שייטלען אמאל און היינט

[מסתמא]

כפי שהבאתי מצוואת החת"ס, לדידו המטפחות של היום (המסתירות טפח ומגלות טפחיים) גרועות מפאה, וגם צע"ג אם גם בימינו היה אוסר על בנותיו, כאשר פשט המנהג אצל רוב הנשים הכשרות.

גם איני יודע אם יש ראיה מתלמידיו שדיברו אז במציאות שהיתה בירושלים העתיקה.

וואס דארפסטו מער אז ער אסרט אין די צוואה זיינע טעכטער זיך צו חברן מיט פרויען וועלכע דעקן אויף די האר אפילו א כל שהוא, משא”כ ווען סקומט צו פרויען וועלכע גייען מיט שייטלען. סאיז פשוט אז דער חת”ס האט עס נישט געהאלטן אלץ אסור מעיקר הדין.

[דער תהלים איד]

כפי שהבאתי מצוואת החת"ס, לדידו המטפחות של היום (המסתירות טפח ומגלות טפחיים) גרועות מפאה, וגם צע"ג אם גם בימינו היה אוסר על בנותיו, כאשר פשט המנהג אצל רוב הנשים הכשרות.

גם איני יודע אם יש ראיה מתלמידיו שדיברו אז במציאות שהיתה בירושלים העתיקה.

וואס דארפסטו מער אז ער אסרט אין די צוואה זיינע טעכטער זיך צו חברן מיט פרויען וועלכע דעקן אויף די האר אפילו א כל שהוא, משא”כ ווען סקומט צו פרויען וועלכע גייען מיט שייטלען. סאיז פשוט אז דער חת”ס האט עס נישט געהאלטן אלץ אסור מעיקר הדין.

מיט די גרעסטע מאס אנטשולדיגונג, מען טאר נישט זיין אזוי בלינד.

ער האט נישט געקענט אסר'ן זיך צו חבר'ן מיט זיי, כאטש ער האט געהאלטן אזוי להלכה, ווי זיינע גדולי תלמידים שרייבן בימיו און ווי יודעי מציאות ווייזן אן אז ס'איז געווען אוממעגליך. פונקט ווי סאטמאר רב זצ"ל סביב שנות הזעם.

[משיב כהלכה]

שבט הלוי.jpg

שוב ושוב ושוב ושוב, צילומים מתוך שבט הלוי.

הגאון בעל שבט הלוי היה מגדולי הפוסקים, אבל חוץ ממנו יש עוד עשרות ומאות פוסקים שכתבו בענין הזה, ודבריהם לא עולים בקנה אחד עם דבריו, שאפילו לא תואמים את המציאות.

אם תעמיד את כל הפוסקים האוסרים מול הפוסקים המתירים (בספר חן וכבוד מנה 130), תראה שאין כאן "רוב" כלל לפוסקים האוסרים. וגם בדורות הקודמים לא היה זה רוב, ומי שיצא נגד המנהג היו בעיקר הפוסקים שלא פשט המנהג בקהילתם, ורצו לגדור גדר ולעמוד בפרץ.

ומה שכתב שלא יכלו להעמיד הדת על תילה וסמכו על המקילים, הנה ככה בדיוק גם לגבי מטפחת, שזרקו הרדיד ונשארו עם מטפחת למחצה לשליש ולרביע, והכיצד התירו זאת? אלא מאי, "לא יכלו להעמיד הדת על תילה וסמכו על המקילים"... (וכן בכל פריטי הלבוש המודרניים, חולצה וחצאית, גרביונים ונעלי עקב, וכל מיני סוגי לבוש שונים ומשונים שלא שערום אבותינו).

ואם כן מנלן לחלק בין פאה למטפחת?

וגם כל מה שמנה "תנאים ידועים" אין זה אלא דעת האוסרים, שהעמיס בדעת המתירים, כגון מה שכתב בתשובתו (חלק ה' סימן קצ"ט):

א. לכתחילה אין לצאת בפאה אלא אם יש עוד כיסוי על ראשה (דהיינו מתחת הפאה)...

זה גופא דעת האוסרים, והמתירים חלקו עליהם מכל וכל, והוא עצמו כתב שאין בכוחו לאסור מול גדולי הפוסקים שהתירו ומדינות שלמות שנהגו כך. ולשיטת המתירים אין צורך ב"שני כיסויים", אלא כל עוד הראש מכוסה - מדאורייתא שפיר דמי, וסוג הכיסוי הוא דרבנן ומשתנה לפי המנהג.

ב. שלא יעשו הפאות משיער עצמן אלא משיער אשה אחרת...

מוסכם על רוב ככל הפוסקים כדעת הש"ג שאין שום נפק"מ בין שיער עצמה (התלוש) לבין שיער אחרת, ושניהם מותרים לשמש ככיסוי, רק העטרת זקנים הבין בדברי הלבוש שחולק על הרמ"א, כי הלבוש כתב "וכל שכן פאה נכרית שאינה שלה, אפילו דרכה לכסותו מותר".

אבל זה אינו מוכרח כלל, ויתכן שהלבוש אגב שיטפיה ביאר את המושג "פאה נכרית" שהיא שיער של אשה אחרת, ולא התכוון כלל לאסור את שיער עצמה. גם לא מסתבר שהלבוש שהוא תלמידו המובהק של הרמ"א, יחלוק עליו ברמז וללא שביאר דבריו וטעמו.

וכן המגן גיבורים כתב "אבל שיער של עצמה שנחתך וחיברה בראשה כדי שתהא נראית בעל שיער אסור, לבוש". אבל כאמור, אין שום הכרח שהלבוש סבר כך.

ואחריהם באו עוד פוסקים שציינו הדעות, וכתבו שיש בזה מחלוקת הלבוש והעט"ז והמגן גיבורים עם הרמ"א... אבל אין שום מחלוקת כלל ועיקר. ועכ"פ בוודאי אין מקום להחמיר בזה נגד רוב הפוסקים.

ג. שלא תראה ממש כהולכת בשערה אלא שיהיה ניכר שהוא גוף זר עליה...

גם זה הוא דעת האוסרים, שאסרו משום מראית העין, אבל המתירים חלקו עליהם וכתבו שאין לחוש למראית העין כאשר פשט המנהג, כי הרואה תולה בהיתר, כמו שאדם רואה את חבירו מגולח ומשער לעצמו שמסתמא התגלח במכונה ולא בתער, אע"פ שלא יכול לדעת האמת.

הלזה יקרא "שמקילין לעצמן הכל בלי משען ומשענה"?? הרי זו דעת רוב הפוסקים!

המיקל כדעת הרמ"א (במחלוקתו המדומה עם הלבוש) אין לו משען ומשענה?

המיקל כדעת עשרות הפוסקים שקבעו שאין בזה מראית העין, אין לו משען ומשענה?

[דער תהלים איד]

שוב ושוב ושוב ושוב, צילומים מתוך שבט הלוי

אכן שוב ושוב. שבט הלוי! שוב ושוב. בגאוה.

1. בביתו של שבט הלוי הלכו עם פאה נכרית. אין לו נטיה כאן רק להגיד האמת בתורת ה'.

2. הוא היה הפוסק המקובל של הדור הזה, זה לא סתם ציטוטים מכל ת"ח ואברכי הכולל מדור העבר שאתה מצטט שוב ושוב.

3. הוא אכן הי' עם הארץ אמיתי מול הבקיאות שלך, בכל התורות של מאה שנים האחרונות. אבל כשמדברים על תורה מסיני, גמרא, ראשונים, אחרונים ופוסקים, אז השבט הלוי מדבר אלי יותר מהרב ציננער והרב זילבר. סליחה.

[משיב כהלכה]

1. בביתו של שבט הלוי הלכו עם פאה נכרית. אין לו נטיה כאן רק להגיד האמת בתורת ה'

טענו חיטים והודה לו בשעורים, כביכול כתבתי שיש לו "נטיה" ח"ו.

[יורה דעות]

פארוואס האט הרה"ק מסאטמאר געוואלט מ'זאל טוישן צו א מטפחת, אויב פאה נכרית איז מער אויסגעהאלטן?

@הרב משיב

[משיב כהלכה]

2. הוא היה הפוסק המקובל של הדור הזה, זה לא סתם ציטוטים מכל ת"ח ואברכי הכולל מדור העבר שאתה מצטט שוב ושוב

אני לא מצטט אברכי כולל אלא גדולי ישראל. והשבט הלוי היה אחד הגדולים בדורנו. אמנם התחבב מאוד על בעלי פשקווילים, וכינו אותו "פוסק הדור" כי התאים לשיטתם (כידוע שהכל הם פוסקים מתוך סברות הכרס שלהם, ופוסק שמתאים לדעתם הוא "פוסק הדור", ושאר הגדולים שחולקים עליו הם "אברכי כולל" בעלמא ואינם אלא כחרס הנשבר ודעתם לא שווה מאומה).

וכמובן שאם אני מוכיח דלא כדבריו מתוך דבריהם של גדולי האחרונים בדורות הקודמים, לא יעזרו כאן סיסמאות כמו "פוסק הדור". הרי אין החי יכול להכחיש את החי, ואיך תאמר "אין להם משען ומשענה" כאשר גדולי הדורות פסקו כך?

[משיב כהלכה]

פארוואס האט הרה"ק מסאטמאר געוואלט מ'זאל טוישן צו א מטפחת, אויב פאה נכרית איז מער אויסגעהאלטן?

כמדומה שרצה להמשיך המנהג מהדור הקודם, ולא לשנות לפאה שהיתה אז פרצה חדשה במקומו.

[משיב כהלכה]

3. הוא אכן הי' עם הארץ אמיתי מול הבקיאות שלך, בכל התורות של מאה שנים האחרונות. אבל כשמדברים על תורה מסיני, גמרא, ראשונים, אחרונים ופוסקים, אז השבט הלוי מדבר אלי יותר מהרב ציננער והרב זילבר. סליחה

זה לא הרב ציננער והרב זילבר, אלא גדולי האחרונים בדורות שלפנינו.

ובאופן כללי, הגישה שלך היא גישה של ילדים בגן. תפסת פוסק אחד שמתאים לדעתך, הכתרת אותו כפוסק הדור וכולם לפניו כעשבי השדה, ואתה מתחמק מלקיים דיון בדבריו כדרכה של תורה, כאשר אני מוכיח לך באותות ובמופתים שדבריו אינם "דעת המתירים" אלא "דעת האוסרים", ובית ישראל שנהגו היתר בפאה, סמכו על המתירים, ששיטתם היא אחרת לגמרי - לדידם לא צריך היכר בין נשואה לבתולה ואין שום מקור לזה, לדידם אין חשש מראית העין גם בפאה שנראית כשערה ממש, ולדידם אין צורך בשני כיסויים.

[דער תהלים איד]

הכתרת אותו כפוסק הדור

הגישה שלך היא גישה של ילדים בגן

[פנים חדשות]

הכתרת אותו כפוסק הדור

בזה אתה טועה לגמרי, ואצל החסידים כולם יש בדר"כ יותר משקל לפסקי השבה"ל מלפסקי הגריש"א והגרע"י (שני "פוסקי הדור" האחרים של השנים ההם).

[משיב כהלכה]

השבט הלוי היה אחד הגדולים בדורנו. אמנם התחבב מאוד על בעלי פשקווילים, וכינו אותו "פוסק הדור" כי התאים לשיטתם

שכל לקדקדך אני לא יתן, אולי עפרא לפומך אני יכול.

המוחש לא יוכחש. ידוע ומפורסם שכל בעלי הפשקווילים היו מחתימים אותו ראשון. ולאחר מכן הלכו לאחרים והראו להם חתימתו, וחתמו גם הם וכו'.

גם ידוע ומפורסם שבדורנו התואר "פוסק הדור" ניתן ע"י בעלי הפשקווילים, עיתונאים, פרסומאים ואנשי תקשורת למיניהם. הם יושבים ומחליטים מי פוסק הדור.

כמו כן ידוע ומפורסם שבציבור הספרדי אין חשיבות לפסקיו, וגם בציבור הליטאי, אינו אלא כאחד מגדולי הפוסקים, וא"כ "פוסק הדור" מאן דכר שמיה? כל מגזר ו"פוסק הדור" שלו...

עכ"פ, בוודאי שמשמיא קא זכו ליה להיחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורנו, והרבה ת"ח עשו שימוש אצלו, ופסקיו התפרסמו ברבים. אבל לצטט רק אותו כאילו כל דבריו הם תורה מסיני, ולבטל את כל הגדולים האחרים?

[משיב כהלכה]

בזה אתה טועה לגמרי, ואצל החסידים כולם יש בדר"כ יותר משקל לפסקי השבה"ל מלפסקי הגריש"א והגרע"י (שני "פוסקי הדור" האחרים של השנים ההם)

זה בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת, התואר "פוסק הדור" לכשעצמו מגוחך. כי בציבור החסידי יש חשיבות לפסקיו יותר מאחרים, אבל מה בציבורים אחרים?

וגם אם יש חשיבות לפסקיו, האם נסגור את כל הספרים ונצטט אותו שוב ושוב כמו תוכי, בלי לדון בדבריו?

עכ"פ @דער תהלים איד ודומיו נוח להם מאוד עם "פוסק הדור", כי אם דבריו מתאימים להם, ולסברות הכרס שלהם, הם מצטטים אותו שוב ושוב ושוב, וכל המעיר על דבריו כדרכה של תורה משתיקים אותו בבוז "עפרא לפומך"...

וכל הדיון אצלם זה דיון של גן ילדים, מי גדול ממי, מי פוסק הדור ומי קטן הדור, וכו' וכו' (גם אני נגררתי לזה עכשיו, שלא כדרכי).

וראה מה שכתב הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, אב"ד אונגוואר, בשו"ת "משנה הלכות" (חלק ח' סי' קל"ז), אחר שטענו אז כנגדו מדוע חלק על גדול הדור בהלכה אחת, וזה לשונו: "בדין אם מותר לחלוק על גדול הדור, או מישהו אחר שגמרו בדעתם שהוא מגדולי הדור, או ראש ישיבה שלו, או אדמו"ר מחסידים. והרבה תולים עצמם בקרא ד"לא תענה על רב לנטות" (משפטים כ"ג ב'), ודייקו מינה שאסור לחלוק על גדול, ולכן אם מישהו חולק בהלכה על גדול, או למי שהוא נחשב בדעתם לגדול, או ראש ישיבה, או אדמו"ר, הרי הוא עובר בלאו זה דלא תענה, ורואים בזה גם בזיון התורה, שמבזים גדול הדור, או את רבם, וממילא מותר לבזות אותו הת"ח החולק, אפי' יהיה צודק במחלוקתו, אבל הרי עבר על "לא תענה", וכל שכן שאין הלכה כאותו החולק, שהרי אסור לחלוק על גדול הדור, והלכה כמותו, שמן השמים מסכימים כן.

והנה פשוט שהאומר כן הרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, דהלכה פסוקה היא דמותר לחלוק על רב וגדול... ואפי' על אביו ורבו מותר, וחובה איכא לחלוק ולברר האמת, וכמש"כ רש"י (חגיגה ג:) עשה אזנך שומעת ולמוד, ודע דברי כולן (המטמאים ומטהרים, האוסרין ומתירין, הפוסלין ומכשירין), וכשתדע להבחין אי זה יכשר, קבע הלכה כמותו, ע"כ. וכן מצינו ברבינו הקדוש שחלק על אביו בכמה מקומות, ומר בר רב אשי כתב על אביו רב אשי "הא דאבא דקטנותא הוא", כלומר שאמרה כשהיה קטן ולאו הלכה היא (עיין גיטין כט:). וכן כתבו כל הפוסקים להדיא... ועוד שהוא מבואר בכל התורה כולה, וכל החולק על זה כחולק על השכינה ורוצה ח"ו לבטל תורת משה רבינו ע"ה, שיש לכל תלמיד ותיק חלק בתורתינו הקדושה, וחייב להגיד דעתו כפי מה שהראו לו מן השמים. ואני דן אותם לכף זכות, שמחמת שלא למדו הלכה, לכן טעו בטעות גמורה כזו, ולא די שהם טועים, אלא שרוצים לכוף אחרים לילך אחר טעותם, והרי הם ח"ו בכלל מחטיאי הרבים שמונעים רבים מללמוד תורה ולברר האמת וללבנו, כאשר ניצטווינו לצרף וללבן הדברים כנתינתם מסיני.

וקרא ד"לא תענה על רב" דוקא בב"ד ובשעת הדיון נאמר, ובזמן הזה ליכא דין דלא תענה על רב לפי גדולי הפוסקים... דליכא בזמן הזה גדול שאסור לחלוק עליו. וחוץ מזה, אין הפירוש דלא תענה על רב להזהיר את הקטן שלא יחלוק על הגדול, אלא שלא יאמר דעתו קודם שיאמר הקטן באופן שהקטן יירא מלחלוק על הגדול, כמבואר כל זה בפוסקים... ועתה הגע בעצמך, עיקר אזהרת התורה שהזהירה שלא לענות על רב, היתה כדי שלא יירא הקטן מלחוות דעתו ולא ימנע מלחלוק, לפי שיחשוב מי הוא שיחלוק על הגדול, ולא תתברר האמת לאמיתה של תורה, ועל זה הזהירה התורה על הגדול שלא יאמר דעתו קודם, כדי שיבררו האמת ויצרפו וילבנו הדברים על בוריים ולאמיתה של תורה. וא"כ כל שכן המונעים ת"ח מלחוות דעתם ומאיימים עליהם בשטויות והבלים, שזה בזיון גדול ועבירה גדולה, והם הם המבזים התורה ולומדיה, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ועוברים על רצון הבורא שרצה שהת"ח יאמרו כל אחד דעתו כפי מה שהורוהו מן השמים, כדי שיצא הדין לאמיתו, כי זה עיקר רצון הבורא". עכ"ל.

[פנים חדשות]

בזה אתה טועה לגמרי, ואצל החסידים כולם יש בדר"כ יותר משקל לפסקי השבה"ל מלפסקי הגריש"א והגרע"י (שני "פוסקי הדור" האחרים של השנים ההם)

זה בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת, התואר "פוסק הדור" לכשעצמו מגוחך. כי בציבור החסידי יש חשיבות לפסקיו יותר מאחרים, אבל מה בציבורים אחרים?

וגם אם יש חשיבות לפסקיו, האם נסגור את כל הספרים ונצטט אותו שוב ושוב כמו תוכי, בלי לדון בדבריו?

עכ"פ @דער תהלים איד ודומיו נוח להם מאוד עם "פוסק הדור", כי אם דבריו מתאימים להם, ולסברות הכרס שלהם, הם מצטטים אותו שוב ושוב ושוב, וכל המעיר על דבריו כדרכה של תורה משתיקים אותו בבוז "עפרא לפומך"...

וכל הדיון אצלם זה דיון של גן ילדים, מי גדול ממי, מי פוסק הדור ומי קטן הדור, וכו' וכו' (גם אני נגררתי לזה עכשיו, שלא כדרכי).

כתבתי שבזה אתה טועה, ולא במה שאתה מעורר ומקשה על דבריו ומביא פוסקים אחרים שחולקים עליו וכו', ופשוט שפוסק הדור אין הכוונה לכל הדור, שזה לכאו' לא מצינו כלל מזמן הגאונים, שכבר נפוצו כלל ישראל להרבה מקומות, ופוסק הדור של הספרדים לא היה הפוסק של האשכנזים והתימנים וכו', אלא הכוונה לפוסק של חוג גדול, ו/או שלפסקיו יש משקל בכל המגזרים.

ולגבי המשך דבריך, אני רואה שיש מקום לצטט שוב תגובתי מלפני כשבוע ומחצה.

מובן ופשוט שאצל בעלי בתים אין הדרך הנכון לנסות להכריע בעצמם איך לפסוק, אלא לסמוך על הפוסקים והגדולים המקובלים אצלם, [והיו מי שטענו בזמנו נגד תוכנית הדף היומי, שזה יגרום לכך שהבעלי בתים יחשבו שהם יודעים כבר ללמוד ולהכריע, ויחשבו שהם כבר ברי פלוגתא עם המרא דאתרא וכו', ולכן ס"ל שהדרך הנכון היא כמו שהיה בזמנם שהבעלי בתים למדו בעיקר עין יעקב וספרי פסק כחיי"א קיצושו"ע וכדו', ותו לא], ולכן פשוט שזו עיקר הענין כאן, להביא מי אמר מה, וכמה הוא מקובל בחוגם, ולא להביא למה אמר מה שאמר.

אמנם כי כן, שהאשכול הזה עשוי גם להביא מהמקורות וכו', אבל אין מה להתפלא על מה שהכותבים כאן לא כ"כ מתעסקים בזה, בשגם שזה בדר"כ למעלה מרמתם התורני.

[מסתמא]

3. הוא אכן הי' עם הארץ אמיתי מול הבקיאות שלך, בכל התורות של מאה שנים האחרונות. אבל כשמדברים על תורה מסיני, גמרא, ראשונים, אחרונים ופוסקים, אז השבט הלוי מדבר אלי יותר מהרב ציננער והרב זילבר. סליחה

זה לא הרב ציננער והרב זילבר, אלא גדולי האחרונים בדורות שלפנינו.

ובאופן כללי, הגישה שלך היא גישה של ילדים בגן. תפסת פוסק אחד שמתאים לדעתך, הכתרת אותו כפוסק הדור וכולם לפניו כעשבי השדה, ואתה מתחמק מלקיים דיון בדבריו כדרכה של תורה, כאשר אני מוכיח לך באותות ובמופתים שדבריו אינם "דעת המתירים" אלא "דעת האוסרים", ובית ישראל שנהגו היתר בפאה, סמכו על המתירים, ששיטתם היא אחרת לגמרי - לדידם לא צריך היכר בין נשואה לבתולה ואין שום מקור לזה, לדידם אין חשש מראית העין גם בפאה שנראית כשערה ממש, ולדידם אין צורך בשני כיסויים.

אגב, פאר די רעקארד. נניח מיר גייען מיטן שבט הלוי אינגאנצן.

דער שבט הלוי׳ס ערשטע רעבעצין איז געגאנגען מיט אן אפענע שייטל און די צווייטע מיט א העט אדער בענד.

זאת אומרת אז לשונו אין לנו כח להכריע, מיינט אויף לחומרא.

[גד'ל]

@דער תהלים איד איך ליין דא די אשכול וואס דו שרייבסט אז עס איז א פראבלעם צו אנעמען די ש"ג אויב אזוי דעמאלטס פארוואס מאכט מען נישט א מערכה קעגן שפיצלעך צו אנטון נאר א טיכל ווייל די שפיצל געדרייועלט דארף מען אויך צוקומען צום ש"ג ווייל די וואס האבן א פראבלעם מיט מראית עין איז די שפיצל אויך מראית עין

[דער תהלים איד]

איך ציטיר דא פונעם בלומינגראוו אשכול, נישט צו פארדרייען דעם שמועס דארט:

וכן די סקול איז ביזי האמערן קעגן שייטלען בכלל (אפילו צוגעדעקטע דארף פילן ווי צווייטע קלאס, דאס איז די אפיציעלע שטעלונג, נישט אין איינקלאנג מיטן רמ”א מג”א אליהו רבה שוע”ה)

כ'וויל נישט פארדרייען דעם שמועס, אבער:

1) ס'איז נישט ריכטיג. מען האמערט נישט קעגן שייטלען בכלליות, נאר קעגן אומאיידעלע, וויבאלד א גרויסע פראצענט ערליכע משפחות גייען שייטלען בידוע.

2) וואס מען לערנט איז גענוי דאס וואס דער מייסד האט איינגעפירט, ה"ה הרה"ק מסאטמאר זי"ע.

דאס זענען געווען די הוראות אין בית רחל בחיי המייסד, תשל"א, לויט די הוראות וואס דער רבי האט געגעבן פאר רבי בנימין צבי בערקאוויטש.

זיין מהלך זעט אויס מורא'דיג קלאר. מ'קען נישט זאגן אסור, ווייל ס'איז דא מתירים און למעשה האט פאסירט וואס ס'האט פאסירט.

מ'דארף אבער שטרעבן צו גיין העכער.

[Think and Thank]

השבט הלוי היה אחד הגדולים בדורנו. אמנם התחבב מאוד על בעלי פשקווילים, וכינו אותו "פוסק הדור" כי התאים לשיטתם

שכל לקדקדך אני לא יתן, אולי עפרא לפומך אני יכול.

זייט'זשע מוחל אבער אייער אטאקע איז אינגאנצן נישט אין פלאץ. ווען איז באשאפן געווארן דעם טיטל 'פוסק הדור'? ווער איז מחליט ווער ס'ווערט דער פוסק הדור? וואו שטייט אז זיין פסק טראגט מער געוויכט ווי א גדול בישראל וואס האט נישט זוכה געווען צו דעם טיטל?

[דער תהלים איד]

השבט הלוי היה אחד הגדולים בדורנו. אמנם התחבב מאוד על בעלי פשקווילים, וכינו אותו "פוסק הדור" כי התאים לשיטתם

שכל לקדקדך אני לא יתן, אולי עפרא לפומך אני יכול.

זייט'זשע מוחל אבער אייער אטאקע איז אינגאנצן נישט אין פלאץ. ווען איז באשאפן געווארן דעם טיטל 'פוסק הדור'? ווער איז מחליט ווער ס'ווערט דער פוסק הדור? וואו שטייט אז זיין פסק טראגט מער געוויכט ווי א גדול בישראל וואס האט נישט זוכה געווען צו דעם טיטל?

ס'איז מיר שווער יעצט צו נעמען די צייט און צוריקקוקן וואס ס'האט מיר געמאכט שרייבן אזוי שארף, אבער עס פאסט טאקע נישט, ויהא הודאתי כפרתי.

אבער לעצם הענין, ס'איז זייער זייער נאריש צו זאגן אז דער שבט הלוי איז געווארן פוסק הדור דורך פאשקעווילן שרייבער וכדו'. ס'איז א טיפישער ענטפער ווען מען האט נישט קיין ענטפער.

דער שבט הלוי איז געווארן פוסק הדור דער זעלבער וועג ווי דעם רמ"א. ווייל ער איז עס געווען.

[Azoi Tzi Zugen]

Screenshot 2025-03-11 153701.png (2.26 MiB) געזען געווארן 668 מאל

[דער תהלים איד]

image.png (1.15 MiB) געזען געווארן 570 מאל

image (6).png (1.16 MiB) געזען געווארן 570 מאל

[וואלף]

וואו זענען די הוראות מפורטות?

[פיפיות]

[quote=וואלף post_id=162358 time=1743435710 user_id=1363]
וואו זענען די הוראות מפורטות?
[/quote]

דא

[דער תהלים איד]

Screenshot 2025-03-31 125501.jpg (162.72 KiB) געזען געווארן 395 מאל

[משיב כהלכה]

יש תרגום ללשה"ק של ההוראות?