו הכוכבים נראים ומהלכת למעלת מן הרקיע כל הלילה מן המערב למזרח וכשמגעת לסופו נכנסת ומהלכת בעוביו ולאלתר עולה עמוד השחר וכשמגעת לסוף עביו מנצת על הארץ ולפי' כששערו חשוכא וקדומה כמה הוא ממהלך שאר היום אמרו כי עביה של רקיע כמהלך חשכא וקדמא ושאר הרקיע כמהלך היום וליתא להא מילתא מכמה אנפי לפי שאינו רקיע אחד וכו': עד ואלו היתה עולה בלילה למעלה מן הרקיע היתה נראית בארץ ולא היה הרקיע חוצץ מלראותה שהרי בינינו כמה רקיעים ואין חוצצין אותה ואף רקיע שלה אינו חוצץ לראות מה של מעלה ממנו וכו' עד נמצא הגלגל סובב סביבה אחת והמזלות קבועין בו ואף רבותי' ז"ל כשאמרו חכמי ישר' אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה מהלכ' למעלה מן הרקיע כדרך שפירשנו למעלה טעמו של ר' יהודה ושל רבה וחכמי אומות העולם אומרים ביום מהלכת למעלה מן הארץ ובלילה למטה מן הארץ כדרך שפירשנו אנו הא א"ר ונראין דבריהם מדברינו ללמדך שעל מה שפירשנו סמכו חכמי' ז"ל ע"כ מדבריהם והם האריכו ואני קצרתי וכל זה קשיא לר"ת ז"ל דאית ליה טעמו של ר' יהודה וכת' אותו להלכה והנה שכח כי חכמי ישראל הודו בזה לחכמי אומות העולם ובטלו דעתם מפני דעתם:

2) עוד כתבו רב שרירא גאון ורבינו האיי גאון ז"ל בתשובה אחרת ז"ל חלוקת רבה ורב יוסף משתשקע החמ' ולא תראה אפי' על ראשי דקלי' כל זמן שפני מזרח מאדימין עד שיכסיף התחתון לרב יוסף מן היום ולרבה בין השמשות ונתנו שיעור לעונות אלו ממהלך אדם ואזדו לטעמייהו דאיתמ' שיעור בין השמשו' רבה אמ' ג' חלקי מיל ורב יוסף אמ' שני חלקי' נמצא בין זה לזה אחד מי"ב במיל והמיל אלפים אמה נמצ' בין רבה לרב יוסף שיעור מהלך קס"ז אמה והיא משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדומין: עד ומיהו לענין שבת רבה קא מחמיר והא מילתא איסורא דאורייתא הוא ע"כ: עוד כתבו שם ז"ל דאמ' רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא כי משתשקע החמה בדילין ממלאכות וכל בין השמשות מטילין אותו לחומרו לשני ימים שאם נולד בן בסוף ערב שבת מטילין אותו לחומרו שהוא בשבת ואין נמול בע"ש ומטילין אותו לחומרו שהו' בע"ש ואין שבת שמיני ע"כ:

3) גם רבי' נסים גאון ז"ל כתב בתשובה ז"ל ואמנם מה שאמר המשנה תפלת המנחה עד הערב ששאלת עליו התשובה גבול עד הערב עד שתפול העגולה של השמש והיא שקיעת החמה ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים בין השמשות ודוקא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה וכל עוד שלא שקעה יכול להתפלל תפלת המנחה באותו זמן ע"כ: ומאומרו שתפול וכו' תדיק דהחמה הולכת תחת הארץ בלילה כדברי הראשונים ז"ל וכפי מה שפירשנו:

פון די צווייטע תשובה האט מען געטראפן א העתקה אין די גניזה. דא האסטו די חלק וואס די מהר"ם אלשקר ברענגט

נמצאת חלוקת ראבא ורב יוסף משתשקע החמה ולא תראה אפילו על ראשי דקלים כל זמן שפני מזרח שהוא המערב מאדימין עד שיכסיף התחתון לרב יוסף מן היום, לראבה מבין השמשות, ונתנו שיעור לעונות הללו ממהלך אדם, דאמרינן ואזדו לטעמייהו דאיתמר שיעור בין השמשות בכמה, ראבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל, ופירשנוהו שלשה חלקים מארבע, רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שני חלקי מיל, ופירשנוהו שנים משלשה, נמצא בין זה לזה אחד משנים עשר במיל, והמיל האמור בדברי חכמים שיעורו אלפיים אמה, נמצא בין ראבה לרב יוסף שיעור מהלך קס"ז אמה, והוא משתשקע החמה כל זמן שהמערב מאדים, ורב יוסף קא מסתייעא דר' יהודה קא יאהיב שיעורא ליום אחר שקיעת החמה, מדקאמרינן בלא פלוגתא, אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה, ותניא נמי הכי ואמר רבי יוסי בר ר' אבון ובאותן כוכבים שאין נראין ביום, אילא מיהו לענין שבת ראבה קא מחמר, והא מילתא איסורא ודאורייתא היא, וחילופא בחלתא.
----
אמ' ראבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן. הלכה כר' יהודה לענין שבת. הלכה כר' יוסי לענין תרומה. הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא. כי משתשקע החמה בדילין מן המלאכות. וכל בין השמשות מטילין אותו לחומרו (שהוא כשבת ואין נימול) לשני ימים. שאם נולד בין בסוף ערב שבת מטילין אותו לחומרו. שהוא כשבת. ואין נימול בערב שבת. ומטילין אותו לחומרו. שהוא כערב שבת. ואין שבת שמיני.

איך האב נישט קיין איינונג וואס דו זעהסט פון הכסיף העליון והשוה לתחתון, דאס איז דאך א בפירוש'ע גמרא, און אויב האלטסטו אז דאס איז שווער אויף די גאונים פרעג פון די גמרא דירעקט.

[שמות]

די מהר"ם אלשקר ברענגט 3 תשובות הגאונים?
איך ווייס נישט און איך האב נישט קיין אינטערנעט נאכצוקוקן אין די לינק וואס איר ברענגט.
ס"ה האט הרב האגער געזאגט קעמברידש האב איך נאכגעברענגט די לשון און לדעתי שטייט דארט קלאר דעת ר"ת.
און נישט ווייל מזרח מערב נאר ווייל די פולע לשון שטייט קלאר נישט ווען די זון גייט אונטער ווערט נאכט ....נאר ווען סאיז הכסיף העליון והשוה לתחתון נאר דעמאלטס ווערט נאכט. און די מהר"ם אלשקר ברענגט אראפ די זעלבע לשון נאר סאיז חסר אפאר ווערטער.

דא האסטו די לשון פון מהר"ם אלשקר

1) וכבר דחו לה להא מילתא רב שרירא גאון ורבינו האיי גאון ז"ל בשתי ידים וטחו לה מאה עוכלי בעוכלא וכתבו ז"ל ודעו דאע"ג דהך ברייתא דפסחים דר' יהודה תיובתא לעולא ולרבא ליתא להך ברייתא ולא לדרבה דבין רבי יהודה בין רבה סביר' להו הרקיע עשוי כקובה והגלגל קבוע הוא המזלו' חוזרין והחמה היא בעצמה המהלכת ביום למטה מן הרקיע מן המזרח למערב וכשמגעת לסופו נכנסת לעוביו וזו היא שקיעת' ומהלכ' על כל עוביו של רקיע וכשמגעת לסוף עוביו הכוכבים נראים ומהלכת למעלת מן הרקיע כל הלילה מן המערב למזרח וכשמגעת לסופו נכנסת ומהלכת בעוביו ולאלתר עולה עמוד השחר וכשמגעת לסוף עביו מנצת על הארץ ולפי' כששערו חשוכא וקדומה כמה הוא ממהלך שאר היום אמרו כי עביה של רקיע כמהלך חשכא וקדמא ושאר הרקיע כמהלך היום וליתא להא מילתא מכמה אנפי לפי שאינו רקיע אחד וכו': עד ואלו היתה עולה בלילה למעלה מן הרקיע היתה נראית בארץ ולא היה הרקיע חוצץ מלראותה שהרי בינינו כמה רקיעים ואין חוצצין אותה ואף רקיע שלה אינו חוצץ לראות מה של מעלה ממנו וכו' עד נמצא הגלגל סובב סביבה אחת והמזלות קבועין בו ואף רבותי' ז"ל כשאמרו חכמי ישר' אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה מהלכ' למעלה מן הרקיע כדרך שפירשנו למעלה טעמו של ר' יהודה ושל רבה וחכמי אומות העולם אומרים ביום מהלכת למעלה מן הארץ ובלילה למטה מן הארץ כדרך שפירשנו אנו הא א"ר ונראין דבריהם מדברינו ללמדך שעל מה שפירשנו סמכו חכמי' ז"ל ע"כ מדבריהם והם האריכו ואני קצרתי וכל זה קשיא לר"ת ז"ל דאית ליה טעמו של ר' יהודה וכת' אותו להלכה והנה שכח כי חכמי ישראל הודו בזה לחכמי אומות העולם ובטלו דעתם מפני דעתם:

2) עוד כתבו רב שרירא גאון ורבינו האיי גאון ז"ל בתשובה אחרת ז"ל חלוקת רבה ורב יוסף משתשקע החמ' ולא תראה אפי' על ראשי דקלי' כל זמן שפני מזרח מאדימין עד שיכסיף התחתון לרב יוסף מן היום ולרבה בין השמשות ונתנו שיעור לעונות אלו ממהלך אדם ואזדו לטעמייהו דאיתמ' שיעור בין השמשו' רבה אמ' ג' חלקי מיל ורב יוסף אמ' שני חלקי' נמצא בין זה לזה אחד מי"ב במיל והמיל אלפים אמה נמצ' בין רבה לרב יוסף שיעור מהלך קס"ז אמה והיא משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדומין: עד ומיהו לענין שבת רבה קא מחמיר והא מילתא איסורא דאורייתא הוא ע"כ: עוד כתבו שם ז"ל דאמ' רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא כי משתשקע החמה בדילין ממלאכות וכל בין השמשות מטילין אותו לחומרו לשני ימים שאם נולד בן בסוף ערב שבת מטילין אותו לחומרו שהוא בשבת ואין נמול בע"ש ומטילין אותו לחומרו שהו' בע"ש ואין שבת שמיני ע"כ:

3) גם רבי' נסים גאון ז"ל כתב בתשובה ז"ל ואמנם מה שאמר המשנה תפלת המנחה עד הערב ששאלת עליו התשובה גבול עד הערב עד שתפול העגולה של השמש והיא שקיעת החמה ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים בין השמשות ודוקא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה וכל עוד שלא שקעה יכול להתפלל תפלת המנחה באותו זמן ע"כ: ומאומרו שתפול וכו' תדיק דהחמה הולכת תחת הארץ בלילה כדברי הראשונים ז"ל וכפי מה שפירשנו:

פון די צווייטע תשובה האט מען געטראפן א העתקה אין די גניזה. דא האסטו די חלק וואס די מהר"ם אלשקר ברענגט

נמצאת חלוקת ראבא ורב יוסף משתשקע החמה ולא תראה אפילו על ראשי דקלים כל זמן שפני מזרח שהוא המערב מאדימין עד שיכסיף התחתון לרב יוסף מן היום, לראבה מבין השמשות, ונתנו שיעור לעונות הללו ממהלך אדם, דאמרינן ואזדו לטעמייהו דאיתמר שיעור בין השמשות בכמה, ראבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל, ופירשנוהו שלשה חלקים מארבע, רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שני חלקי מיל, ופירשנוהו שנים משלשה, נמצא בין זה לזה אחד משנים עשר במיל, והמיל האמור בדברי חכמים שיעורו אלפיים אמה, נמצא בין ראבה לרב יוסף שיעור מהלך קס"ז אמה, והוא משתשקע החמה כל זמן שהמערב מאדים, ורב יוסף קא מסתייעא דר' יהודה קא יאהיב שיעורא ליום אחר שקיעת החמה, מדקאמרינן בלא פלוגתא, אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה, ותניא נמי הכי ואמר רבי יוסי בר ר' אבון ובאותן כוכבים שאין נראין ביום, אילא מיהו לענין שבת ראבה קא מחמר, והא מילתא איסורא ודאורייתא היא, וחילופא בחלתא.
----
אמ' ראבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן. הלכה כר' יהודה לענין שבת. הלכה כר' יוסי לענין תרומה. הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא. כי משתשקע החמה בדילין מן המלאכות. וכל בין השמשות מטילין אותו לחומרו (שהוא כשבת ואין נימול) לשני ימים. שאם נולד בין בסוף ערב שבת מטילין אותו לחומרו. שהוא כשבת. ואין נימול בערב שבת. ומטילין אותו לחומרו. שהוא כערב שבת. ואין שבת שמיני.

איך האב נישט קיין איינונג וואס דו זעהסט פון הכסיף העליון והשוה לתחתון, דאס איז דאך א בפירוש'ע גמרא, און אויב האלטסטו אז דאס איז שווער אויף די גאונים פרעג פון די גמרא דירעקט.

ער זאגט קלאר אז אל תחשוב...אז ווען די זון גייט אונטער איז ביה"ש ניין נאר דעמאלטס איז נאך ווייטער טאג...בקיצור דארפסט מער ווי דעם?
בנוגע אז די מהר"ם אלשקר ברענגט 3 לשונות ווייס איך נישט און איך גיי עס יעצט נישט איבערגיין און נאכדערצו ווען איך האב מיך געבלאקט פון אינטערנעט איז עס נאך שווערער.
אבער סאיז דא גאנצעטע קונטרסים וואס ברענגען די לשון פון מהר"ם אלשקר זייט ביי זייט ווארט ביי ווארט פון די אריגינעלע העתקה און סאיז זייער קלאר געווען אז די אריגינעלע איז געגענגען אינגאנצן מיטן שיטת ר"ת.

[Who knows]

ער זאגט קלאר אז אל תחשוב...אז ווען די זון גייט אונטער איז ביה"ש ניין נאר דעמאלטס איז נאך ווייטער טאג...בקיצור דארפסט מער ווי דעם?
בנוגע אז די מהר"ם אלשקר ברענגט 3 לשונות ווייס איך נישט און איך גיי עס יעצט נישט איבערגיין און נאכדערצו ווען איך האב מיך געבלאקט פון אינטערנעט איז עס נאך שווערער.
אבער סאיז דא גאנצעטע קונטרסים וואס ברענגען די לשון פון מהר"ם אלשקר זייט ביי זייט ווארט ביי ווארט פון די אריגינעלע העתקה און סאיז זייער קלאר געווען אז די אריגינעלע איז געגענגען אינגאנצן מיטן שיטת ר"ת.

זיי זענען דארט מסביר שיטת רב יוסף בגמרא אז משתשקע חמה כל זמן שפני מרח מאדימין יום, איך זעה נישט וואו דו זעהסט דא כשיטת ר"ת. די אלע קונטרסים האב איך אויך געזעהן, אבער גערעכט זענען זיי נישט.

[שמות]

ער זאגט קלאר אז אל תחשוב...אז ווען די זון גייט אונטער איז ביה"ש ניין נאר דעמאלטס איז נאך ווייטער טאג...בקיצור דארפסט מער ווי דעם?
בנוגע אז די מהר"ם אלשקר ברענגט 3 לשונות ווייס איך נישט און איך גיי עס יעצט נישט איבערגיין און נאכדערצו ווען איך האב מיך געבלאקט פון אינטערנעט איז עס נאך שווערער.
אבער סאיז דא גאנצעטע קונטרסים וואס ברענגען די לשון פון מהר"ם אלשקר זייט ביי זייט ווארט ביי ווארט פון די אריגינעלע העתקה און סאיז זייער קלאר געווען אז די אריגינעלע איז געגענגען אינגאנצן מיטן שיטת ר"ת.

זיי זענען דארט מסביר שיטת רב יוסף בגמרא אז משתשקע חמה כל זמן שפני מרח מאדימין יום, איך זעה נישט וואו דו זעהסט דא כשיטת ר"ת. די אלע קונטרסים האב איך אויך געזעהן, אבער גערעכט זענען זיי נישט.

איינס אויף אמאל ווייל איך קען נישט יעצט גיין נאכזוכן די קונטרסים, אבער די לשון וואס איך האב יא אראפגעברענגט
וז"ל אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא, אבל משתסור אדמימותה, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון, ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה עכ"ל.
אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום (כשיטת מהר"ם אלשקר בדעת הגאונים) ...אלא...יום הוא!!!

אקעי איך כאפ יעצט וואס דו זאגסט און וועגן דעם האסטו זיך געשטעלט אויף די לשון מערב...

[Who knows]

רבי איד איר האט שוין אמאל געלערנט די מנחת עהן?
ער האלט ווי רבינו תם פשט אין די גמרא לגבי די צוויי שקיעות, אבער ער קריגט אז עס האט מיט די עובי הרקוע די דיקעקייט פון הימל, נאר ער פסקנט ווי די חכמי האומות אז עס האט מיט די אופק, אז די זון גייט אראפ נישט אריין אין הימל,

אבער ער זאגט אז אז אילו ער האלט אזוי איז עס נאר לחומרא נישט ח"ו צו טוהן למעשה נגד כל הראשונים די 72 נרא אין א פאל וואס עס קומט אויס לחומרא, זאל מען מחמיר זיין, אבער ביי א ברית שבת האט ער טאקע געפסקנט כולו כר"ת קוק ארין אינעווייניג אין לערן עס דורך ביטע

די מנחת כהן האלט טאקע נישט אז עס איז פאקטיש דא א עובי הריקע, אבער ער קריגט זיך בכלל נישט להלכה אויפן ר"ת וכלשונו (מאמר א פרק עשירי) "וזהו הכלל העולה מפירושו של ר"ת, בין שהשמש יכנס בעובי הרקיע או ישקע תחת הארץ, ואין זה מעלה ומוריד לענין זה הדין וכמו שביארנו". קוק אריין אין די גאנצע פרק וואו עס איז קלאר אז ער האלט אינגאנצן ווי ר"ת.

דאס וואס דו זאגטס אז ער איז מחמיר אויף 72 איז א פשוט'ע שקר, וז"ל (מאמר ב פרק חמישי) "ונראה לי שאם במוצא שבת נראו ג' כוכבים בינוניים, שכבר הוא לילה גמור, ומותר לעשות מלאכה אף על פי שלא עבר שיעור שעה וחומש אחר שקיעת החמה, ואמרינן דשמא טעה בחשבון הארבע מילין, און שאין באותה מדינה בין השקיעה לצאת הכוכבים שיעור הד' מילין שאמר רבי יהודה. ואם כן להיות לילה ודאי, אין סומכין כלל על על שיעור הזמן שיש משקיעת החמה עד צאת הכוכבים לא לקולא ולא לחומרא אל על ראיית ג' כוכבים בלבד".

[Who knows]

איינס אויף אמאל ווייל איך קען נישט יעצט גיין נאכזוכן די קונטרסים, אבער די לשון וואס איך האב יא אראפגעברענגט
וז"ל אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא, אבל משתסור אדמימותה, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון, ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה עכ"ל.
אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום (כשיטת מהר"ם אלשקר בדעת הגאונים) ...אלא...יום הוא!!!

אל תחשוב איז נישט לאפוקי פון מהר"ם אלשקר! עס איז לאפוקי פון שיטת רבה, די תשובה איז דארט מסביר שיטת רב יוסף. קוק פון א שורה פארדעם.

ורב יוסף אמ' כי שלש מעלות נתן ר' יהודה. אחת לסוף היום ואחת לבין השמשות ואחת לתחילת הלילה. והכי קאמר אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה מאותו מקום שלם היום. אילא כל זמן שאדמדומיתה נראית על פני מערב יום הוא. אבל משתסור אדמדומיתה הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זה הוא בין השמשות המטילין אותו לחומרו עד שיכסיף העליון וישווה לתחתון. ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה.

[שמות]

איינס אויף אמאל ווייל איך קען נישט יעצט גיין נאכזוכן די קונטרסים, אבער די לשון וואס איך האב יא אראפגעברענגט
וז"ל אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא, אבל משתסור אדמימותה, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון, ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה עכ"ל.
אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה, מאותו מקום שלם היום (כשיטת מהר"ם אלשקר בדעת הגאונים) ...אלא...יום הוא!!!

אל תחשוב איז נישט לאפוקי פון מהר"ם אלשקר! עס איז לאפוקי פון שיטת רבה, די תשובה איז דארט מסביר שיטת רב יוסף. קוק פון א שורה פארדעם.

ורב יוסף אמ' כי שלש מעלות נתן ר' יהודה. אחת לסוף היום ואחת לבין השמשות ואחת לתחילת הלילה. והכי קאמר אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה מאותו מקום שלם היום. אילא כל זמן שאדמדומיתה נראית על פני מערב יום הוא. אבל משתסור אדמדומיתה הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זה הוא בין השמשות המטילין אותו לחומרו עד שיכסיף העליון וישווה לתחתון. ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה.

זייער גוט איך פארשטיי וואס דו זאגסט.
און דאס וואס ער כאפט אהן פני מערב זאגסטו אז סאיז טאקע שווער???.