ענינים ומכתבים מהצדיק ר' אשר פריינד זי"ע

[פשוט און גראד]

מצאתי באחד הכתבים של החברותא את הסיפור הנ"ל:
(נרשם עפ"י שיחת הרא"ש בשנת תשכ"ד ע"י אחד החברים)

עיין בספר *אוצר החיים מנהגי הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זיע"א* ,
מהרב יוסף שנברגר שליט"א דף ש' מנהגי שמ"ע ושמחת תורה, ומתחת להקו בהוספות וילקט יוסף סימן רס"ה, מביא שם עובדא מעניינת שיש לו שייכות לענינינו.

וז"ל:
בליל שמ"ע אחר סעודת יו"ט הלך פעם רבינו לחדרו, והחסידים אחריו ובין החסידים היו שם ר' ירוחם טייטלבוים ור' יוסף שרף ועוד,
פתח ר' יוסף שרף ואמר, *רבינו מחר אי"ה נתפלל על הגשם* , ונכון שרבינו יתפלל *על פרנסה להעולם* , הה"ק ר' מענדלי מרימינוב זי"ע הי' מתפלל ג"כ על פרנסה.
השיב רבינו, *יש להתפלל רק על החיים ופרנסה ממילא תבוא כי מאן דיהיב חיי יהיב מזוני* , וכך נמשכו הויכוח כשתי שעות וכו'.

שאל אחד מהם מה לעשות כשיש לאחד בת שהגיעה לפרקה וצריך להשיאה *ואין לו פרוטה לצרכי הנשואין?*
השיב רבינו, *לא אתה בלבד המחותן* , יש עוד מחותן שהרי שלושה שותפים באדם, *הקב"ה אביו ואמו* , ואם כן גם הבורא הוא מחותן *ואין לך מה לדאוג* .
ואף זה אומר לכם וכתוב בספרים שכל מעשי בראשית טורחים ועוסקים בשביל זווג איש ואשה, ואם כן אפשר שבשביל מעות לא יתקיים הזיווג ??
והוא ממה נפשך אם הוא הזיווג האמיתי בוודאי יוגמר ואם אין זה הזיווג.
האם צריכין דווקא להשיאם שיצטרכו לבוא לידי מריבה עד שלבסוף יתגרשו, ואח"כ בודאי יבוא דבר שכל מע"ב יגעים עליו.
ואספר לכם מעשה שהיה אצלי וכו'

פתח השני ואמר:
*ומה לעשות כשהילדים רעבים ועוללים שואלים לחם ואין?*
השיב רבינו:
לא אתה בלבד אב לבנים, *יש גם אב בשמים* , והוא בודאי יתן להם מזונותיהם כשיצטרכו, ואספר לכם מעשה הרב ר' מיכלי מזלאטשוב זי"ע וכו'.
שאל אחד ואמר ומה לעשות אם צריכין לשלם שכר דירה, וצריכין גם מעות למסחר *ואין?*
השיב רבינו: אין צריך לדאוג על שום דבר, ואין צריך לרצות שום דבר, *האדם צריך לחשוב את עצמו כאין. ובאמת הוא אין.*
וכשאתה צריך לדבר מה, כבר הנך יש, כי האין אינו צריך לכלום, צריך רק להתפלל בבוקר בקומו משנתו ולומר, רבש"ע אתה נותן מזון לכל הנבראים, תן גם לי מזון, ו *שוב אינו צריך לדאוג יותר.*

(קול אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

האמונה הפשוטה | דרך הבעש"ט

מכתב צ"ד
חלק ב'

..*אבקשך לא לדאוג* כי אם לבטוח שהשי"ת יזמין לך את הסיבה הטובה להתפרנס ממנה, וכמו שזכית וראית נפלאות ה' איתך עד כה, כן גם יהיה ה' בעזרך ותבנה בית נאמן בישראל והשכינה תהי'ה שרויה ביניכם.

*ושתיכנס יותר עמוק לדרך האמונה הפשוטה*, תבין שאין שייך לתכנן קודם מתי להוליד ילדים, כי נשמות אני עשיתי נאום ה'.
וזה מתנת אל שדרכך יקומו דורות ישרים מבורכים בישראל אשר על ידי *עמלם ויגיעתם* למצוא מציאותם יתפרסמו *מעצמם ומבשרם* מציאות ה' בעולם הגשמי אשר מלא כל הארץ כבודו, אלא שהוא אל מסתתר בשפריר חביון ונתאווה לו להיות דירה בתחתונים.
וזהו תפקידנו ותכליתנו האמיתית ולכך נוצרנו אוין איש מאתנו רשאי להיפטר ממנה.

וכך הוא גם עניין תפילתך שאתה מתאונן על המחשבות הזרות המתרוצצות דווקא באמצע התפילה וזה גורם לך כאבים נפשיים.
הרי כלל ידוע מאת *הבעל שם-טוב זיע"א*, שכל המחשבות החיצוניות הבאות לאדם דווקא באמצע התפילה הם *סיבות שלוחות לאדם להעלותן*.

פשוטו של דבר, שאין דבר בעולם שהוא ריק, לרבות אותן מחשבות שאין בהם ממש. אלא שהן *טעונות תיקון*, לכן הן באות דווקא לאדם מישראל ודווקא כשהוא שח עם קונו, שזו התפילה נקראת *ייחוד קוב"ה ושכינתיה, וזהו עת רצון גדול.*
וכשאדם מתבונן בעצמו ומתעורר ע"י כך לראות מציאותו האמיתית, בכך תיקן את המחשבות תיקון השלימות ועוד שאותן המחשבות שמצאו את תיקונן באות *ומסייעות לו לאדם שהעלה אותן לפתוח לו שערי תפילה*.
לפיכך אין לו לאדם להתייאש כלל, *יש מקום* ליגיעה ולעבודה שבלב אבל *אין מקום* לייאוש, כי במידה שאדם מכיר את מך ערכו כי אין הוא, כך גם הוא נדבק באין סוף ואין ערך ושיעור בעולם למידה עליונה זו.

*השי"ת ישפיע על מעשה ידך ברכה והצלחה, ותזכה לסייעתא דשמיא שתוכל לעמוד בעת מבחן בבחינת לך דומיה תהילה.*
ולא תישבר מהתקפות היצר, אלא תלמד על ידי כך תכסיסי ותחבולות המלחמה ע"י שתכיר לדעת היטב היטב את הסכנה האורבת תמיד, ואז תדע נאמנה עד כמה אנו זקוקים לרחמי הבורא ואז תהיה חבוק ודבוק בו יתברך אמן כן יהי רצון.
בידידות נאמנה...


(אמרי אשר - מכתבים)

[פשוט און גראד]

אין חבר - הכל "אבא זה אתה"!


אחד מן החברים נכנס לחדרו של מו״ר ר' אשר בצהרי היום, ועל פניו ניכר היה שהם מיוסרות.
"ר' אשר", אמר החבר, ״ עשיתי כל מה שאמרת לי, ולא עזר לי כלום.
כל הדיבורים והעצות שלך לא הועילו, ומרוב צער נשכבתי במיטה וביקשתי את נפשי למות״.

נענה ר' אשר ואמר לו:
״ מה שקרה לך הוא שהרגשת כאב גדול על חבר שגרם לך עוול,
השטן, שרוצה שלא תתרחק ממנו, תפס אותך בנקודה הזו. הוא אמר לך: ‘ תסלח לו’, ואתה באמת הולך וסולח.

אבל אז הוא שב ואומר לך: ‘אבל הוא פגע בך והכאיב לך!’ ואז שוב הוא משכנע אותך לסלוח, וכך הוא תופס לך את המוח, הלוך ושוב.
עד שבסוף הוא ‘פותח את פיו’, תופס אותך חזק כטרף, ‘לועס’ אותך, חונק אותך, עד עד שביקשת את נפשך למות מצער הייסורים״.

נזעק החבר ואמר: ״ אכן, כך היה לי בדיוק!״

אמר לו ר' אשר:
״כאן טמונה הטעות. אני אינני רב עם עצמי כדי לסלוח לדמות שמולי. המלחמה האמיתית היא לקבל שאין בכלל דמות מולי, אלא הכל - 'אבא, זה אתה'.
וממילא, אינני נכנס שוב ושוב למעגל הייסורים של כאב וסליחה רצוא ושוב, אלא נכנס למאבק פנימי במוח, שבו אני מבין שאין ‘שני’ — יש רק את הבורא, וכל העסק הוא מולו בלבד״.


(קול אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

לומדים להתבונן. ונשארים בשאלה.


שיחה של רב אושר זצ"ל
ליל שבת קודש פ' וישלח תשנ"ב (1991)
ע"י אחד החברים.



פתח הרב זצ"ל וסיפר ששמע שבכביש בין עירוני היתה שיירה גדולה של מכוניות אולי יותר ממאתיים מכוניות, והתבונן למה נוסעים כל כך לאט בשיירה הארוכה הזו.

וראה שבראש השיירה נוסע מכונית של שוטר , והנה כולם מפחדים מהשוטר הזה שמא יעברוהו ויעצרם, ויתן להם קנס .
ושאל הרב זצ"ל:
דהנה רואים שכולם מפחדים משוטר קטן זה שהוא בס"ה בורג קטן בכל המשטרה , והוא כשלעצמו ג"כ כלומניק וסתם פרחח.
והנה מתלמידי חכמים גדולים ומצדיקים, רואים דאין מפחדים מהם ולפעמים מדברים עליהם ומבזים אותם ולפעמים צועקים עליהם, והכל בלי פחד, ומהו ההבדל העצום הלזה.??

[פשוט און גראד]

ליל שבת קודש פרשת בא תשנ"ב (1992)

פתח הרב ואמר:
כתיב בגמרא "ג' קלי עולם היו ששפטו את ישראל, יפתח, גדעון ושמשון"
ומה היה זכות גדעון?
שדיבר חוצפא כלפי שמיא, שאמר :
"אם אבותינו היו צדיקים למה אתה מענה את דורינו אע"פ שאנו רשעים מכל מקום זכות אבותינו צריכה להגן עלינו, ואם אבותינו גם היו רשעים , אם כן כמו שלאבותינו לא הריעות למה אתה מריע לנו? "
ובזכות זה, אמר הרבש"ע: אתה למדת זכות על בני. לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
וכן איתא שהיה לו גם כן כיבוד אב.
שאביו היה טוחן חיטים, ואמר לאביו שיעזוב עבודתו והוא יעבוד בשבילו.

והסביר ואמר דבזכות שהיה גדעון מקלי עולם ולא ידע ללמוד, ולכן דיבוריו היו דיבורים אמיתיים בלי שום כוונות , ולכן זכה שהרבש"ע שמע דיבוריו וזה הועיל לכלל ישראל, ולכן היה המושיע והשופט.
אם היה איזה " יודע ספר " היה מיד חושב את לעצמו איזה נקודה עצמית - אינטרס פנימי, ואז שום דבר לא היה יוצא מזה.
ולכן בגלל שהוא היה בפשטות בלי שום אינטרס לכן זכה להיות משופטי ישראל.

והמשיך בדבריו:
שצריך לקיים המצוות בפשטות , דהיינו ל א לקחת שום רגש מזה , ולהישאר תמיד במצב האמיתי של האדם, שהוא אינו רוצה כלל לקיים המצוות.
רק בגלל הסיבות והמכות שהוא מקבל לכן עושה המצוה.
ואמנם כל התפילות שאנו מתפללים בצורה שאנו מתפללים לא עוזרים ואעפ"כ צריך להתפלל כי הרבש"ע רוצה שנתפלל אליו.
ואולם אין אנו מתפללים מעומק הלב אלא מתוך הייאוש והמסכנות ולא מתוך האמת האמיתית באמונה בו יתברך.

ומה שבמצרים שזעקו נגאלו, זה בגלל שידעו ש"פקד פקדתי", ולכן היה תפילה באמת מעומק נשמתם ולכך פעלה תפילתם. ואולם תפילתנו היא רק כי הוא רוצה כך שנתפלל אליו, אולי פעם אחת נזכה לתפילה אמיתית.
~~~~~~~~
דרש ואמר דדורנו הוא דור יותר גדול מדורו דרשב"י ,
דהיינו דאף דאיתא דלא יהיה דור גדול כדורו של רשב"י, מכל מקום זה רק בגלל שהיה אז גדולי הדור בתורה ויראה וקדושה, אבל עתה בדורינו זה דהוא מלא בטומאה ופריצות . ועוד ישנם י הודים שמתפללים ואומרים ק"ש ומניחים תפילין. זה יותר גדול מאז,
אף שהמצוות נראים כמו שנראים מכל מקום זה חידוש גדול מאוד שיש זה עוד כאן.

(חברותא)