ענינים ומכתבים מהצדיק ר' אשר פריינד זי"ע

[פשוט און גראד]

ירושלים ת"ו, י"ב כסלו תש"ן. (1989)

שלומים מרובים ושפע רב,
היתה לו להרא"ש זצ"ל שיחה בליל שבת קודש פ' ויצא.
שהעיקר שידע האדם שהוא אינו פועל מאומה וכו' ורק מזה מגיעים להכרת אלקות שיש בורא עולם וכו' מדבריו הידועים.
שאלתי אותו הרי מצינו כי יעקב אבינו בחיר האבות למד תורה י"ד שנים רצופות ואף לא ישן בהן, ובטח קבל אז את קומתו הרוחנית יעקב שלמתא.

אמר לי מיד: לא כך הדברים כפי שאמרת, יעקב אבינו לא הגיע לגדלותו ודרגתו הגבוהה מתוך לימוד תורה בי"ד השנים הללו.
נכון כי בלמדו כל כך הרבה תורה לשמה קבל רוח קדשו, אבל מה שהגיע לשלימות מציאות הוי"ה שהוא אפס ואין וכל תנועה שלו באה מהשמים בבחינת כל עצמותי תאמרנה ה' - קבל דווקא באותן עשרים השנים בהן רעה את צאן לבן והלילות עברו עליו מתוך פחדים נוראים מחיות הטרף ששרצו במקומות ההם כמ"ש ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני, וכפי שאמרו חז"ל במדרש אמר יעקב פרקי תהלים, ורק מתוך פחדים הללו הפך את פחד הטבע שלו לפחד אלוקים.

שאלתי אותו מדוע היה צריך יעקב לקבל בערמה גם את הברכות מאביו וגם את הפרנסה מלבן, והלא מידתו היא יעקב איש תם וכמ"ש רש"י תחילת פרשת תולדות "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם".
אמר לי הרא"ש: יעקב היה צריך להוציא את כל הניצוצות מעשו אחיו, ונאלץ ללכת בדרכו של עשו שהיה מלא מרמה וערמומיות וכך הוציא טרפו מפיו.

(אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

חנוכה שמח - סיפור

...ר' אשר אף פעם לא נשא לי פנים ולא פינק אותי בגלל שהבאתי לו סכומי כסף גדולים. נהפוך הוא.
פעם הבאתי לו סכום כסף עצום בערב חג השבועות.
הוא ישב אתי מול ערמת הכסף ואמר לי "אתה חושב שאני צריך את השוויצישע פרנקים שלך? לו הייתי רוצה - הקיר בחדרי היה שופך עלי זהב".

ואח"כ במשך כל החג לא הפסיק מלהקניט אותי שאינו צריך את כספי..

הייתי מביא לו הרבה כסף, סכומים עצומים. הוא היה לוקח את הכסף, ובן שניה מחליף נושא ומדבר אתי על איזה משהו שצריך להעשות.
כל ההתנהגות שלו היתה ההפך מכל העולם. כולם, מכבדים עשירים ומחניפים להם.
ר' אשר השפיל אותי ואני אסיר תודה לו. הוא רצה את טובת נשמתי, שאתן כסף לצדקה אבל לא אכנס מזה לגאווה.
או לכל הפחות אצמצם את הגאווה ואת הרגשת הסיפוק העצמי מכך שנתתי סכומים עצומים לצדקה.

כמו כן ר' אשר תבע ממני לתת חומש לצדקה מכל הרווחים,מירושות וכדומה. אבל לא רק מהרווחים אלא גם מההפסדים! כשהפסדתי כסף תבע שאתן על זה חוֹמֵשׁ לִצְדָקָה!

(ר' אשר מפי תלמידיו)

[פשוט און גראד]

חנוכה שמח - סיפור

זה היה בבין הזמנים של חודש אב, עמדנו שלושה חברים במחיצת רב אושר בבית הכנסת של רשב"ם.
זה היה בין מנחה למעריב, עמדנו וחיכינו לזמן תפילת מעריב.
פתאום מגיע אברך ספרדי לבית הכנסת ומיד ניגש לר' אשר בקינה גדולה.

הוא סיפר שראש הכולל שלו הודיע שאינו יכול יותר להחזיק את הכולל, ומוכרח לסגור אותו.
"אנחנו האברכים נישאר בלי כלום. כולנו אברכים הנמצאים כבר חמש-שש שנים אחרי החתונה כל אחד מאתנו אבא לילדים וטפלי תליא ביה".
הוא ממש בכה.

ר' אשר פנה אלי "נו, אולי אתה לוקח את הכולל בידיים ?"

עניתי לו "אני צריך לבדוק במה מדובר".

קראתי לאברך לצד ובקשתי ממנו פרטים. הוא פרס את התמונה: 30 אברכים המשתכרים 500 דולר.
החשבון הוא אם כן: מדי חודש בחודשו דרושים 15000$.
לפי ערך הדולר בימים ההם זה היה יותר מכפליים מאשר עתה.

המחשבה שלי היתה: אני לא יכול לעמוד בזה.

חזרתי לר' אשר, פרסתי לפניו את הנתונים, ושאלתי אותו אם אני אוכל לעמוד בזה, הוא אמר "בודאי שלא. אתה צריך 15 עד 17 אלף דולר לחודש (היו גם מלגות מיוחדות לאברכים מצטיינים) בודאי שלא תוכל לעמוד בזה".

חזרתי אל האברך, הסברתי לו שאחרי בירור אני מבין שלו אוכל לקחת על עצמי את הנטל.

חשבתי שבזה נגמר הענין.
היה רעיון, ניסתי להתמודד אתו וראיתי שלא אצליח.

אבל אח"כ כשדיברתי עם ר' אשר אמר לי משפט נוקב. "אתה יודע למה לא תוכל לעמוד בזה?
כי אתה ב י ר ר ת.
באותו רגע ששאלת אותך "האם אתה רוצה לקחת את זה לידים", היית צריך להגיד כן ואם היית עושה כן, כי אז היה לך את כל הכסף הדרוש.
כי אז היית זורק אז עצמך רק על הרבש"ע. וכי לרבש"ע חסר כסף? אבל אתה היית צריך לברר. רצית שפע בדרך הטבע. דרך הטבע לא הלך לך"
.

( הרב יהודה פרוש - ר' אשר מפי תלמידיו)

[פשוט און גראד]

מכתב קפ"ט (חנוכה)
לכבוד... ז' דחנוכה תשל"ח

יחד עם כל ישראל אנו מתפללים, אני והחברים לרפואתו השלמה של אביו הדגול רבי... שליט"א.
השי"ת ישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך שאר
חולי ישראל, אמן כן יהי רצון.

והנה הקב"ה עשה לנו ניסים בימים ההם בזמן הזה, ועל ידי מסירות הנפש של מתתיהו כהן גדול ובניו
למען כבוד שמו ותורתו נמצא פך השמן חתום בחותמו של כהן גדול, והדליקו ממנו לשמונה
ימים, להראות לנו את כוח האמונה הפשוטה.
שאף שהיה בוודאי ביד כוח ההשגחה העליונה להשגיח שיימצא שיעור שמן גדול יותר, *אבל רצונו של הקב"ה היה ככל הנראה להראות
נס גלוי על ידי השמן שעל מוצא פי ה' דולק השמן*, ומי שאומר ששמן ידלק ליום אחד יאמר ששמן ידלק שמונה ימים.
וכי אין לאדם שום סיבה לדאוג על אופני פרנסתו וצרכי עסקיו, אלא רצונו של מקום להצליח מעשי ידיו של אדם כדי שיהיה לו להתפרנס בכבוד.

וכל גלגולי ענייניו של אדם הוא לגלות סיבות השגחתו של הקב"ה בעולם על ידי מציאות האמונה הפשוטה, שזהו הבחינה של "מבשרי אחזה אלו-ה" (איוב יט, כו). כלומר, ששכלו ורוח בינתו של אדם ויכולת הנענוע של אבריו הרי כולם רק חיות השי"ת מחיה את האדם, ולא כוחו ועוצם ידו.
ועל ידי כך שאדם מבקש בכל ליבו ונפשו לחיות כך בכל מסה ומעש, הרי הוא מגיע לתכליתו להיות משכן
להשראת השכינה והשראת הנפש בכל מעשה ומעשה, והוא מעלה כל עשיותיו לגבוה, וכל העולם כדאי הוא לו, כי בכך קירב את עצמו לעצם תכלית הבריאה.


(באדיבות קול אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

קטע מתוך שיחה שנמסרה בבית של הרב זצ"ל.


...כך כתב רב אשר זיע"א בצוואה:

שעיקר העבודה הזאת של האדם כמו שהבריאה היא תוהו ובוהו עיקר עבודתו של האדם שהוא יגיע לתוהו ובוהו של עצמו מתוך כישלונותיו שזה כל תכליתו.

לא תכלית שלנו להיות צדיקים, ולא תכלית שלנו להיות תלמידי חכמים, ולא תכלית שלנו להיות מצליחים, לא בביזנס ולא בחברה ולא במשפחה ולא בתורה, לא שאינו צריך לעמול, צריך לעמול! וצריך יגיעת התורה!

וכל אחד צריך לעשות את תפקידו איפה שהרשב"ע שם אותו בעמדה שלו לעשות הכי טוב שהוא יכול להיות, אבל כשמתגלה לי יסוד האין שלי דרך כשלונות החיים אני צריך להכיר את יסוד ה'אַיִן' שלי שאין לי שום אחיזה בטבע ורק הרחמים של הרשב"ע שהוא מקיים אותי וּמְחַיֶּה אותי ומפעיל אותי.

(הרב א.ה שליט"א)

[פשוט און גראד]

להיות קשורים לצדיק האמת


מכתב קמ"ז
לכבוד...

קבלתי את מכתבך, ורק עכשיו התפניתי להשיב עליו. מדי יום, אני עסוק בהמוני אנשים שמשאירים אותי בלי כח בסופו של יום מכדי להפנות את תשומת לבי להתכתבות מחו"ל.

ניכר ממכתבך הארוך, המבוכה והחיפוש הנואש למצוא איזו משמעות למהומה הרוחנית שלך.
לכן אתה לא מסוגל לחזק את עצמך מול ההסתערות של המחשבות האינסופיות, המתקיפים אותך בעקביות, בלי לאפשר לך למצוא קרן אור של הבנה אמתית של מצבך בו אתה נמצא.
לפיכך אתה לא מצליח להגיע לאושרך האמיתי שאתה מסוגל להשיג.

כאשר אדם עובר את המטלות היומיומיות שלו, בלי ששום דבר יטריד אותו, מוכתר בהצלחה בכל התחייבויותיו, הוא אף פעם לא יחפש את בוראו, שלא לדבר להשקיע מאמץ כדי לעבוד אותו. הוא מתענג מהכבוד של הישגיו וחי בגאווה על חכמתו, תוך התבטאות שהקב"ה עזר לו.

וזוהי הסיבה שבורא העולם אשר משתוקק להתפרסם על ידי האדם שהוא העניק לו בחירה חופשית, מביא לאדם כאבים רוחניים ומקרים מכאיבים והתמוטטות, לא כדי לשבור אותו, אלא על מנת* להזכיר לאדם את יסודו האמיתי*, שהוא לא המקור לחוכמתו והישגיו הכבירים - שהוא אינו אלא צינור שדרכו בחר הבורא להזרים את חוכמתו וכוחו, שהוא תלוי על רחמיו בכל תחומי חייו.

(אמרי אשר - מכתבים)

המשך מחר בע"ה

[פשוט און גראד]

והיינו דרבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (שמואל ב כג, א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה
(ע"ז ה.)

מכתב קמ"ז
לכבוד...
המשך.

יסוד "האין" של האדם והסכנה התמידית בו הוא נמצא, לשכוח את מהותו, ניכר מאירועי חייו של דוד המלך.

כאשר דוד המלך הגיע לרמה גבוהה של קדושה, הוא סבר במחשבתו שכבר הפך את מידת האהבה לאהבת ה'.
הוא התפלל לה' ואמר "בחנני ונסני" (תהלים כו, ב).

ובתשובה לתפילתו, הרגיז ה' את הדוב בדמות בת שבע, כדי שדוד המלך יכיר את מציאותו.
הדרך היחידה שיכל להתחזק היה ע''י הכרת האמת של טבעו שהביא אותו לנפילתו הנוכחית, ולכן הוא נלחם בעוז לא לתת לשטן להסיח את דעתו מהאמת, לא באמצעות עצבות, הצדקה עצמית, אשמה או רחמים עצמיים.

הוא פנה אל בוראו לרחם עליו ולהציל אותו מהסכנה של טבעו ודמיונו, שמבקש לעקרו מהאמת שלו.
הוא אזר כל כוחותיו להתעלם מהבושה הגדולה שהרגיש מנפילתו, והכריז "חטאתי לה" (שמואל ב' יב, יג). בזכות זה קיבל אותו פעם נוספת כבן החביב ביותר, יותר מלפני המעשה עם בת שבע.

(אמרי אשר - מכתבים)

המשך מחר בע"ה

[פשוט און גראד]

לכבוד...

המשך.

מאירועים האלה של דוד המלך, אנו למדים כי האדם תמיד בסכנה לשכוח מקור האמיתי שלו, כי יסודו הוא "אין".

וכאשר האדם שוכח את מהותו הוא נופל.
אבל הנפילה לא נועדה לשבור את האדם, אלא כדי להזכיר לו את חולשתו ואת שפלתו על מנת שילמד מכך שפעולתו וחוכמתו אינם שלו ושהוא תלוי ברחמיו של בוראו בכל תחומי חייו. כך יכול האדם למצוא ולחיות עם בוראו.

חז"ל אומרים לנו כי יוסף הצדיק נכנס לחדר כדי להיות עם אשת פוטיפר.
אבל כשראה דמות דיוקנו של אביו, התקרר לרגע מאש הניסיון וניצל את הרגע כדי לברוח (סוטה לו:).

כך, התגלה אליו ה' בדמות דיוקנו של אביו. יוסף הכיר את בוראו באמצעות סיבה זו של תמונת אביו שהפחיד אותו והאיץ בו לברוח.
מזה אנו רואים שאדם לא יכול לחזק את עצמו נגד טבעו בלי סיבה מהבורא, כגון פחד, בושה וכו' ע"כ נקרא יוסף צדיק, משום שהוא הבין כי ללא דמותו של אביו, הוא לא יכול להחזיק מעמד כנגד הניסיון של פוטיפר.

גם הנפילות שלך אמורים ללמדך להכיר את החולשות שלך ואז תפנה לבוראך לרחם עליך.
אבל שלא כמו דוד המלך שֶׁלָּחַם בכל כוחו להכיר תמיד את טבעו, ואת נפילתו והוא לא אפשר לשטן להביא אותו לעצב או רחמים עצמיים, וגם לא לכסות את הטבע החלש שלו בכל דרך אחרת -

ואילו אתה חולשתך ונפילותיך הביאו אותך לעצב ורחמים עצמיים.

[פשוט און גראד]

אמר רב הונא בר ברכיה משום רבי אלעזר הקפר: כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו, "שנאמר והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך". רבי שמואל בר נחמני אמר: פרנסתו מעופפת לו כצפור, שנאמר וכסף תועפות לך" (ברכות, סג ע"א).


מכתב רכ"ה

מכותלי מכתבך ניכר מאד על תהיה מתמדת בשבילי לימודיך ועיסוקיך, הן בלימוד והשתלמות במקצועך, והן בסידור הפרנסה שזהו גורם ראשון לאפשרות התקדמותך.

והאדם מטבעו חפשי בדמיונו ואסור במושכלו,
וצריכים הרבה יישוב הדעת להבחין בכל דבר מהו הדמיון ומהי המציאות, ואיך הוא יכול לפעול בשטח שהוא בהישג ידו ממש, שהוא שולט שליטה מוחלטת ויש לו יכולת ביצוע לשביעות רצונם המלא של המעונינים בעבודה זו או אחרת מן הסיבות שלהם.
שאז ניתן לרכוש שֵׁם ומוניטין טובים כדי שיקפצו לקוחות או גורמים פונטיציאלים להתקשרות אתך, וצעד אחרי צעד לצאת אל מרחבי העשיה כברכת ה' עליכם. וכאמור שיקול הפרנסה הוא דבר נחוץ ונכבד מאד באפשרויות העומדים לרשותך.

והעיקר, שלכל עשיה ועשיה יש להקדים את התפילה והבקשה מאת השי"ת אשר הוא נותן הכח לעשות חיל, וכפי שהמדרש מביא על יוסף הצדיק שלכל מעשיו הקדים את התפילה, כמאמר הכתוב "וירא אדוניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" .
ואדונו של יוסף ראה תמיד את יוסף כשהוא בשפתים רוחשות עד ששאלוהו על כך, וענה על כך שהוא מתפלל להשי"ת שכל מה שהוא עושה ה' יצליח בידו להשביע רצון אדונו.

וגם מידת השתיקה רצויה מאד אצלך כדי שלא תתעכב מלהכנס לשטח של עשיה.
כי כתוב "נפשי יצאה בדברו" (שה"ש ה, ו), נפש האדם מתרוקנת מתוכנה כשאין לדיבור כיסוי מעשי בשטח הרוחני או הגשמי.
כי דיבוריו קצובין לו למשך חייו, וחבל על כל דיבור מיותר כשאינו מכוון להשלמת הנפש בתורה ותפילה, או למילוי צרכי הגוף ההכרחיים, או לקרב על ידי הדיבור את בני ישראל לאביהם שבשמים, שזהו ממש קולע אל המטרה.
ואם האדם רוצה בכך אפשר לו להבחין תמיד מהו הדיבור הרצוי.

והשי"ת יהיה בעזרך למצוא לך מנוחה, וימלא כל משאלות לבך לטובה, ותזכה לאור הדעת האמיתי שהוא דעת ה' אלוקנו ולעבדו בכל לבב ונפש.


(אמרי אשר חלק ב')

[מענדל ווייס]

המכתבים והארטיקלען על הרב הצדיק רבי אשר פריינד זצ"ל משמש לי למוסר ספר חזק מאד, ומאד מאד אני נהנה ממנו, צלח ורכב על דבר אמת!

[פשוט און גראד]

"בדרך אמונה בחרתי, בדרך אמונה שבתי""


ירושלים ת"ו, אייר תש"ן.


רב אושר זצ"ל שליט"א דיבר בליל ש"ק אח"ק כי קשה למצוא בינינו היינו לומדי התורה שהוא מתכוון רק את הקשר האלוקי,
ודווקא בין אנשים מאד פשוטים רואים אנו לפעמים אמונה פשוטה ותמימה.

וסיפר לנו כי בשבועות אלה בא אליו יהודי אחד מאמריקא, שהיה רחוק מיהדות וע"י השפעתו של הרא"ש התחיל להניח תפילין כל יום עם ק"ש וכמה מזמורי תהלים.
ואמנם הוא נוהג כך גם נוכח קשיים והפרעות. ובכן יהודי זה בא אליו כמעט מדי שנה. ולפני שבועיים רצה להכנס לביתו, אלא שנזכר פתאום שבבואו מן הנמוס שמביאים גם תרומה ליד עזרה (הוא איננו עשיר) והתחיל לחפש אצלו כסף ולא מצא אף דולר אחד והצטער על כך.
והנה הוא מסתכל ארצה ורואה לפניו צרור מקופל שהרים אותו והנה לפניו 70 שקלים ללא סימנים כל שהם.
נכנס מיד בצהלה אל הרא"ש ואמר לו: ראיתי עכשיו את האלוקים שהזמין לי סכום זה לתת תרומה.

ורב אושר סיפר לנו שהוא ממש הרגיש כי המציאה הזמינו לו מהשמים.
היהודי גם סיפר לו שהיה בשדה התעופה בקנדה והיו המון אנשים ופתאום התבונן ששכח להניח היום תפילין, הוא לא התפעל מאלה הסובבים אותו ותיכף התחיל להניח תפילין ולומר ק"ש ומזמורים.

(אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

קס"א - חלק א'


לכבוד ידידי הנעלה אוהב תורה, רודף צדקה וחסד, היקר באנשים ועדין המידות, הר"ר... שליט"א.

את מכתבך שסיימת ברגש נחיתות ודמעות שליש, קראתי בלב נשבר ונדכא, כי התחלתי להבין כי כל אחד בתכונתו איך שהוא שקוע בתאוות הגשמיות, בלי התקשרות לשכל הנעלם מכל רעיון, הלא השם הזמין פת בסלך למה לא הרגשת על המקום שסיבת הכסף שלקחת אתך את החמש מאות דולר, זהו מסיבת הסיבות.

כי התפעלתי איך שהשם הזמין לנו את הסיבה לקנות את הדולרים מהבנק מה שהממשלה מרשה להוציא, ומן השמים קשרו לי את ידיים ואת המחשבה לא לכתוב לך שום דבר, בכדי שיהי' לך ממה להחיות את נפשך בכדי שתבחין בזה איך שהשם משגיח על כל נשימה ונשימה, בין מהדומם והחי ואיך שהוא מחי' את כולם בעתם.
רק צריכים עם המחשבה להרגיש את האמונה כי הוא המפרנס ומרחם על כל העולמות.

בכדי לזכות לבא לאמונה כזאת, זה רק על ידי ניסיונות, של התפשטות כל הגוף עד לשכל הנעלם מכל רעיון וזה נטפל עם ייסורים, שצריכים רחמים לא להיות נבעת, שזה שטף מים רבים, כי אנו רואים שדרגת רבי עקיבא בא שייסוריו הגיעו עד לסרוק את בשרו במסרקות ברזל, והייסורים היו אצלו ייסורי אהבה ולא שטף מים רבים, כי קיים כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך עד כלות הנפש, וכמו שייסורים נוראים כאלה האהבה מקלקלת השורה, כך שהשם ישמור אותנו יכול לגרום הייסורים של המיעוט שבמיעוט, להביא לידי כפירה ויכולים להיות אפילו בדרגת משה רבנו, אם לא עובדים עם כל המחשבות בלי הפסקה, לקדש שמו הגדול עם השס"ה גידים ורמ"ח איברים, אז לא יודעים מה נקרא יהודי וכשלא יודעים מה זה יהודי לא מבינים מה זה אמונה..

(אמרי אשר מכתבים)

[פשוט און גראד]

גלות השכינה

קס"א - חלק ב'

ע"כ אם תעבוד שתרעד, שכל אבר מן הגוף ישיג את הבטול להגיע לאמונה של השכל הנעלם מכל רעיון, אז תבין באמונה מה זה גלות השכינה, ובהבנה הזאת תבין למה אתה צריך להיות נחשל, ונע ונד מהבית למרחקים,

ואם תזכה אז להוריד דמעות בשמחה ע"י השגת האמונה מעמקות הקליפות בחינת ש"גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך" (תהלים קלט, י), כמו שדוד המלך ע"ה אמר.
אז תזכה לברר הניצוצות שנדחו ונתפזרו ע"י חטא עץ הדעת וחטא העגל וחטא כל הדורות עד דור האחרון דורנו, אז נזכה כולנו להשיג את השגת אלקות שעם זה יתחיל בחינת משיח, ויתגלה מלכותו על כל העולמות, הכל יכתירו את כבוד שם קדשו שהשם אחד ושמו אחד ויבנה את בית מקדשו.

וכל הנ"ל אי אפשר להשיג רק באמונה, האם לא כדאי לך להתגולל ולהגיע לאמונה כזאת.

בגלל זה ידידי, ידיד נפשי וחברי הנאמן, נסעת שתתן לנו "יד עזרה" את כח הקדושה בגלות הארוך והמר הזה, לאחינו ולאחיותינו לעורר אותם מהשינה יחד אתנו, שיתחזקו באמונה הפשוטה, ולא להיות שבורים ורצוצים ואובדי עצות, שתתעלה הבת קול שיוצא כל יום מהר חורב לעשות חשבון נפש, ולהגיע לזה רק בצעקות של רחמים לאבינו שבשמים ו"לב נשבר ונדכא אלקים לא תבזה" (שם נא, יט), ואם תזכה לכל הנ"ל בטח השם יהי' בעזרך בגשמיות ורוחניות ותצליח בכל דרכיך.

העיקר לא להיות שבור ורצוץ ולהוריד דמעות שליש ולבכות בכיית המרגלים ולהיות בייאוש, רק להשתדל כל הרף עין להתמסר בשמחה להשגחה עליונה, ו"מהשם מצעדי גבר כוננו" (שם לז, כג) ובכל הצעדים הוא יהי' בעזרך.

ואני מקווה לשלוח לך את הקבלות ואת המסמכים מאיפה שהשם יזמין אותו כי גם זה לא בנקל הולך בנתיים תעבוד עבור ישיבת... ואם נחוץ לך הכל תוציא חזרה מהבנק את ה 500 דולר.


אני רוצה לבקש ממך, אם תמצא בחורי חמד שמשתוקקים לעלות לארצנו הקדושה ללמוד תורה, נסדר להם אש"ל בישיבתנו על צד היותר טוב, תכתוב לנו ונשלח להם כל הצורך,

אבל רק בחורים ש'תורתם אומנתם', והשם יצליח דרכך העיקר לא לברוח מהמציאות, כי "אנא מפניך אברח" (תהלים קלט, ז), תשריש בלבך אמונה עמוקה ופשוטה, לזכות לבטל היאוש השורר בנו בכדי להשכיח אותנו לגמרי מהמציאות האלוקית כמו נשמה ערטלאית, וכבר היו בעולמנו שהפשיטו עצמם עם אמונה כזאת עד שהשיגו את ערכם, בבחינת "ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם" (תהלים כב, ז) ובצעדם אנו צריכים לצעוד ברחמים, וכמו שהשם הי' בעזרתם כך הוא יהי' בעזרתנו, חזק ואמץ וקווה להשם.


(אמרי אשר מכתבים)

[פשוט און גראד]

אמר רב אושר זצ"ל:

חבל שלומדים תורה לתענוג עצמי ולא חושבים על נותן התורה ואם בן אדם מתגאה בתורתו החיצונים והקליפות לוקחים את תורתו, וחבל
מאד שבמקום להעלות את התורה לשמים מזינים בזה את הקליפות ומאריכים את הגלות
רחמנא ליצלן.

האיש הלוקח לעצמו מהתורה והמצוות,
עושה בזה מסך המבדיל, כי זה נקרא שתי רשויות ח"ו ומזה ניזונים הקליפות והחיצונים,
ושכינתא בגלותא ועל זה ידוו כל הדווים.

אבל
זוהי עבודה של שנים ולא כל כך בנקל אפשר
להגיע לכך שהאדם עושה מצוות ולומד תורה ואומר חידושים נפלאים שכל השומעים מביעים
התפעלות מזה, ובכל זאת יודע האדם שאין לו
שייכות עם זה, וכל הגה שלו וכל הרהור שלו הכל מהשם יתברך.


------------------------------

מי הוא האדם שיש לו קשר לרבש"ע, ומתי? לאיזה תורה יש חשיבות בשמים?
כאשר העוסק בה הוא בביטול, דהיינו שהלימוד שלומד אינו שלו, רק
של השי"ת.
וזה שאמר דוד "רחוק מישועתי דברי
שאגתי" .
למה הישועה רחוקה ממני?
מפני ש"דברי שאגתי"..
התורה והתפילה שלי הם.

(צעירי החברותא)

[פשוט און גראד]

המכתבים והארטיקלען על הרב הצדיק רבי אשר פריינד זצ"ל משמש לי למוסר ספר חזק מאד, ומאד מאד אני נהנה ממנו, צלח ורכב על דבר אמת!

יישר כח

[פשוט און גראד]

לעשות מעשים, בשביל הזולת. לא בשביל עצמי.


מסכת תענית, דף כג.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן:
כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה:
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"
אָמַר: "וְכִי יֵשׁ מְנַמְנֵם שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם?"

– פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא נוֹטֵעַ חָרוּב.
אָמַר לוֹ: זֶה לְכַמָּה שָׁנִים טוֹעֵן פֵּרוֹת?
אָמַר לוֹ: לְשִׁבְעִים שָׁנָה.
אָמַר לוֹ: כְּלוּם בָּרִי לְךָ שֶׁתִּחְיֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ?
אָמַר לוֹ: אֲנִי מָצָאתִי אֶת הָעוֹלָם בַּחֲרוּבִים,כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנַי.

----------------------------

מכתב קס"ז
לכבוד... מוצש"ק תזו"מ ר"ח אייר תשל"ב

בטח פלא לך על כך שלא עניתי עד כה על מכתבך, אבל אתה יכול לתאר לעצמך המצב שלי, מה שמתרחש בביתי כאשר באים אלי בני אדם עם כאבים וצרות, וזה נותן לי רפיון ידיים, וקשה להתגבר עם עטי בידי להשיב לאנשים אומללים מלאי עוגמת נפש המחכים בכל רגע בכיליון עיניים אולי תבוא להם תשובה לעודדם משברון לבם, ובפרט כאשר קראתי במכתבך על מצבך המלא צער ויגון עד שבא לך לשמוע קולות חזקים ונדודי שינה בלילות.

מצידי אין זה תירוץ לתרץ את עצמי, אני צריך לקבל את זה בכאבים עמוקים על אי-עניית מכתבים כאלה.
אבל תמיד אני מתפלל לה' - אפילו כאשר אני לא עונה תשובה על מכתב מלא הכאב - שירחם על אלה האומללים, שיתן להם ישועה בתוך כל כלל ישראל, וה' יפדה אותם בשלימות, כמו שלימות הקדושה.

תקוותי שה' בטח יעזור לך שעוד יבוא הרגע שיצמח אור נצחי בליבך ושלוות מנוחה בנפשך, וימנע ממך נדודי שינה ושמיעת קולות-שווא של הדמיונות השולטים על האדם - שהוא בחינה 'אַיִן', ואי אפשר לו להשתלט על מציאותו להכניע את הרע שלא יפגע בו עד שמביא אותו עד דכדוכה של נפש...
בקשתי שתתגבר על...

המשך מחר.

[פשוט און גראד]

מכתב קס"ז המשך מאתמול.

לכבוד... מוצש"ק תזו"מ ר"ח אייר תשל"ב

...בקשתי שתתגבר על כל צערך ותחזיק מעמד ברגע של ניסיון שלך, מה שזה חושך וחלקלקות בשבילך, ואתה רואה שאף פעם לא תהיה לך תקומה.
אבל אני בוטח בה' שאם תתעקש ולא תתן לחדור למחשבה שלך להרגיש את הצער העמוק - מה שזה באמת אין למנוע וכל כך חושך בעדך. אבל עם האמונה הפשוטה שלך, כמו הקדושים שלנו שעברו עליהם צרות מה שאי אפשר לתאר ולצייר, צער עמוק שלא יכול להיות יותר עמוק, ובעקשנותם הצליחו שעד היום אנו קיימים בזכותם, ובזכותם יפדה אותנו ה' מהגלות ומצרותנו, והם כבר סללו את המסלול להיות בעקשנות שניצחוננו יבוא כמו ניצחונם - עד עכשיו, עד ביאת גואל צדק.

אני מקוה שעוד אשמע ממך בשורות טובות שאתה בבחינת "עוד יוסף חי" באורות נצח, ותקוותי שמכתבי זה ימצא אותך בבריאות בשמחת לב ובעקשנות למצוא את החיים הנצחיים, בלי כניעה.
כמו שמשון הגיבור שלא הכניע את עצמו עד שהשיג ההישג המלא כפי שיצא מפיו "תמות נפשי עם פלשתים" (שופטים טז, ל), אם אני צריך להיות חלל של שונאי, אמנם במפלתי תהא מפלתו.
ובזה נבוא לדרגת רבי עקיבא שיצאה נשמתו באחד (ברכות סא:), שה' אחד ושמו אחד.

נא להתחזק, ולא לתת לשטן להכנס חדירה עמוקה לשמוע קולות שווא.
ותוכל לתפוס נקודה הכי קטנה ולשתול את העץ שלך, שיביא פרי, שתזכה לאורות שבעת ימי בראשית שהקב"ה גנז לצדיקים לעתיד לבוא, ויהא חלקך עמהם.
אני מודה לך על הצדקה שלך,
ומקווה שתבוא למטרה הנכונה, הצדקה תוציא אותך מכל צרותך ותזכו לזרעא חי' וקיימא במהרה דידן.


(אמרי אשר חלק ב')

[פשוט און גראד]

ליל שישי - סיפור

מה אמר ר' אשר לבחורה שרצתה להתאבד


באחד הימים הגיע למו"ר רבי אשר זי"ע,
יהודי ממדינה רחוקה בקצה העולם, ושיתף את רבי אשר בהצלחתו העסקית ועסקיו חובקי עולם,
וסיפר עד כמה הוא מצליח בכל אשר הוא פונה וצובר כסף רב כחול אשר על שפת הים.

אולם כל זה איננו שווה לו, סיפר האיש, מפני שעומדת בפניו צרה גדולה מאוד המדירה שינה מעיניו ואינה נותנת לו מנוח, בכך שהבת שלו שרויה במצב נפשי ירוד מאוד, ומרוב דכאונה ועצבותה היא התייאשה כליל מרצון החיים וחס ושלום עלולה לשלוח יד בנפשה.

האב כמובן היה אובד עצות, ואף שניסה לפנות למומחים ורופאים שונים, והזיל זהב מכיסו למען בתו, לא עלתה בידו להחזירה לשפיותה, ואת צרתו הגדולה שפך בפני מו"ר זי"ע.
מה הופתע האיש לשמוע ממו"ר זי"ע, שהורה לו להביא את בתו החולנית אליו,"ואני כבר אדבר עמה בעזרת השם".
האב לא הבין איך יעלה בידו לשכנע את בתו להסכים לבוא למו"ר, אולם ר' אשר לא נבהל, ואמר לו: "אל תדאג, היא תסכים לבוא אליי".

עם שוב האיש הבית, אמר לבתו כי ר' אשר רוצה לדבר עמה, ולמרבה ההפתעה, היא הסכימה מיד להגיע, ואביה נסע עמה מיד לארץ ישראל והגיע לפגישה דחופה עם רבי אשר זי״ע.

ר' אשר דיבר עמה ארוכות, ודבריו השפיעו עליה מאוד לטובה, עד שהבת התעודדה וקיבלה חיות ורצון לחיים, ומאז התהפכה לחיות חיים מלאים בשמחה ובתקווה טובה.

תוכן השיחה שרבי אשר דבר איתה אינו ידוע, אך ר' אשר עצמו גילה משפט מכונן ונוקב אחד שאמר לה, אותו ציטט לאחד מבני הבית, ועוצמתו מהדהדת מסוף העולם ועד סופו:

״את רוצה לברוח מעולם שאפשר לברוח ממנו, לעולם שאי אפשר לברוח ממנו״...

(קול אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

עולים שלב

שיחת של רב אושר זצ"ל זיע"א
א' דר"ח תמוז תשכ"ט (נכתב ע"י הריפ כפי הבנתו)

בת קול
(הקדמה שניה)

..הדמיון הוא מציאות הנקראת דמיון אך לא מציאות פיזית, אצל עבודת האדם המאבק בין המציאות הפיזי לדמיון קשה מאוד.

בנקל תופס האדם את הדמיון כמציאות פיזי, וכאשר נותן האדם להוליך את עצמו שולל בתוך הדמיון, להיות מתפתח אצלו כמציאות אז האדם הולך ומסתבך בתוך עצמו עד כדי איבוד אפשרות לנשום.

כאשר הלחץ הדמיוני מלחיץ אותו והאדם אינו מעלה על דעתו שזה דמיון וחושב שהוא באמת "נחנק" עד מות.

עולם הדמיון תופס מקום חזק מאוד בבריאה, ותפקיד האדם בעבודתו בקודש להכיר בבירור שמהותו דמיון ולא להפכו למציאות של טבע.

(אמר הכותב: להבהרת הענין, המציאות הטבעי הפיזי של הבריאה מורכבת מארבע דרגות: אש רוח מים ועפר, דומם צומח חי ומדבר, וכד'.
משא"כ עולם הדמיון מורכב מכוחות נפש על טבעיים המשפיעים על הטבע ועל האדם.
חובת האדם בעבודתו בקודש להפריד בין עולם הדמיון למציאות הטבעי ולא לראות הדמיון בלבושים של עולם הגשמי-הטבעי).

אין השטן יכול לעשות שום דבר בעולם הטבע הגשמי כי הוא בבחינת מלאך .
כל פעולותיו של השטן באים רק מכח הדמיון.
ועתה אם האדם מצליח להפריד בין עולם הדמיון לעולם המציאות יכול האדם בנקל להבחין בדמיון של השטן ולהכיר ממנה את מציאות הבורא שהוא למעלה מכח הטבע, ולהכיר שהוא יתב"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית.

אבל אם האדם אינו מצליח להפריד בין עולם הדמיון לעולם המציאות.
אזי כמו ב"בת קול" יש מעין הד החוזר מהקול שהוא בעצמו מוציא, כך יש כעין הד חוזר מהמצב העצמי ה"מבולבל".
שעלול לראות דמיון כמציאות ומציאות כדמיון. ולהתיחס למעשי השטן ובכח הדמיון שלו כאילו מציאות פיזית גשמית וטבעית.

(חברותא)

[פשוט און גראד]

הדמיון, להתמודד אל מול הפחד

שיחת של רב אושר זצ"ל זיע"א
א' דר"ח תמוז תשכ"ט (נכתב ע"י הריפ כפי הבנתו)

בת קול
(**)
הרא"ש תיאר דוגמא של מעשי שטן.
האדם מתעורר בבוקר מתוך מטרה לצאת לעבודתו עבודת ה' בתפילה ולימוד התורה ולהמשיך אחר כך בסדר היום כתיקונו.
והנה בדמיון שלו רואה משהו המתקרב אליו בחרב וחנית.
מראה המשהו השחור משחור, עיניו יורקות אש, הפחד נורא ואיום כי הדמיון של האש יותר גדולה ויותר חזקה חזקה מאש הגיהנום בעצמו.
הדמות השחורה המפחידה הולכת ומתקרבת ואיתה ההשפחה על האדם לעזוב את השטח ולברוח לאן אשר הרוח יוביל אותו.
בשעה קשה זו הולכת ומתבררת אם קיימת אצלו הפרדה בין עולם הדמיון לעולם המציאות הטבעי הגשמי, כי מי שאינו מסוגל להפריד בין עולם הדמיון לעולם המציאות ייכנס לפניקה(בהלה).
אדם זה יראה כבר את הפה ובשיניים המפלצתיות פונה אל האדם לבלעו חי.
וכן על זה הדרך עד שמאבד שליטה על הילך המחשבה, והתוצאות, ה' ירחם...

אבל מי שמסוגל להפריד בין עולם הדמיון לעולם המציאות וזוכר את הכלל, שאין השטן יכול לעשות שום דבר בעולם הטבע-הגשמי, ממילא כל הדמות השחורה המפחידה אינו אלא פרי דמיון, ושעל האדם להמשיך בסדר היום כמתוכנן וללכת מול הדמות המפחידה הנ"ל, רק כך מגלה שכל המראה אינו אלא דמיון.

רב אושר זצ"ך נעצר קמעא, נאנח ואמר:
"סאיז גרינג צו רעדין" (קל לדבר).. עם כל הבהירות שיש לאדם ועם כל הידיעה שהשטן הוא רק דמיון בכל זאת להלכה ולמעשה קשה מאוד להתגבר על הדמיון בכוחות עצמיים..



(חברותא)

[פשוט און גראד]

דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים.
(תהלים יז)

מלבי"ם: דמיונו"- וע"י זה רוצה לטרוף ולהרוג אותי, וידוע בטבע האריה שבהיותו כפיר אינו יוצא עדיין על טרפו רק יארב בסוכו למו ארב במסתר, עד שבא אל מעמד האריה שאז יוצא עלי טרפו.


שיחת של רב אושר זצ"ל זיע"א
א' דר"ח תמוז תשכ"ט (נכתב ע"י הריפ כפי הבנתו)

בת קול
(**לפני אחרון**)


...רב אושר זצ"ל נעצר קמעא, נאנח ואמר: "סאיז גרינג צו רעדין" (קל לדבר), עם כל הבהירות שיש לאדם ועם כל הידיעה שהשטן הוא רק דמיון בכל זאת להלכה ולמעשה קשה מאד להתגבר על הדמיון בכוחות עצמיים, כי כל פעם שהשטן מתלבש במשהו מעשי נראה לאדם שהפעם אינו דמיון אלא מציאות.
ולכך, בכל פעם צריך לפתח את החשיבה מחדש כאילו היום מתחיל הכל מחדש ואדרבה התחושה נחיתה יותר חזקה ויותר מעמיקה כמו שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום", לכן אין עצה אחרת רק לחיות בטל ומבוטל אל השי"ת בתכלית הבטול ולהרבות בתפלה לרבש"ע בזעקה גדולה ומרה:
אני שלך וחלומותי שלך,הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש, טבעתי ביון מצולה, באתי במעמקי מים ושבולת שטפתני וכו' .
כל אלו ביחד יביאוהו אל ההכרה שאם למרות כל הפחדים הנ"ל נעשה משהו מן המשהו, יתברר בעליל שלא האדם הוא זה שעשה את הפעולה.

כל המהלכים שהם:
א. הידיעה שכל פעולות השטן הוא מעולם הדמיון.
ב. הצורך להיות בפחד תמידי ולהיות בטל ומבוטל אל השי"ת.
ג. להרבות בתפלה עד שזוכה לראות במשהו שנעשה את הכרת הבורא מתוך הדמיון.

כל אלו מצטרפים יחד כדי לעורר באדם את הדבקות באמונה הפשוטה שהבורא יתברך שמו בורא ומנהיג והוא לבדו עֲשֵׂה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לכל המעשים.

(חברותא)

[פשוט און גראד]

"...כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ.."
(קידושין לב:)


שיחת של רב אושר זצ"ל זיע"א
א' דר"ח תמוז תשכ"ט (נכתב ע"י הריפ כפי הבנתו)

בת קול
(**אחרון**)


..בעלינו לשבח אומרים: וכל בני בשר יקראו בשמך... כי זה תפקיד כל אדם, כי זה מטרת בריאת העולם.

על כן מחובתו של כל אחד ואחד למסור את עצמו ואת כל פעולותיו לרבש"ע, ואז יוכל להבחין בהבדל בין דמיון למציאות ויוכל להעביר את הפחד מהסט"א אל פחד ה' וכו'. כל אחד בתפקיד שלו.
גם לומדי תורה וכד' בלמוד התורה שלהם צריכים להגיע לאותה נקודה, אחרת אין להם תורה אלא חכמה.

האם בגלל שהם לומדי תורה הם משוחררים מדבקות בורא?
הלא כבר אמרו חכמים על מי שנהנה מכתרה של תורה שנח לו שלא נברא. גם לומדי תורה צריכים להגיע להכרה שהתורה אינה שלהם אלא של נותן התורה ... וכן אמרו (אבות ד) כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.

יסוד גדול בעבודת ה' הוא ההתמדה שלא להתעייף, את זה נלמד דוקא מהשטן אשר אינו בוחל באף שיטה איך לבלבל את האדם למרות שאינו אלא "אשטיק דמיון". (אינו אלא חתיכת דמיון).פעם הוא חם ביותר ופעם הוא קר ביותר.
כאשר מתגברת באדם התלהבות דקדושה בבטול ובדבקות, עומד לו השטן בקרירות נוראה, כדי שנבין מהות הקרירות שהשטן עושה נתאר בעצמנו מקום שֶׁקַּר מְאוֹד, הַרְבֵּה מִסְפָּרִים מִתַּחַת לְ-0, מקום שבו מתים בני אדם מעוצמת הקור.
הקרירות של השטן כ"כ גדולה עד שהמצב הנ"ל נחשבת לחם ... מקרירות זו מוטל על האדם להתגבר ולהתלהב בעבודת השי"ת. כי כל הקרירות אינו אלא דמיון, הקושי שיש בהתגברות זו גדולה כי השטן זורק אותנו מהקר אל החם ומהחם אל הקר, ואם נרצה להתמודד מול השטן באופן ישיר לא נוכל בשום אופן כי הלבושים של השטן נראים לנו כמציאות למרות שבאמת אינו כן הלא כל מהותו של השטן דמיון אחד גדול. לכן אל ניתן לעצמנו ללכת שולל אחרי מעשי שטן.

ככל שנכיר בהפרדה בין עולם הדמיון לעולם המציאות, נבחין יותר ויותר במשמעות של בת קול שאינו אלא ההד החוזר מהראיה העצמית, וכאשר האדם נמצא בהכרת השפלות, לית ליה מגרמי כלום אזי ההד החוזר שלו הוא בחינת בת קול דקדושה הכרת הבורא מתוך עולם הדמיון שלו.

הרא"ש סיים דברין במילתא דבדיחותא שהמילה "שטן" באידיש דומה ל"צל" כלומר שאינו מציאות אלא דמיון כצל של האדם.


(חברותא)

[פשוט און גראד]

מכתב רצ"ד
[תרגום מאידיש]
ד' טבת תשל"ב

את מכתבך אודות כל התקופה שעברה עליך קבלתי, עברת תקופה קשה ומרה, שהתחילה כאשר עזבת את ארץ ישראל, יחד עם זה שגנבו ממך את הכסף ונשארת ללא כלום, כמו שיצאת מרחם אמך.

אני מתאר לעצמי את הצער הגדול באותם רגעים אשר לא ניתן להעלותו על הכתב, אולם אני מקוה שהדיבורים שדברנו בירושלים, הדרך של אמונה כמו שדוד המלך אומר "דרך אמונה בחרתי" - נתנו לך חיזוק באותו רגע, וגם מחזקים אותך אח"כ בחיים שלא תאבד את התקוה שיגיע הרגע שהקב"ה יהפוך לך את כל האבידות שלך בין בגוף בין בנפש, בזכות האמונה החזקה, והזיווג שלך יגיע כמה שיותר מהר, ותחיה חיי שלוה.

עליך להבין שהרבש"ע הוליך אותך בנסיונות קשים כאלה, לא בגלל שהוא רצה למרר לך את החיים, אלא רק כדי שתוכל לקבל את האור הגדול שלו שעומד ומחכה עליך.
וזה תלוי רק באמונה שלך, היות שאורות גדולים כאלו אי אפשר לקבלת רק אחרי שעוברים כאלו נסיונות קשים.
אני מקוה שהרבש"ע יעצור כבר את הנסיונות, והאור כבר יתחיל להאיר, ואתה תקים ותבנה בית נאמן בישראל עם הזיווג הנכון, בנין עדי עד, עם דורות כשרים בשלימות כתשוקת לבבך, ואתה תזכה להגיע אל האמונה האמיתית. דהיינו שתגיע להכרה שכל העבודה שלך, וכל מה שאתה משקיע כוחות - זה רק מהאמא.

זה לא דבר קל, בגלל שאדם אינו רוצה לבטל את עצמו, שאינו יותר מאשר ילד קטן על ברכי אמו. הוא לא מסוגל לחשוב שהוא שמייצר כאלה חידושים יפים שהעולם כ"כ מתרשם מהם, אין לו בזה שום דבר, והוא רק כמו ילד קטן שאין לו כל חלק בעבודה של אמו עבורו.

ההבדל הוא רק שלאדם יש בחירה, והוא יכול להשלות את עצמו שהוא עושה והרבש"ע עוזר. אולם עליו לדעת שזה שהוא עושה זה רק רחמים, כי לאמיתו של דבר הכל נעשה ע"י מציאות ה', והוא רוצה שהאדם יעבוד אותו כמו הבהמה שעובדת את האיכר, אשר היא אינה חשובה בעיני עצמה, בסך הכל היא לא יותר מאשר בהמה.
ככה רוצים מאתנו שבעבודה שלנו*0 נשתדל תמיד לחיות בסכנה, שאיננו יותר מאשר תינוק, והאמא נותנת את השכל והכוחות, והיא דורשת מאתנו *שלא נשלה את עצמנו שאלו כוחות שלנו. וכאשר נזכה לראות שהכל הוא רק רחמים, נגיע לשלימות עם שופרו של משיח.

אני מקוה שהנך ממשיך לומר תהלים כמו שביקשתיך, והעיקר - תתחזק, כי הכל הוא "כצל עובר". ומה שקשה - צריך להלחם, ולבקש מהאבא: היות שאתה נתת לי את הנסיון אנא עזור לי שלא אשבר, ונזכה לאורו של משיח
.
ידידך המחכה לתשובתך ומצפה לשמוע ממך בשורות טובות.

(אמרי אשר חלק ב')

[פשוט און גראד]

מכירים לא?
"ללכת עם הסיבות"


יום אחד נסע מו"ר ר' אשר זי"ע כהרגלו, עם אחד החברים לפעלד (שדה) ביער ירושלים, לעבודת השם בהתבודדות עם קונו בין עצי היער.
כשהגיעו ליער, יצא ר' אשר מהרכב והחל ללכת בין העצים, כדי להשיח את ליבו בינו לבין קונו כאשר הנהג נותר להמתין לו ברכב עד שובו.

לאחר זמן מה הגיע רכב נוסף אל היער ונעצר בסמוך לרכב שבו הגיע ר' אשר, מהרכב ירד יהודי שהיה מגיע לעיתים רחוקות להתייעץ עם ר' אשר ואמר לנהג: "אני מחפש בדחיפות את רבי אשר! ניסיתי למוצאו בביתו, אך כשראיתי שהוא לא נמצא שם, יצאתי לחפשו כאן בפעלד, מתוך השערה שמן הסתם הוא כאן, וזאת כיוון שיש לי שאלה דחופה שאינה סובלת דיחוי, *ואני חייב לגשת אליו עכשיו". *

הנהג ניסה להסביר לאיש כי הזמן אינו מתאים כעת, כיון שרבי אשר עסוק בענייניו ובשיחתו הפרטית עם בוראו, אולם האיש טען ששאלתו אינה סובלת דיחוי, וכך התפתח ביניהם ויכוח בעניין. 
קולות הדיבור הגיעו לאוזניו של ר' אשר, והוא יצא אליהם מעובי היער והתעניין בנעשה.
כאשר ראה את היהודי שהגיע, פנה עמו לצד והחל לשוחח עם האיש על ענייניו, ובסיום השיחה הוציא הלה מעטפה ומסרה לר' אשר ופנה לנסוע לדרכו. 

ר' אשר ביקש מהנהג לספור את הכסף שהיה במעטפה, וכאשר אמר לו הנהג את הסכום קרא ר' אשר זי"ע בהתפעלות: "אתה רואה! הריבונו של עולם שלח אלי בדיוק את הסכום שאני צריך למסור למישהו שהבטחתי לו היום את הכסף אך הכסף לא היה בידי עד עתה". 

"אתה רואה"? אמר ר' אשר לחבר, "כך הרבש"ע מנהיג את עולמו הוא שולח את סיבותיו בעולם, שהרי מהיכן עלה בדעתו של אותו אחד שחיפש אותי, למצוא אותי בדיוק כאן?
אלא שהרבש"ע נתן במחשבתו להגיע לכאן כדי לתת לי בדיוק את הסכום שהבטחתי לפלוני, ודרך הסיבות פוגשים את בורא העולם!"

(קול אמרי אשר)

[פשוט און גראד]

איפוק זה בורא עולם
בורא עולם זה איפוק
איפוק זה בורא עולם
בורא עולם זה איפוק


מסופר ש..
ביום אחד מימי החורף נכנס אחד החברים למו"ר ר' אשר זיע"א יחד עם זוגתו נוות ביתו להתייעץ בדבר מה, לקבל הכוונה ודרך.
על השולחן ליד ר' אשר היתה חבילת ביסקויטים שנשארה מה"לחיים" שהביא אחד החברים לרגל יארצייט.
ר' אשר כיבד את הזוג ששהו אצלו בחדר.
"קחו תעשו ברכה", אמר ר' אשר,
אך בעוד האשה לקחה ובירכה, הגבר סירב בנימוס לקחת ביסקויט,
ר' אשר החל דוחק בו, "קח, ברך ואכול". החבר שוב סירב בנימוס, אך רבי אשר מפציר בו שוב ושוב קח...

"הוא צם היום" אמרה האשה לר' אשר.
"איזה צום יש היום??" בירר ר' אשר אצל החבר?
"אני נוהג לצום תענית בה"ב (שני חמישי שני), לתיקונים...
אה... הפטיר ר' אשר והוסיף:
"תדע לך, פעם אחת שתשתוק לאשתך, פעם אחת! רק פעם אחת! זה יותר מכל הצומות שאתה צם..."

(קול אמרי אשר)