► Show Spoiler
בס"ד
נקודות למחשבה פון מיין קוק ווינקל.
אין א מלחמה מוז זיין איין גענעראל אויף א באטאליאן פון סאלדאטן, יעדער סאלדאט דארף טוהן זיין תפקיד בנאמנות ובשלימות, און די החלטות באלאנגט פאר איין שר צבא אויסשליסליך.
די גענעראלן פון יעדן באטאליאן האבן איין מלך וואס אלע גענעראלן אונטערטעניגן זיך צו זיינע החלטות.
ווער עס לייענט דא די חילוקי דעות וועט זיך אנטרעפן מיטן קיום פונעם באוואוסטן מאמר חז"ל כשם שאין פרצופיהן שוות כך אין דעותיהן שוות, פונקט ווי יעדער זעהט אויס אנדערש אזוי האט אויך יעדער א רעכט צו האבן אן אנדערע מיינונג, און עס איז אוממעגליך אז צוויי מענטשן זאלן זיין איינשטומיג מיט איין מיינונג. איינער וואס האט נישט קיין אנדערע מיינונג פון א צווייטן איז א שוטה שאין לו דעת.
די פראבלעם שאפט זיך ווען ס'איז נישטא קיין ראש.
ביי יעדע אקציע בכלליות ובפרטיות איז מען געווענליך מחשיב יעדער וואס לייגט צו א פלייצע, א האנט, צייט, מוח, כח, געלט ארויסצוהעלפן אנדערע אידן. אבער ווער עס קומט אריין העלפן ברויך זיין גערישט אז ער וועט מוזן פאלגן די החלטות פונעם ראש, און אז נישט איז בעסער ער זאל נישט אריינקומען ווייל ער וועט ציווארפן די סדר, און זיין הילף ווער נתהפך ווערן צו א שטער.
אין א מלחמה וועט דער שונא מרויח זיין ווען די סאלדאטן פון די קעגנער פאלגן נישט די הוראות פונעם גענעראל, ווער רעדט נאך אז די גענעראלן פאלגן נישט די הוראות פונעם מלך, דאן איז די שונא דער געווינער.
לענינינו, ווער עס האלט [און זאגט] אז לב טהור ברויך אנגיין ווי אמאל אן קיין שום שינוי, אזא איינער מאכט נישט חרוב די עצם מערכה, ווייל ער צומישט נישט דעיע זייט, ער האט זיך געשטעלט אויף די אנדערע זייט אינגאנצן וואס אקעגן זיי/אים פירט מען דאך די מערכה.
נאר אבער דער וואס וויל באמת [כל שכן ווען ער זאגט נאר אז ער וויל] 'יא' העלפן צו אויפלעזן לגמרי לב טהור, ער וויל 'נישט' ס'זאל ממשיך זיין ווי פריער, ער איז 'יא' אויף די זייט פון די מערכה בעצם, נאר ער האט אבער חילוקי דעות וויאזוי מען לעזט דעם פראבלעם, נאר דער קען חרוב מאכן אויב ער ווארפט זיך נישט אונטער דעם ראש.
ווער איז די ראש? דאס דארף מען אפמאכן. אבער א ראש מוז זיין. איין מחליט און נישט צוויי.
ס'איז מעגליך אז די בעלי רחמנות קענען זיין די ראש, [גראדע איז מיין פריוואטע וואוט מער נוטה אז נישט, אבער מ'קען און מ'מעג האלטן אנדערש], נאר איין נקודה דארף מען וויסן, אז דער ראש מוז טאקע נישט נעמען די פולע אחריות אז ער גייט אויספירן אלעס וואס ער נעמט זיך אונטער, נישט יעדער מלך געווינט די מלחמה, אבער ער דארף זיך אונטערנעמען צו זיין דער מחליט אויף יעדע ספק אין די טכסיסי המלחמה. דער ראש נעמט זיך אונטער צו פירן און האבן די לעצטע ווארט אין יעדע החלטה בנוגע די מלחמה.
מקורות:
ספר מעשיות לר' נסים גאון, מובא בסדר הדורות ערך ר' יהושע בן לוי
רבי יהושע בן לוי מצא דבר שנתעלף ונבהל עליו עד שנגלה לו סוד האמת ועיקר היושר ונודע לו ספקו ונתברר לו הדבר, וזה הוא: שצם ימים רבים וישב בתענית והתפלל לבוראו ית׳ שמו שיראה לו את אליהו ז״ל, והנה אליהו לקראתו ונראה אליו ויאמר לו היש לך חפץ אצלי אמלא אותו לך. ויאמר לו ריב״ל אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם שמועיל על ידך ואלמד חכמה גדולה ממך, ויאמר לו אליהו לא תוכל לשאת (לסבול) כל מה שתראה ממעשי ותטריח אותי לדעת ראיות מעשי ופעלי. ויאמר לו ריב״ל אדוני לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה, שרצוני לראות מעשיך ודבריך היאך הם ולא יותר. ויעש עמו אליהו תנאי שאם יבקש ר׳ יהושע ממנו לדעת סבת מעשיו מאותות ומנפלאות וכמו כן שאם יבקש ממנו שום שאלה שלא ילך עמו עוד.
אח״כ הלכו שניהם יחדיו עד שהגיעו לבית איש מסכן אביון ורש ואין לו כלום כ״א פרה אחת שהיתה עומדת עמו בחצר והאיש ואשתו יושבים פתח השער, ויראו אותם באים כנגדם ויצאו לקראתם וישאלו להם לשלום וישמחו עמם, ויושיבום במיטב ביתם ויביאו לפניהם מה שנזדמן להם לאכול ולשתות ויאכלו וישתו וילינו שם, ויהי בבקר ויקומו ללכת לדרכם ויתפלל אליהו על הפרה שתמות ותמת מיד, וילכו שניהם, וראה ריב״ל ותמה על הדבר ונתעלף ויאמר בנפשו לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד אשר כבדנו אלא להרוג את פרתו? ואין לו זולתה, ויאמר אל אליהו אדוני למה המתה הפרה של האיש הזה והוא עשה לנו כבוד, ויען אליהו ואמר לו זכור התנאי שהיה ביני ובינך להסכת ולשתוק ולהחריש, רק אם רצונך להפרד ממני אני אומר לך, והחריש ולא שאלו עוד.
וילכו שניהם כל היום, ויהי בערב ויבואו אל בית עשיר אחד ולא פנה להם ולא השגיח עליהם לכבדם, וישבו בביתו בלא אכילה ובלא שתיה, והיה לאיש העשיר בביתו קיר שנפל ועליו לבנותו, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויבנה הקיר, וילכו שניהם משם.
והיגון והתמה נוסף לו בלב ר׳ יהושע על מעשה אליהו אבל כבש את יצרו מלשאלו למה היה הדבר, וילכו לדרכם כל היום והגיעו בערב לבית הכנסת גדול שהיו שם ספסלים מכסף ומזהב וכל אחד ואחד יושב על כסאו איש כפי כבודו ויקרו. ויאמר אחד מהם מי יאכיל את העניים האלו הלילה הזה, ויען אחד מהם לאמר רב להם בלחם ומים ומלח שהביאו הם לכאן, וימתינו ולא כבדום כהוגן וכשורה וילינו וישבו במקומם עד אור הבקר, ויהי בבקר ויקומו ללכת, ויאמר להם אליהו ישימכם אלהים כולכם ראשים, והלכו לדרכם כל היום, ונוסף לר״י יגון על יגון אך ירא לשאלו.
ויבואו עד עיר אחת והשמש פנה לערוב ויראו אותו בעלי העיר ויצאו לקראתם בלב טוב ובשמחה גדולה ויקבלום בסבר פנים יפות, וישמחו עמהם ויושיבום במיטב ביתם בבית הגדול שלהם, ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויאמר לא יתן בכם הקב״ה אלא ראש אחד.
ויהי כשמוע ר״י את דבריו ולא יכול עוד התאפק ולהחריש על כל המעשים האלה שעשה אליהו, ויאמר לו עתה הודיעני סודותם. ויאמר לו אליהו עתה שיש בלבך להפרד ממני אני אפרש לך הכל ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית.
דע כי האיש שהרגתי פרתו, אותו היום היה נגזר על אשתו למות ואני התפללתי לאל להיות פרתו פדיון נפש אשתו, ועוד ראיתי ע״י האשה טובה הרבה ותועלת גדול בביתו.
והאיש העשיר שבניתי לו הקיר, כי אם הייתי מניחו לבנותו היה מגלה יסודו והיה מוצא בו מטמון גדול מזהב ומכסף וע״כ בניתי לו, והנה מהרה יפול הקיר ולא יבנה עוד.
והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים, לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדולה בעצתם ומחשבתם, כי כל מקום שבו ראשים הרבה נשחת ונחרב ונאשם. והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד הוא טובה להם ולישובם, לפי שיאחדו מעשיהם ועצתם תתקיים בעצה אחת ורוח מחלוקת לא יבא ביניהם, ולא תחליף עצתם ולא תופר מחשבתם. על כן יאמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות ובראש אחד תתישב עיר,
ועוד צוה אליהו ויאמר לו הנני הולך מעמך לכן אודיעך באשר תועיל: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו לפי שהוא לרעתו, ואם ראית צדיק מיצר ונצטער כל ימי חלדו ויגע ועמל ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל או יסורין באין עליו אל יחרה אפך ואל תכעס ברוחך, ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, והיישר אותו בדעתך ובלבך כי צדיק הוא וצדיק דינו ועיניו על דרכי איש, ומי יאמר לו מה תעשה. ואח"כ שאלו איש לרעהו לשלום וכל אחד הלך לדרכו.
***
מכתב מהרב ישעי' גרויס ז"ל אב"ד בערבעשט קערעסטיר, קובץ גינת ורדים ד עמוד רצו.
אכתוב לך מה ששמעתי מאת כ"ק מרן בעל ויואל משה זצלה"ה בשעת אסיפת קהל בביתו נאוה קודש ביום ד' בערב קודם שנפל למשכב ל"ע בעש"ק.
אצל האסיפה היה אז המדובר אודות בנין הביהמ"ד ברחוב ראדני ואכתוב לך שלשה דברים מה שאמר אז מרן זצ"ל.
א) היה אז מדובר אודות לעשות קאמיטע לצורך בנין הביהמ"ד וכמה אנשים יהיו בהקאמיטע, ואמר אז מרן זצ"ל אשר בקאמיטע זה צריך שיהיה מעט אנשים לכל היותר שלשה. והסביר את הענין כך, כי אם יהיו הרבה אנשים בהקאמיטע אז לא יהיה בשום פעם איזה החלטה כי כשם שאין פרצופותיהם שוות כך אין דיעותיהם שוות ולא יגיעו להחלטה אחת ובמילא לא יגמור הדבר, אבל אם יהיה רק שלשה אנשים, ואם יקראו אותם לאסיפה אזי לאחד מהם יהיה תירוץ מפני מה אינו יכול לבוא אל האסיפה, והשני לא יהיה בעיר, וישאר רק אחד ולא יהיה לו שום התנגדות, והוא יעשה כמו שהוא מבין והדבר יהיה נגמר.
***
נאך מקורות
פרעגטס יעדן וואס איז אקטיוו אין קהל, יעדע גבאי, יעדער מנהיג, אלע רפואה ארגאניזאציעס, יעדע ביזנעס, יעדע ישיבה, יעדע מוסד, וועט אייך באשטעטיגן די אויבענדערמאנטע יסודות.
נאך מקורות קען מען זעהן אין ספר נתן חכמה און אין ניצוצי תומר בשם רביה"ק מסאטמאר זי"ע ווי ווייט ער האט אלעמאל געבעקט די מנהלים מיט זייערע טעותים, וטעמו ונימוקו עמו אז אן קיין הנהגה איז נאך ארגער, והדברים ידועים ומפורסמים.
